המרכז ללימודי חוץ - מכללת ויצו חיפה
ה ו ד ע ו ת

 



הודעות ללימודי עיצוב גרפי  
(הודעות לקורסים: עיצוב גרפי, מבצעים גרפיים, מרקום)
הודעות ללימודי עיצוב פנים
(הודעות לקורס: עיצוב פנים, הום סטיילינג, מורשי נגישות מתו"ס)
הודעות ללימודי עיצוב ארועים
(הודעות לקורס: עיצוב ארועים)
הודעות ללימודי צילום
(הודעות לקורס: צילום כמקצוע, ארבעה מאורות-צילום למתקדמים שנה ג', טרילוגיה: תצלום, טקסט, צליל, תהליכים קלאסיים בצילום, צילום גאוגרפי מתקדם, צילום דיגיטאלי)
הודעות ללימודי עיצוב תכשיטים
(הודעות לקורסים: תכשיטנות, תכשיטנות כמקצוע, תכשיטנות קלאסית למקצוענים)
הודעות ללימודי עיצוב אופנה
(הודעות לקורסים: אופנה כמקצוע, תדמיתנות מתקדמת-שנה ג')
הודעות ללימודי אמנויות פלסטיות
(הודעות לקורס: עיצוב ומכינה להכנת תיק עבודות, יסודות ברישום וציור, סטודיו רישום וציור למתקדמים, ויטראז')

 


 


 

דו שנתי
שנה א':  ימי ראשון, שלישי, חמישי  20:30-17:15
שנה ב': ימי ראשון, רביעי, חמישי 20:30-17:15 
240 מפגשים, 960 ש'+ שעות תירגול ופרוייקטים. 
         
מטרת הלימודים
פיתוח ועידוד ההבנה והיכולת ליישום גרפי של פתרון בעיות בתקשורת חזותית אינפורמטיבית. שימת דגש על חשיבה עיצובית וגרפית הבאה לידי ביטוי בכל אחד מהקורסים הנלמדים. תרגום צרכים חברתיים ואינדיבידואליים ללשון צורנית-אסתטית כך שתהיה מובנת לקהל היעד, תוך שימוש בטכנולוגיות הנתונות.
מסלול הלימודים הדרגתי ובמהלכו נרכשים הידע וההתנסות בשלבים, תוך שימת דגש על ביטויו האישי של הלומד. שנת הלימודים הראשונה מתמקדת בלימודי המבואות; שנת הלימודים השנייה מוקדשת להתמחות במולטימדיה ובעיצוב גרפי בעזרת ציוד מתקדם ומחשב אישי לכל תלמיד.
בתום שישה סמסטרים יהיה התלמיד זכאי לתעודת גמר.

נושאי הלימוד
לימודי מחשב: הקניית מיומנויות בשימוש במחשב, בציוד היקפי ובתוכנות גרפיות שונות (Illustrator, Indesign,Photoshop) לשם תכנון וביצוע פרויקטים עיצוביים.
הבאה לדפוס: הכנת והבאת העיצוב לדפוס האופסט והדפוס הדיגיטאלי. שיטות דפוס וחומרים.
עיצוב בסיסי צורה וצבע: יסודות העיצוב ● רכישת מיומנות מקצועית ● חשיבה צורנית ● כושר תכנון וביטוי אסתטי ● אפיון גרפי - חזותי של רעיונות והפשטתם ●מושגים ואובייקטים צורניים בטכניקות שונות ● השפעת הצורה והצבע על עין הצופה ● היחסים בין צורות, צבעים וחללים ומשקלם בעיצוב הכולל.
רישום: דומם ועירום בשחור לבן ובצבע במגוון חומרים וטכניקות, ורישום מתקדם כהכנה לקראת לימודי אילוסטרציה.
כתב / טיפוגרפיה: הבנת מבנה האות - אותיות בעברית ובלועזית . הכרה ושימוש בגופנים (פונטים) שונים. העברת מסרים על ידי שימוש בטיפוגרפיה מתקדמת.
חשיבה גרפית: חשיבה מתקדמת, פיתוח רעיונות לתקשורת חזותית ויכולת יישומים תוך שמירה על ערכים אסתטיים.
חשיבה תלת מימדית: הבנת תלת מימד, פיתוח ראייה מרחבית, ניתוח והבנה של תהליכים לעיצוב אריזות, שילוט, תערוכות ועוד.
עיצוב אתרים: קונספטים בתכנון מערכות מידע ובארכיטקטורת אינפורמציה, קונספטים בהנדסת אנוש ובעיצוב ממשקי משתמש, קונספטים באנימציה, תנועת מצלמה, בימוי ותסריט, הכרות כללית עם טכנולוגיות ועם שפות תכנות של אינטרנט, טלוויזיה אינטראקטיבית וסלולאר, הכרות כללית עם שוק התקשורת המתקדמת ושיטות עבודה בשוק זה. שימוש בתכנת פלאש.
איור : רכישת מיומנויות תוך פיתוח יכולות החשיבה והבנת הקשר בין הטקסט לאיור, תוך שימת לב לקו ולביטוי אישי.
פרסום: הקניית יסודות בחשיבה פרסומית, הבנה וניתוח של קמפיינים, הכנת קמפיינים ויישומם במדיות פרסום שונות.
צילום: הכרת יסודות הצילום בשפה ויזואלית, אוטונומית ובעלת כושר ביטוי מורכב. התנסות בעבודת צילום סטודיו בהקשר פרסומי/שיווקי בדגש על עבודה מול "בריף לקוח" והכנת סט לצילום מבוים על כל מרכיביו (קונספט, אובייקטים, סטיילינג, תאורה, צילום והדפסה).
פוטוגרפיקה: עיצוב מתקדם תוך שימוש בצילום ועיצוב גרפי להעברת מסרים ורעיונות.
עיצוב דמות : עיצוב דמות מובילה ומאפיינת למוצר כלשהו כחלק מתדמית או ממסע פרסום.

תנאי קבלה
• עבודת בית
• ריאיון אישי
• הצגת תיק עבודות  (עד עשר עבודות -  רישומים, ציורים, צילומים וכו' - אורגינלים, לא מצולמים)

הערות                                                                                                                                         
• קבלת פטור (באמצעות אישור מתאים) מחלק מתכנית הלימודים לא תזכה בהחזר כספי. התלמידים יהיו רשאים לקבל קורס אחר בהיקף מתאים בלימודי חוץ (הזכות נשמרת לתלמיד למשך שנתיים בלבד, על בסיס מקום פנוי).
• במהלך הלימודים יתקיימו סדנאות, הרצאות אורחים, פרויקטים למען הקהילה וסיורים מקצועיים שהם חלק מתוכנית הלימודים.
על פעילויות אלה תבוא הודעה מוקדם ככל האפשר, והן יתקיימו בנוסף לימי הלימוד הקבועים.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
שני 20:30-17:15, שישי (פעם בחודש) 8:30 - 11:45
33 מפגשים, 132 שעות;  שעות תרגול ופרוייקטים

מטרת הלימודים
לימודים מעשיים של תוכנות הגרפיקה הנפוצות בשילוב פרויקטים, הכנת דפי פרסום, בניית לוגו, קטלוגים, הכנת פרויקט גמר ועוד.

התוכנות ונושאי הלימוד
אילוסטרייטור (Illustrator) : 
מושגי יסוד בגרפיקה ● כלי התוכנה הבסיסיים ● קביעת תכונות לעצמים (גודל, צבע, קו ומילוי) ● תורת הצבע ועריכת צבעים במסמך ● סידור ועריכת מלל ●קביעת תכונות ואפקטים למלל ● שימוש בכלים מתקדמים ● יצירת תלת-ממד ● קביעת תכונות הדף            ● שילוב תמונה והכנת קובץ לדפוס ● קיצורי דרך וטיפים מועילים לעבודה השוטפת
פוטושופ (Photoshop):
מושגי יסוד ● פקודות בסיסיות ● כלי הציור והעריכה ● יצירת עצמים וצורות ● תיקון ועריכת צבע על תמונה ● טיפול בשכבות ● ערוצי צבע ושכבות עריכה ● מלל ואפקטים מתקדמים ● פילטרים וסריקה נכונה ● טכניקות עבודה מתקדמות, קיצורי דרך וטיפים מועילים לעבודה השוטפת ● יצירת תמונות פנורמיות  ●  התאמת תמונה לתצוגה מהאינטרנט    ●  מצגות  PDF
חשיפה לאינדיזיין (InDesign) : ●  מבוא ●   עבודה על חוברות רב עמודיות  ●   עבודה עם כמות גדולה של מלל ●   עבודה עם הרבה סגנונות של טקסט ותמונות ●   עבודה עם טבלאות ●  וורד (Word) ואינדיזיין (Indesign) ●   דפי מוצר ●   יצירת קבצי PDF ●   שילוב איורים ותמונות בקבצי טקסט ●  הוספת כפתורים וקישורים (מסמכים אינטראקטיביים)

תנאי קבלה
●ידע בסיסי בהפעלת המחשב - הבנה של המושגים:  "שולחן עבודה", "C", "D", עריכה: "COPY", "PASTE", יצירת "תיקיה", "תיקיה חדשה", וכדומה.
● יינתן יתרון למועמדים שיש להם היכרות קודמת עם תוכנות מחשב שונות.


ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

דו שנתי
67 מפגשים 270 שעות +שעות תירגול ופרוייקטים

בשנים האחרונות חלה התפתחות עצומה בתחומי האינטראקטיב, חברות ומשרדים נדרשים לשירותים בתחום האפליקציות השונות, מבחינת התכנים המקוריים ברשתות השונות, ומבחינת אפליקציות בסיס כגון חנויות וירטואליות ופורטלים שונים. ההתפתחות בתחומי הסלולאר והטלוויזיה האינטראקטיבית, יצרו ביקוש לסוג חדש של מפתח שהוא גם מעצב, בעל כישורים ויכולות בעיצוב וגם מומחה תכנוני בתחום התכנותי-טכנולוגי.
'לימודי חוץ, המרכז האקדמי ויצו חיפה' ו- 'מדיאטק הייטק' מבית מטריקס, הינם שני גופים גדולים, מקצועיים ובעלי ניסיון מוניטין. לכן, עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום התקשורת והמדיה, שיצרה מרחבי עיסוק חדשים בהם שלובים זה בזה העיצוב וטכנולוגיות התקשורת היה זה אך טבעי, ששני הגופים המובילים בתחום ישלבו את משאבי הידע וכוח האדם המיומן, שלהם על מנת ליצור מוצר חדשני וייחודי, הקורס: עיצוב ופיתוח אינטראקטיבי - IDnD
שיתוף הפעולה בין הגופים ממקסם עבור הלומד הפוטנציאלי את האיכויות והיתרונות היחסיים של שני הגופים, ומאפשר לו ליהנות משני העולמות.
מיהו מעצב ומפתח אינטרקטיב?
מומחה במגוון תחומים שקשורים לתכנות, טכנולוגיה ועיצוב.
מה הזירות בהן הוא פועל? 
אפליקאציות לסלולאר -  iPhone ● אפליקציות לרשתות חברתיות Facebook- ● מערכות אינטראקטיביות●  ממשקי משתמש ● תוכנות חדשניות

מטרת הלימודים
הקניית יכולות הפקה, חשיבה, פיתוח ועיצוב של מערכות אינטראקטיביות מתקדמות על פי הצרכים בשוק התקשורת המתקדם בארץ ובעולם.  הסטודנט ילמד לחשוב, לתחקר ולאפיין מערכת מהשלב הראשוני תוך התחשבות  והכרות עם עולם השיווק, הפרסום והקידום ברשתות  ה-  IT/ITV והסלולאר .  כמו כן, ירכוש הסטודנט יכולות בקונספטים  כגון עיצוב ממשקי תוכנה, מולטימדיה, תנועה, סאונד, צילום, וארכיטקטורת מידע, ובשפות התכנות הנפוצות, בתכנון בסיסי נתונים, ומערכות ניהול תוכן.  בנוסף, ירכוש הסטודנט ידע והכרות עם הטכנולוגיות, שיטות העבודה והניהול בחברות המדיה והתקשורת המתקדמות. בתום חמישה סמסטרים יהיה התלמיד זכאי לתעודת גמר, לתעודת הסמכה מקצועית ויהיה בעל יכולת תפקוד עצמאי בכל מקום עבודה בתחום.

נושאי הלימוד בתחום הקונספט
ארכיטקטורת מידע: סידור נכון של האינפורמציה בתוך המערכת, תכנון סדרי עדיפות וכמות ומיקום הרפטציות של האינפורמציה, תכנון תפריטי הניווט מיקומם ומורכבותם,  החלטות לגבי תמהיל נכון של האלמנטים הויזואליים והטקסטואליים ומיקומם .
עיצוב ממשקי משתמש: מיקומים וצבעוניות נכונה של אלמנטים בממשק, בנייה ויכולת החלטה נכונה של האלמנטים השונים כגון כפתורים, סליידרים ועוד. החלטות נכונות לגבי אלמנטים בתנועה, בסאונד ובממשק עצמו.
עיצוב:  יסודות העיצוב, חשיבה צורנית, כושר תכנון וביטוי אסתטי, השפעת הצורה והצבע על עין הצופה, היחסים בין צורות, צבעים וחללים ומשקלם בעיצוב הכולל.
חשיבה גרפית: חשיבה מתקדמת, פיתוח רעיונות לתקשורת חזותית ויכולת יישומים תוך שמירה על ערכים אסתטיים.
איור ואנימציה : הכרות עם טכניקות וטרנדים באיור ובאנימציה, כולל משמעות העברת מסרים דרך תנועה .
סיפור ותסריט: תכנון סטוריבורד ובניית  סיפור - התחלה, שיא וסיום, חיתוך הסיפור והעברת המסר על ידי מקצב נכון.
כתב / טיפוגרפיה: הבנת מבנה האות בעברית ובלועזית . הכרה ושימוש בגופנים (פונטים) שונים.
צילום וצילום וידאו : קומפוזיציות צבע ותאורה בצילום, תנועות מצלמה ויצירת אוירה בזויות צילום, אפקטים קולנועיים והכרות עם ז'אנרים קולנועיים שונים.
סאונד : קונספטים מוסיקליים כגון מקצב, קומפוזיציה, צלילים והשפעתם על המשתמש .
פרסום וקידום ברשתות: הקניית יסודות בחשיבה פרסומית, הבנה וניתוח של קמפיינים, הכרות עם טכנולוגיות חיפוש ודרכים להשפיע על תוצאות חיפוש, קידום אורגני, הכרות עם שיטות מדידה לחשיפה לקמפיינים וכלי פרסום, כגון:google adwords
הכרות עם עולם האינטראקטיב: רקע היסטורי של והתפתחות הטכנולוגיות, הכרות עם ה'שחקנים' העיקריים בארץ ובעולם תוך הבנת המגמות העתידיות. לימוד העקרונות הטכנולוגיים וכיצד התפתחו.
שיטות עבודה ניהול ותמחור פרויקטים, במסגרת פנים ארגונית בחברות גדולות ובמסגרות ספקים קטנות.
נושאי הלימוד בתחום הכלים
תכנות בסיסי: הכרות עם עולם התכנות, הכרות עם עקרונות בסיסיים,  הכרות עם שפות בסיסיות.
תכנות מתקדם: שפת javascript  כבסיס ביחס לשפות אחרות, actionscript  .
בניית ותכנון של מסדי נתונים: sql .
הכרות עם שפות תומכות רשתות: ajax php html css.
הכרות עם שרתים: apach  ii.
היכרות עם מערכות ניהול תוכן: joomla wordpress.
כלי תוכנה: לעריכת תמונה - photoshop • לעריכת וידאו -premier  • לעריכת אתרים - flash dreamweaver

תנאי הקבלה
• בחינת התאמה
• ריאיון אישי

הערות                                                                                                                                         
• קבלת פטור (באמצעות אישור מתאים) מחלק מתכנית הלימודים לא תזכה בהחזר כספי.
• תכנית הלימודים כוללת הרצאות, סדנאות מעשיות, שיעורים ותרגולים, מרצים אורחים, וסיורים במתקני וחברות תקשורת.
• מומלץ להצטייד במחשב נישא בעל יכולות גראפיות, חיבור סלולארי נייד, והתוכנות הרלוונטיות.

 


ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

שנתי
ימי שלישי, 17:15-20:30
35 מפגשים ו- 3 סיורים , 160 שעות; שעות תרגול ופרויקטים

רקע
המרקום ממונה בארגון על ניהול וביצוע האסטרטגיה השיווקית הלכה למעשה, ותכליתה להעביר את המסר השיווקי הנכון ללקוחות החברה ולהציג את נראות החברה לעובדיה.
בין תחומי האחריות של המרקום: ניהול תהליכי המיצוב והמיתוג לארגון ושמירה על אחדות המותג, ניהול אתר האינטרנט, הכנת חומרים שיווקיים מגוונים, שיווק באינטרנט ובמדיה, ארגון תערוכות וכנסים, יחסי ציבור וכתיבה שיווקית.
בתקופה האחרונה עלתה המודעות למיתוג הפנים ארגוני, ומנהל המרקום משמש גם בתחום זה גורם משמעותי מאוד יחד עם מחלקת משאב אנוש, ויועצים ארגוניים. באזור הצפון עד קיסריה נמנו בחודשים האחרונים עשרות הצעות למשרת מרקום בחברות הייטק- Hi Tech ולואו טק- Low Tech, בארגונים פיננסיים ומוניציפאליים. ניהול נכון של המרקום ישדרג את האסטרטגיה השיווקית יעניק את מלוא האפקטיביות לתקציב השיווק והפרסום ויעשה את הבידול בין חברה עדכנית ומצליחה לבין חברה בינונית.
מנהל המרקום הינו בעל אופק קידום מגוון ומעניין, ופוטנציאל ההשתכרות בתפקיד גבוה.

מטרת הלימודים
הקורס מקנה למשתתפיו את מגוון הנושאים והידע כמו גם את ארגז הכלים המקצועי לניהול אפקטיבי של מערך המרקום בארגון, תוך התמקדות במשימות השגרתיות והייחודיות של המרקום.

נושאי הלימוד
● ניהול תקציב שיווק ● תכנון תקציב שיווק לפי אסטרטגית ●ניהול מו"מ ● כתיבת בריף לספקי שירות ● מיצוב ומיתוג ● הקשר בין אסטרטגית החברה ומטרותיה למיצוב ולמיתוג ● מושגי יסוד בעבודה עם המעצב הגרפי ● מושגי יסוד טכנולוגיים בעולם האינטרנט ● היכרות עם כלי ניהול של אתרי אינטרנט ● קידום אתרים ● יחסי ציבור- כתיבה לתקשורת בראייה שיווקית ● רשתות חברתיות ● יצירת זיקה לאקטואליה ● כתיבה שיווקית ● מצגת עסקית ● סרטי תדמית ● השתתפות בתערוכות בתמהיל השיווקי ● מדיה חברתית וניהול קמפיינים באינטרנט ● סיורי שטח: ביקור במשרדי חברות המתמחות בעיצוב ובניית תערוכות והבנת המורכבות של בניית ביתנים.

קהל היעד
אנשים המעוניינים לעשות הסבת מקצוע ויש להם רקע מתאים .


יצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

שנתי
28 מפגשים, 112 שעות; שעות תרגול ופרויקטים.

התכנון האקולוגי נמצא בחוד החנית של האדריכלות כיום, ומכיל אפשרויות ביטוי ומחקר אינסופיים. הצורך הגובר לעיצוב סביבה בנויה שאינה פוגעת בסביבה הטבעית דורש מהמתכנן יכולת ארגון וניתוח שיטתיים של מידע רב-תחומי, תוך שימוש מושכל ביצירתיות לשם מתן הצורה האדריכלית. בשל כך קיים צורך בהוראת גישה כוללנית ורב-מערכתית של הבנת המבנים הפיסיים והאנרגטיים, הביולוגיים, החברתיים והשכליים המרכיבים את הארכיטקטורה ואת שאר המקצועות העוסקים בתכנון ובעיצוב סביבת המחיה האנושית, כל זאת בלי לאבד את יכולת היצירה האישית.

מטרת הלימודים
הקורס יפתח מודעות סביבתית ויחשוף את המתכננים בענף הבנייה לאפשרויות הגלומות בעיצוב הירוק בנושאי האנרגיה, לשימוש הנכון באתר והטמעות הבניין בו, למורפולוגית המבנה, לתאורה הטבעית ולתכנון הביו-אקלימי. הסטודנטים ילמדו שיטות וכלים לעיצוב מבנים בהתאמה לאזורי אקלים שונים ובכפוף לצרכים הפיסיולוגיים של האדם.

נושאי הלימוד
תיאוריות וגישות בתכנון סביבתי: סקירת התפתחות התיאוריות הסביבתיות מראשיתן ועד היום, וכן, התבוננות לכיוונים עתידיים.
ניתוח האתר: אקלים ● קרקע וטופוגרפיה ● אקולוגיה ● קהילה ● היסטוריה ● תרבות מעטפת הבניין: חומרים ושיטות ● בידוד תרמי ואקוסטי  ●בידוד ● העמדה ● פתחים ● הצללות וכיווני שמש תפיסת הסביבה ועיצובה: שפות עיצוב אקולוגיות ● שילוב צמחייה ● תכנון ירוק אורבני תכנון ביו-אקלימי: נוחות אקלימית ● חימום וקירור פסיביים
מאזן אנרגיה: אור טבעי ● מקורות אנרגיה חלופיים
מאזן המים: מים אפורים ומי גשם
הכלכלה האקולוגית: מיחזור ● חישובי עלות-תועלת של מערכות ירוקות

תנאי הקבלה
• רקע בתכנון, בבנייה ובעיצוב
• ראיון אישי ובו הצגת תיק עבודות

הערות
• מרצים אורחים: במסגרת הלימודים ובמהלכם ישולבו מרצים אורחים בהתאם  לשיקולים מקצועיים.
• סיורים: במסגרת הלימודים בימי הלימודים הקבועים או בנוסף להם יתקיימו סיורים שהם חלק מתוכנית הלימודים. השתתפות בסיורים כרורכה בתשלום נפרד.                                  
• הקורס ייערך בשיטה של סמינריון שנתי, וישלב סיורים, קריאה מודרכת, מחקר אישי ופרויקט.

יצירת קשר

שנתי
ימי רביעי, 20:30-17:15 (ימי שישי לסרוגין)
20 מפגשים 80 שעות+ שעות תירגול ופרוייקטים



הום סטיילינג (הלבשה וסגנון הבית) הינו תחום מפותח בשנים האחרונות והוא קשור להתעוררות בתחום העיצוב ולעובדה שאנו צורכים ורגישים לעיצוב בתחומי חיינו.
לענף הסטיילינג כולו יש נגיעה בכל רובד מחיינו, ואנו פוגשים בו בכל מקום:  מסעדות, חנויות, אולפני טלוויזיה, פרסומות וכמובן בדירות ובבתים פרטיים. 
הקורס מהווה חשיפה והתנסות חוויתית עם תחום ה- הום סטיילינג, ויכול להיות הכנה והיכרות עם תחום העיצוב והדקורצייה, לצורך לימוד עתידי בקורסים יישומיים (למשל- עיצוב פנים-דו שנתי). הקורס משלב סדנאות, סיורים ומרצים אורחים.

מטרת הלימודים
היכרות עם תהליכי תכנון ועיצוב הבית, היכרות עם החומרים והטכניקות השונות בעיצוב החלל, בהלבשת הבית, וביצירת אווירה ייחודית באמצעות: סגנון, צבע, תאורה, אביזרים, ואפקטים. הקורס יאפשר פיתוח חשיבה יצירתית וייחודית לכל תלמיד/ה.

נושאי הלימוד
● היכרות עם הטרנדים והסגנונות השונים של ה- הום סטיילינג, בארץ ובעולם ● סדנת צבע חוויתית ● התאמת סקאלת הצבעים לבית ● טכניקות בצבע ● חשיבה יצירתית בתכנון: ממה להתחיל ואיך ניגשים לחלל? ● דקורציה ועיצוב שולחנות אווירה ● טקסטיל - הכרות עם בדים וטקסטורות ● יצירת הרמוניה בבית- עיצוב האווירה בחלל על ידי תאורה נכונה. ועוד..
 
יצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

דו שנתי
שנה א': ימי שלישי וחמישי  20:30-17:15.
כולל סמסטר קיץ (יומיים בשבוע).
שנה ב': ימי שני וחמישי  20:30-17:15.
140 מפגשים, 560 שעות; שעות תירגול ופרוייקטים.

מטרת הלימודים
הקניית מיומנות בתכנון ובעיצוב חלל נתון בקנה מידה קטן ובינוני; רכישת ידע תיאורטי ומעשי בכלֵי הבעה דו ממדיים ותלת ממדיים; תכנון ריהוט וגרפיקה ארכיטקטונית.
הלימודים מבוססים על ביצוע פרויקטים מעשיים בשילוב למידת מקצועות תיאורטיים.

נושאי הלימוד
• מושגי יסוד בכלי הביטוי האדריכליים: ביטוי דו מימדי - קנה מידה, תכניות, חתכים, חזיתות, מבטים תלת מימדיים (אקסונומטריה, איזומטריה ופרספקטיבה) ופריסות. ביטוי תלת מימדי- מודל רעיוני, מודל עבודה ומודל תצוגה.
• מושגי יסוד בתחום העיצוב:  קומפוזיציה, עיצוב בסיסי, מורפולוגיה וארגונומטריה.
• חשיבה יצירתית עם דגש על פיתוח רעיונות: כלי השראה, פוסטר רעיוני ומודל רעיוני והפיכתם לכדי תכנון פונקציונאלי, מעוצב, מסודר וברור.
• מושגי יסוד בתורת הצבע:  מעגל הצבעים, הרמוניה של צבעים וכיצד יוצרים אותה, צבעים לפרויקט בעיצוב פנים והתנסות  בדו מימד ותלת מימד.
• תאורה טבעית ומלאכותית:  כיווני אור שונים והשפעתם על הארת החלל, דרכים ואמצעים  מלאכותיים להארת חלל פנימי וכיצד זה משפיע על הלך הרוח והאווירה בכלל. יישום  האופן בו אנו מבטאים את רצונותינו בתכניות חשמל ותאורה.
• פרקים נבחרים בתולדות העיצוב והאדריכלות: תקופות וסגנונות בעולם העיצוב, מורפולוגיה, ארגונומטריה, עיצוב בסיסי, גרפיקה ועוד.
• אוטוקד:  שרטוט באמצעות מחשב - שרטוט בתוכנת המחשב השימושית ביותר במשרדי מעצבים, הדמיות תלת מימד ועיבוד תמונות.
• יישום טכנולוגי:  סדנת חומרים והדרך ליישמם בפועל בפרויקטים. מגוון החומרים: בדים, מתכות, חומרי מליטה, זכוכית, עץ ופלסטיק.
• עיצוב ושרטוט פרטי בניין ונגרות.
• מכרז בניה: הכנת תכניות עבודה לקבלנים, רשימות של פתחים, מפרטים טכניים, ואומדן עלויות.
• "הלבשת הבית"- סטיילינג - בחירת וליהוק ריהוט, בדים וילונות , שטיחים וחפצים לתמיכה בחוויה ובאווירה.
• עיצוב חללים גדולים, מסחריים, ציבוריים, בתי מגורים ודירות. התעסקות מפורטת בחללים השונים ובפרט בחדרי רחצה ומטבח.
• סדנת עיצוב מוצר.

תנאי הקבלה
• בחינת התאמה
• ראיון אישי

הערות
• רצוי להציג תיק עבודות בראיון האישי (לא חובה). תיק עבודות יכול לכלול עבודות בכל תחום עיצוב ו/או יצירה כלשהיא שמבטאים עיסוק קודם בתחומי עיצוב ויצירה: צילום, ציור ועוד.
• בעלי תעודת הנדסאי בניין והנדסאי אדריכלות יזכו בהקלות בתהליך הקבלה ללימודים
• קבלת פטור מלימודי תכנת האוטוקד (בהצגת אישור מתאים) איננה מזכה בהחזר כספי. במקום זאת, בעלי הפטור זכאים ללמוד בקורס אחד בהיקף המתאים בלימודי חוץ. זכות זו נשמרת למשך שנתיים על בסיס מקום פנוי.
• תכנית הלימודים משלבת הרצאות מרצים אורחים וסיורים מקצועיים. כגון: מומחה תאורה, מהנדס קונסטרוקציה, מעצב מוצר.
יתקיימו סיורים בתערוכות מקצועיות ברחבי הארץ, בחנויות למוצרי ריהוט ובאתרי בניה.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

שנתי
28 מפגשים, 112 שעות; שעות תרגול ופרויקטים
.

מטרת הלימודים
הרחבה והעמקה בסוגיות בתחום עיצוב החלל והריהוט.

נושאי הלימוד
שיפור היכולת בשילוב חומר, צבע וצורה ● ליווי מעצב הפנים המתחיל בבעיות המתעוררות בפרוייקטים ישומיים, תוך פיתוח יכולת עיבוד פריטים עיצוביים ושימוש בפריטים סטנדרטיים ● העמקת הידע בתחום עיצוב הריהוט תוך הכרת ריהוט מדף ויכולת השימוש בו ● הכרת הדרכים להתקשרות חוזית עם מזמין וביצוע העבודה, הכרת חוקי הבניה והפסוקות בנושא ● שילוב מערכות בניין- מיזוג אוויר, אינסטלציה, חשמל ותקשורת, במערכת עיצוב פנים ● סיורים מקצועיים וליווי פרוייקטים בעיצוב פנים ● תולדות העיצוב והריהוט, ניתוח ודיון בפרקים נבחרים.

תנאי קבלה
• ראיון אישי.
• הצגת תיק עבודות.
• אישור מוכח ללימודים קודמים.

הערות:
הקורס מיועד לבוגרי שנה ב' בעיצוב פנים או לבעלי השכלה דומה. 
(בוגרי בתי ספר להנדסאים וכו').

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
28 מפגשים, 112 ש'+ שעות תירגול ופרוייקטים.

מטרת הלימודים
הקניית מיומנויות בעיצוב גינות ונוף בקני מידה שונים.
הלימודים יספקו ידע תאורטי ומעשי בתהליכי התיכנון ועיצוב הגן.

נושאי הלימוד
עקרונות תכנון גן ונוף ● פיתוח כלי המחשה אדריכליים ● הכרות עם צמחיית הגן ומאפייניה ● שלבים בפיתוח עיצוב וגן ● תולדות עיצוב הנוף בארץ ובעולם ● פרקים כלליים בנושאי אדריכלות הנוף.


הערות
במסגרת הלימודים ובמהלכם*, יתקיימו סדנאות, הרצאות אורח וסיורים מקצועיים שהם חלק מתוכנית הלימודים.
על פעילויות אלה תבא הודעה מוקדם ככל האפשר, ויהיה על התלמידים להערך לכך בהתאם.
**ההשתתפות בסיורים כרוכה בתשלום נפרד.
*  בנוסף לימי הלימוד הקבועים במערכת.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

סמיסטריאלי
14
 מפגשים, 56 ש'; שעות תירגול ופרוייקטים.

מטרת הלימודים
הכרת תכנת אוטוקד, השימוש בה ורכישת מיומנות עבודה באמצעות התכנה בתחום שרטוט הבניין והשרטוט האדריכלי.
נושאי הלימוד
הכרת ממשק התכנה ● פקודות שרטוט ● פקודות עריכה ● עבודה בשכבות ● שימוש בטקסטורות ● עבודה עם בלוקים ● שילוב טקסטים ומידות ● עריכת גיליונות והדפסתם

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי ראשון, 14:30-19:30
כ- 35 מפגשים, 200 שעות
בנוסף, תידרש מהמשתתפים עבודה עצמית משמעותית: קריאה , תרגול והגשת פרויקט גמר.

החל מה- 1 באוגוסט 2009, נכנס לתוקפו תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998, הקובע כי בתהליך ההנגשה קיימת חובת היוועצות עם מורשים לנגישות מתו"ס ומורשים לנגישות השירות, שהוכרו ככאלה ע"י המדינה לאחר הכשרה ייעודית בנושא.
גם אישור הקלות, הפחתות ופטורים מביצוע התאמות יתאפשר  רק לאחר מתן חוות דעת  של מורשה לנגישות, מתו"ס ו/או שירות, לפי העניין.

הנגשת מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס) משמעותה הסרת מכשולים ארכיטקטוניים ופיזיים במבנים ומקומות קיימים ומניעתן מראש באמצעות תכנון וביצוע התאמות נדרשות במבנים ומקומות חדשים.
                                             
מטרת הלימודים
א. הכשרת מורשי נגישות מתו"ס מיומנים  ומקצועיים  ע"י הענקת הכלים, השיטות והאמצעים הנחוצים לביצוע   משימותיהם, כפי שמוגדרות בחוק.
ב. הטמעת הנושא בקרב המשתתפים  וחשיפתם לציבור האנשים עם  מוגבלות  כך שיוכלו להוות סוכני שינוי, בנוסף לתפקידם הסטטוטורי.

נושאי הלימוד
• הכרת תחום המוגבלויות - תפיסות חדשות בעולם הבריאות והרווחה
• חקיקה בתחום הנגישות 
• מרכיבים בתכנון נגישות למתו"ס ונגישות במבנים ייעודיים
• עקרונות לבחירת התאמות במקום העבודה
• עבודת המורשה לנגישות  מתו"ס בפועל
• פרוייקט גמר

תנאי קבלה לקורס:
• כמצוין בחוק.
• ניסיון מקצועי של שלוש שנים בתכנון .

מי יכול להתקבל לקורס?
עפ"י המפורט ברישומי משרד התמ"ת הוא  אחד מאלה :
1.א. אדריכל רשום או רשוי, או מהנדס רשום או רשוי כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים,  
        הרשומים בפנקס מהנדסים והאדריכלים במדור הקשור למבנים תשתיות וסביבה שקבע הרשם  
        בהתייעצות עם הנציב;
   ב. הנדסאי הרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים והוא רשום בפנקס בתחום הקשור למבנים
       ותשתיות שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב.
2.       הוא מקיים דרישות שקבע שר התמ"ת בהתייעצות עם הנציב לעניין הכשרה, לרבות הכשרה
           מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות נגישות.
הערה: לאחר הרישום המתבצע בלימודי חוץ, מועברים פרטי המועמדים למשרד התמ"ת שמאשר או לא, את השתתפותו של כל מועמד לקורס.

איך נרשמים לקורס?
1. ממלאים טופס הרשמה
2. מצרפים לטופס את המסמכים הבאים: - צילום תעודת זהות
                                                    - צילום דיפלומה
                                                    - צילום תעודת רישום בפנקס
                                                    - קורות חיים
3. משלמים דמי הרשמה

תנאים לקבלת תעודה
1. עמידה בדרישות תוכנית הלימודים
2. השתתפות פעילה ב- 85% לפחות מהשיעורים
3. עמידה בבחינות  פנימיות, בציון של לפחות  70
3. עמידה בבחינה חיצונית בציון של לפחות  70
4. הגשת פרויקט גמר אישי בציון של לפחות  70

ליצירת קשר

צפייה במידע נוסף

צפייה בידיעון לימודי חוץ 

 

 

 

 

 

שנתי
28 מפגשים, 112 שעות

מטרת הלימודים:
הקניית ידע ומיומנויות בכל דרכי העיבוד הבסיסיים של הברזל ושליטה טכנית בכל כלי העבודה.
הקניית ידע תיאורטי של התחום עם זיקה אל האומנות והפיסול המודרניים, תוך שימת דגש על גישה עיצובית יוצרת בדו מימד ותלת מימד, ועל עיצוב הברזל ככלי לביטוי אישי.

נושאי הלימוד
הכרת תכונות הברזל וסגנונותיו  ●  עולות היסוד בעיבוד הברזל- מדידה וסימון, ניסור, שיוף,קידוח, השחזה וליטוש, גזירה, כיפוף ועיבוד בחום וחיתוך בלהבה ●  בנייה בדו ותלת מימד על פי כללים וחוקים נכונים  ●  בניית מוצרים שימושיים דקורטיביים כמו מעמד לעציץ, קולב חנוכייה ותיבה, כתרגול לקראת ביצוע רהיט פסל או מבנה אחר לפי עיצוב ובחירת התלמיד/ה ● האמצעים להגנה על הברזל מפני קורוזיה ●  הכרת אופני הגימור האסתטיים השונים ●  מבוא לסגנונות האומנות ועיצוב לתקופותיהם ●  פיתוח מודעות וסגנון אישי.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

סמסטריאלי
14 מפגשים, 56 ש' + שעות תרגול ופרוייקטים

מטרת הלימודים:
הכרות עם עולם הגילוף, הקניית רקע תיאורטי והתנסות מעשית בגילוף. הקורס יפגיש את התלמידים עם חומרי הגלם וכלי העבודה ויאפשר לתלמידים לבצע בפועל עבודות גילוף.

נושאי הלימוד:
רקע עיצובי תיאורטי ● הכרות עם כלי הגילוף והשימוש בהם ● רישום ● צריבה קווים ● צריבה א-סימטרית ● אור וצל בצריבה  ● גילוף סימטרי ● גילוף תבליט ● פיסול תלת-ממד. 

הערות:
במסגרת הלימודים ובמהלכם*, יתקיימו סדנאות, הרצאות אורח וסיורים מקצועיים שהם חלק מתוכנית הלימודים.
על פעילויות אלה תבא הודעה מוקדם ככל האפשר, ויהיה על התלמידים להערך לכך בהתאם.
**ההשתתפות בסיורים כרוכה בתשלום נפרד.
*  בנוסף לימי הלימוד הקבועים במערכת.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

שנתי
50 מפגשים, 200 שעות

מטרת הלימודים
• הכשרת מעצבי חלונות ראוה מקצועיים לעבודה בתחום האופנה ובתחומי עיצוב אחרים
• הכשרת המשתתפים לעיסוק בתחום מיצוב סחורות בחנות ובחלל המסחרי
• העשרה והעמקה של היכולות השיווקיות והעיצוביות
• פיתוח חשיבה המשלבת עיצוב ומיצוב, מסחר, אסתטיקה ושיווק

נושאי הלימוד
• הכרות עם עולם העיצוב והבנת השפה הויזואלית, מעצבים וזרמים
• יסודות העיצוב, הבנה ויישום חוקים בשפת העיצוב
• צורה, צבע, קומפוזיציה בדו מימד ובתלת מימד
• עיצוב מוצר - עיצוב מוצרים, מעמדים המיועדים לחלונות הראוה או לחלל פנים החנות
• סדנת עיצוב מוצר בקרטון ממוחזר, בנית רהיט או אביזר לחלון ראוה
• אמצעים פסיכולוגיים וויזואליים לקידום מכירות
• פיתוח הראיה המסחרית
• Visual Merchandising מסחור חזותי, עריכה נכונה של סחורות בחלל החנות
• מידוף, שילוט, רצפת המכירה, קיר כוח, שולחן כוח, תאורה, בובות בחלון ובחלל החנות
• תוכנת מחשב Sketchup היא כלי המאפשר לתכנן, לשרטט, לעצב חללים, ולבנות מודלים תלת מימדיים
• צביעה אמנותית - טכניקות וחומרים מגוונים, בכל סוגי ה- Wash

תנאי קבלה
• תרגיל בית
• ראיון אישי

הערות
• סטאז': התלמידים יתנסו בעבודה מעשית ברשת אופנה מובילה.
• כל פרויקט יתמקד בנישה אחרת מעולם עיצוב חלונות הראוה וילווה בבניית אלמנט/מעמד/סטנד אשר ישמש את הבוגרים בעבודתם העתידית בעיצוב חלונות ראוה ו/או עיצוב חללים מסחריים.
• במהלך הקורס יתקיימו סיורים מקצועיים במרכזים מסחריים, מוזיאונים ותערוכות עיצוב.
• תכנית הלימודים כוללת הרצאות של מעצבים מובילים מהתחום.
• בשל אופיו הדינאמי של הקורס תדרש מהמשתתפים מידה של גמישות בלוח הזמנים,
על מנת לשלב בלמידה באופן מיטבי את הסטאז' והסיורים המקצועיים.

יצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

שנתי
ימי ראשון, 17:15-20:30
30 מפגשים, 120 שעות; שעות תרגול ופרויקטים


מטרת הלימודים
עיצוב אירועים הוא תחום שהתפתח רבות והפך למבוקש ביותר במהלך השנים האחרונות. הקורס חדשני, מקיף וייחודי, עוסק בתחום עיצוב האירועים בהיבט המקצועי, ומכשיר את בוגריו להשתלבות מקצועית בתחום יצירתי זה. הקורס משלב לימודים תיאורטיים ומעשיים וכולל הגשת עבודות ופרויקטים, וכן סטאג' - השתלמות, בחברות לעיצוב אירועים.

נושאי הלימוד
● עיצוב בסיסי: קולאז' וצבע, קומפוזיציה בדו-ממד ובתלת ממד, טכניקות בצבע.
● תפיסת חלל: הבנת החלל בו מתקיים האירוע ועיצובו על פי נושא, יעוד או צבע.
● עיצוב מוצר: עיצוב מעמדים, אלמנטים ומוצרים לאירועים שונים.
● שזירה ועיצוב בפרחים. 
● עיצוב חופה.
 ● הפקת אירוע: תקציב, שיווק ופרסום, יחסי ציבור, קניינות, אחסון, קִטלוּג.
 ● סטאג' בחברות לעיצוב אירועים.

תנאי הקבלה
תרגיל בית ומפגש היכרות

הערה
תכנית הלימודים כוללת הרצאות מרצים אורחים, מפגש עם מעצבי אירועים וסיורים מקצועיים .

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
28 מפגשים, 112 שעות

מטרת הלימודים:
הקניית ידע ומיומנויות בכל דרכי העיבוד הבסיסיים של הברזל ושליטה טכנית בכל כלי העבודה.
הקניית ידע תיאורטי של התחום עם זיקה אל האומנות והפיסול המודרניים, תוך שימת דגש על גישה עיצובית יוצרת בדו מימד ותלת מימד, ועל עיצוב הברזל ככלי לביטוי אישי.

נושאי הלימוד
הכרת תכונות הברזל וסגנונותיו  ●  עולות היסוד בעיבוד הברזל- מדידה וסימון, ניסור, שיוף,קידוח, השחזה וליטוש, גזירה, כיפוף ועיבוד בחום וחיתוך בלהבה ●  בנייה בדו ותלת מימד על פי כללים וחוקים נכונים  ●  בניית מוצרים שימושיים דקורטיביים כמו מעמד לעציץ, קולב חנוכייה ותיבה, כתרגול לקראת ביצוע רהיט פסל או מבנה אחר לפי עיצוב ובחירת התלמיד/ה ● האמצעים להגנה על הברזל מפני קורוזיה ●  הכרת אופני הגימור האסתטיים השונים ●  מבוא לסגנונות האומנות ועיצוב לתקופותיהם ●  פיתוח מודעות וסגנון אישי.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

סמסטריאלי
14 מפגשים, 56 ש'+ שעות תירגול ופרוייקטים.

המודעות לארוח, בישול ויצירת אוירה תופסת בחיינו מקום מרכזי. יותר מבעבר אנו נותנים דעתנו לעריכת השולחן ולעיצוב  בחגים ומועדים, ארוח לילדים, ארוחות לאוהבים ועוד.
בקורס יודגשו פתרונות זמינים לעריכת שולחן, טיפים לעיצובים מרהיבים והתנסות בעיצוב בחומרים מגוונים.


מטרת הלימודים
להפיק הנאה ויצירת חוויה סביב ארוח וארועים חברתיים.
• פיתוח היכולות לביטוי של רעיונות בחומרים ואביזרים תוך העמקת החוויה היצירתית.
• טיפוח היכולת לתפיסה עיצובית ואסתטית כוללת של אוירה ופירוט מרכיביה: צורות וצבעים, מראות וניחוחות, צלילים וטעמים.

נושאי הלימוד
 ● עיצוב ועריכת שולחנות ● עיצוב אוירה ● שימוש בחומרים מגוונים ● התייחסות למוטיבים הויזואליים של חגים ומועדים וביטויים בעריכת שולחן החג ● התנסות בשזירת פרחים ● כלים ואביזרים ● השפעות תרבותיות בעיצוב ●  הפתעות עיצוביות   ● הגשת המאכלים באופנים לא שיגרתיים.

הערות
במסגרת הלימודים ובמהלכם*, יתקיימו סדנאות, הרצאות אורח וסיורים מקצועיים שהם חלק מתוכנית הלימודים.
על פעילויות אלה תבא הודעה מוקדם ככל האפשר, ויהיה על התלמידים להערך לכך בהתאם.
**ההשתתפות בסיורים כרוכה בתשלום נפרד.
*  בנוסף לימי הלימוד הקבועים במערכת.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי שלישי 18:30-13:30
25 מפגשים,  150 שעות ובנוסף, שעות תרגול ופרויקטים

מטרת הלימודים
העמקת והרחבת הידע המקצועי וביסוס החשיבה העיצובית, שיאפשרו לתלמיד לבצע בביטחון אישי ומקצועי מיומנויות טכניות ועיצוביות מורכבות ומפותחות. הקורס יחשוף את משתתפיו להתפתחויות בתחום עיצוב התכשיטים ויאפשר שילוב הידע המקצועי שנרכש עם התשתית העיצובית על מנת לפתח סגנון ייחודי ואישי שמבטא את החלום האישי ומאפשר חופש ביצירת הפרויקטים המגוונים שיבצע.


למי מיועד הקורס?
• לבוגרי הקורס 'תכשיטנות כמקצוע' של לימודי חוץ שיתקבלו בלא תנאי קבלה.
• לבעלי ידע קודם על סמך אישורים ו/או תעודות ו/או תיק עבודות המוכיחים ידע קודם - לאחר ראיון אישי.


נושאי הלימוד
תולדות העיצוב תוך הדגשת עיצוב תכשיטים • מטלורגיה: תורת החומרים • גמולוגיה: יהלומים, פנינים ואבני חן  זהב: עבודה בזהב מחומר הגלם ועד לתכשיט המוגמר • בתי אבן: טבעות סולייטר, טבעת חותם והכנה לשיבוץ  מנגנוני נעילה וסוגרי ביטחון • פרויקט גמר מסכם הכולל תכנון, עיצוב וביצוע קולקציית תכשיטים.

תנאי קבלה
לבוגרי הקורס הדו שנתי תכשיטנות כמקצוע - קבלה לא מותנית.
לתלמידים חיצוניים - ראיון אישי.                  

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

דו שנתי
שנה א' : ימי ראשון וחמישי, 17:00 - 21:00 (שלושה סמסטרים)
שנה ב': ימי שני ורביעי,  17:00 - 21:00
120 מפגשים,  600 שעות ובנוסף, שעות תרגול ופרויקטים


מטרת הלימודים
הקניית ידע וכלים להפעלת סדנה עצמאית ולהשתלבות בתעשיית התכשיטים. הלימודים מבוססים על תכנית ייחודית בתחום ייצור התכשיטים, תוך פיתוח גישה וחשיבה עיצובית והתאמתם  לדרישות המתחדשות בתעשייה ובשוק.

נושאי הלימוד

שנה א'
1. טכניקות בסיסיות: ניסור ● פיצור ● גימור ● הלחמות ● מבנים תלת-ממדיים חלולים
2. טכניקות מתקדמות: שילוב מתכות ● הכנת צינורות במשיכה ● הטבעה ושילוב מתכות ● בניית חרוזים בטבלת שקעים ● חיבורים קרים ● צריבה ● מבנים קלאסיים והכנה לשיבוצים שונים●  צביעת מתכות ● חוליות ● סגרים וצירים ● חרוזים וחוליות קו ● מנגנוני נעילה ● טקסטורות ● ריקועים בטכניקות שונות ● דיאפורמינג  והכנה לשכפול  ● שימוש במגוון חומרים
3. תכשיטנות קלאסית: תכשיטים בטכניקות קלאסיות, גלריה, בתי אבן, טקסטורות וגימורים , תכנון סביבת עבודה אישית.
שנה ב'
                                                                                                          
1. מודלים בשעווה : הכרת סוגי שעווה שונות, תכונותיהן, יכולותיהן ושימושן, בעיבוד קר וחם. הכרת הכלים לעבודה בשעווה  והתאמת סוג השעווה למודל הרצוי . מודלים מיניאטורים בחומר פיסולי ותרגומו לשעווה, מבנה חלול, מבנים פריקים, חוליות אוניברסליות.  עיצוב תכשיט בשעווה עם אפשרות לשילוב אבנים ושיבוצן בתכשיט , מחברים.  הכנת תכשיט ליציקה, הכנה לשכפול , יצירת קשר עם בתי יציקה לצורך יציקה ושכפול עיבוד וגימור. פרויקט מסכם.
2. תכשיטנות קלאסית ועבודה בזהב: סגרים ● צירים ● בתי אבן ● עבודה בזהב ● תכשיטנות קלאסית   ●פרויקט גמר- סדרת תכשיטים קלאסית על פי נושא או סדרת קמעות מתייחסות לגוף.  
               
תנאי הקבלה
• בחינת התאמה וראיון אישי

הערות
• במהלך הלימודים תתאפשר עבודה חופשית בסדנה - בתיאום ובהכוונה.
• תכנית הלימודים כוללת הרצאות מרצים אורחים וסיורים מקצועיים.
• התלמידים ידרשו לערכת כלים אישית ולחומרים להכנת פרויקטים.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי שלישי  9:00-12:15
28 מפגשים, 112 שעות; שעות תירגול ופרוייקטים.

מטרת הלימודים
הקניית רקע תיאורטי ומעשי בתכשיטנות, לימוד טכניקות בסיסיות ומתקדמות, פיתוח גישה עיצובית, ופיתוח מודעות להתפתחותם של תהליכים בתכשיטנות.
הקורס מיועד לתלמידים המעוניינים לעסוק באופן מקצועי בתכשיטנות כתחביב.

נושאי הלימוד
ניסור ושיוף - לימוד פעולות יסוד בכלי העבודה המתאימים והשימוש בהם • הלחמה - הכרות עם מגוון רחב של חומרים ושליטה בסוגי הלחמתם • ליטוש וגימור - שימוש בכלים ובחומרים המתאימים • צריבה - תגובות חומרים לחומצות, מרקמים • קוביית שקעים - הפיכת משטח לתלת-מימד • שילוב מתכות • רקועים ומבנים תלת מימדיים חלולים, וכל זאת עם דגש על פיתוח חשיבה עיצובית.

הערות
• לא נדרש ידע קודם. תלמיד בעל רקע קודם בתכשיטנות יתקדם בהתאם לרמתו.
• התלמידים ידרשו לערכת כלים אישית ולחומרים להכנת פרויקטים.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

דו שנתי
שנה א': ימי ראשון ורביעי
, 17:15-20:30
שנה ב': ימי שני וחמישי, 17:15-20:30
קורס בוקר:
שנה א': ימי ראשון ורביעי, 11:45-8:30
שנה ב': ימי שלישי וחמישי, 11:45-8:30
קורס צהריים:
שנה א': שני וחמישי, 15:45-12:30

128 מפגשים 512 שעות+ שעות תירגול ופרוייקטים


מטרת הלימודים
הכרת עולם האופנה תוך רכישת ידע והתנסות יישומית. הלומדים בקורס רוכשים את היכולת העיצובית והטכנולוגית שיסייעו להם לתת דרור לרעיונות האישיים ולהביאם לידי ביצוע.
בקורס ילמדו מושגי אופנה, פיתוח רעיון עיצובי, איור אופנה ציור טכני, גזרה תדמיתנות וטכנולוגיה של תפירה. יינתן דגש מיוחד לפיתוח חומרים טקסטילים ובנית מרקמים. כמו כן נלמד דיגום חופשי, דרוג ידני וסטיילינג לעולם האופנה.

נושאי הלימוד
ציור אופנה:  פרופורציות גוף, ציור פרטי לבוש, בניית קולקציה, בחירת בדים וחומרים, טכניקות ציור וצביעה.
גִזרה ותדמיתנות: גזרות יסוד  של חולצה, מכנסיים, חצאיות, צווארונים, שרוולים, ג'קטים, שמלות ערב ומחוכים.
תפירה : במסגרת הקורס ייתפרו פרטי לבוש, מערכות לבוש באריגים ובסריגים, שמלות ערב כלה ומחוכים.
דירוג ידני : יילמדו עקרונות לדירוג תדמיות בהתאם ללוח מידות נתון. הדירוג יילמד בהתייחס לפרטי לבוש מוגדרים.
דיגום חופשי : יסודות הדיגום החופשי. עבודה על בובות באריגים וסריגים כולל הוצאת גזרות.
סטיילינג : יסודות חשיבה עיצובית לסטיילינג בעולם האופנה, פיתוח רעיון, חיבור צבעוני, שימוש באביזרים ובחומרים.
פיתוח מרקמים: אומנות המחט והרקימה הישראלית. הטבעת חותם אישי על בגד מעוצב והעשרת הבד תוך שימוש בעבודת מחט.

תנאי קבלה
• מבחן
• ריאיון אישי


מיקום הקורס:  בית הספר לאופנה של לימודי חוץ בקמפוס הנמל, רח' כיאט 1 פינת העצמאות.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי שלישי 19:30-16:15
32 מפגשים, 128 שעות; שעות תרגול ופרויקטים


מטרת הלימודים
הקניית ידע מורחב ברמה גבוהה בתדמיתנות. פיתוח תדמיות מורכבות לשמלות ערב וכלה, ותדמיות לבגדי גברים מחוייטים. פיתוח רמת הביצוע והקפדה על מקצועיות.

נושאי הלימוד
סמסטר א': 
● דיגום שמלת ערב עם מחוך פנימי
●דיגום שמלת ערב אסימטרית
● אוסף תרגילים בבד שקוף
● ביצוע שמלת ערב / כלה בעיצוב אישי

סמסטר ב':
ביצוע בלייזר מחוייט אופנתי, עם כל האלמנטים המקצועיים, וכן תרגול גזרות שונות של מחוייטים:
●   צווארון חליפה
●   כיסים
●   שרוול דו חלקי
  ●רכיסה וביטנה 

תנאי קבלה
● ידע מוקדם ומוכח בתפירה גזרה ותדמיתנות
● בוגרי הקורס אופנה כמקצוע שסיימו בהצלחה יתקבלו ללא בדיקת התאמה מוקדמת 


מיקום הקורס: הקורס יתקיים בבית הספר לאופנה של לימודי חוץ בקמפוס הנמל
 (ברח' כיאט 1 פינת  רח' העצמאות).

 

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

 

שנתי
28 מפגשים, 112 ש'+ שעות תרגול ופרוייקטים.

מטרת הלימודים
ביטוי אומנותי אישי בעיצוב אופנה באמצעים ידניים וממוחשבים.

נושאי הלימוד
הכרת תוכנת ה-פוטושופ ● שימוש בתוכנה לבניית קולקציה ● שימוש באינטרנט למטרת ניתוח ומיפוי קולקציות ● פיתוח היכולת לרישום אופנה ידני-מודל ● פיתוח טכניקות חדישות באיור, ציור וצביעה ● שילוב איור אופנה באומנות בת זמננו ●  חשיבה יצירתית באופנה: מחזור שיחזור ואביזרים.

תנאי קבלה
ידע בגלישה באינטרנט.
ידע בציור ועיצוב אופנה.
ראיון אישי ובו הצגת תיק עבודות.

הערות
• סיורים: במסגרת הלימודים בימי הלימוד הקבועים במערכת או בנוסף להם יתקיימו סיורים מקצועיים שהם חלק מתוכנית הלימודים. השתתפות בסיורים כרוכה בתשלום נפרד.
• מרצים אורחים: במסגרת הלימודים ובמהלכם ישולבו מרצים אורחים בהתאם לשיקולים מקצועיים.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
28 מפגשים, 112 ש'+ שעות תרגול ופרוייקטים.

מטרת הלימודים
בניית קולקציה אישית תוך התייחסות לאופנה, לחומרים ולהתאמה אישית.

נושאי הלימוד
סקירת אופנה ● עיצוב קולקציה ● בחירה והתאמת בדים, חומרים ואביזרים ● פיתוח גזרות אישיות ● ביצוע הקולקציה, תוך שימוש בטכניקות עכשוויות.

תנאי קבלה
ראיון אישי ובו הצגת פריט אופנתי תפור כולל גזרות ותדמיות.
הקורס מיועד לבעלי ידע וניסיון בתחום האופנה, השולטים בטכניקות מגוונות בתפירה.

הערות
• במסגרת הלימודים ובמהלכם*, יתקיימו סדנאות, הרצאות אורח וסיורים מקצועיים שהם חלק מתוכנית הלימודים.
על פעילויות אלה תבא הודעה מוקדם ככל האפשר, ויהיה על התלמידים להערך לכך בהתאם.
**ההשתתפות בסיורים כרוכה בתשלום נפרד.
*  בנוסף לימי הלימוד הקבועים במערכת.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

 שנתי 
28 מפגשים 112 שעות

הקורס יעניק לך את היכולת לעצב ולבצע  בגדי ערב ושמלות כלה באופן עצמאי. הקורס ירחיב את  הידע שלך ויפתח את המיומנות בתחום התדמיתנות של בגדי ערב ושמלות כלה. במסגרת הקורס ילמדו גזרות יסוד של מחוכים וטכנולוגיה חדשה לביצועם, פיתוח חצאיות, שמלות ותחתיות לשמלות כלה ופיתוח דגמים בהשראת תולדות  הלבוש והאמנות.

תנאי הקבלה
ראיון אישי והצגת תיק עבודות הכולל גזרות ופירטי אופנה תפורים.

הערות: 
● הקורס מיועד לבוגרי הקורס המעצב הצעיר ולבעלי ידע בתחום האופנה- תפירה גזרה ותדמיתנות.
●במסגרת הלימודים ובמהלכם*, יתקיימו סדנאות, הרצאות אורח וסיורים מקצועיים שהם חלק מתוכנית הלימודים.
על פעילויות אלה תבא הודעה מוקדם ככל האפשר, ויהיה על התלמידים להערך לכך בהתאם.
**ההשתתפות בסיורים כרוכה בתשלום נפרד.
*  בנוסף לימי הלימוד הקבועים במערכת.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

שנתי
28 מפגשים, 112 שעות; שעות תירגול ופרוייקטים.

מטרת הלימודים
קורס המשך לקורס "המעצב הצעיר", במסגרתו הרחבת הידע והעמקתו בתחום התדמיתנות, העיצוב ובניית מערכות לבוש עדכניות. שימוש בחומרים חדשים, יצירתם ושילובם.

נושאי הלימוד
תדמיתנות מתקדמת של מערכות לבוש, כולל ז'קטים קלים ● עיצוב מערכות בשלושה חלקים ● פיתוח חומרים חלדשים בטכניקות יצרתיות ● בניית פרטי לבוש שיוצרים מערכות.
תנאי קבלה למי שאינו בוגר הקורס "המעצב הצעיר"
ראיון אישי ובו הצגת פרטי אופנה תפורים, כולל גזרות ותדמיות/ תיק עבודות.

הערות
● הקורס מיועד לבוגרי הקורס "המעצב הצעיר" ולבעלי ידע בדיגום, בתדמיתנות ובטכניקות תפירה.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

שנתי
25 מפגשים, 104 שעות +שעות תירגול ופרוייקטים

מטרת הלימודים
הקורס יקנה את הידע בציור אופנה ובציור פרטי לבוש בהתאם לתחזיות האופנה, למבנה ולפרופורציה של הגוף. הקורס יפתח מיומנויות אלו תוך כדי רכישת ידע, לשם העשרה, בעיצוב אופנה וסטיילינג.

במסגרת הלימודים ילמדו פרופורציות גוף, ציור פרטי לבוש, בחירת בדים וחומרים ליעדי עיצוב שונים, טכניקות ציור וצביעה, ניתוח קולקציות של מעצבים ידועים, עיצוב וביצוע דגמים יצירתיים בדו-מימד וסטיילינג לסיפורי אופנה.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
28 מפגשים, 112 שעות; שעות תירגול ופרוייקטים.

מטרת הלימודים
קורס המשך לקורס הבינתחומי באופנה. הקורס שם דגש בהעמקת הידע בתדמיתנות, בפיתוח ועיצוב דגמים בעיצובם ובביצועם.

נושאי הלימוד
פיתוח חצאיות: קפלים וולנים, חצאיות אסימטריות ● פיתוח מכנסיים ● חולצות ● העברת מתפרים,מחשופים, צווארונים, שרוולים ● שמלות קלות ● ז'קטים מבד ג'ינס ● עבודה בסריגים.

תנאי הקבלה למי שאינו בוגר הקורס הבינתחומי באופנה
 ● ידע קודם בשרטוט גזרות ובתפירה
 ● ראיון אישי ובו הצגת פריט אופנתי תפור, כולל הגזרות והתדמיות.

תנאי קבלה
ידע מוקדם בשרטוט גזרות ובתפירה
ראיון אישי ובו הצגת פריט אופנתי תפור, כולל הגזרות והתדמיות.

הערות
• קורס המשך לקורס הבינתחומי באופנה.
• במסגרת הלימודים ובמהלכם*, יתקיימו סדנאות, הרצאות אורח וסיורים מקצועיים שהם חלק מתוכנית הלימודים.
על פעילויות אלה תבא הודעה מוקדם ככל האפשר, ויהיה על התלמידים להערך לכך בהתאם.
**ההשתתפות בסיורים כרוכה בתשלום נפרד.
*  בנוסף לימי הלימוד הקבועים במערכת.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

"בלי אמנות, גסותה של המציאות עושה את העולם לבלתי נסבל"
                                                                                 ברנארד שו

הלימודים בתחומי תולדות האמנויות והעיצוב מקיפים קשת רחבה של נושאים, ומאפשרים הבנת תהליכים ותופעות שעיצבו במידה זו או אחרת את התפתחות תחומי האמנויות והעיצוב השונים ואת השיטות והמגבלות הטכניות ששיוו להן את צורתן.
הנחה מקובלת היא שככל שהבנתו של אדם ביצירה שלמה, מקיפה ויסודית, כך תהא הנאתו ממנה עמוקה ורב גונית יותר.
התבוננות ביצירות מופת מאפשרת למתבונן הזדמנות לחלוק עם היוצר תפיסת עולם שונה, למצוא בהן חן וקסם ולחוות חוויה במימד רוחני.
החשיפה לאמנות היא דרך לבחינה מוסרית וערכית של ההוויה החברתית.
מגוון הקורסים מציגים עבור התלמיד אפשרויות להבנה ופיתוח המודעות לתפקידיהם של מרכיבי השפה החזותית, לרכישת ידע בהסטוריה ובהתפתחויות תחומי האמנויות והעיצוב. פיתוח כושר השיפוט וההערכה הרגשית, הסקרנות והכרת מערכות יחסי הגומלין בין התחומים, התקופות והזרמים באמנויות ועיצוב.


רשימת הקורסים:

אמנות ימי הביניים
אמנות הרנסנס
אמנות המאה ה-20
אמנות בת זמננו
אמנות יוונית ורומית
אמנות גבוהה, אמנות נמוכה
תולדות העיצוב
תולדות הקולנוע
תולדות הצילום
תולדות הלבוש
תולדות האדריכלות

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

ארבעה מאורות
תוכנית התמחות לצילום סטודיו מתקדם, שנה ג'

שנתי
ימי רביעי, 16:30-21:00
26 מפגשים, 130 שעות; שעות תרגול ופרויקטים

המגמה לצילום כמקצוע של לימודי חוץ ויצו חיפה,  מציעה לבוגריה, לצלמים מקצועיים, לבוגרי מגמות צילום ברחבי הארץ ולחובבים בעלי רקע בצילום סטודיו* הזדמנות נדירה ומיוחדת במינה להתמחות ברזי עולם הסטודיו המקצועי ובהנחיית ארבעה צלמים מובילים בתחומם אשר הוזמנו במיוחד עבור התוכנית לסדנאות אמן מורחבות במסגרתן יחשפו המשתתפים לגישות וטכניקות צילום מתקדמות אשר פותחו וגובשו מניסיונם הרב
 המוניטין רב השנים, ההכרה הארצית והבינלאומית של עבודתם והתפיסה הצילומית הייחודית אשר כל אחד מהם מביא עימו מעצבים תכנית התמחות ייחודית וראשונה מסוגה בארץ אשר אמורה לא רק לשכלל את היכולות וההבנה המקצועית אלא גם להעשיר ולהעצים את החוויה היצירתית / הריגשית  אשר נובעת מעצם המפגש האישי עם הצלמים והכרת התפיסה המאפיינת את עבודתם הצילומית
ארבעת סדנאות האמן :
--------------------------------------------------------------------------------------
אלי גרוס / בין אור לקלוז-אפ
www.ekerenor.com

"...כל אור על אף פי שעבר ממקומו רישומו נשאר" / ש"י עגנון

הסדנא תעסוק בתפיסה מתקדמת של אמצעי תאורה מינימאליים אשר יקבלו ביטוי מקסימאלי על ידי הבנת בסיס התאורה וניצולו תוך התמודדות עם סדרת פרויקטים אשר ינצלו שימוש בטכניקות תאורה וקלוז-אפ מתקדמות  לצילום תכשיטים ומוצרי היי-טק  בתפיסה פירסומית ותוך הטמעת הבריף.
במהלך הסדנא יפתח ויקבע כל משתתף את נוכחותו האישית על ידי גיבוש סדרת צילומים שתשתקף את אמירתו המקצועית / אמנותית תוך הבנה ותרגול יחסי נושא-קומפוזיציה-זווית-אור

-------------------------------------------------------------------------------------
יסמין ואריה צלמים / מזון לנשמה
www.studioya.com

"...הצילום לא היה אף פעם שיקוף ותיעוד של המציאות. צילום משתמש ברמזים של המציאות בכדי להעביר מסר, להביע עמדה, לכוון....ככזה הצילום הינו כלי פרסומי מושלם, ראשון במעלה וכן גם כרוז / סוכן תרבות תעמולה ואידיאולוגיה מוצלח ביותר...לשלוט ברזי הצילום :קומפוזציה, צבע ואור...בעיקר אור. זה לקום בבוקר המיליון שלכם ולהתפעם מהחושניות הגשמית והרוחנית, הארוטית של קרן האור הפולשת דרך חרך התריס בחדרכם, עד כלות הנשימה" / יסמין ואריה

בשל טבעו המורכב של חומר הגלם המשמש את צילום המזון והטכניקות המורכבות הנדרשות ל"אילופו" , התפיסה שתעמוד בבסיס הסדנא תשים דגש על מקומו של הצלם כג'אגלר האוחז במספר רב של כדורים וככל שיידע להעיף ולתפוס את כולם כך יוכל לכוון בצורה המדויקת ביותר למטרתו וכך גם הדימוי הסופי יהיה מדויק ושלם יותר.  במהלך הסדנא יתמודדו המשתתפים עם היבטים שונים ומגוונים של צילום מזון מסוגים שונים בליווי הרצאות ,הדגמות, מפגש עם סטייליסטית ומשימות אישיות לעבודת בית.

------------------------------------------------------------------------------------
ראובן קפוצי'נסקי / תודעה פוטוגנית - האמנות להיות
www.kopitchinski.com

"...בימינו הפכה המצלמה לכלי נגיש בשימושו של כל אדם, ועם זאת לבעלת כוח אדיר, כמעט מאיים, המתבונן בנו חשופים במערומינו הנפשיים, כך שהיא חושפת את תחושות החרדה והאמונות הפנימיות שלנו לגבי עצמנו. אך המצלמה אינה באמת אויב" / ראובן קפוצ'נסקי

באומנות הנוכחות - האמנות להיות, נבין כי המצלמה היא בסך הכל אוסף של חלקי זכוכית, מתכת, ברגים ומעגלים מודפסים. אין בה נשמה אנושית, היא אובייקטיבית מאין כמוה וביכולתה לשקף את יופיינו הפנימי והחיצוני. במהלך הסדנא נגלה כי עם פתיחתו של הסכר הבולם את המהות שלנו, מתעוררת בנו הפוטוגניות.

הסדנא "תודעה פוטוגנית" הנה סדנא ייחודית פרי תובנותיו ופיתוחו של ראובן קפוצ'נסקי והיא תוביל ותלווה את המשתתפים בתהליכים רגשיים, רגעים של גילוי וחסד במסע של הכרת הדימוי האישי, קילוף המסכות שאנו עוטים על עצמנו, וקבלת העצמי הפוטוגני. במהלכה נרכוש כלים כיצד להגיע אל אותו מקום פוטוגני מול מצלמה, מול כל קהל, וברגעים שונים של חיינו. המפגשים יכללו צילומי דיוקן עצמי , צילומיים הדדיים של משתתפי התוכנית , עבודה עם אוכלוסיות מגוונות ותוך בחינה ומעקב (בין היתר גם באמצעות צילום וידאו) יבדקו היבטים שונים ומורכבים של הגדרת הפוטוגניות בתוך מעשה הצילום

------------------------------------------------------------------------------------
מיכל חלבין / דיוקן סביבתי-אמנותי
www.michalchelbin.com

"אני אוהבת כאשר צילום משאיר טעם של מסתורין או שיש בו חידות, כך שלא הכול פתור בפריים...בשבילי התמונה היא כמו שער לאלף סיפורים ותסריטים אפשריים, חלקם מושכים וחלקם מטרידים" / מיכל חלבין
הקורס מתרכז בצילום דיוקנאות ככלי לחקור ולגלות את חייהם וסיפוריהם של אנשים, עבור נרטיבים רגשיים ועלילתיים כאחד. תוך שימוש בביקורת עבודות, מפגשים עם עבודות של צלמים אחרים, דיונים ועבודה מעשית בשטח ננסה ללמוד איך להתמודד עם יצירת גוף עבודות סביב אנשים או קבוצה אותם מעוניין תתשתתף הסדנא לצלם-בין אם זו משפחה, תושבי הקהילה, זרים או דוגמנים. צילום אנשים יכול לעזור לחשוף את הסיפורים האישיים של הצלם עצמו ולפתוח אותו להתמודדות עם פחדים או מחלוקות או בעלי אישיות שונים משלו, תוך יצירת אינטימיות ושפה משותפת עם האדם המצולם. הקורס יכלול ביקורת עבודות תוך דיונים על הצילום כאמנות ועל האספקטים האתיים של צילום אנשים. יינתן דגש לשכלול שפה חזותית קוהרנטית ובמיוחד לעבודת הבימוי הנדרשת על הסט מול המצולם תוך יצירת אווירה נינוחה , כזו שתאפשר לצלם גם לחזור אל מושא הצילום שלו.

 

* הנרשמים יתבקשו להציג תיק עבודות בתחום הסטודיו אשר ישקף שליטה והבנה של : האור במרכיב דומיננטי בצילום סטודיו, מצלמת רפלקס דיגיטאלית, מבזקי סטודיו ומדידת אור ידנית .
מספר המקומות מוגבל


יצירת קשר

שנתי
ימי רביעי, 17:15-20:30
25 מפגשים, 100 שעות; שעות תרגול ופרויקטים


קורס צילום מרתק בהיקף של 20 מפגשים שבועיים הנוגע בכל רזי הצילום החל מיסודות השפה הויזואלית, דרך הכרת הטכנולוגיה הדיגיטאלית,  ועד לטכניקות עיבוד ממוחשבות.

במהלך הקורס יילמדו הנושאים הבאים :
1. מבנה המצלמה הדיגיטאלית ואופן הפעלתה.
2. מרכיבי השפה הצילומית מהפריים הבודד ועד לסדרה מורכבת.
3. עיבוד צילומים, ארגון וניהול ספריות, הכנה להדפסה ועוד באמצעות תוכנת picasa .
4. ביצוע תרגילים ופרויקטים צילומיים.
5. הכרת אמצעי תאורה וטכניקות לעבודה בסטודיו לצילום מבויים.
6. ביקורת וניתוח עבודות.
7. ארבעה סיורי צילום : * צילום לילה ותרגול טכניקות חשיפה ארוכה במושבה הגרמנית.
                                * צילום לילה מבוים בתחנה המרכזית הישנה.
                                * צילום יום אורבני בשכונת הדר - חיפה.
                                * צילום יום - לפני שקיעה בחוף הים.
8. צילום פורטט מבוקר בסטודיו.
9. הרצאות פרונטאליות בליווי מצגות מתולדות הצילום, צלמים קלאסיים, צילום מודרני ועוד.
10. העלאת צילומים לאלבומי אינטרנט.

חלוקת השיעורים בקורס :
- שיעורים פרונטליים - יסודות השפה, טכנולוגיה, הרצאות, ביקורת
- שיעורים מעשיים בצילום וצילומי חוץ
- שיעורי טכנולוגיה צילומית
- שיעורי ניתוח וביקורת עבודות
- שיעורי צילום סטודיו
- שיעורי מחשב

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

דו-שנתי
שנה א': ימי ראשון ורביעי 17:15 - 20:30, ימי שישי 08:30 - 11:45
סמסטר קיץ: ימי ראשון ורביעי, 17:15-20:30
שנה ב': ימי ראשון, רביעי, 17:15-20:30 ימי שישי- 8:30-11:45
210 מפגשים, 840 ש' + שעות תרגול ופרוייקטים

מטרת הלימודים
מסלול לימודי הצילום המקצועי הוא חדשני ומקיף, ומציע את הצילום כתחום עיסוק מקצועי, יצירתי ומגוון. המסלול נועד לתת מענה לציבור רחב של חובבי צילום וצלמים מנוסים המבקשים להפוך את הצילום לצורת ביטוי פורייה, אישית ואולטימטיבית על ידי אימוץ המדיום והפיכתו למקצוע עיקרי או אלטרנטיבי בחייהם. התכנית בונה ומקדמת באורח הדרגתי ויסודי את יכולתו של הסטודנט - החל מיסודות השפה והטכנולוגיה ועד להתמחויות מעשיות בתחום הצילום המקצועי. הסטודנט מקבל במהלך לימודיו את הכלים הנדרשים כדי להפוך את הצילום לכלי ביטוי ויזואלי, מורכב ואותנטי, ואת הידע הנדרש לצורך קבלת ההחלטה על המשך דרכו המקצועית.
 

 
נושאי הלימוד

יסודות השפה הצילומית: הכרת השפה הצילומית והבנתה ● שימוש יצירתי בפונקציות טכנולוגיות מקצועיות ● אפיון השפה הצילומית דרך עבודותיהם של צלמים ידועים וזרמים חשובים במדיום ● צילומי חוץ ● שימוש במדיום הדיגיטלי והאנלוגי
טכנולוגיה צילומית: הכרת המבנה הטכנולוגי של מצלמות סטילס אנלוגיות ודיגיטליות בפורמטים שונים ● אופטיקה צילומית ● פילטרים ● מבזקים ● יחסי הגומלין בין האלמנטים השונים במצלמה ● עזרי צילום מקצועיים ● תהליכי הפקת פלט אנלוגי ודיגיטלי
תהליכים קלאסיים בצילום: מעבדה בשחור-לבן ● פיתוח סרטים והדפסה ● כימיה צילומית ● עבודת מעבדה וטכניקות מתקדמות להגדלת תצלומים ● הבנת היחס שבין הדפס ויזואלי משובח למיצוי הקונספט הצילומי ● ההיסטוריה של הצילום - התנסות בתהליכים ובטכניקות
הצילום החברתי ועיתונאי: סקירה היסטורית של התפתחות הצילום הדוקומנטרי ● הכרת התפיסות הצילומיות הפוטוז'ורנליסטיות תוך דיון בעבודותיהם של צלמים ● עיסוק בסוגיות עיתונאיות ● אתיקה צילומית ● ביקורת עבודות
סטודיו לפרסום א+ב: מבוא לצילום סטודיו ● שימוש בתאורות אולפן חמות ובמבזקים ● עבודה עם מצלמות דיגיטליות ועמדות מחשב ● בניית תהליך חשיבה רחב הכולל בריפים בעלי אוריינטציה פרסומית-שיווקית, סטיילינג וביצוע מקצועי ● סטודיו מתקדם ● תרגול השימוש במצלמות "4/5 ובאמצעים טכנולוגיים מתקדמים לצילום סטודיו מקצועי
צילום צבע : הבנת מרכיבי הצבע כחלק מהותי בשפה הצילומית  ● צילום לילה מבוים - צביעה באור ● בניית שפה צילומית מרובת פריימים ● טכנולוגית צבע  ●  הרצאות - צילום צבע עכשווי
עיבוד דיגיטלי א' : Photoshop - הכרת התכנה המתקדמת מסוגה לעיבוד קבצים דיגיטאליים
תרגול והתמקצעות בה לצורך עיבוד תמונה דיגיטלית  ● עבודה בשכבות● פילטרים ● מסכות
ביטוי אישי: בניית השפה הצילומית האישית תוך שימוש בצילום ככלי ביטוי אוטונומי ● חשיפה לקולנוע, לספרות ולפילוסופיה כמקורות השראה ולצורך בניית השימוש בצילום כבמדיום אמנותי רב-תחומי
ביצוע פרויקטים מורכבים ● הרצאות וביקורת עבודות בהשתתפות מרצים אורחים
תהליכי מעבדה מתקדמים : תפיסת הצילום כחומר גלם בתוך תהליכי עיבוד מתקדמים ויצירתיים  שילוב חומרי גלם אנלוגיים ודיגיטאליים ● שימוש בטכניקות ציור, זירוקס טרנספר, עיבוד ממוחשב
עיבוד דיגיטאלי ב':  התמחות במעבדת צילום דיגיטאלית ● פוטושופ למתקדמים ● הדפסות באמצעות פלוטרים מקצועיים ● הגדרות פרופילי צבע ● ארגון תיקיות צילומים  ●תוכנת Light  Room  לניהול  קבצי תמונה ועריכה להדפסה
פורטפוליו וביקורת: גיבוש תיק עבודות אישי ● תהליכי ביקורת וחשיבה קבוצתיים ● כלים מעשיים לחשיבה ולתפיסה שיווקית-עסקית ● פרזנטציה אישית●  פורטפוליו אינטרנטי  ● אתיקה צילומית וזכויות יוצרים
סדנאות וקורסי התמחות: סדרת סדנאות אמן מרתקות ומאתגרות עם אנשי מקצוע מחמישה תחומי צילום שונים: פורטרטים, אופנה, גיאוגרפי, מגאזיני, צילום אירועים הכוללים ביצוע פרויקטים מיוחדים כגון סוף שבוע באגמון החולה וסוף שבוע בעין גדי - ים המלח ● צילום תיעודי חברתי - "מהגרים בתל אביב" ● הפקות צילום מורכבות בשילוב מגמת האופנה●  סטאז' בצילום אירועים

תנאי קבלה
• בחינת התאמה
• ריאיון אישי
• הצגת תיק עבודות - בין 15 ל- 20 צילומים נבחרים בפורמט של 18/24 ס"מ ומעלה

הערות
• במהלך יום הלימודים תתאפשר עבודה חופשית או בליווי אסיסטנט בסטודיו ובמעבדות, בתאום מראש.
• ביקור בתערוכות, מפגש עם צלמים מקצועיים, הרצאות בתחומי צילום מגוונים.
• כל הקורסים הנלמדים מלוּוים בהרצאות, בהתנסויות מעשיות ובביקורת עבודות.
• קבלת פטור (באמצעות אישור מתאים) מחלק מתכנית הלימודים לא תזכה בהחזר כספי. התלמידים יהיו רשאים לקבל קורס אחר בהיקף מתאים בלימודי חוץ (הזכות נשמרת לתלמיד למשך שנתיים בלבד, על בסיס מקום פנוי).

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

 

דו שנתי
252 מפגשים, 1206 ש' + שעות תרגול ופרוייקטים

מטרת הלימודים
המסלול החדשותי דוקומנטרי יקנה לבוגריו יכולת עשייה מקצועית בתחומי העשייה החדשותית: ● עבודת השטח של הכתב הטלוויזיוני:  איסוף מידע, הגשת חומר ועריכת כתבה. ● עבודת הבמאי  הדוקומנטרי: איך לספר סיפור, שלבי עשייה טלוויזיונית דוקומנטרית: הרעיון, עבודת התחקיר, כתיבת התסריט ויצירת סדרות דוקומנטריות לטלוויזיה.

נושאי הלימוד
לימודים עיוניים :
תולדות הקולנוע ● תולדות הטלוויזיה הישראלית ● מבוא לתקשורת המונים ● תרבות ישראלית
● מבוא לאמנות חזותית ● טקסט דרמטי ● מבע קולנועי ● תקשורת חזותית ● הסרט הישראלי
● תולדות הקולנוע התיעודי

לימודים מעשיים/סדנאות :
סדנת אולפן ● מגזין טלוויזיה ● יסודות התחקיר ● עושים חדשות ● כתבת מצולמת ● צילום וידאו
● הקלטת קול ● תאורה ● עריכת וידאו ● עריכת און ליין ● עיצוב פס קול ● עריכת תוכן
● כתיבת תסריטים דוקומנטרי ● הפקה לטלוויזיה ● בימוי דוקומנטרי ● קריינות ● בימוי עלילתי למתחילים
 
תנאי קבלה
ראיון אישי
הערות:
• כחלק מתוכנית הלימודים יוזמנו מרצים אורחים

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי שני, 17:15-20:30
25 מפגשים, 100 שעות; שעות תרגול ופרויקטים

חדר החושך לצד העבודה הצילומית המסורתית הינו כלי בסיסי המשמש בתהליך העשייה הצילומית האנלוגית. 
קורס זה יתמקד בחלקו הראשון  בהקניית ידע תיאורטי וחוויתי של התפתחות הצילום מ' 1862 ועד ראשית שנות ה- 80 של המאה ה- 19 ויבחן את התגליות השונות המלוות את התפתחות המדיום. במהלך הקורס יפתח צוהר להכרת התכונות הבסיסיות של חדר החושך ותהליך העיבוד הצילומי-סרטים ונייר שחור/לבן, (ש/ל). הקורס יקנה כלים לניתוח טכני נכון של סרט הצילום והדפס הכסף, פיתוח סרט ויצירה נכונה של הדפס הכסף ולימוד תהליכים מתקדמים בעיבודו של ההדפס.
בחלקו השני יעסוק הקורס בגיבוש תהליך יצירה עצמאי של התלמיד בו ישמש התצלום חומר גלם ליצירה. הכרות והתנסות בטכניקות המשלבות בין תחומים וחומרים: עיבוד מצילום-לציור-צילום ורתימתו לתהליך מתפתח של יצירה, בד בבד עם הכרת האמנים העוסקים בטכניקות השונות. יבחן אופן השימוש בגורמים פיזיים כמו: צילום, צבע, חומר, גודל, כדי ליצור דגשים רעיוניים וסימבוליים, ותהיה התיחסות לצילום וציור כקולאז' קונספטואלי המנכס הקשרים חדשים לדימויים קיימים.

נושאי הלימוד העיוניים:
● תגליות ראשונות-פוטוגרמה ● קמרה אובסקורה ● ראשית הצילום-שימושים והשפעות ● עידן הלוח הרטוב ● חומרים אצילים/הדפסות אלטרנטיביות ● לוחות יבשים וסרטי גליל ● התפתחות הקשר בין הצילום לאמנות הפלסטית
נושאי הלימוד המעשיים:
 ●ידע בהפעלת ציוד צילום מעבדה קלאסית ש/ל:
1. תהליכי פיתוח והדפסת תמונות ש/ל ורכישת מיומנות טכנית.
2. העיבוד הצילומי, הדפסה והגדלה-המגדל ואביזריו.
3. תפקידם של הכימיקלים השונים: מפתח, עוצר וקובע
4. רמת הפיתוח: סוג המפתח, זמן הפיתוח, טמפרטורת הפיתוח, אגיטציה, פיתוח סרט צילום
 5. קונטקט, טקסט וחשיבתו, קונטרסט-שימוש בפילטרים, שימוש בפוקוספיינדר, שימוש במסתירנים/מסכות  , המרמן , גיוון תמונות-ספירה, בלו טונר .
●קמרה אובסקורה: בניית מצלמה וצילום באמצעותה
●הדפסות אלטרנטיביות
● חדר מחשב-פוטושופ 
 
תנאי קבלה :
תלמידים המעוניינים לרכוש ידע בעבודות מעבדה קלאסית ש/ל

יצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי שישי, שעות: תלוי בנושא המצולם
8 מפגשים, 80 שעות; שעות תרגול ופרויקטים

מטרת הלימודים
הסדנה החווייתית מכוונת להטמיע במשתתפים את הרגישויות ואת דרכי העבודה בצילום גיאוגרפי, לכן היא תעניק למשתתפים כלים וטכניקות שיאפשרו להם להתמודד עם הקשיים בצילום שטח, בצד מציאת  פתרונות יצירתיים לחששנותם ולרגישותם של בעלי החיים כאשר שמירת הטבע תהיה נר לרגלינו.
בסדנה  נתנסה בצילום ממסתור , איך בונים? מתי? ואיזה מסתור לבנות?
תוך התמקדות בשאלת בחירת הלוקיישן בהתאם למטרת הצילום ולתנאי השטח.

נושאי הלימוד
• התמקדות ברקע הזואולוגי של בעלי החיים המצולמים כדי להגדיל את הסיכויים להנציח את בעל החיים בהתנהגותו הטבעית ולצמצם את הסיכוי להפרעה או פגיעה בו.
• הכרת הרקע ההיסטורי של האתרים בהם נבקר. ידע שיספק לנו זווית ראיה שונה על המקום שבחרנו לצלם על מנת להעמיק את הראייה וההבנה הצילומית שתשתנה ביחס למקום. 
• חיפוש ואיתור בעלי חיים, מעקב וקריאת סימנים בשטח.
• תרגול התכונות החשובות בצילום בעלי חיים, ובהן "הסבלנות" בהמתנה לרגע המיוחל, כשאנו במסתור  או תוך כדי צילום רגלי.
• התנסות ותרגול של בניית מסתור: העיתוי, _____ והסיבה לבניית מסתור צילום?

תנאי קבלה
ציוד נדרש:
• מצלמה דיגיטלית
• עדשת מקרו
• עדשה טלה/זום 300 מ"מ לפחות
• עדשה רחבה


הערות
• משתתפים בעלי רקע בסיסי בצילום.
• בסוף כל מפגש נקדיש זמן ביקורת עבודות בסיסית.
• כל משתתף יתבקש במהלך הקורס להצטייד במסתור צילום. ( ניתן לרכוש או לייצר בסיוע והכוונה של מנחה הקורס)

מיקום הקורס:
• המפגשים יתקיימו באתרי טבע שונים ברחבי הארץ.
• ההגעה למפגשים באופן עצמאי.

יצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי חמישי  17:15-20:30
25 מפגשים 100 שעות; שעות תרגול ופרויקטים

הקורס מציע מודל מיוחד ויוצא דופן המבוסס על שילוב בין תהליכים קלאסיים של צילום, טקסט וצליל אשר יחברו לעשייה יצירתית, המורכבת מעבודה בחדר-החושך שחור/לבן (ש/ל), יצירה אלטרנטיבית של טקסטים וצלילים, הרצאות, סדנת אומן ובקורת עבודות, המאפשרים יחדיו ביטוי-אישי ניסיוני בין תחומי.
במהלך המפגשים האינטנסיביים, מלאי הפעילות היצירתית, והאומנותית הרב-תחומית, יוכל התלמיד להיחשף לאיכויות מקוריות ומורכבות אשר משולבות לתוך ההיבטים המובילים את הקורס ו"בקו התפר", המחבר אותם לדגש רעיוני אחד, לבחון באופן חוויתי את עצמו ביחס אליהם.
במסגרת הקורס יינתן דגש רב על הקניית כלים ומושגים טכנולוגיים, עיוניים ומעשיים של המעבדה הקלאסית ש/ל, מתוך תפיסה המכירה באיכות ובערך הייחודיים של התהליך האיטי. כמו כן ייבחן הצילום כמקור השראה לכתיבה יצירתית, כנקודת המוצא ליצירה באמנות הפלסטית וכבסיס לפיתוחה של ה"עלילה" הצילומית. התנסויות אלו ילוו על ידי עבודות של צלמים, במאי קולנוע, יוצרים במוסיקה וטקסטים רלוונטיים בספרות, בפסיכולוגיה ובפילוסופיה של הצילום.

נושאי הלימוד
● מעבדה שחור לבן (ש/ל): עקרונות, עיבוד צילומי וטכניקות  ●הדפסת כסף בסיסית ● שיפור ההדפסה הבסיסית ● טקסט וקונטקסט ● יצירת צליל אקספרימנטאלי  ● צילום מבוים בסטודיו ● פרויקטים צילומיים

הערות:
בסמסטר הראשון: יוצעו תרגילים שמטרתם לחבר בין אוסף הצילומים לנושאים שידונו בחלק ה"עיוני" של הקורס, כאשר הדגש יהיה בעיקר על תהליך וניסיונות אשר יובילו אל התוצר הסופי.
בסמסטר השני:נתמקד  בגיבוש פרויקט אישי.

תנאי קבלה:
מתעניינים בעלי רקע בסיסי בצילום אנלוגי ועבודת מעבדה ש/ל.

יצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

סמסטריאלי
14 מפגשים, 56 ש' + שעות תרגול ופרוייקטים

מטרת הלימודים:
הקורס מיועד לחובבי צילום ואומנות ומציע חשיפה רחבה, מעניינת ומאתגרת למדיום הצילומי על היבטיו השונים, החל מצילום שחור/לבן דרך עבודת מעבדה, צילום צבעוני, צילום לילה, וצילום פורטרטים בסטודיו. לאורך הקורס יינתנו הרצאות בליווי שקופיות, פרוייקטים צילומיים והגשת עבודות שיהפכו את הצילום בקרב המשתתפים לכלי ביטוי אישי בעל ערך אסתטי- רעיוני.

נושאי הלימוד:
מבוא לצילום ● יסודות השפה הצילומית ● כימיה צילומית בסיסית ● היסטוריה צילומית ● מעבדות שחור/לבן ● צילום לילה
● צילום צבע ● צילום סטודיו- פורטרטים.
הקורס יאפשר למשתתפיו התנסות בכל המרכיבים הללו תוך שימוש במתקני המעבדה והסטודיו המשוכללים עם דגש על יצירתיות ומקצוענות.

הערות:
• במהלך כל משך הלימודים יקבעו זמני מעבדה וסטודיו לעבודה חופשית ובליווי אסיסטנט
• כחלק מתוכנית הלימודים יוזמנו מרצים אורחים.

יצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי ראשון, 20:30-17:15
28 מפגשים, 112 ש' + שעות תירגול ופרוייקטים

מטרת הלימודים
לימוד שפת הרישום והציור הפיגורטיבי ובניית "כתב יד" אישי בעזרתו יוכל התלמיד לפתח קשת ביטוי ציורית מודעת, מעשירה ומגוונת. הבנתם ויישומם של עקרונות הרישום והציור הפיגורטיבי ופיתוח "שפה" אישית שתהווה בסיס איתן לציור בצבע.
בקורס יושם דגש על הגוף האנושי ותרגום הסביבה הפיזית לדו-מימד ובסופו יהיה לכל תלמיד גוף עבודות נרחב.

למי מיועד הקורס
למי שמעוניינים להתחיל את לימודי הרישום והציור מבראשית.

נושאי הלימוד
יסודות הרישום הפיגורטיבי, סוגי מצעים, רישום מבנה (תרגום המציאות התלת-ממדית לפורמט דו-מימדי), בניית נפחים ומרקמים, אור וצל, יחסי קו-כתם, פרופורציה, קומפוזיציה, דומם, עירום, דיוקן, רישום "תנועה" ורישום "חופשי", נטורליזם ומופשט, הבעה ואיפוק.

השיעורים ילוו בספרות מקצועית ובהתבוננות ביצירתם של אומנים והבנת תהליכי יצירתם. במהלך המפגשים יינתנו תרגילי בית ויערכו ביקורות לעבודות התלמידים. כמו כן, יכללו השיעורים רישום חוץ ורישום מודל עירום.
משתתפי הקורס יקחו חלק במרתון רישום.

הערה
• הקורס מאפשר לכל תלמיד להתקדם על פי קצב התקדמותו האישי בנושאים השונים.
• המשתתפים יידרשו לערכת ציור.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי שני 17:15 - 20:30, השלמות בימי שלישי 17:15 - 20:30 .
35  מפגשים 140 שעות , שעות תרגול ופרוייקטים.

מכינת עיצוב למבקשים להתקבל ללימודי עיצוב במוסדות להשכלה גבוהה בכל תחומי העיצוב - עיצוב גרפי, אדריכלות, עיצוב מוצר, עיצוב תעשייתי, תכשיטנות, אמנות, עיצוב אופנה. המכינה כוללת הכנת תיק עבודות.

מטרת הלימודים
א. הקניית הבנה לגישות רעיוניות רחבות של עיצוב ואמנות, והתמודדות עם נושאים כגון : אסתטיקה, הרמוניה ודיסהרמוניה, מעורבות ביקורתית של עיצוב בתחומי החיים - חברה, פוליטיקה, תעשייה וטכנולוגיה.
ב.  הקניית ידע בסיסי בטכניקות רישום וציור.
ג. בחירת תיק עבודות כהכנה למבחני קבלה למוסדות השונים.

נושאי הלימוד
דו מימד ויסודות השפה החזותית :
הרישום והציור הם השפה הבסיסית לביטוי אישי לכל יוצר הן באמנות והן בתחומי העיצוב השונים. הקורס יעסוק בתרגול והבנת מושגים המרכיבים את הרישום והציור, כגון : קומפוזיציה, קו, כתם, מרקם, פרופורציות, עומק פרספקטיבי ופיתוח רעיון.
הנושאים שיתורגלו בקורס : טבע דומם, עירום, דיוקן, נוף ונוף עירוני.
עבודה עם חומרים שונים, כגון: חומרי רישום, צבעי מים, אקריליק, גירים וטכניקות שונות של קולאז'.
תלת מימד וחשיבה קונספטואלית (רעיונית) :
תלת מימד - עבודה עם חומרים שונים במבנים נפחיים.התלת מימד הוא מקצוע רוחבי בכל תחומי העיצוב. בעיצוב אדריכלי - בניית מודלים למבנים, בעיצוב גרפי -  עיצוב מארזים ועיצוב תעשייתי, ומקצוע האופנה הוא בעיקרו התעסקות במודלים וחומרים תלת ממדיים. החשיבה והתרגול בדו מימד ובתלת מימד, משלימים ומחזקים האחד את השני, ובונים הבנה שלמה יותר של עיצוב.
העשרה ופיתוח סקרנות לאמנות :
בנוסף לתרגול ולביקורת השוטפת בסדנאות העבודה, יינתנו גם הרצאות (בליווי מצגות). הרצאות אלה תומכות ומעשירות את הלומדים ברקע היסטורי וניתוח מקצועי של מגמות האמנות ובעיצוב. בנוסף, תהיה הנחיה לפעילות אישית של התלמידים בספריה והעמקת הידע הכללי שלהם בנושאים הקשורים לקורס.
הנחיה אישית :
ביקורת אישית לכל תלמיד ובמסגרתה בחירת העבודות לתיק עבודות.
במהלך הקורס תינתן ביקורת אישית לכל תלמיד. לקראת סיום הקורס תתקיים בחירת העבודות הנבחרות שאמורות להכיל את "תיק העבודות" שייצג את המיטב של כל תלמיד. הבחירה תעשה בשיתוף בין התלמיד והמורה המנחה.

הערות :
• שכר הלימוד אינו כולל חומרים. לרשות התלמידים חנות סטודנטים המותאמת לתחומי הלימוד ודרישות החומרים.
• תכנית לימודים מפורטת תינתן בתחילת הקורס

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ
 

שנתי
ראשון, 17:15 - 20:30
28 מפגשים 112 שעות+ שעות תירגול ופרוייקטים

מטרת הלימודים
ביסוסם וחיזוקם של עקרונות הרישום והציור הפיגורטיבי שנלמדו בשלב המתחילים. פיתוחה והעמקתה של שפת הציור האישית אצל כל תלמיד ותלמיד תוך התמודדות עם אתגרים ציוריים מורכבים ושימת דגש על היצירה השלמה והמוגמרת ועל עבודה בסדרות.

למי מיועד הקורס?
• לבוגרי קורס יסודות ברישום וציור של לימודי חוץ.
• לבעלי ידע בסיסי קודם על סמך אישורים ו/או תעודות ו/או תיק עבודות המכיל בין 5-10 עבודות, המוכיחים ידע קודם.

נושאי הלימוד
טכניקות מורכבות השאולות מעולם התחריט והמאפשרות פיתוח ובניית סדרה סביב נושא או טכניקה מסוימת בשונה מרישום/ציור בודד, צבעי שמן ("רטוב" ו"יבש"), אקריליק וגואש וצבעי הדפס, עבודה על פורמטים גדולים ומצעים מגוונים. שימוש בצילומים כנקודת מוצא לטכניקות רישום-ציור מורכבות.
השיעורים ילוו בספרות מקצועית ובהתבוננות ביצירתם של אמנים והבנת תהליכי יצירתם. במהלך המפגשים יינתנו תרגילי בית ויערכו ביקורות לעבודות התלמידים. כמו כן יכללו השיעורים רישום חוץ ורישום מודל עירום.
משתתפי הקורס יקחו חלק במרתון רישום.

הערה
• הקורס מאפשר לכל תלמיד להתקדם על פי קצב התקדמותו האישי בנושאים השונים.
• המשתתפים יידרשו לערכת ציור.


ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
15 מפגשים, 60 ש'+ שעות תירגול ופרוייקטים.

רקע
הקשר שבין כתיבה ועיצוב: מחקרים רבים מראים את הקשר הישיר שבין יכולת הכתיבה המילולית והכתיבה החזותית. הספרות המחקרית מכנה אותן "סוגי כתיבות" שמתקיימות בכפיפה אחת בשל היחס הלוגי המשותף שבין מבנה השפה למבנה התמונה. למעשה, כל טקסט הוא מרחב רב מימדי של כתיבות: חזותית, עיצובית ומילולית שהדקדוק שלהן מבוסס על מוסכמות דומות (רולאן, בארת ; ויטגנשטיין ; פופובסקי ; ביברמן ; וקסמן ודוידי-בראלי)
מכיוון שעולם הכתיבה נתפס אצל רבים כתחום שלם החסום בפניהם, הסרת המחסום עשויה לשפר, להעמיק ולהרחיב את טווח היכולות העיצוביות במקביל לשיפור ביכולת הביטוי האישי בכתיבה.

למי יועד הקורס?
הקורס מיועד לבוגרי לימודים בתחומי העיצוב והאמנויות השונים, המעוניינים להעמיק את היכולת שלהם בעיצוב ואמנות בדרך לא שגרתית המאפשרת גדילה, צמיחה ושבירת "תקרות זכוכית" מקצועיות, עיצוביות ואישיות.

התועלות האישיות מהקורס
• פיתוח ושכלול יכולת הכתיבה הספרותית כאמצעי לפיתוח השפה המילולית והעיצובית.
• הרחבת טווח היכולות האישיות בתחום העיצוב.
• העשרה באמצעות מפגש עם תחומי העיצוב והעשייה של המשתתפים האחרים. 
• תובנות פסיכולוגיות הנובעות משילוב התחומים.

מנחה הקורס
צביקה שטרנפלד - משורר ופסיכולוג., מתרגם מקצועי משפות שונות, מומחה בהנחיית קבוצות ובייעוץ משפחתי וזוגי ומרצה במוסדות להשכלה גבוהה.
הוציא לאור 6 ספרי שירה ובהם: "המרקיזה מגובארי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד ו-"פרקי החזנות של באך" בהוצאת פועלים ; זכה לפרסים על ספריו ובהם פרס אקו"ם.
ספרו הראשון, "שירים שקטים ברשת ג' - יומן מילואים" עובד למופע מחול ע"י רמי באר, ללהקת המחול הקיבוצית ובין היתר פתח את פסטיבל כרמיאל למחול.


הסדנה
מפגשי כתיבה יוצרת ושיחה המתחברים לתחומי העיצוב המגוונים של המשתתפים. מהות המפגשים היא התייחסות אישית, על כן לאורך הדרך יידרשו המשתתפים להכין מטלות אחידות או מטלות אישיות כגון: כתיבה וביטוי אישי יצירתי - במפגש ו/או בבית.
בסדנה נשתמש במילים לצורך  - תיאור, פירוק, תקשורת בין אישית ותוך אישית, נתינת חופש לדמיון,  יצירתיות ורתימתן להבעה המילולית.
לחלק מהמפגשים יצטרפו אנשי מקצוע מתחומים נוספים האמונים על עיצוב ועל פיתוח היצירתיות, ובהם: אדריכלים, צלמים, מעצבים ומומחים נוספים. המשתתפים יוזמנו להיות פעילים ולהביא התייחסות מעולמם.
ההתייחסות תהיה לכתיבה עצמה (מבחינה ספרותית) ולחיבורה לעולמו של המשתתף.

הערה: מהלך הסדנה כולל התייחסויות  לטקסטים ספרותיים
תוצרי הסדנה : כל משתתף יציג בתום הסדנא פרויקט המשלב כתיבה ועיצוב.

תנאי קבלה
1. לימודים קודמים באחד מתחומי העיצוב והיצירה הבאים: אופנה, אמנות (יצירה), ארכיטקטורה, עיצוב גרפי, עיצוב פנים, צילום, קולנוע ועיצוב תכשיטים.
2. ראיון הכרות אישי.
3. נכונות להביא יצירות מתחום העיצוב והעניין לסדנאות.
4. נכונות להפליג למחוזות חדשים.

ליצירת קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

שנתי
ימי שלישי, 17:15-20:30
20 מפגשים, 80 שעות; שעות תרגול ופרויקטים

מטרת הלימודים
הקניית רקע תיאורטי ומעשי בנושא "הזכוכית". לימוד טכניקות בסיסיות ומתקדמות, פיתוח גישה עיצובית ושילוב הויטראז' באופנים שונים.
בקורס יקבלו התלמידים כלים, טכניקות ויכולות  לעבוד באופן עצמאי ומקצועי שיאפשרו להם  להמשיך להתפתח לכיוונים המעניינים אותם.

נושאי הלימוד
● היכרות עם חומרי הגלם המשמשים בעיצוב ויצירת ויטראז' ושילוב חומרי הגלם הנלווים לעיצוב והעשת העבודות. (כגון: חוטי אלפקה, מוטות פליז, חלקי תכשיטים, פסי עיטור שונים ועוד...)
● הבנת הזכוכית ברמה יסודית, בחירת הזכוכית המתאימה, עוצמתה של הזכוכית וחשיבותה בעבודה.
● לימוד הכנת תדמית לעבודה בטכניקות שונות עד ליכולת תכנון העבודה והתדמית באופן עצמאי.
● יצירת גופים שטוחים, דו מימד ותלת מימד.
●לימוד טכניקות שונות לקישוט כלים קיימים בטכניקות הויטראז' השונות, כולל צריבת זכוכית.
●לימוד נושא התאורה: תאורת אוירה ותאורה לצורך. הבנה מלאה בתכנון גוף תאורה, בחירת הזכוכית הנכונה והייצור עצמו. 

הערות
• התלמידים ידרשו לערכת כלים אישית ולחומרים להכנת הפרויקטים, עלות ערכת הכלים האישית שנשארת ברשותו של התלמיד לאחר סיום הקורס ומאפשרת המשך יצירה מוערכת בסדר גודל של בין 500-200 ש"ח תלוי באיכות הציוד שנדרש.

יעל איזנבאום
בעלת סטודיו לזכוכית ולאמנות שימושית. עוסקת באמנות הזכוכית מזה כ- 14 שנה.בוגרת ויצ"ו צרפת חיפה באמנות וצורפות, בוגרת "אמנית" יפו בצורפות, בוגרת מכללת וורצברגר באמנות הזכוכית ושילוב אמנויות
חברה באגודת אמני הזכוכית, מתמחה באמנות הזכוכית: ויטראז' (זכוכית קרה) ופיוזינג (זכוכית חמה).עובדת עם אדריכלים, מעצבי פנים, אנשי סטיילינג ופאנג שוואי, אמנים בעץ, חרשי ברזל ועוד...
מייצרת תאורת פנים וחוץ לעיצוב הבית, חלונות ויטראז', פרטי אמנות שימושית לעיצוב הבית, יודאיקה ועוד....
מלמדת את אמנות הויטראז' מזה מספר שנים בסטודיו שלי, במכללת גיל רפאל ובמקומות נוספים...

צור קשר

צפייה בידיעון לימודי חוץ

http://www.art-in-glass.co.il

 

במרכז ללימודי חוץ קיימת מסגרת להשתלמויות מורים בעיצוב ובאמנויות.
הדגש בהשתלמויות הוא על העמקת הידע המקצועי, ומתלווה ללמידה
הנאה מתהליכי פיתוח החשיבה העיצובית והיצירתית במפגשים הבלתי
אמצעיים עם אמנים ומעצבים. המורים בהשתלמויות של המרכז ללימודי
חוץ - כולם אמנים ומעצבים פעילים ומוערכים.

העם היהודי בתפוצות: היבטים באמנות ועיצוב בהוראת הנושא

מטרת ההשתלמות
ההווה של העם היהודי מאופיין במבוכה, התרוצצות בין זיכרון של חורבן והשמדה לבין  תקומת מדינת היהודים והשתלבות חסרת תקדים של היהודים בארצות מושבם.
מבוכת היהודים במדינת ישראל הנה נגזרת של הדרמה ההיסטורית בה נתון העם היהודי כולו.רבים בחברה הישראלית בעלי  ידע קלוש לגבי עצם חיי היהודים בימינו מחוץ לארצם. רבים מיהודי ישראל מסתפקים בהגדרת עצמם כישראלים בלא להיזקק כלל לשאלות המטרידות לגבי  המשך קיומו של עם ישראל בתפוצות, לגבי זהותם העצמית כיהודים ולגבי מידת הקשר והמחויבות שיש להם כלפי יהודי התפוצות.
ההשתלמות " העם היהודי בתפוצות: היבטים באמנות ועיצוב בהוראת הנושא " תעסוק בהעמקת הידע לגבי מורכבות  יחסי ישראל והתפוצות, מקומם של הציונות ושל מדינת ישראל כמדינת העם  היהודי בעולמם של היהודים מחוץ לישראל ומקומם של יהודי התפוצות בעולמם של הישראלים, בדגש על אמנות ועיצוב.
מבין נושאי הלימוד:
● יחסי ישראל והתפוצות: נרטיבים משתנים ●בארצו של הדוד סם - על הקהילה הגדולה בארה"ב  ●יהדות הנרטיב היהודי בקולנוע ●תולדות יהדות ספרד ופורטוגל ●אדריכלות, אסתטיקה ודקורציה בעיצוב בתי כנסת ●זהות ישראלית פלורליסטית ●שימור מורשת יהודית בתפוצות באמצעות צילום●עיצוב ושימור הזיכרון הלאומי.
היקף: 60 שעות
מועד: השתלמות מרוכזת במהלך חודש יולי, 1/7/12-8/7/12
        בין השעות : 16:30-8:30

* מוכר במסגרת המסלול לאופק חדש

 

חינוך לסובלנות: יחסי ישראל והעדה הנוצרית בארץ הקודש
מטרת ההשתלמות: הכרת העדות הנוצריות בארץ ישראל תוך התמקדות
בשינויים במעמד העדות לאורך ההיסטוריה והתייחסות למצבם כמיעוט בתוך מיעוט.
בין נושאי ההשתלמות: יסודות הנצרות- מישוע לפאולוס ● השינויים במעמד העדות הנוצריות ● חגים וטקסי מעבר ● יחס מדינת ישראל למיעוט הערבי נוצרי ●  ארכיטקטורה של כנסיות ● דילמות של זהות .       
                                                                                                      
אפיונים פסיכולוגיים של דמויות בתנ"ך ועיצובם בתלת ממד
מטרת ההשתלמות
: הצגת סיפורי התנ"ך מפרספקטיבות שונות, והמחשתם באופן ויזואלי.
עיצוב דמויות מתוך סיפורי התנ"ך בתלת-ממד.
בין נושאי ההשתלמות: סיפורי התנ"ך לפי הפרשנות המסורתית, העכשוויות והפמיניסטית
● עיצוב דמויות בדו-ממד ● עיצוב דמויות בתלת-ממד ● סיפורי הבריאה,
נשים במקרא,יציאת מצרים  ● סדנאות מעשיות לעיצוב בתלת-ממד. 

כיתת אמן
מטרת ההשתלמות
: העמקת הידע בטכניקות שונות ברישום, באיור ובצילום תוך
התמקדות ברישום מודל ושימוש בצבע. יצירת חיבור בין מיומנויות טכניות לבין עיבוד נושאים רעיוניים.
בין נושאי ההשתלמות: רישום מודל בחומרים שונים ● רישומי קו כתם ● סדנת צבע
● טכניקות באיור ● תכנים ספרותיים ושילובם באיור ● צילום מגויס ● צילום מבוים.

המוזיאון כמרחב למידה - סיורים
מטרת ההשתלמות: הבנת מהותו של המרחב המוזיאלי הממשי והוירטואלי
ואפשרויות יישומה כאמצעי הוראה אקטיבי וחוויתי. פיתוח דפוסים מקצועיים
וגישות להפעלת תלמידים בפורמט אלטרנטיבי חוויתי.
בין נושאי ההשתלמות: הוראה מחוץ לכותלי הכיתה ● סוגי מוזיאונים ● סוגי תערוכות
● עיצוב תערוכה ● דידקטיקה של הוראה בתערוכה ● הכנת סיור לימודי מחוץ לכותלי הכיתה.

טכניקות צילומיות כביטוי אישי
מטרת ההשתלמות: הרחבת מושג התפיסה הצילומית-אישית, הבנת הקשר בין
צורה לתוכן ובין הדימוי לאופן פרשנותו. פיתוח היכולת לביטוי אישי ואמנותי.
בין נושאי ההשתלמות: השפה הצילומית ● אפיון סביבה וחלל ● בניית רצף צילומי
● צילום יומן אוטוביוגרפי ● הדיוקן העצמי.

טכניקות באמנות לעיצוב סביבה לימודית
מטרת ההשתלמות
: מענה לצרכי המורה המעצב סביבה לימודית תוך דגש
על הבנת יסודות האמנות.  רכישת ידע בטכניקות באמנות ושילובם בהוראה.
מבין נושאי ההשתלמות: הרמונה ודיסהרמוניה ● צבע וקומפוזיציה ● פיסול בנייר
● חצר ביה"ס כמרחב למידה ● השפעות תרבותיות בעיצוב ● עיצוב גופי תאורה.

*ההשתלמויות מוכרות לגמול בכפוף לתקנון משרד החינוך.

אדריכל. בוגר הטכניון.

בוגר הטכניון. מומחה לאפליקציות גרפיות משתנות והבאה לדפוס. עוסק שנים רבות בהוראה.
מחלוצי הדפוס הדיגיטלי בארץ.


אמן וצלם. בוגר האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו, חיפה.
בוגר בית הספר לאומנות "קמרה אובסקורה- חיפה" בצילום אומנות.
צלים סטודיו מקצועי בתחום הפרסום ושווק עבוד משרדי פרסום, משרדים לעיצוב גרפי, בתי דפוס, גופים פרטיים ואמנים.
מרכז  ומרצה בקורסי צילום וסדנאות במסגרות שונות בארץ ובחו"ל.


בין התערוכות בהם הוצגו עבודותיו:

 "יצחק שלי / יצחק שלנו" - עבודה משותפת עם סטודנטים לאמנות במסגרת "פרוייקט יצחק" של הסוכנות היהודית /"שותפות2000 עם אמנים מארה"ב.
 "טבע דומם / ישראל 2005"- עבודה במסגרת תערוכת- "צנע,סצנה,צניעות" , ויצו, חיפה. 
 "סטודיו נייד" - תערוכה קבוצתית , עבודות ואוצרות משותפת עם אדם קלימצ'ק , גלרית "פרמידה" , חיפה. 
 "אקולוגיה" - תערוכת נושא בגלריה לאומנות שבמכללת האקדמית - גליל המערבי".


פרויקטים ואוצרות :
2009 - "סיכום זמני" : תערוכת צילום של בוגרי מגמת צילום כמקצוע, גלריית פרמידה.
2007 - "שמואל ליפקין - רטרוספקטיבה" : אוצרות משותפת עם הצלמת חנה שביב, גלריית הצילום , האקדמיה לעיצוב וויצו חיפה
2007 - "עכו - בין עיר לאתר" : צילומים ומיצבים, אוצרות משותפת עם האמן חפץ יעקב, עריית עכו.
2005 - Ytzhak Project - הנחיית סדנת צילום לאמנים בסאן-אנטוניו ארה"ב.
2005 - Moving studio"- תערוכה קבוצתית, עבודות ואוצרות, patio gallery,Lodz , Poland.
2005- "אורית סוברנו ושרה לוי-המקום שלנו" - אוצרות , הגלריה לאומנות , מכללת הגליל המערבי. עכו.

גלריית עבודות
אתר אישי

מעצבת תכשיטים.
בוגרת מגמת הצורפות בבצלאל ובעלת תואר שני בשילוב אומניות מלסלי קולג' נתניה-בוסטון. למדה קורסים רבים בניהם יצירת חרוזי זכוכית, ויטראז', מודלים בשעווה, חריטה אומנותית, שיבוץ אבנים, אמאייל  ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה.

כיום מלמדת בבתי ספר שונים לעיצוב בחיפה ומרכזת את מגמת התכשיטנות במכללה.
מייעצת למוסדות שונים ומתכננת סדנאות בתכשיטנות.
זכתה בפרסים רבים בנושא עיצוב תכשיטים ביניהם:

  • פרס עיצוב חנוכייה, בצלאל - משרד המסחר והתעשייה.
  • פרס עיצוב פמוט, בצלאל.
  • פרס עיצוב טבעת "ירושלים של זהב", בצלאל.

גלריית עבודות


מאיירת ומעצבת גרפית.
בוגרת המכללה במגמה לעיצוב גרפי.
בעלת סטודיו, חברה ב"אגודת המאיירים.

איירה  למעלה מחמישים ספרים לילדים ונוער בהוצאות ספרים כ"מעריב", "זמורה ביתן", "ספרית הפועלים", הוצאת  הקיבוץ המאוחד", "כתר", "עם עובד" ו"כרטא".

להלן מבחר מתוך הספרים :
"אמא תחזור עוד מעט" מאת תמר אדר "יסוד"
"מרים והים" מאת מיריק שמיר "הוצאת הקיבוץ המאוחד"
"לשפן יש בית" מאת מרים ילן שטקליס "דביר"
"הצל של יואב" מאת יאיר לפיד "זמורה ביתן"
"הזבלצת" מאת נעמי בן גור " ידיעות אחרונות"
"פלא זרע עץ" מאת יונה טפר "הוצאת הקיבוץ המאוחד"
"הילדה מן הים" מאת אהוד בן-עזר "הוצאת הקיבוץ המאוחד"
"השאלה הגדולה של שוף הינשוף" מאת בת שבע שפירא "ידיעות אחרונות"
"אפצ'יקונת" מאת נעמי בן-גור "הוצאת הקיבוץ המאוחד"
"מעשה קטן בזרת" מאת מיריק שניר "הוצאת הקיבןץ המאוחד"
"אני וכל מיני חיות" עורכות מיריק שניר ויונה טפר "הוצאת הקיבוץ המאוחד" "ידיעות אחרונות"
"אני והמשפחה שלי" עורכות מיריק שניר ויונה טפר "הוצאת הקיבוץ המאוחד" "ידיעות אחרונות"
"אני והמשחקים שלי" עורכות מיריק שניר ויונה טפר "הוצאת הקיבוץ המאוחד" .....
"אני בחגים ובעונות" עורכות מיריק שניר ויונה טפר .......
"אני מבקר ועד ערב" עורכות מיריק שניר ויונה טפר.....
"גולה" מאת עדינה בר-אל "יסוד"
"החידות הראשונות שלי" מאת מאשה קאלו " מודן"
"תינוק צא כבר" מאת רות פלס "ספרית הפועלים"
"יש עכבר במיטה" מאת סיגל דריאל "הוצאת ספרית הפועלים"
"תמרי נוסעת עם אמא לסבתא" מאת ציפורה דולן "כתר"

איורים נוספים שהופיעו על מוצרי צריכה ופרסום כגון:
מוצרי חלב (הלקוח "שטראוס"), שוקולד ("עלית") כרזות ("נעמת").
כרזות ("פסטיבל הצגות ילדים חיפה").



השתתפה בתערוכות ובמוזיאונים- פרסומים:
תערוכות קבוצתיות
1984- חדר/חלון /רהיט - מוזיאון ינקו דאדא.
1989- תערוכת כרזות מאויירות בבית אריאלה.
1993-איורים לשירי ח"נ ביאליק - בית ביאליק.
1995- איורים לשירי דליה רביקוביץ- בית האמנים ירושלים.
1998- תערוכת איורים של חברי אגודת המאיירים- בית ביאליק.
1999- תערוכת איורים לספרי ילדים - בית העם רחובות.
2001-תערוכה קבוצתי גלריה גורן - עמק יזרעאל.
2002-תערוכת איורים לשיריו של אורי צבי גרינברג- תיאטרון ירושלים.
2003-תערוכת איורים חדשים לאגדות ישנות ,אגודת המאיירים-בית אריאלה.

תערוכות יחיד
1996- גלריה "בעיקר איור".
1997- "אורנים" טבעון.
2002-"אורנים טבעון.

מילגות ופרסים
פרס ה"אמן הצעיר" קרן שרת.
פרס "נחום גוטמן לאיור" על איורי לספר ה"צל של יואב" מאת יאיר לפיד
ציון לשבח על איורי לשירי ח.נ. ביאליק.
פרס ראשון על איורי לשיריו של "אורי צבי גרינברג".


אמן.
בוגר האקדמיה המלכותית לאמנות באמסטרדם ובוגר תואר שני באמנות מאוניברסיטת לידס - BERTTON HALL COLLEGE
לימד ומלמד במכללות שונות ובמוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ.
בעל  סטודיו עצמאי לציור ורישום בקרית טבעון - 1990 - 2004.
זכה במלגת לימודים מטעם הקהילה היהודית באמסטרדם משנת 1981 ועד 1985 ברציפות.


תערוכות:
1985  - תערוכת יחיד, גלרית “AULA”, אמסטרדם.
1986 - תערוכה קבוצתית, גלרית “AULA”, אמסטרדם.
1987  - תערוכה קבוצתית, “DARSHA”, גלרית  J.L.OOSTENDE, בלגיה.
1989 - תערוכת יחיד, גלרית “CATACOMBE”, אמסטרדם.
1991 - תערוכה קבוצתית, גלרית קרית האמנים, קרית טבעון.
1992 - תערוכת יחיד, "הגלריה החדשה", בית אבא חושי, חיפה.
1992 - תערוכת קבוצתית, גלרית קרית האמנים, קרית טבעון.
1993 - תערוכת יחיד, "נחש", גלרית טובה אוסמן, תל אביב.
1995 - תערוכת יחיד, "קיר אמן" / סדנה בנוף- עמוקה.

1995 - תערוכת יחיד, "בסבך הורד", גלרית קרית האמנים החדשה, קרית טבעון.
1997 - תערוכת יחיד, "בסבך הורד", גלריה ע"ש אליזבט סודרברג, מכללת הגליל המערבי.
1997 - תערוכת יחיד, "מצב משתנה", גלרית קיבוץ כברי.
1997 - תערוכה קבוצתית, "בית אורי ורמי נחושתן", אשדות יעקב מאוחד, "פרויקט חומה ומגדל".
2001 - תערוכת יחיד, "אין סופי", גלרית קריית האמנים החדשה, קריית טבעון.
2001 - תערוכה קבוצתית, "בומרנג", גלריה גורן, מכללת עמק- יזרעאל.
2003 - תערוכת יחיד, "בין שחור ללבן", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.  אוצר- מאיר אהרונסון.
             קטלוג לתערוכה. טקסטים : מאיר אהרונסון- אוצר. סמדר בן - מוזיאון תל אביב.   
2004 -תערוכת יחיד, "ירח על כידון הברוש", גלרית מכללת ויצו לעיצוב , חיפה.  אוצרת - לי רימון.
             קטלוג לתערוכה. טקסטים : לי רימון- אוצרת, סמדר בן -מוזיאון תל אביב.
2004     - תערוכה קבוצתית "רוח טבעון-גן מתוך טבעון" - גלריית מרכז ההנצחה קריית טבעון .
2004     - תערוכה קבוצתית, "רשמים 2", בית האמנים ,ירושלים.  אוצר - דרור בורשטיין.
             קטלוג לתערוכה. טקסט :דרור בורשטיין.
2005     - תערוכת יחיד , "ירח על כידון הברוש" ,גלרית מצפה הימים.  אוצרת - יעל דרנוב.
2005     - תערוכה קבוצתית :  "בור"  -  הסדנא לאמנות רמת אליהו . אוצר : חגי ארגוב .
2005     - תערוכה קבוצתית : "סצינה -צנע-צניעות . 2005 " האקדמיה לעיצוב -ויצו .
2006     -תערוכת יחיד ," המתרחצת " , בית האמנים- ירושלים . אוצר- יצחק דה-לנגה.
2007     -תערוכת יחיד "מים שחורים מים לבנים", גלרית הקצה, נהריה. אוצר - יצחק  דה-לנדה.
2007    -תערוכה קבוצתית " בומרנג 2 ", גלריה גורן,מכללת עמק יזרעאל. אוצר-יהודה יציב.
2008    -תערוכה קבוצתית "צפונה", גלרית הקצה, נהריה.
2009    -תערוכה קבוצתית "חצות" , גלריה סטודיו-סלון 22, תל אביב.
2009    - תערוכת יחיד "קורים" , גלריה משכן אמנים הרצליה , . אוצרת - ורדה גינוסר.
2009    - תערוכה קבוצתית  "מעשה בנייר " , מוזיאון חיפה. אוצרת - עדי שלח.



ליצירת קשר ולצפייה בעבודות

לצפייה בגלריית תמונות מתוך תערוכות:
עומק הנייר וגווני השחור 
ירח על כידון הברוש


מעצבת אופנה, לומדת לדוקטוראט באונ' חיפה בחוג להיסטוריה של עם ישראל- בנושא "אתא" והחברה הישראלית.
בעלת תואר שני בהסטוריה, השתלמה בתערוכות אומנות ואופנה בפריס.
מרצה לעיצוב אופנה באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה,  ובמרכז ללימודי חוץ, ומרכזת המגמה לעיצוב אופנה
בתיכון ויצו לאומנויות ולעיצוב .
תחומי התמחות מקצועיים: איור אופנה, מעצבי אופנה במאה העשרים, בניית קולקציות, פורטפוליו בעיצוב אופנה.
כותבת תכניות לימודים בעיצוב אופנה במשרד החינוך ופרסמה בקטלוגים באופנה.
עיצבה בגדי פנאי ואפנת לילה ל"כליל יופי", בגדי ילדים ל"ליבי"- חצור הגלילית, "כנען", "אורפז", "שטיינר",
"גרפיק-גירל" ועוד.

גלריית עבודות

מעצבת גרפית.
בוגרת אקדמית בצלאל בעיצוב גרפי.
בוגרת אקדמיה בררה לאמנות, מילנו, המחלקה לציור, שנת התמחות בתחריט.
בעלת סטודיו לעיצוב ואיור.
עיצבה לאלול-המכון הישראלי, "תפוח"-תעשיות טבעיות, IBI - בית השקעות, זואי סוויס, הזמן המתוק ועוד.
איירה לעין השביעית, הוצאת מסדה, עם עובד, אונ. בר-אילן, את, במחנה, קנגורו, הד החינוך ועוד.
לימדה במכללות ובמוסדות שונים בניהם מכללת ויצו ועבדה כאסיסטנטית בבצלאל.

מתערוכותיה

  • בית-ביאליק, תערוכה קבוצתית של אגודת המאיירים.
  • ביתן הלנה רובינשטיין, תערוכת זוכי מלגת קרן שרת.

זכתה בפרסים רבים בניהם:

  • מלגת לימוד באטליה, משרד החוץ האטלקי.
  • מלגת קר התרבות אמריקה-ישראל, קרן שרת. (שנתיים ברציפות)
  •  מלגת בצלאל לאנמציה.

מעצבת אופנה.  בוגרת האקדמיה.
מלמדת הן במאקדמיה  והן במרכז ללימודי חוץ.
עבדה כבוחנת בחינות בגרות באופנה מטעם משרד החינוך והתרבות.

 


מפיקה ומעצבת לתצוגות אופנה ברחבי הארץ.
הציגה תערוכה בקסטרא- "אני מתחפש משמע אני קיים". ואף מיצג הצגת פרוייקט גמר מכללת ויצו בנושא "יערות הגשם האבודים".

 


זכתה בפרסים רבים בניהם:
* מלגת הצטיינות על עבודת גמר בנושא "פעילות קק"ל בחג ט"ו בשבט כמקור השראה באופנה" מטעם קרן קיימת לישראל  
   ומשרד החינוך והתרבות.
* פרס הצטיינות במגמת עיצוב אופנה תיכון מקצועי ויצו קנדה.


ארכיטקטית. בוגרת הטכניון. שותפה במשרד אדריכלים עצמאי.
המשרד עוסק במגוון רחב של פרוייקטים בתחום הבנייה ביניהם:
פרוייקטים למגורים: גבעת הרקפות בקרית ביאליק וישוב קהילתי "שימשית".
פרויקטי שימור: חיפה - ואדי סאליב: שימור מבנה ברחוב בית שאן. שיפוץ "בית איתין" (מול הטכניון) - עבור ביה"ס אנקורי. מתחם "קלר" חיפה -שימור מבנים ואישור תב"ע נקודתית.
בית כנסת "אבות ובנים" ומדרשה חיפה - תכנון ועיצוב הפרוייקט בהתאם לסביבה המיועדת לשימור.
בין עבודותיה גם פרוייקט מלון "הולידי אין" חיפה.

גלריית עבודות


מעצבת אופנה.
בוגרת בהצטיינות במכללת שנקר בעיצוב טכסטיל. בעלת תואר שני. 
בוגרת השתלמויות רבות בנושא האופנה בניהן:
- איור  אופנה, שנקר.
- דיגום חופשי, שנקר.
- תדמיתנות פריסה ודירוג, אופטיטקס, ועוד....

ראש המחלקה לשעבר לעיצוב אופנה במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו, חיפה. 
מורה ומנחה פרוייקטים בעיצוב אופנה, פרוייקט גמר דיגום חופשי ותדמיתנות.
ריכזה את מגמת עיצוב האופנה בתיכון ויצו, ואת מגמת האופנה במכללה.
עיצבה בגדים לחברות שונות וריכזה השתלמויות מורים במחוז חיפה והצפון במחלקה לעיצוב אופנה.


מעצבת תכשיטים ותפאורות. בוגרת המכללה. מורה בכירה למקצועות העיצוב.
בעלת סטודיו עצמאי המתמחה בצורפות קלאסית ומודרנית.

הציגה בתערוכות בארץ ובעולם, ביניהן:

1994 תערוכת מעצבי תכשיטים, גלזגו, סקוטלנד
1996 תערוכת מעצבי יודאיקה- רימונים לספרי תורה וחנוכייה, ברוקלין, ארה"ב
1999-2004 עיצוב תפאורה להצגות כמו: "רוקדים בלונסה", "רחוב", "כטוב בעיניכם", "אהבה, אמונה, תקווה" ועוד...

גלריית עבודות


מעצב גרפי ומאייר. בוגר בצלאל. בעל סטודיו עצמאי. מרצה בכיר למקצועות העיצוב. עיצב קמפיינים בהיקפים ארציים ותפאורות להצגות.

זכה בפרסים רבים ביניהם:

2000 - פרס שני עיצוב סמל המשרד לאיכות הסביבה
1994- עיצוב כרזת יום העצמאות
1991- פרס שני תחרות לעיצוב פלקטים בנושא: סמים, לא.
1987- פרס ראשון - תחרות לעיצוב פלקטים לתאטרון חיפה, הצגת "טרטיף"
1980- מדליית כסף- מודעת "צים"
1980- פרס שני בקטגוריית מבצע הפרסום הטוב ביותר- "בלו בנד תלמה".
הציג בתערוכות שנתיות מטעם אגודת הציירים והפסלים ובתערוכות יחיד , ביניהן:
1991- בית האמנים, חיפה
1986- גלריית "בית אבא חושי", חיפה
1982,1978- גלריית "דניה",חיפה

בין פרסומיו:
1995- graphic design in Israel הוצאת אגודת המעצבים הגרפיים בישראל
1990- "סגנונות"- איור גיליון ט'-י'
1989- "ירושלים שלושת אלפים שנה", ספר כרזות נבחרות, בעריכת גד אלמליח.
1987- "שלום" ספר כרזות נבחרות, הפקת אגודת המעצבים הגרפיים בישראל
1978- קטלוג תערוכת "ברכט", ברלין, השתתפות בתערוכה

הציג בתערוכות רבות וביניהם:

1992- תערוכה קבוצתית בגרמניה ואוסטריה
1991- תערוכת יחיד בבית האמנים, חיפה
1986- תערוכת יחיד בגלריית "בית אבא חושי", חיפה
1982- תערוכת יחיד בגלרית "דניה", חיפה
1979- תערוכת יחיד בגלרית "אינפנמה", תל אביב

 


 

בוגר בצלאל בעיצוב המוצר והנדסת אנוש, מעצב מרצה ויועץ לתחומי האינטראקטיב, ממשקי משתמש, וארכיטקטורת מידע.
בעלים של yood interactive משרד עצמאי לעיצוב והפקה של מערכות אינטראקטיב.
 

 



בשנות השמונים הקים את "פלד קרולה" עיצוב תערוכות והפקות גרפיות.
בתחילת שנות התשעים שימש כמעצב מולטימדיה וממשקי תוכנה בחברת "אלביט מערכות" .
בסוף שנות התשעים תחילת האלפיים התמנה למנהל אומנותי לנושאי אינטראקטיב בפרסום "תמיר כהן (יעקובסון)".
במסגרת זאת גם שימש כמנכ"ל "Netking" פורטל הרשת הראשון בישראל, עוד לפני "וואלה" וקיים שיתופי פעולה עם גורמי תקשורת מובילים כגון ערוץ 2 וואלה עיתון הארץ ועוד...ושימש כיועץ לתכנון ובניית הנוכחות האינטרנטית שלהם.

בתחילת שנות האלפיים הקים את חברת "Fine Tehnology" שעסקה בעיקר בהפקה ופיתוח  של אתרי אינטרנט.
יצחק הוא מעצב המחבר בין העיצוב ליכולות תכנון ממשקים וארכיטקטורת מידע, שילוב יכולות, קריטי בעידן האינטראקטיבי של ימינו המתפתח  במהירות. ליצחק נסיון רב שנים כאחד ממעצבי האינטרנט הראשונים בארץ, עיצב את האתרים הראשונים של נטוויז'ן ואלרון. כמו גם את האתרים של שטראוס, טיבעול, בריטיש איירווייס, דיסקונט השקעות, פלאפון, ועוד חברות מובילות במשק הישראלי. יצחק עיצב אין ספור ממשקי תוכנה, ומצגות עוד בימי אלביט, וממשקים מבוססי ווב רבים בשנים שלאחר מכן. במשך כל השנים שימש יצחק גם כיועץ ומרצה במספר מוסדות ומכללות, ביניהם, משרד הבטחון, משרד החוץ, מכללת עמק יזראעל, סיוון (היום ג'ון ברייס)  וגופים פרטיים שונים.


 
 

גלריית עבודות

אתר אישי

 

 

מעצבת גרפית. בוגרת האקדמיה. עוסקת בהוראה במרכז ללימודי חוץ ובמוסדות אחרים.

צלמת ואוצרת. בעלת תואר שני מ- london college of printing.
מתמחה בצילום ישראלי, היסטוריה של הצילום ואוצרות של תערוכות צילום.


הציגה בתערוכות רבות ביניהן:
2001- לימבוס, מקום לצילום ת"א, תערוכת יחיד
2001- מוזיאון חיפה, מן ההר אל הים, תערוכה קבוצתית
2000- המשכן לאומנויות הבמה, תל אביב
1995- תערוכה קבוצתית, "החורבה", חיפה
1990- הסטודיו בבורוכוב, תל אביב
1986- הביאנלה הראשונה לצילום, עין חרוד
אצרה תערוכות רבות, ביניהן:
2000- "עכשיו אדם" תערוכה קבוצתית, סינמטק חיפה
2000-1996- הגלריה של המגמה לצילום, ויצו חיפה
1995- ציידי השמש, 2 גישות בצילום ירושלים במאה ה-19, מגדל דוד ירושלים
1994- גלריה בוגרשוב תל אביב, רטרוספקטיבה של הגלריה הלבנה
1984-1981- אוצרות וניהול הגלריה הלבנה.

גלריית עבודות


אוצרת ואמנית. בוגרת בצלאל ואוניברסיטת חיפה.
אצרה תערוכות רבות ביניהן:
"בתוך הפירמידה" - סדנאות האומנים בחיפה, 1998,
"דגל-לאום-דגל" - גלריה פירמידה 1998,
"בסלון של ליידי אולפנט" - מוזיאון חיפה 2000 ועוד..

גלריית עבודות

מעצבת אופנה. בוגרת האקדמיה.
לומדת לתואר שני.
מורה בתיכון ויצו במגמה לעיצוב אופנה, רכזת ומורה במכללות שונות בתחומי האופנה ובתחומי עיצוב פנים.
מלמדת את מקצועות האמנות בבית ספר לחינוך מיוחד.
ריכזה קורס עיצוב פנים במכללת עמק הירדן, ולימדה עיצוב אופנה בקדתרה העממית במגידו.


מעצבת גרפית. בוגרת האקדמיה. בעלת סטודיו לעיצוב גרפי בכפר האמנים עין הוד.
מתמחה בעיצוב תערוכות וקטלוגים אומנותיים.
מעצבת תערוכות וקטלוגים עבור מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד, מוזיאון ת"א, המוזיאון לצילום בגן התעשייה תל-חי ופורום המוזיאונים.
 מורה בכירה לעיצוב במוסדות אקדמיים רבים.
הציגה בתערוכות רבות ביניהן:
1992 -"חברים חדשים"- תערוכה קבוצתית.
1997 -"מציירים בעין הוד", תערוכה קבוצתית.
1998-1999 -סדנא לציור - תערוכה קבוצתית.

 



אתר אישי
אדריכל. בוגר האקדמיה ומורה מוסמך בכיר.
 בעל משרד אדריכלים. מתמחה בפרקטיקה פרטית. מציג בתערוכות, פרסם מאמרים וזכה במקום הראשון בתחרות שיפור חזות המקומות הקדושים בישראל.
בוגר בצלאל. מעצב ומתכנן תאורה.
מתכננת מערך צבעים למבנים ארכיטקטונים. בעלת תואר שני בעיצוב תעשייתי.
מרצה בכירה למקצועות העיצוב. 
בין עבודותיה: "קניון אורות" ומרכז הקונגרסים בחיפה.

 לזכרו של שמואל ליפקין ז"ל
ב-5.9.2006, י"ב באלול תשס"ו, כשהוא רק בן 59, נפטר האמן, המורה והפילוסוף שמואל ליפקין בעת שנסע עם משפחתו לביקור בפולין.
שמואל נולד בבית אורן ביולי 1947 לאסתר ואברהם ליפקין. בשנת 1949 עברה המשפחה לגניגר, שם למד שמואל בבית הספר של הישוב, ומאוחר יותר עבר לבית הספר האזורי שבקיבוץ יפעת.
בשנת 1965, עם סיום לימודיו בתיכון, התגייס שמואל לצבא והיה חובש קרבי בצנחנים. במהלך כיבוש העיר עזה במלחמת ששת הימים נפצע קשה בעת חילוץ פצועים, פציעה שליוותה אותו שנים רבות גם לאחר שהחלים ממנה פיזית.

 


לאחר שחרורו פנה שמואל ללימודי עיצוב גרפי, ומתוך רצון להעמיק את ידיעותיו באמנות נסע לניו-יורק ללימודי תואר שני ב-s.v.a - ביה"ס הגבוה לאמנות חזותית במנהטן. בניו-יורק הוא חי לסירוגין במשך 10 שנים, ועם חזרתו לארץ החל לבסס את מעמדו כאמן יוצר. במקביל לימד צילום, תקשורת וקולנוע בבתי ספר ובמכללות רבות, ביניהם "אורנים", "קאמרה אובסקורה - חיפה", "האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה" ועוד.
לאורך כל שנות עשייתו האמנותית הייחודית שילב שמואל את ההוראה כמרכיב חיוני ומהותי בחייו, ובדרכו הייחודית דאג להעביר אל תלמידיו את הידע הרב שצבר ואת דפוסי החשיבה המקוריים והלא שגרתיים  שתמיד התאפיינו ביצירת הקשרים פילוסופיים-חזותיים מרתקים, שנשענו על ידענות מופלאה וסקרנות שאינה יודעת שובע.
בעשייתו האמנותית יצר שמואל שפה ויזואלית חדשה ומרתקת שנסמכה על שליטה טוטאלית בעבודת המעבדה הקלאסית. על ידי שימוש בטכניקות מתקדמות ותוך התייחסות לנגטיב כאל חומר גלם שניתן לבחון בכל פעם מחדש, הוא הצליח ליצור עבודות חידתיות, מסקרנות ובעלות ייחוד ויזואלי האופייני רק לו.
במהלך השנה האחרונה הצטרף שמואל לצוות המורים של מגמת "צילום כמקצוע" במרכז ללימודי חוץ של האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה, והנחה את בוגרי השנה השנייה בקורסים שפתחו בפניהם דלת להכרה חדשה את כוחו של הצילום ככלי ביטוי אוטונומי.
אנו, התלמידים, סגל המורים וצוות המרכז מוקירים את זכרו ותרומתו.

גלריית עבודות לזכרו של שמואל ליפקין (ז"ל)

ארכיטקט. בעל תואר שני מהטכניון. מתמחה בתכנון סביבתי אקולוגי, שילוב בין בניין ונוף ואסטרטגיות של תכנון אקולוגי ברמת שכונה, עיר ואזור.

הרצה בלימודי צילום במסגרת לימודי חוץ ובמרכז האקדמי.
התמחה בצילום פרסומת, תעשיה, מדע ובהפקת פרוספקטים לחברות מסחריות.

גלריית עבודות של אריה לנצט (ז"ל) 


אדריכל ומתכנן ערים. בוגר הטכניון. 
בעל משרד אדריכלים.
המשרד עוסק החל ממבני ציבור ומבנים פרטים וכלה בעיצובי פנים.


זוכה פרסים רבים ביניהם:

  • 1997 פרס ראשון בתחרות סגורה לתכנון בית הספר האנטרופוסופי, טבעון
  • 1995 זכייה - תחרת לתכנון בתי המשפט, חיפה
  • 1993 פרס אגודת האינג'נרים והארכיטקטים לתכנון בית הספר התיכון בנהלל

 


  • 1989 פרס ראשון בתחרות סגורה לתכנון אתר ההנצחה, קבוץ יפעת
  • 1986 פרס ראשון מטעם איגוד המעצבים בישראל על תכנון רהוט לילדים
  • 1983 פרס ראשון בתחרות סטודנטים לעיצוב מרכז תרבות לסטודנטים, חיפה

גלריית עבודות
ליצירת קשר ולפרטים נוספים לחץ כאן



אמנית וצלמת.
בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורסי הצילום
באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו - חיפה.

לצפייה בתערוכת "פרימוורה" לחץ כאן

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן

מתוך התערוכה - "הזמרת"

אמנית בתחום רישום ופיסול, מורה בכירה לרישום.

הציגה בתערוכות רבות בארץ ובניהן:
1992- תערוכה יחיד בגלריה החדשה בבית אבא חושי, חיפה.
1992- תערוכה קבוצתית בגלרית האמנים, קרית טבעון.
1994- "חיבור חיסור" (ארט פוקוס), תערוכה קבוצתית בגלרית האמנים, קרית טבעון.
1995- תערוכת יחיד בגלרית טובה אוסמן, תל- אביב.
1995- "עושות שלום", תערוכה קבוצתית במוזיאון חיפה  לאמנות.
1996- "נקודת זינוק", תערוכה קבוצתית עמותית "פירמידה", חיפה.
1996- תערוכת יחיד במוזיאון עין הוד.
1997- " 50 כוחות סוס", תערוכה קבוצתית בגלרית בית הגפן, תל- אביב.
1998- " סימני דרך", פיסול ישראלי, תערוכה קבוצתית במוזיאון הפתוח, תפן.

לצירת קשר ולצפייה בעבודות לחץ כאן
לצפיה בגלריית עבודות לחץ כאן


צורף ומעצב תכשיטים.
בוגר "המרכז הטכנולוגי לתכשיטנות", תל אביב.
בוגר "Le Arti Orafe", ביה"ס הגבוה לאומנויות הצורפות שבפירנצה, איטליה.
בעל דיפלומות בצורפות ועיצוב תכשיטים של האיחוד האירופאי.
בעל סטודיו עצמאי לעיצוב וייצור תכשיטים אומנותיים וכן נותן שירות לתעשיית תכשיטי היוקרה.
מומחה בצורפות קלאסית ומודרנית, ושילוב טכניקות מסורתיות ומתקדמות בייצור מודלים ותכשיטים.
מלמד צורפות מזה כ-7 שנים, ועבודותיו מוצגות בתערוכות ובמגזינים בארץ ובעולם.

פרסומים:
דצמבר 2009  "היהלום".
יולי 2001  "מזל וברכה".
יוני 2001  "ICA Gazette".
מרץ 1999  "GZ".

תערוכות:
2010   "על חודו של יהלום", מוזיאון היהלום.
1999    "Piani, Superfici e altri Giochi", תערוכת יחיד -  פירנצה, איטליה.
1999    "Le Arti Orafe Gallery", תערוכה קולקטיבית -  פירנצה, איטליה.
1999     "Inhorgenta", מינכן, גרמניה.
1998    "Le Arti Orafe Gallery", תערוכה קולקטיבית -  פירנצה, איטליה.
1998    "Inhorgenta", מינכן, גרמניה.
1995    "Israel The Source".       
 
 
גלריית עבודות,     יצירת קשר

 

אדריכל. בוגר הטכניון. בעל משרד עצמאי.


מעצבת אופנה בוגרת האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו, חיפה.
מורה בתיכון ויצו- תיכון  "רעות"- חטיבה עליונה ובלימודי חוץ- ויצו בקורסי עיצוב אופנה.
מרצה בקורסי תדמיתנות במסגרות שונות בארץ.



לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן

הילרי קלינטון

אלי אטיאס, בוגר מגמת הצילום במכללת ויצו חיפה, צלם עיתונות המלמד כבר עשר שנים סדנאות בארץ ובחול וכן מרצה במכללת "קמרה אובסקורה" ו"ויצ"ו חיפה"(קורסים מקצועיים בצילום עיתונות).
בשנים האחרונות מצלם עבור "ידיעות אחרונות", "גלובס", "ביג טיים" ומגאזינים שונים בארץ.


"לראות את האור"
אם נשתמש במונח "אני מאמין", אז אני מאמין ביסודות הצילום. הבסיס של הצילום הוא |"רישום באור". הצילום מבוסס על לראות את האור נכון, יחד עם השליטה ביסודות הצילום.

החשיבות להיות בן אדם- לדעת איך להתחבר לאנשים ולסביבה. צלם שלא מכבד את המצולמים שלו לא יכול לצלם אותם. משפט שאני מאוד מאמין בו ומנחה אותי "אם התמונות שלך לא מספיק טובות- אתה לא מספיק קרוב" (רוברט קאפה).
לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן

בוגרת המחלקה לצילום והדמיה ממוחשבת -האקדמיה לעיצוב וחינוך ויצו - חיפה. 
בוגרת קורס תיעוד ושימור  של עמותת איקומוס ישראל.

פרויקטים מיוחדים:
2001 - שליחות במסגרת פרויקט תיעוד הקהילה היהודית בוונציה, איטליה.
                   שליחות מטעם האקדמיה לעיצוב , ויצ"ו.
2002 - שליחות במסגרת פרויקט תיעוד ושימור המורשת היהודית באיזמיר,טורקיה.              
2003 -  השתתפות בפרויקט שניסה לקדם את רעיון ההזנה בבתי הספר - צילום  פורטרטים בוידיאו ובסטילס .

2004 - 2006 תיעוד פרויקט "מזרחיות וערביות באמנות החזותית בישראל"
פרסום טור קבוע באתר מארב www.maarav.org.il  המציג ראיונות וצילומי פורטרט, תוצאת מפגש שלי עם אמנים שהשתתפו בפרויקט.
2005 - הצגת עבודת צילום בספר שירים של ויקי שירן. הוצאת עם עובד.
2005 - ואילך-חברה בקבוצת "פרהסיה" - קבוצה של אמנים, מעצבים ואנשי חינוך. פרהסיה היא קבוצה של אמנים, מעצבים ואנשי חינוך שמטרתה לתרום לפיתוחה של שפת תקשורת אזרחית
2008 -  אוצרת תערוכת האמנות במסגרת פסטיבל "החג של החגים"

תערוכות קבוצתיות:
אוגוסט 2002 - פרויקט איקומוס - איזמיר, טורקיה.
נובמבר 2002 - פרויקט איקומוס - תערוכה הכוללת צילומים מהפרויקט וכן הקרנת הסרט. אוניברסיטת בר אילן .
נובמבר 2002 - תערוכת בוגרים, כנציגת המחלקה לצילום, תערוכה לכבוד חנוכת הבניין החדש של האקדמיה לעיצוב במושבה הגרמנית, חיפה.               
נובמבר 2002 - תערוכת בוגרי בתי הספר לצילום בארץ, כנציגת המחלקה לצילום, מוזיאון תל-חי.
פברואר/מרץ 2003 - תערוכת בוגרים צעירים וותיקים, האקדמיה לעיצוב וחינוך ויצ"ו
מרץ 2005 - "שוברת קיר" - תערוכה לכבוד הוצאת ספר שירים של ויקי שירן בהשתתפות אמניות מזרחיות.
מ- 2005 תערוכות ואירועי אמנות ואקטיביזם במסגרת החברות בקבוצת "פרהסיה" (פסטיבל אקטיביזם בלוד, פרויקט "שכונה" בירושלים, פרויקט "נכנע" במסגרת אירוע "הערה" במוזיאון המדע בירושלים, פרויקט "הגולם" במעבדה בירושלים)
קיץ 2006 - צילום לוח שנה לקבוצת נשים המעלה מופע דראג קינג


החל מ - 2006 תערוכות ופעולות אמנות כחברה ב- קבוצת בלוק חיפה
3 תערוכות בפאב הסקאצ' בחיפה
מרץ 2007 - תערוכת צעירים , מועדון המוסיקה BEAT
אפריל 2007 תערוכה בנושא "בושה" , גלריה "טבריה 15"
מאי 2007 - אירועי "אמנות בתנועה" בחיפה"
יולי 2007 -  מיצג "מרחב מחיה" מכללת אורנים
ספטמבר 2007 - מיצג קפה בז"ן מוזיאון ינקו דאדא
נובמבר 2008- מיצג פרויקט שיקום כח ההרתעה במסגרת אירועי הערה ירושלים
דצמבר 2007 - מיצג רקמה במסגרת אירועי החג של החגים (ביחד עם אפרת לוין )
מאי 2008 - תערוכה אובך במכללת ויצו חיפה
ספטמבר 2008-  תערוכת אובך, גלריה ונטה , ירושלים , במסגרת אירועי מנופ-ים

תערוכות יחיד:
יולי 2007 - "בחזרה לים" - פאב הסקאצ' חיפה

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן


צורפת, מעצבת ומודליסטית, בוגרת המחלקה לצורפות  במכללת ויצו חיפה.


עוסקת מזה 17 שנים בעיצוב וייצור תכשיטים ומורה בכירה לצורפות.

בעלת סטודיו לצורפות הממוקם בישוב יעד אשר במשגב ,
יוצרת תכשיטים בעיצוב ייחודי בעבודת יד, משלבת בעבודה טכניקות רבות ומגוונות.
בעל משרד להנדסת בניין. בוגר הטכניון בהצטיינות בשנת 1976. עוסק בקונסטרוקציה.

אמנית. בעלת תואר ראשון בעיצוב טקסטיל ותואר שני בעיצוב ואמנות מבריטניה.
בעלת סטודיו לעיצוב ורישום.

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן

בז מצוי הזדגווגות
צלם טבע המתמחה בצילום בעלי חיים בסביבתם הטבעית מזה 15 שנים.
מצלם וכותב עבור המגזינים : ארץ וטבע, טבע הדברים, נשיונל ג'אוגרפיק הישראלי, עוזניה, קונטקט, וכתבי עת אחרים המתפרסמים באוניברסיטה ת"א ומכון ויצמן, פוסטרים למשרד החינוך.
חרטומית ביצות

מעביר סדנאות לצילום טבע באגמון החולה. וסדנאות חוויתיות בבתי ספר.
מציג  בתערוכות לצילום טבע וסביבה בישראל.
בשנת 2000 זכה אחד מצילומי במקום השלישי.

* צילום של חרטומית ביצות זכה במקום השלישי בתחרות לצילום טבע וסביבה בישראל.

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן


צלמת אופנה ופוטותרפיסטית. בוגרת האקדמיה ובעלת תואר ראשון מטעם: SUNY- Empire State College, NY
צלמת אופנה מצליחה בניו יורק, פריז ותל אביב מזה עשור,
מתמחה בצילום קטלוגים לבתי אופנה וצילום מסחרי עבור משרדי פרסום.
מצלמת הפקות אופנה עבור מיטב מגזיני האופנה בארה"ב-
New York Times, Paper, Surface, Random House Publication, Sportswear International
אירופה-Elle, Madame Figaro, Le Figaro, Amica, Edition Autrement
ישראל- את, לאשה, ליידי גלובס, GO, COSMOPOLITAN, 360 מעלות.

כיום גילי מתרכזת בקידום נשים דרך חווית צילום עירום ועומדת בראש מגמת צילום בתיכון לאמנויות ויצו חיפה.

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן

לאתר הצלמת לחץ כאן


אדריכלית, בוגרת האקדמיה ואוניברסיטת קרדיף.
בעלת משרד אדריכלים.
עוסקת בבניה פרטית בדגש ירוק (אקולוגי), תוך שילוב הדאלוג שבין אדריכלות, עיצוב פנים ומוצר.


צלם תיעודי. בוגר האקדמיה. עבודותיו הוצגו במוזיאון ישראל ובגלריית בוגרשוב.
בעל עסק לצילום יחסי ציבור וארועים.

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן


אדריכל, בוגר האקדמיה. שותף במשרד אדריכלים, עוסק בתכנון למגורים ולתעשייה.
זכה במספר תחרויות בינלאומיות והציג בתערוכות בארץ ובעולם.


מעצבת אופנה. בוגרת האקדמיה. בעלת סטודיו לעיצוב וייצור בגדי נשים.

מעצבת פנים. בעלת תואר ראשון מטעם המכון הטכנולוגי בחולון. עוסקת בתכנון בתים ועסקים.

 

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן

בעל חברה לעיצוב והפקת אירועים. שף במקצועו. בוגר האוניברסיטה העברית.
מרצה בנושא חוק, תכנון ובנייה במגמה לעיצוב פנים.

אדריכל, החל את לימודי האדריכלות ב- FH Aachen גרמניה,
בוגר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.


בעל משרד תכנון עצמאי העוסק בתכנון אדריכלי לבניה פרטית,
מוסדית ועיצוב המרחב.
השתתף במספר תחרויות אדריכליות בארץ ובחו"ל.

תמיר שר אמן ומרצה לצילום 

בוגר לימודי צילום קמרה אובסקורה.
והחוג לפילוסופיה  האוניברסיטה הפתוחה.

מרצה בקמרה אובסקורה ת"א.
לימד במכון אבני בת"א, אסכולה-מימד ת"א בית הספר לאמנויות ת"א,
מלמד ומרצה בכל התחומים העיוניים והטכנולוגים בצילום.


תערוכות יחיד
2008       "חדשות טובות" גלריה  D&A תל אביב.
2007      AFTER MARS, Point of view gallery, Ny
2006      גלויות מאדים, גלריה גל-און.
2005      מטרות, גלריה הירש בית שמואל ירושלים.
2003      הוא העומד, גלריה קיבוץ כברי.
2000      פתחים, מוזיאון הרצליה.
1998      הר-הזבל, גלריה לימבוס ת"א.

תערוכות קבוצתיות
2007-     הים האחר , בית האומנים, ירושלים.
                לא תראו, הגלריה באוםאלפחם.
2006-     photo Ny Art fair 2006 
               "בת-ים", הגלריה לאומנות, בת ים. 
               "מאז יצא מתוק", מוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן. 
               "אור" , מוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן.
2005-     "סימפטום", ויטרינה, מכון אקדמי חולון.
                "לינה משותפת", ביתן הלנה רובינשטיין ת"א.
2004-     "מכירה", גלריה לימבוס
2003-     ביתן הלנה רובינשטיין ת"א, "ברשות הרבים".
2002-     גלריה לימבוס,"עושים באהבה". 10 שנים.
                אמריקן אוניברסיטה וושינגטון ארה"ב, "שיחות בצילום".
2001-     גלריה רייף קולומבוס אוהיו ארה"ב,ASPIRATION.
2000-      מוזיאון לאומנות מודרנית, ארנהיים נורבגיה, "נופים מישראל".
1999-      ביתן הלנה רובינשטיין, "חיריה במוזיאון".
1998-      מוזיאון טנסי ארה"ב, “capturing reality”.
                גלריה אבו חושי חיפה, "זקוקים לאומנות".
1997-      גלריה הכיכר ת"א. "מורי אומנויות מציגים".
                גלריה הוראס ריכטר, , זוכי מילגות שרת.
1996-      בית אריאלה ת"א, אוניברסיטת פילדלפיה "נעורים 96".

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות לחץ כאן
   


בוגרת תואר ראשון בהצטיינות של האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה
התמחות באיור וסביבת מסך
פרוייקט גמר באנימציה- סרט קצר:"___________To"

(הוצג בפסטיבל הסרטים בחיפה, פסטיבל סרטי סטודנטים - תל אביב)

מאיירת, מעצבת גרפית, מעצבת אתרים, מעצבת אינטראקטיב.


עבדה כמעצבת אינטראקטיב בחברת פרסום -"פרופייל"
עיצבה לסדרת ילדים "פאזלונים" - ערוץ יס בייבי.
מאיירת לעיתונות ("עיניים", "טבע הדברים", "במחנה" ועוד...)
מעצבת צעצועים לגיל הרך עבור חברת "טייני לב".

כיום בעלת סטודיו לעיצוב ואיור.
מורה לטיפוגרפיה בלימודי חוץ, המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו-חיפה


תערוכות:
Hebrew union college, Jewish institute, NY, Design of next generation, vision-action
 תערוכת "ארטיק" של מקבלי מלגות קרן שרת, אוניברסיטת תל אביב.
 תערוכת "מעצבי העתיד", עבודות גמר של הבוגרים המצטיינים של כל ביה"ס לעיצוב בישראל,
במסגרת התערוכה "עוצב בישראל" של קהילת המעצבים, תחנת הכוח רידינג, ת"א.

מלגות:
מלגת לימוד ע"ש שי גרין ז"ל
מלגת קרן שרת - "קרן תרבות אמריקה ישראל"


לצפייה בגלריית עבודות וליצירת קשר לחץ כאן


 


מעצב מוצר
 
בוגר אוניברסיטת Middlesex לונדון,
ובוגר "שנקר" במחלקה לעיצוב תעשייתי.


יוצר גופי תאורה, רהיטים וכלים "מאיטריות פלסטיק" מותכות.

עבודותיו מוצגות בתערוכות בארץ ובעולם.

בעל סטודיו פרטי בו הוא מעצב מוצרים ייחודיים לבית
מפלסטיק ממוחזר.

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות נוספות לחץ כאן

 


צלם סטודיו, אמן ומורה לצילום. בוגר ביה"ס 'קמרה אובסקורה'.

מלמד בביה"ס 'מנשר', במרכז ללימודי עיצוב "גורן" - מכללת עמק - יזרעאל
וב'מסע אחר - המדרשה לצילום גיאוגראפי'.
עדכן את תוכנית לימודי טכנולוגיית הצילום המעודכנת של משרד החינוך.
לימד בביה"ס 'קמרה אובסקורה' ובמחלקה לתקשורת - המכללה האקדמית 'ספיר'.


נטל חלק והיה פעיל בקבוצת האמנים 'טייטלבוים' והציג בתערוכות.
צילם עבור מרכז סוזן דלל, מפעל הפיס, עולם האשה, מוסף הארץ, 'סופשבוע' מעריב, הוצאת רסלינג, 'פירמה,- גלובס, הוצאת 'כתר', משרדי יח"צ, סוכנות ליהוק, 'שמרת הזורע'.

 


תערוכות
1995            פרויקט וידאו דאנס - 'קמרה- אובסקורה'/ אנסמבל בת- שבע                                     
                      מרכז סוזן דלל - אוצר: מאיר ויגודר         
1996             בוגרי המחלקה לצילום - 'קמרה אובסקורה'
                      'בית העמודים' -  אוצר: רועי קופר
1997             פרויקט האיחוד האירופי - חילופי סטודנטים ובוגרי ב"ס לאמנות
                      גלריית 'קמרה- אובסקורה' - אוצר: רועי קופר
2000             פסטיבל 'גוונים במחול- 2000'
                      מרכז 'סוזן דלל' - אוצרת: הדס מאור                            
2002             'בנים- בנות' - קבוצת האמנים 'טייטלבאום'
                       גלריה 'לימבוס' - אוצרת : נעמי שלו
2006             'אובייקט נשי' - תערוכה קבוצתית
                      גלריה 'בנימינה' - אוצרת : נעמי שלו


ליצירת קשר וצפייה בעבודות לחץ כאן

 


בוגרת המחלקה לצורפות ב- "בצלאל", אקדמיה לאומנות ועיצוב,
ירושלים ,  בהצטיינות.   
גרה ויוצרת בתל אביב.

עוסקת בהוראת הצורפות במסגרות שונות ותכשיטיה נמכרים בחנויות
וללקוחות פרטיים.

במקביל, עוסקת בפיתוח שפה אומנותית אישית , תוך שימוש בחומרים
מן- המוכן  ובטכניקות מגוונות.

 


מציגה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם  ביניהן:

1998, 2002, 2005- תערוכת "תכשיט ישראלי" -  מוזיאון ארץ ישראל , תל אביב

2004, 2008- תערוכה בינ"ל SOFA   -  פסלים,אובייקטים ואומנות שימושית - שיקגו , ארה"ב.

לצפיה בעבודות לחץ כאן

ליצירת קשר: noan@013.net

 


בוגרת המחלקה לצורפות, מכללת ויצו חיפה לעיצוב  ולחינוך,
מתגוררת בכפר ורדים 
מעצבת ויוצרת במתכת, צורפת ומורה בכירה לצורפות.

עבודותיה מאופיינות בחשיבה מקורית וייחודית
תוך דיאלוג מתמיד בין עיבוד החומר בעבודת יד ושילוב טכנולוגיות מתקדמות.  
כך נשמרת ראשוניות החומר ומתקבל תוצר בעל רמת גימור גבוהה במיוחד.

תערוכות
יוני  - 2006  "jovella"
לונדון -  נובמבר  2006  - הפדרציה הציונית   
 יולי  - 2007  "jovella"

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן
לצפייה בעבודות וליצירת קשר לחץ כאן

בוגר תואר ראשון בהצטיינות במחלקה לעיצוב גרפי ותקשורת חזותית
במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה,  במסלול אנימציה ואיור.
פרוייקט גמר, סרט אנימציה קצר: חפ"ש, לצפיה לחץ כאן

מעצב גרפי ופלאשיסט במשרד פרסום ואינטראקטיב בחיפה.
אוהב חתולים. כוורן בשעות הפנאי.

 

 

מרצה ומעצבת בכירה, בוגרת המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה
והמרכז לאמנות דיגיטאלית, סאן פרנסיסקו, ארה"ב.

מלאה תפקידי ניהול סטודיו, ארט דירקטור וניהול פרויקטים,
בחברות תקשורת ואינטראקטיב בארץ ובחו"ל.
הובילה פרויקטים עבור: נטוויז'ין, פורטל נענע, ערוץ 10, בנק לאומי,
לייזרפרינט, פייזר, הלו-טק, הרשות לפיקוח חקלאי, עיריית רעננה ועוד.
הציגה בתערוכות בארץ ובחו"ל.

 

 

 

מוסמכת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון במסלול תכנון עיר ואזור.
מורשת נגישות מבנים, תשתיות וסביבה, ורכזת נגישות של הטכניון.
מרכזת אקדמית ומרצה בקורס להכשרת מורשי נגישות מבנים תשתיות וסביבה במרכז האקדמי ויצו חיפה.

מבין הפרויקטים:
• עריכת סקר מקיף ותכנית אב להנגשת קרית הטכניון לאנשים עם מוגבלות כולל תכנית ארוכת טווח ורב שלבית לביצוע וכולל אתור וגיוס מקורות כספיים.
• ניהול פרויקט הנגשת הטכניון הכולל שינויים והתאמות נגישות רחבי היקף בלמעלה מארבעים מבנים, בתשתיות ובשטחי החוץ של הקמפוס.
• הקמת מערך שטחים ממוחשב של בנייני קרית הטכניון והעברתו לתכנת S.A.P.
• תאום וליווי תכנון אדריכלי והכנת פרוגראמות לבניינים חדשים ו/או לתוספות בניה.
• תכנון מערך השילוט בטכניון.


 

בוגר המדרשה לצילום גיאוגרפי מכללת  תל אביב
בעבר צלם פרילנס בתחום העיתונות, צלם בדובר צה"ל, צלם אירועים בארץ ובחו"ל.




אחרי שנים של עשייה בצילום התאהבתי בתחום האירועים התחום שנתן לי אפשרות לשלב בין שתי אהבות גדולות, צילום ועבודה עם קהל מגוון ורב.בשנת 2005 הקמתי את "קיו  צלמים"  סטודיו  לצילום  אירועים ובשיתוף  פעולה עם  יוצרים  מהשורה הראשונה, צלמי וידאו עורכים  וגרפיקאים. יצרנו מוצר מורכב ואיכותי , בעל אופי אנרגטי עם נוכחות חזקה ויצירתית,
דבר המייחד אותנו כצלמי אירועים בשוק התחרותי הקיים.




בנוסף מצאתי את הדרך לשלב את כל הגוונים בהם צילמתי בעבר וגיליתי אין ספור אפשרויות לחבר בין צילום תיעודי ואומנותי לתוך תחום האירועים, תחום שמכיל בתוכו אין ספור מצבים מעניינים שאליהם מגיע הצלם ומחובתו לתעד באופן מפתיע ויצירתי רגעים מאושרים בחיי אנשים , זכות גדולה שנפלה בחלקי.

לצפיה בגלריית עבודות לחץ כאן
ליצירת קשר ולצפייה בעבודות נוספות לחץ כאן

מעצבת אופנה בוגרת האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה.
עבדה בתעשיית הטקסטיל כמעצבת ומעצבת ראשית.
עיצבה קולקציות עבור רנואר, יודפת, דלתא, תפרון, נילית, קדס קידס, וחברות נוספות.

מייעצת לתהליכי עבודה על קולקציה, עיצוב קונספטים וחדשנות.
בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב ופיתוח תיקים ואקססוריז.

לצפייה בעבודות וליצירת קשר לחץ כאן

צלם ומורה בקורס צילום כמקצוע.

בוגר האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו- חיפה.

בוגר הקורס לצילום כמקצוע בלימודי חוץ של המרכז האקדמי ויצו חיפה.

אסיסטנט בקורסי סטודיו לפרסום.

בוגר הקורס צילום כמקצוע של לימודי חוץ, המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה.
משנת 2006  עוסק בתחום.אסיסטנט בקורסי צילום סטודיו, אופנה ופרסום.
בנוסף: צילום לחברת תיירות "Issta" ב-2008 , צילום לקטלוג "Cotton" ,צילומי אופנה ,
צילומים לעיתונות טבריה והצפון "כוכב הצפון" ו"כל הזמן" וכו..

תערוכות
"ישראל בעין חדשה" פסטיבל שני לאומנות 2008 ופסטיבל שלישי ב-2009
"The Colors Of Hope" - תערוכת התרומה ב-2009

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות נוספות לחץ כאן


 

בוגר הקורס צילום כמקצוע של לימודי חוץ, המרכז האקדמי ויצו-חיפה.

אסיסטנט בקורסי מעבדה שחור/לבן וטכניקות בצילום.

בוגר האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה במגמת עיצוב גרפי.
לימד במסגרת המסלול לעיצוב גרפי.

עבד כמאייר ואנימטור עצמאי. בין לקוחותיו: ,"Eric Cohen Books"חברת החשמל, "גורני אינטרקטיב" , ""Hotbar","Leadהוצאת ספרים "יסוד", "Pitspopany press"
עבודות נבחרות:  * אנימציה למשחקי מחשב לילדים, חברת "קומפי" ישראל.
                                              * הפקת סרטון אנימציה באורך 15 דקות בשילוב שחקנים עבור
                                                חברת "."My movies
                                              * איור ספרי ילדים לשוק האמריקאי תחת המותג "Meet the yids"
                                              * יצירת פיילוטים לסדרות אנימציה.
                                              * איור ספר ילדים עבור השוק האמריקאי "A Mitzva for Zelda"
                                              * השתתפות בתחרויות אנימציה באינטרנט.

לצפייה בעבודות לחץ כאן


 

עידו נוי, צורף ואמן, בוגר המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.
סטודנט לתואר מוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לתולדות האמנות, במסלול מחקרי (חקר תולדות התכשיט).
מרצה לתולדות האמנות, לעיצוב ולצורפות.


 

תערוכות יחיד:
2010        "על גגות תל אביב", גלריה טל, כפר ורדים.
2009        "תל אביב", גלריה פריסקופ, תל אביב.


תערוכות קבוצתיות:
2010      "זהויות, רצפים - תכשיט ישראלי 5", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
2008      "ספסלים".
2007      "זמן התארגנות -חלון התרעננות", גלריית טל, כפר ורדים.
2007      "ארטיק 9", גלריה ע"ש גניה שרייבר, ת"א.
2006      תערוכת גמר בצלאל, טרמינל 1, נמל התעופה בן גוריון.
2006      "ארטיק 8", גלריה ע"ש גניה שרייבר, ת"א.
2006      "מסע", גלריית טל, כפר ורדים.
2006      "מתחת לשולחן", גלריה סלמה, ת"א.
2006      "חומר בסביבת הגוף", גלריה החווה, חולון.

 


2005      Adversity גלריה Ra, אמסטרדם, הולנד.
2005      "אשנב", מתחם רידינג, ת"א.
2005      "תערוכת אביב", id design , ירושלים.
2005      "צורפים תאורה", אולם תצוגה "קרני תכלת", ת"א.
2005      "מפגש צעיר", גלריית טל, כפר ורדים.
2004      כלי הבדלה, מוזיאון יהדות איטליה, ירושלים.

 

לצפייה בגלריית עבודות וליצירת קשר לחץ כאן

בעלת תואר ראשון באדריכלות, בוגרת האקדמיה.
בעלת משרד אדריכלות ועיצוב פנים העוסק בתכנון בתי מגורים , מבני ציבור ועיצוב פנים.



בוגרת קורס עיצוב תכשיטים בלימודי חוץ של המרכז
האקדמי ויצו חיפה ושנקר.


 

אחרי סיום לימודי בשנקר עבדתי 5 שנים בחברת "רמות" לתכשיטי יוקרה בתור צורפת, מודליסטית,
מבקרת איכות וסגנית מנהלת ייצור.



בשנת 2009 פתחתי עסק עצמאי ועכשיו עוסקת בעיצוב וייצור
תכשיטים משלי בכסף וזהב.
כמו כן, אסיסטנתית בקורס תכשיטנות כמקצוע בלימודי חוץ.

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות לחץ כאן

 

בשנת 2007 סיימתי בהצטיינות לימודי תואר ראשון (B.F.A)
במחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל, האקדמיה לאומנות ועיצוב ירושלים.



תערוכות קבוצתיות בארץ:

2006 חומר בסביבת הגוף, גלריית "החווה" חולון.
2006 מתחת לשולחן, תערוכת כלי אוכל בגלריית בצלאל ברחוב שלמה בתל אביב.
2006 "בצלאל 100/ טרמינל 1" טרמינל 1, נתב"ג.
2007 סימני דרך, תהליכי עיצוב, חשיבה ויצירה במחלקה לצורפות ואופנה בצלאל, המשכן לאומנויות הבמה ת"א.
2007 "תערוכת בוגרים" פרויקט גמר, בבצלאל בהר הצופים.

 

2009 "חבל על הזמן" תערוכה של שעונים בגלריה טאלינ'ס בתל אביב.
2010 "עוצב ישראל 3" תערוכת עיצוב בנמל תל אביב מטעם קהילת המעצבים.
2010 "סימני זיהוי" יוזמה אוצרות והשתתפות בתערוכה קבוצתית של צורפות עכשווית.
2010 "זמן 02" תערוכת עיצוב בנושא ירושלים בבית המצורעים ירושלים.

צילום: עופר ריבק

פרסים:

2006 פרס עבור הצטיינות בלימודים
2007 פרס "רשבל" עבור הצטיינות בלימודים
2008 פרס ע"ש אוולין גרייבר לאובייקט טקסי יהודי
2008 פרס עבור הצטיינות בלימודים
צילום: עופר ריבק

הוראה:
2005 חוג צורפות לבני נוער במסגרת פרוייקט "פרח"
2006 אסיסטנטית של שירלי בר אמוץ בקורס אמאייל
2007 אסיסטנטית בחדר המכונות בבצלאל
2007 אסיסטנטית של דניאל גפני בקורס "Solidworks", תוכנת סרטוט בתלת מימד.
2008 הוראת יסודות הצורפות ועיצוב במסגרות פרטיות.
2011 קורס עיצוב קולקציה על פי נושא במכללת ויצ"ו חיפה.
צילום: עופר ריבק

 

כיום מעצבת ויוצרת תכשיטים.


מעצב גרפי.
בוגר המחלקה לעיצוב גרפי, המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה.

בעל משרד עצמאי ומורה בקורס לתוכנות גרפיות.

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות

אמן. צלם. יוצר. מורה לאמנות.
בוגר המדרשה לאמנות, מכון אבני לאמנות ובצלאל.
בעל תואר מ.א. בחוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית ירושלים.

 




דרור אמן מגוון שעוסק בתחומי יצירה שונים כגון: רישום, ציור הדפס, צילום  ועוד.

דרור מתמחה בצילום: אמנותי, דוקומנטרי, דיוקן וגוף,עירום, נוף, אדריכלי, ארכיאולוגי, מסחרי, קטלוג ומוצרים ועוד.


 

צילומיו התפרסמו בספרים, קטלוגים, כתבי-עת, עיתונים ואתרי אינטרנט בארץ ובעולם.
השתתף כצלם ראשי בפרויקטים ומשלחות בינלאומיות.


ליצירת קשר ולצפייה בגלריית עבודות

 

פסיכולוג וסופר, עוסק בהנחיית קבוצות ובייעוץ משפחתי וזוגי.
עוסק גם בתרגום מצרפתית, אנגלית ומגרמנית.

 

ספריו:
שירים שקטים ברשת ג : יומן מילואים (תל-אביב : ירון גולן, 1989)
המרקיזה מגובארי : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1992)
פרקי החזנות של באך (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ו 1995) <שירים>
פליטים של זמן (ירושלים : כרמל, תשס"ד 2003) <בשיתוף "רוברטה גביאזדופולסקי">
רקתה של הבדידות : שירים 1977־2007 (תל-אביב : קשב לשירה, תשס"ח 2008) <אחרית דבר - אבידב ליפסקר>
מפזר הזכוכית (תל אביב : קשב לשירה, תש"ע 2009) <שירים>


על המחבר ויצירתו:
אור, אמיר. אנוס על פי הדיבור.  הארץ, ט"ו בסיוון תשנ"ג, 4 ביוני 1993, עמ' ב 8 <שירו של צביקה שטרנפלד בצירוף דברי פרשנות והסבר מאת אמיר אור>
שטרנפלד, צביקה. על הדוקטור רוברטה גביאזדופולסקי, על עצמי ועל דמויות נוספות. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, גל' 4 (2000), עמ' 71־73.
על "שירים שקטים ברשת ג'"
כברי, עמי. שיר כאב. מעריב, 13 בנובמבר 1989, עמ' ד 1.
לוי, עמי. העתקה חפוזה. על המשמר, י' באב תשמ"ט, 11 באוגוסט 1989, עמ' 18.

משמר, תמר. אות אזהרה. ידיעות אחרונות, 8 בדצמבר 1989, עמ' 25.
נסים, קובי. מעתיק מראות ואומר שירה. עתון 77, גל' 119 (1989), עמ' 10.
צמחי-רייך, חמוטל. תמונת מצב. במחנה, גל' 47 (26 ביולי 1989), עמ' 34.
על "המרקיזה מגוברי"

אורטל, שרה. אין כאן בריחה: עם צביקה שטרנפלד, לקראת צאת ספר שיריו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט"ו בטבת תשנ"ג, 8 בינואר 1993, עמ' 22.
וייכרט, רפי. הקרקס הצבעוני של הדמיון. דבר, ז' בשבט תשנ"ג, 29 בינואר 1993, עמ' 25.
לאופר, רות. "מסחי וסירחון לא עושים אמנות". עתון 77, גל' 157 (1993), עמ' 6.
נסים, קובי. משורר בגוב תרבויות. על המשמר, י"ח בניסן תשנ"ג, 9 באפריל 1993, עמ' 20.
על "פרקי החזנות של בך"
בלאט, אברהם. ילקוט ספרותי: חזנות ובאך. הצופה, ה' בחשוון תשנ"ז, 18 באוקטובר 1996, עמ' 7.
יגיל, רן. חכם ומתחכם כאחד. מאזנים, כרך ע', גל' 8(1996), עמ' 622.
על "פליטים של זמן"
בן-שאול, משה [מש"ב].  חידות הזמן פורשות כנפיים.  מאזנים, כרך ע"ט, גל' 6 (כסלו תשס"ו, דצמבר 2005), עמ' 15.
על "רקתה של הבדידות"
דותן, שי. הריש המתגלגלת במילה אינטימיות. מאזנים, כרך פ"ב, גל' 2 (תשרי-חשון תשס"ט, אוקטובר 2008), עמ' 61־62.
דותן, שי. "הושט הלב וגע בן" : שיחה עם צביקה שטרנפלד.   עתון 77, גל' 336 (טבת-שבט תשס"ט, ינואר-פברואר 2009), עמ' 22־23.
על "מפזר הזכוכית"
הירש, אלי. "מפזר הזכוכית".  ידיעות אחרונות, 7 ימים במדור הספרות, כ"ו בחשון תש"ע, 13 בנובמבר 2009.
שוייצר, ארז.  בברך לא כפופה.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 886 (ג' באדר תש"ע, 17 בפברואר 2010), עמ' 18.


סיימתי את לימודי בשנת 1983 במחלקה לעיצוב גרפי
במכללת ויצו.
לאחר סיום הלימודים עבדתי במשרדי פרסום,
בשנת 1995 פתחתי סטודיו עצמאי לפרסום ומיתוג.

לצפייה בגלריית עבודות
ליצירת קשר ולצפייה בעבודות נוספות


בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה במכללת ויצו חיפה

מורה מאיירת ומעצבת אופנה, בעלת סטודיו לעיצוב אופנה.
מאיירת לחברות רבות ובינהן: אורנג'.....

לצפייה בגלריית עבודות

גיל בשן מעצב גרפי ומאייר


בוגר מכללת ויצו במגמה לעיצוב גרפי 1980
בראשית דרכו עבד כארט דירקטור בפרסום אריאלי, פרסום ורשבסקי,פרסום תמיר, סטודיו פויינט-אאוט
מ-1991 עובד כמעצב גרפי ומאייר עצמאי
ועוסק באיור, אנימציה, הקמת אתרים והוראה
אייר משך 5  שנים, את עיתון הנוער "ניצני מדע" של אגף הנוער בטכניון
איוריו התפרסמו בספרים, כתבי עת, אתרי אינטרנט, גלויות, מפות, מוצרי פרסום ואריזות


להלן לקט מעבודותיו
איור ספרי ילדים
גוליבר בארץ הגמדים" על פי יונתן סוויפט מאת: יורם מארק רייך. הוצאת: ידיעות אחרונות ספרי חמד"
בנגורו הקנגורו" מאת: טל רבינוביץ. הוצאת: דני ספרים"
"אצלי במשפחה" מאת: מיריק שניר, הוצאת הקיבוץ המאוחד
"כאילו" מאת: סיגל דריאל. הוצאת עם עובד"
המלך מידאס ומגע הזהב: שלמה אבס, עגור - הוצאה לאור"
החתול הכי מיוחד בעולם: דגנית שניר, עגור- הוצאה לאור"
 סיפורי סבתא יפה: יהודית בן עזרא, קורטוב הוצאה לאור"


איור ספרי הדרכה
"מדע לטף" מאת: ד"ר אמירה בירנבאום. הוצאת המוזיאון הלאומי
למדע חיפה
"אני עושה לי ספר" מאת: רות שחף. הוצאת גסטליט חיפה
"מישהו קורא לי" מאת: גליה כובש. הוצאת גסטליט חיפה
"פגיעה בתשתיות" מאת: זאב הרשקוביץ. הוצאת גסטליט חיפה
"קפטין אינגליש" מאת פאמלה הלפרין ופאט טלשיר. הוצאת ספרי
אריק כהן

 


איורים בספרי אסופה
"דני סנדרסון, כוורת, גזוז, דודה". עיצוב: דוד טרטקובר. הוצאת עם עובד
"הקומיקס הציוני" מאת: אמנון דנקנר, עיצוב: עמרם פרת, הוצאת ידיעות אחרונות
סדרות קומיקס, כתב וצייר
"ג'ובאני ממציאני ומרצ'לו מקלקלו" הופיעה משך כמה שנים בעיתון הנוער "ניצני מדע" של אגף הנוער בטכניון
"יאשה ואברשה" הופיעה משך כמה שנים בעיתון הנוער "ניצני מדע" של אגף הנוער בטכניון

 


אנימציות
From say to way
סרטון הדרכה לבת חולים כרמל What sap
הצעה לסדרת הנפשה בארצות הברית BabyMan, כותב: Stefan Petrucha
תערוכות
טלפומניה: תערוכת יחיד גלריה איוס חיפה 2002
אסופה של זיכרונות: "בית השחמט" רמת אביב 2005
איורים שהתפרסמו בכתב העת "ניצני מדע" במכללת גורדון 2006
רחוב גלובלי:  היכל התאטרון עפולה 2010

מפות מצויירות לתיירים
"מפת ישראל" ממעוף הציפור
 "מפת אילת" בתקופת עבודתו בסטודיו "פוינט אאוט"
מפת "העמק הוא חלום" עבור: עמותת התיירות בעמקים
"מדריך הכיופים של הצפון"
"Dead Sea Experience"
"מפת טבריה וסובב כנרת"

יצירת קשר


איתמר שגיא מעצב טקסטיל.


יליד 1966, בוגר בית הספר לעיצוב "שנקר" משנת 1992, בעל ניסיון בתחומי עיצוב פנים, תלבושות ואביזרים לקולנוע ולטלוויזיה, ציורי קיר ורהיטים, עבודה בחברת הרהיטים "קסטיאל", הוראה והדרכה באומנות.



הריקמה היא אהבת ילדות שהפכה למקצוע, תוך ניסיון מתמיד לשמר את המגע הידני החד-פעמי, ולהמנע ממראה תעשייתי ושבלוני.


מוסקט, בית המלאכה המתהווה, בו נרקמים בהזמנה אישית פריטים שונים, מתכשיטי צוואר, דרך תיקים וארנקים, פריטי יודאיקה כמו פרוכות, שטיחי קיר ועוד.
ב-מוסקט, לא יוצרים שני פריטים זהים, וכמעט אין שימוש במכונות. השם "מוסקט" נבחר על-מנת לעורר את בלוטות הצבע (סגול העינב) והטעם הטוב (אגוז התבלין) ולהדהד כגעגוע ל-"משכית" המיתולוגית.

 

איתמר שגיא רוקם גם עבור מעצבי אופנה ופנים: שמלות כלה מזן אחר, בגדי ערב, סדרות של כריות עם סיפור, וטקסטיל בית אומנותי. איתמר מתייחס לרקמה כאל ציור - עשיר בצבע ובטקסטורות המזמינות למששן, בשילובי בדים וחומרים מפתיעים נוספים.
חלק מהעבודה נעשה בעבר בשיתוף מרגש עם קבוצת "הנשים המשוחררות" (אסירות לשעבר) המביאות לתוך העיצוב "המלומד" חוצפת רחוב ותפיסת צבע תוססת.

יצירת קשר




בוגרת אוניברסיטת תל אביב בפקולטה לסיעוד.

בשנת  2004  סיימתי את לימודי במחלקה לעיצוב אופנה
במרכז האקדמי ויצו חיפה.

 

עסקתי כמעצבת עצמאית בסטודיו לעיצוב אופנה.
כיום עובדת כאחות בטיפול נמרץ בבי"ח רמב"ם ומרצה בלימודי אופנה בלימודי חוץ.

תחום העיצוב עניין אותי זמן רב ולפני מספר שנים החלטתי לממש את אהבתי לתחום
וללמוד במסגרת התוכנית לעיצוב אופנה.

מבין עבודותיי 


הדס גילת, בוגרת הקורס לעיצוב גרפי, תושבת חיפה.

הדס סיימה את לימודיה במסלול בשנת 2004 ופתחה סטודיו בתחום העיצוב הגרפי.

לצפיה בעבודות וליצירת קשר לחץ כאן

 


סמי ברדוגו, למד במרכז ללימודי חוץ בקורס עיצוב גרפי.
תושב הקריות, בן 29 רווק.

לפני כחודשים סמי התחיל לעבוד בתחום הגרפיקה בפרינט אקספרס, משרה מלאה.
כמו כן, סמי החל לעבוד כפרילנאס בתחום הגרפיקה.

ליצירת קשר ולצפיה בעבודות לחץ כאן


קרן איצקוביץ', בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורס עיצוב גרפי.

"אל הלימודים בויצו הגעתי עם שמונה שנות נסיון כגרפיקאית בסטודיו מוכר בת"א, אבל רציתי יותר מזה. חיפשתי מוסד לימודי שיוכל לתת לי את הכלים ללמוד ולהתפתח כמעצבת עצמאית בתחומים רבים ונרחבים יותר.

בויצו ניתנו לי הכלים הנדרשים - החל מלימודי רישום, איור, טיפוגרפיה ופרסום ועד ללימודי צילום, תלת מימד, אינטרנט ועוד. במסגרת הזו למדתי בראש ובראשונה איך לגשת לעבודה, איך לחשוב נכון ולהגיע בדרך נכונה לקונספט טוב, שהוא הרעיון המרכזי המנחה ובעצם הבסיס בעבודה כמעצב."

כיום קרן  מעצבת עצמאית עם הרבה בטחון בעלת סטודיו משלה הנותן פתרונות כוללים  מהרעיון והעיצוב דרך הביצוע, הבאה לדפוס ועד להפקה.

לצפייה בעבודות וליצירת קשר לחץ כאן


סיוון בונטובה בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורס עיצוב גרפי.

"לפני הלימודים בויצו סיימתי פקולטת אומנות באוניברסיטה בחו"ל והגעתי ללימודים במרכז ללימודי חוץ כבעלת ניסיון רב בציור. הלימודים בויצו אפשרו לי לשלב בין הציור והעיצוב דבר שהוביל לתוצאות מדהימות והמעמקת קונספט שהנחה אותי בעבודה הגרפית."

כיום סיוון עובדת כמעצבת גרפית, ציירת מאיירת (גם בתחום הקריקטורות).

2003-2004-  השתתפה בתערוכות בחיפה, כמו כן, סיוון השתתפה בתחרויות בינלאומיות וזכתה בפרסים.

ליצירת קשר וצפייה בעבודות לחץ כאן 

איור ועיצוב מודעת עתונות לעמותת "אח בוגר"

רחל סטולרו-חיים בת 32, נשואה, מתגוררת בחיפה.

בוגרת לימודי עיצוב גרפי במרכז ללימודי חוץ, ויצו-חיפה.
את הלימודים סיימתי בשנת 2007.

איורים למגזין "פילון"

כיום הנני עובדת כמאיירת פרילנסרית.
בין עבודותי איורי ספרי ילדים בהוצאת "גוונים" וכיום מאיירת למגזין "פילון".

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות נוספות לחץ כאן


עמית באום בן 28,
בוגר המסלול לעיצוב גרפי סיים לימודיו בשנה"ל תשס"ח.

כיום עוסק בתחום עריכת הוידאו ובגרפיקה,
שואף להתפתח בתחום בעיצוב הגרפי והאנימציה.

לצפייה בעבודות לחץ כאן

 


האני סעדה בוגר המסלול לעיצוב גרפי,
סיים לימודים בשנה"ל תשס"ז (2007/8), תושב נצרת.

כיום עובד במשרד פרסום כמעצב גרפי וארט דיירקטור.

לצפייה בעבודות לחץ כאן


 

בוגרת המסלול לעיצוב גרפי. סיימה את לימודיה בשנת 2001.

מרצה בכירה לעיצוב ותוכנות גרפיות במכללות מובילות.
בעלת סטודיו פרטי. ניסיון עשיר של למעלה מ- 10 שנות פעילות והתמחות בתחום.


 

הסטודיו נולד לתת מענה כולל ללקוחותיו בתחום העיצוב הגרפי. אנו מלווים את הלקוח משלב הרעיון הראשוני ועד מימוש הקו העיצובי הסופי. משלב לוגו החברה, תוך מיתוג מלא של כל האלמנטים הנדרשים לקידום הלקוח והמוצר.

 




מחשבה מיוחדת מוקדשת לבניית מערך פעילות נכון המותאם לצרכים הכלכליים של הלקוח ולא מיד להיסחף להוצאות מיותרות.

 

יחס אישי, זמין ומעשי הנותן מענה תחת קורת גג אחת לכל הצרכים החזותיים המבוקשים. שיתוף נכון ומכוון של הלקוח מעשיר ומעצים את חווית היצירה.

 

 


 

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות לחץ כאן



מעצבת גרפית. סיימתי את לימודי בשנת 2009
בלימודי עיצוב גרפי של לימודי חוץ ויצו חיפה.



בעלת סטודיו לעיצוב גרפי- סטודיו קצה.
הסטודיו מתפרש על פני מגוון רחב של פתרונות עיצוב ללקוחות פרטיים ועסקיים החל משלב בניית הקונספט, גיבוש זהות גרפית, דרך עיצוב לדפוס, עיצוב לוגו, כרטיסי ביקור, קטלוגים, עיצוב אריזות, עיצוב לתעשיית הטקסטיל והאופנה, אפיון ועיצוב ממשקי משתמש, עיצוב הזמנות ומתנות ייחודיות.


כל עיצוב מבוצע בשיתוף מלא עם הלקוח, תוך חשיבה שיווקית והתאמת המוצר לקהל היעד. הסטודיו מקפיד על עיצוב חדשני ורענן, ולעולם אינו מתפשר על פחות מהטוב ביותר.

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות


הילית קרש, בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורס עיצוב פנים.
תושבת יקנעם ובוגרת הפקולטה למדעי החברה והמתמטיקה באוניברסיטת חיפה.

בשנת 1999 הילית פתחה משרד "הילית- עיצוב פנים", המעסיק אדריכלים ומעצבי פנים.
הילית מאמינה בעיצוב פונקציונלי, מינימליסטי, בקו נקי, בפשטות, טבעיות ושלמות הפרטים שבאמצעותם מתקבלים חללים עשירים ומעניינים, תוך תכנון ושילוב אלמנטים של תאורה והדגש צבע.

לצפיה במגוון עבודות  וליצירת קשר לחץ כאן

 


לאה מרזל, בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורס עיצוב פנים.
למדה קורס "פאנג שוואי מסורתי", עוסקת בעיצוב פנים ומרצה בבתי ספר וחוגים בנושא פנג- שוואי.

בתום הלימודים לאה החלה לעבוד במשרד לאדריכלים וכעבור שנתיים פתחה עסק לעיצוב פנים
הדוגל בהתאמת מרחב המחייה לאורח החיים בעזרת ריהוט מתאים וצבעים .

 

ריהוט עץ

נולדתי ב-1979 וגדלתי בקריית טבעון.

לאורך כל חיי התעסקתי בציור ובאומנות.
אומנות זה דבר שבוער בי מבפנים, ואני חייב ליצור כל הזמן כדי לא להישרף.

ריהוט עץ

למדתי בתיכון אורט טבעון במגמה לעיצוב, אומנות ועיצוב גרפי במשך 3 שנים ולאחר מכן עבדתי בעיצוב לוגו, כרטיסי ביקור וחלונות ראווה למספר חנויות.
 
פעמים רבות עיצבתי לחבריי את בתיהם- ובנוסף עיצבתי ובניתי רהיטים ייחודיים.

 

עיצוב מספרה

היה טבעי שאלמד עיצוב מאחר והעיצוב היה תמיד בתוכי וחלק ממני.
לימודי  עיצוב פנים במרכז ללימודי חוץ במכללת ויצו  היו שלב מתבקש ומעצב בדרכי.

סיימתי את לימודי בשנת 2006 במסלול לעיצוב פנים במרכז ללימודי חוץ. בקיא בתוכנות אוטוקד וסקאצ'אפ.

עיצוב דירת מגורים

ז'אן קוקטו אמר:   "אמן אינו יכול לדבר על אומנותו יותר משצמח יכול לדון בגידול צמחים....."
לכן אתן לעבודותיי לדבר בעד עצמן.

 

עיצוב מכון קוסמטי

שירי לנדסברג, בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורס עיצוב פנים.
תושבת הקריות.

האהבה לאמנות החלה עוד בבי"ס תיכון. לימודים במגמת אמנות.
הלימודים בויצו היוו המשך דרך ופיתחו את החשיבה האמנותית והאסטתית.

שירי סיימה את לימודיה במסלול בשנת 2006. בקיאה בתוכנות אוטוקד וסקצ'אפ.


לצפייה בעבודות מתוך תערוכת בוגרים תשס"ו לחץ כאן 

 

 

פרוייקט- קפה אנטרנט

דבוה צרויה בוגרת המרכז ללימודי חוץ  במגמה לעיצוב פנים.
מתגוררת בגליל בישוב מצפה-נטופה, בת 38 ואם לשלושה ילדים.
מזה כ - 15 שנים עובדת בתעשייה בצפון במקצוע אותו למדה - הנדסת חומרים - בתחומים שונים כמו פלסטיקה ואביזרים לציוד רפואי.  בשנת 2004 החליטה דבורה להגשים חלום וללמוד עיצוב.
במהלך הלימודים הגישה פרויקטים מגוונים וייחודיים כמובן בהתאם להנחיות שהעבירו המרצים.
דבורה סיימה את הקורס עיצוב פנים בהצלחה: "הלימודים היוו עבורי חוויה וניסיון מעשי עשיר בצעידה אל תוך עולם העיצוב".

כיום דבורה מעצבת לביתה למכרים וחברים כאשר המטרה לצבור ניסיון ולפתוח עסק עצמאי.
שולטת באופן מלא בתוכנות SKETCHUP ובאוטוקאד.

לצפייה בעבודות מתוך תערוכת בוגרים שנה"ל תשס"ו לחץ כאן

 


 


צפורה גולדשטיין, בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורס עיצוב פנים.
תושבת הקריות למדה אמנות  בארה"ב ובקנדה.

ההתחשבות בטעם האישי של הלקוח תוך הטמעת דפוסי תכנון עכשוויים הינו תוצר של הלימודים בויצו ובחו"ל.

צפורה סיימה את לימודיה בשנת 2004 ומאז כל פרויקט היא מלווה מתחילתו ועד סופו החל מהתוכנית הרעיונית, תכן ארכיטקטוני מפורט של החלל הדורש עיצוב, תוכניות עבודה לבעלי מקצוע שונים ועד לבחירת החומרים, חישוב כמויות חומרים וכיוצ"ב.

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות לחץ כאן


דפנה עברי בוגרת הקורס עיצוב פנים, ילידת חיפה.

חולמת לתכנן בתים עוד מילדותי ותחילת ההגשמה- לימודי אדריכלות בתיכון "ויצו", חיפה.
בין השנים  1985- 1994 גיל 20-29
עבדתי ולמדתי אדריכלות ועיצוב פנים בניו-ג'רזי שבארה"ב ובמשרדו של המעצב פיני וינברג בחיפה- בתכנון בתים פרטיים, חנויות: רשת "חוויה","אינטימה","בוטיק קפה ועוד... בתי קפה ומאפה, מסעדות, קניונים, במהלך שנים אלה , השלמתי לימודי עיצוב פנים במרכז ללימודי חוץ ויצו ,חיפה.

 


משנת 1985- מתכננת ומלווה פרוייקטים, לרבות:תכנון בתים פרטיים, שיפוץ דירות, עיצוב פנים לדירות יוקרה,
תכנון ועיצוב בנייני משרדים,בתי קפה,בתי מאפה, מסעדות וחנויות.
בשנת 1994 יצאתי לדרכי העצמאית תוך מתן שירותי יעוץ בעיצוב פנים לחברי האגודה לתרבות הדיור.
כיום בעלת משרד אדריכלות ועיצוב בקיסריה .

פרוייקטים:
• תכנון בניין משרדים, 1500 מ"ר - חברת "פלסטקו", חיפה.
• עיצוב בנייני משרדים- צפון קרוליינה, ארה"ב.
• "ספורט-קפה,"- ג'ובני רוסו, חיפה.
• בתי מאפה: אשדוד, פתח תקווה, פרדס חנה.
• בית קפה בסיגנון כפרי במושב - "הראה בקפה".
• משרדי מער' עתון - "חיים אחרים", ת"א.
• משרדי האגודה לתרבות הדיור, חיפה.
• משרדי הנהלה- חברת "אנג'יקו", ניגריה.
• תכנון ועיצוב וילות, קיסריה, ישובי חוף הכרמל, השרון והמרכז.
• דירות יוקרה- רמת אביב,תל ברוך צפון ות"א.
• חלוקת דירות למטרת שכירות קצרה, תוך שימת הדגש על ניצול שטח מקסימלי,ת"א.
• במשך כ- 7 שנים מלווה את:חברת "גנדן", משולם לוינשטיין, אפריקה ישראל, שרביב, גב-ים, שיכון עובדים, פריזט חסון- הוד השרון,בונה הצפון, ניצן פרופיט, אוניל, רמט,  בעיצוב פנים לבניינים רבי קומות, דירות פנטהאוס ובתי קרקע, לרבות: בחירת חומרי גמר, עיצוב לוביים, עיצוב פנים לדירות טיפוסיות, עיצוב דירות לדוגמא עיצוב והתאמת דירות,
בתים בפרויקטים לדיירים ועוד.....

ממשיכה לחלום ולחשוב קדימה תמיד, כל פרויקט- יצירה והתוצאה מפרה את הקרקע ליצירה הבאה.
                                                          אין גבול ליצירה.


ליצירת קשר ולצפייה בעבודות נוספות

גלריית עבודות


 

 




מעצבת פנים, עוסקת בתחום משנת 2008. אני בעלת תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה ובוגרת לימודי חוץ ויצו חיפה בלימודי עיצוב פנים.
לאחר סיום לימודים באוניברסיטת חיפה, תוך כדי עבודה במשרד מהנדסים גדול הבנתי שאני רוצה לעסוק
בעיצוב פנים וסטיילינג ונרשמתי ללימודי חוץ של המרכז האקדמי חיפה, ותוך שנתיים יצאתי לדרך חדשה.

 



אני בעלת סטודיו שנמצא בחיפה, ועוסקת בעיקר בעיצוב פנים של חללים למגורים פרטיים. בעבודה שלי אני תמיד מקפידה לקבל החלטות רק לאחר התייעצות עם לקוחות ובעלי מקצוע אחרים. אני עובדת מול ספקים רציניים כמו "מודי" , "נגב", "אלוני", "סמל" ואחרים.



במהלך העבודה שלי למדתי לזהות מוצרים איכותיים ולא בהכרח יקרים, נחשפתי לספקים ויבואנים שונים, עשיתי השוואות, סינונים ומסקנות. בניתי לעצמי קבוצה גדולה של ספקים בכל תחום שנוגע לעיצוב פנים: ממהנדס קונסטרוקציה וקבלן מנוסה ועד איש וילונות, יבואן פרקטים ונגרים.


בשנים האחרונות אני כל הזמן משכילה, לומדת שיטות חדשות, מגיעה לתערוכות, נוסעת למפעלי ייצור בארץ ובחו"ל וקוראת המון חומר מקצועי.

ליצירת קשר ולצפייה בגלריית עבודות


בוגר לימודי עיצוב פנים.

"עיצוב פנים טוב מתחיל ברעיון ובפיתוח קונספטואלי טוב. כדי לעשות את כל מה שנעשה כבר קודם, אין צורך במעצב פנים.."

ביוגרפיה:
11 שנים נפלאות מחיי צברתי חוויות אינסופיות מיבשות, מדינות ותרבויות שונות ובמיוחד מאמריקה הלטינית. בכל הזמן הזה אנשים תמיד שאלו אותי על עיצוב הפנים, האוירה והסגנון היחודיים שיצרתי בעסקים שהיו בבעלותי ובדירות בהן גרתי. חברים תמיד שאלו: "למה אתה לא עושה משהו בתחום עיצוב הפנים?"

בשנת 2004 החלטתי סוף סוף להקשיב להם, ללכת אחרי הלב ולהגשים את החלום שלי להיות מעצב פנים. למדתי עיצוב פנים והום סטיילינג (2005) במרכז האקדמי ויצו חיפה, לימודי חוץ  ובנוסף עיצוב ואדריכלות פנים (2008) בסטודיו 6b ואני חייב לשתף אתכם בזה שאני אוהב את מה שאני עושה!


כפי שאני מבין עיצוב:
אני מאמין כי רוב הדברים שאנו תופסים מתחילים מהעיניים. במרוץ השנים הבנתי כי כמעט כל דבר שאנו רואים או שאנחנו נוגעים בו מעוצב, מעוצב על ידי אלוהים או אם תרצו על ידי הטבע או על ידינו. תחשבו רגע על פציעה, פעמים רבות אנחנו לא מרגישים את הכאב עד שאנחנו לא רואים את זרימת הדם. אי לכך עיצוב עבורי הוא אמונה, הוא דרך חיים, הוא אורח חיים. העיצוב הופך את עולמינו ליפה יותר, נוח יותר, מתוחכם יותר ולמהנה הרבה יותר. אני מקווה שאתם מכירים את הצרכים שלכם ואת טעמכם האישי. יחד נוכל להפוך את עולמכם הקרוב לעולם יפה יותר.

 


אודות החזון:
הרוח העיצובית שלי מתאפיינת באקלקטיות, בשילוב של הישן עם החדש וביצירת הרמוניה בין הצעקני למאופק. רוח עיצובית אשר מונחת על ידי האהבה, ההבנה, ההקשבה והגישה הבלתי מתפשרת כלפי הפרטים הקטנים. אני מתמחה בעיצוב מוצר, חללים מסחריים וחללי מגורים. תשוקתי היא ליצור חללים מיוחדים, מעוררי השראה, מרתקים, נוחים ושימושיים. אני מתעקש ליצור סקיצות רעיוניות של כל הפרויקטים שלי, להיות מעורב בכל עבודותיי ולשים דגש מיוחד על הצרכים, החלומות והציפיות שלכם לקוחות יקרים. על ידי כך אני מספק לכם שירות אישי מאוד ותוצאה ייחודית ומפתיעה.

 


המטרה:
עכשיו אחרי שאתם יודעים עלי, על האמונות והתפיסות שלי כמעט הכל, הגיע הזמן לעשות סיור באתר, להתרשם מן העבודות ולהגדיר את המטרות שלשמן אנחנו כאן. אתם חושבים מחוץ לקופסא ? אתם צבעוניים ? אופנתיים ? אוהבים לחיות בסטייל ? בשיק ? בטוב טעם ? ומעוניינים לתרגם את כל אלה לחלל מעוצב ? מעוניינים בלופט מדהים ? אתם יזמים ומעוניינים להקים מלון בוטיק שיהפוך לחוויה ? בר או מסעדה שעוד ידברו עליהם  ? אזי אשמח לשמוע מכם.

ליצירת קשר ולצפייה בגלריית עבודות

בוטיק "אגטה" לפני השיפוץ

 

סיימתי את לימודי עיצוב פנים בשנת 2008
במרכז האקדמי ויצו חיפה, לימודי חוץ.

אני בוגרת תואר ראשון במדעי החברה אך עוד מילדותי
נמשכתי לתחום העיצוב.

בוטיק "אגטה" לאחר השיפוץ

בתחילה עיצבתי ב"קטן" את החדר,
לאחר מכן את הדירה בה התגוררתי ולאחר מכן הבנתי שזהו התחום
שמעניין אותי ומאז.... הכל היסטוריה.

 

הבוטיק לאחר השיפוץ

העקרון שמנחה אותי לאורך כל פרויקט הינו למעשה
ההקשבה לצרכי הלקוח, הבנת אורך החיים של לקוחותי
ולאחר מכן שילוב בין הפרקטיקה לעיצוב.

לפרטים נוספים ניתן לפנות אלי:
meital.michaeli@gmail.com





ענבר מנגד, בוגרת תיכון מקצועי וויצו קנדה חיפה במגמת אדריכלות
ובוגרת לימודי חוץ ויצו חיפה במגמת עיצוב פנים.




מתמחה בתכנון , עיצוב פנים וסטיילינג תוך הקפדה על קו צעיר רענן
וחדשני.




ליווי פרויקטים לאורך כל הדרך מהכנת תוכניות, הדמיות ועד לבחירת
חומרים, תאורה ואביזרים משלימים




תכנון תוך הקפדה על כל הפרטים ושאיפה לשלמות תכנונית ועיצובית.


המוטו שלי - שילוב של עיצוב, שלמות ופונקציוליות תוך כדי התאמתו ללקוחות.

ליצירת קשר: menaged11@012.net.il


אטי נקסון, בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורס תכשיטנות.
תושבת צורית, שבגוש שגב ליד כרמיאל.


הנדסאית תעשיה וניהול בעלת תואר ראשון במנהל עסקים.
לפני כ - 4 תחילה להתנסות בתחום התכשיטנות, ומאז אטי מעצבת, יוצרת ומשווקת
את התכשיטים שלה, במקביל לעבודתה בתחום הכספי.

 


ליצירת קשר ולצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן

 


אורית גרדר בוגרת קורסי תכשיטנות ,בת 45, חיה בחיפה.
בוגרת האוניברסיטה העברית ובעלת תואר ראשון במדעי החיים.
למדה בארה"ב בקורסים לעיצוב:
Parson School of Design, NYC, New York   
Pasadena City College, Pasadena California                                                            

השתתפה בתערוכות אומנות רבות בארה"ב .

לצפיה בעבודות לחץ כאן
 


גיא כהן, בוגר הקורס לתכשיטנות כמקצוע במרכז ללימודי חוץ, מכללת ויצו חיפה.

גיא סיים את לימודיו במרכז ללימודי חוץ בשנת 2004 בקורסים:
תכשיטנות כמקצוע ועיצוב מודלים לתכשטים בשעווה בהצטיינות.
בנוסף, בשנת 2003 סיים את לימודי יסודות הצורפות אצל המעצבת מלי רון- כהן. 

גיא עוסק בעיצוב ויצור תכשיטים מקוריים בהתאמה אישית על פי הזמנה.
במסגרת עבודתי עיצבתי וייצרתי עבודות בשעווה, כסף וזהב, בשיבוץ יהלומים ואבנים חצי יקרות.


לצפיה בגלריית עבודות לחץ כאן 

 


מירי רונן (רוני), בוגרת קורסי תכשיטנות במרכז ללימודי חוץ, מכללת ויצו חיפה.
רוני מורה לתכשיטנות וגאוגרפיה ובעלת תואר שני. 
גרה בזכרון - יעקב.


בשנת 2005  רוני סיימה את לימודיה בהצטיינות בקורסים:תכשיטנות כמקצוע ועיצוב מודלים בשעווה.

היום רוני מעצבת ,מייצרת  ומשווקת תכשיטים  מקוריים ובהזמנה אישית .

התכשיטים הינם בכסף ובזהב ומשובצים באבני חן.

לצפיה בעבודות לחץ כאן .


חגית ראם בוגרת המסלול לעיצוב תכשיטים,
נשואה לדוד ואם לשלושה.

במהלך השנים עסקה באמנות במספר תחומים: בצילום, ויטראז ובעיצוב אמנות שימושית.
בשנת 1995 סיימה את לימודיה במרכז ללימודי חוץ ומאז עוסקת בצורפות בסטודיו הסמוך לביתה, בקריות.
בעבודותיה משתמשת בזהב 18 קארט ביהלומים, יהלומים צבעוניים ואבנים יקרות,
בטכניקות שונות, לעיתים יוצרת תכשיטים המוגדרים כיחיד במינו (ONE OF A KIND).


הציגה מספר פעמים בביתן המעצבים הבינלאומיים בתערוכת בזל- שוויץ  לתכשיטים.
השתתפה במספר תחרויות עיצוב בינלאומיות ידועות כתחרות "דה בירס" לתכשיטי יהלומים.

כיום מציגה ומוכרת את עבדותיה בגלריות בחו"ל וכן על פי הזמנות מיוחדות בארץ.

ליצירת קשר ולצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן


 

סמדר קיפר  חיפאית,
בוגרת קורס תכשיטנות כמקצוע שנה"ל תש"ע (2009/10).


 


 


בתערוכת סופהשנה שהתקיימה בחודש ספטמבר 2010 במרכז האקדמי ויצו חיפה
בחרתי להציג 3 עבודות:
עלי זית- סמל לשלום ולשאיפה לשלום.
כח להתחדשות והארכת ימים ונצחיות - סמל להישרדות.
עץ הזית, רב עונתי עליו אינם נושרים לא בקיץ ולא בחורף.


 

השבלול - השבלול מסמל מחזוריות של חיים, לידה(מוות) ולידה מחדש.
איטיות וחושניות - היכולת להשתמש בתנועה האיטית כיתרון והשגת תועלת,  מבחינה רוחנית מסמל הסליל , שלווה וקווים הזורמים בעדינות.

מסמל את ההרמוניה בשילוש של החיים - לידה , חיים , מוות.

כרלה מנסור בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורסי אופנה.
תושבת עוספיה. מעצבת אופנה.
כיום כרמלה בעלת סטודיו לשמלות ערב ובגדי כלה, ובעבר ניהלה מתפרה בעוספיה.
כרמלה ממשיכה להתמחות בתחום עיצוב האופנה ומתכננת להמשיך ולהתרחב בתחום.
לדברי כרמלה הקורס במרכז ללימודי חוץ  איפשר לה לעבוד בצורה עצמאית,
מסודרת ותרם רבות  לתחום המקצועי שבו היא עוסקת כיום.

לצפיה במגוון עבודות לחץ כאן


סבינה וולבובסקי, בוגרת המרכז ללימודי חוץ בקורסי עיצוב אופנה.
תושבת הקריות, סיימה את לימודיה בשנת 2007 ומאז מנסה להגשים את חלומה ולהתקדם לקראת היעד המתוכנן 


"המרצים המוכשרים עזרו לי להבין ולגלות את העצמי האמיתי תוך תמיכה פרגון ואמונה בי בפרט ובתלמידים בכלל"
 
לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן


ויקטוריה קורבן, בוגרת לימודי חוץ של המרכז האקדמי בקורס עיצוב אופנה.
תושבת מושב חריש שליד חדרה.

"סיימתי את לימודי בשנת 2010 ואני שמחה שלמרות הקשיים שהיו ....לא ויתרתי.
בלימודים גיליתי כי אין דבר העומד בפני הרצון. אני ממליצה לכל מי שחולם וחושש "לגעת" בתחום העיצוב להתנסות.
המורים מקסימים והאווירה נעימה."

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן


חנה רוזנטל בוגרת המרכז ללימודי חוץ, בקורסי צילום. חיה בחיפה. מצלמת בארץ ובעולם.
בעבר לימדה ספרות ודרמה וכתבה על נושאי תרבות בדגש על תאטרון
ב"על המשמר", "את", "גלריה" ובמוסף ה"ארץ".

 

הציגה בתערוכות רבות ביניהן:
1998- "ערום מסווה", תערוכה קבוצתית באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו- חיפה.
2000- "כמיהה לנשגב- דיאלוג, או לא- בין הבנאליה לבין הפנטסיה", תערוכה קבוצתית בגלרית קסטרא, חיפה.
2001- "נגיעות אקראיות", תערוכת יחיד בסינמטק בתל-אביב.
2002- "דמדומים", תערוכה קבוצתית באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו- חיפה.
2003- "נגיעות אקראיות", תערוכת יחיד באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו- חיפה.
2003- "מראה", תערוכה קבוצתית בית האמנים ע"ש שאגאל חיפה.
2004- "המקום שהיא תופסת", תערוכת יחיד בגלריה ב"מרכז ענב" תל- אביב.
2004- "עידן הנשים"?, תערוכת יחיד הגלריה לתרבות מזרח אסיה: חלונות למזרח, אוניברסיטת חיפה.

לצפיה בגלרית עבודות מתוך התערוכה: "עידן הנשים"  לחץ כאן

לצפיה בגלרית עבודות מתוך התערוכה: "המקום שהיא תופסת"  לחץ כאן

לצפיה בגלרית עבודות מתוך התערוכה" נגיעות אקראיות"  לחץ כאן


שירה ישראלי, בוגרת המסלול צילום כמקצוע במרכז ללימודי חוץ ,
האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה.

במסגרת לימודיה התמחתה בצילום סטודיו, פוטוזורנאליזם, צילום טבע ועוד.
לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן

 


 


ענבל אביזמר, בוגרת המסלול צילום כמקצוע במרכז ללימודי חוץ ,
האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה.

ענבל סיימה את לימודיה בשנה"ל תשס"ו ובעבודותיה בחרה להציג סדרות בנושא: נערים, קיבוץ, מכוניות וצילומי אופנה.

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן


 


תום ברטוב, בוגר המסלול לצילום כמקצוע במרכז ללימודי חוץ,
האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו- חיפה.

תום מתמחה בצילומי אופנה, צילומי טבע ונוף ועוד.

לצפייה בגלרית עבודות לחץ כאן

הזמנה לתערוכה- "רגעים קטנים בנשר"

גלי רביב, בוגרת קורסי צילום במרכז ללימודי חוץ.

מאז ומתמיד הייתה לגלי מצלמה ביד, אולם רוב חייה צילמה לאלבום המשפחתי בלבד.
רק כארבעים שנה אחרי שקיבלה את המצלמה הראשונה שלה, מתנה מאבא אלכס, החלה להתייחס אל הצילום ככלי ביטוי.
אבא אלכס, הוא מי שהכרנו כ"פוטו אלכסנדר", ענק הפורטרטים החיפאי, ששמו מתנוסס על אלבומי
תמונות של רגעים גדולים אצל הותיקים שבינינו.


זה התחיל כגעגועים לאבא, כרצון להמשיך את הקשר איתו, השתלב ברצון להגיב לנוף הסביבתי, בצורך המתמיד שלה ללמוד משהו חדש ובחיפוש דרך לביטוי יצירתי, אחרי שנים של קריירה, כמהנדסת מחשבים, בשירות המדינה.
היום כל אלה ניכרים היטב בצילום שלה: האהבה לאדם והיכולת ליצור לנו עניין בו, הם כנראה ירושה מאבא. את השליטה בטכניקה הדיגיטלית הביאה מחייה המקצועיים.
"רגעים קטנים בנשר" הינה התערוכה הראשונה של גלי, ומי שמכיר אותה, יודע שלא יכול היה להיות אחרת.  התמונות הן מהשכונה, האנשים הם תושביה, הרגעים שלהם הם באמת רגעים  קטנים, רגעים שלא שמנו לב כי חלפו, רגעים שנוגעים.

בצילה של מלחמה- מלחמת לבנון ה-2

בוגר המרכז ללימודי חוץ, שנה"ל תשס"ו בקורס צילום כמקצוע,
המרכז ללימודי חוץ, האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו  - חיפה.

מישל מתגורר בחיפה ולאחר לימודיו החל לעבוד כצלם עיתונות.

לצפייה בגלריית עבודות לחץ כאן



 

תמי כ"ץ- לוין ילידת באזל, שוויץ.
מוסמכת בפסיכולוגיה מחקרית אוניברסיטת חיפה.
בוגרת הקורס צילום כמקצוע.


 

בחודש ספטמבר 2010 הצגתי בתערוכת הבוגרים של המרכז האקדמי ויצו חיפה, לימודי חוץ
הצילומים שהוצגו התמקדו בפרקים בחיפוש מתמשך של זהות.


 

יצירת הדימוי מאפשרת לי לעצור, לעמוד מול - ודרך ההקשרים והרצפים מחיבורם של דימויים שונים, מתאפשרת לי תנועה. תנועה המלווה, ומלמדת אותי, להתבונן באותות וברמזים של שביל חיי.



 

 

סיימתי את לימודי הצילום בלימודי חוץ ויצו חיפה בשנת 2007.


בגיל 12 עליתי מרוסיה לארץ ולאחר ביקורי הראשון ברוסיה אחרי שמונה  שנים הבנתי כי ישנם רגעים, רגשות,
מחשבות שרק המצלמה יכולה לתעד. נהיה לי ברור שזה הכיוון להיתפתח. בשנת 2009 ממש לפני תחילת התהליך של חזרה בתשובה הדרכתי במחנה קיץ לילדים יהודים ברוסיה. היה זה מחנה אומנותי שדימה את ששת ימי הבריאה.  כל השבוע עבדנו עם החוג לצילום במרתף, ולקראת השבת העבירו את המעבדה לחדר בבנין. בשבת בבוקר נזכרתי בשיעור אצל המורה לצילום שלי רחל ארז על קאמרה אובסקורה, כאשר החדר כולו הוא בעצם נהיה פנים של מצלמה ענקית.

החלונות כבר היו אטומים ונשאר רק לעשות נקב בתוך הפלסטיק השחור.היינו בתוך חושך מוחלט ובחצי הקרוב לחלון על הקירות והתקרה היו עצים גבוהים שהתנענעו מהרוח, ציפור גדולה המריאה מאחד העצים.הייתה זו הרגשה של יצירת עולם חדש וכיום בהיותי לומד בישיבה אחד מהדברים שאליהם צריך האדם לשאוף הוא להדמות ליוצרו אשר יצרו .
ליצירת קשר ולצפייה בגלריית עבודות

 

מתגורר בכרמיאל.
סיים לימודי צילום כמקצוע בשנת 2006.

לצפייה בגלריית עבודות


בוגר לימודי צילום כמקצוע, סיימתי את לימודי בשנת 2011.

הצילום בשבילי...
בתור ילד לא דיברתי הרבה, תמיד הייתי צופה מהצד,בוחן את הדברים בעין אחת ... למה? לא ממש ידעתי באותו זמן
זה היה נראה לי פשוט כיף יותר לשחק ולבחון חדות וטשטוש באמצעות העיניים. הכל היה נראה לי קסום ויפה וכל מבט חטוף היה הופך לעולם מלא,
השתדלתי שלא להפריע למתרחש בכדי לא להרוס את השלמות שהמציאות יצרה.היום אני כבר מבין שאני חלק מהמציאות הזו...


בעבודות שלי אני אשתדל תמיד להביא את הקסם הזה בדיוק רב ויצירת עניין כי מספיק שבריר שנייה כדי להביא לידי ביטויי סיפור שלם
בין אם זה הבעת  פנים עמוקה, כניסה של אור מלטף, צורניות מעניינת או רגע מכריע שנייה לפני שהוא קורה.
אין אף רגע בחיים שחוזר על עצמו בדיוק כמו שהוא קרה בעבר (יכול להיות דומה אך לא בדיוק)
הצילום זו הדרך היחידה שלנו להקפיא את הרגע הזה ותמיד להשאיר אותו איתנו בהווה.

ליצירת קשר ולצפייה בעבודות

אמילי קתברט, הבית בדלית אל כרמל

מתוך: קטלוג התערוכה, המוזיאון הימי הלאומי, ינואר 2000

באמצע המאה ה-19 החלה נהירה של אוריינטליסטים אל המזרח- משוררים, סופרים, עיתונאים, ארכיאולוגים, מדענים, עולי רגל, תיירים, ציירים וצלמים חובבים ומקצועיים.בנהירה זו התבטאו מגמות שונות: זיקות רומנטיות לתרבות המזרח העתיקה, ראיית המזרח כמקום חף מתחלואי המערב החולה והמנוון, וכמובן במשיכה אל המקומות הקדושים בארץ- ישראל.

בתחילת המאה השמונה עשרה תורגמו סיפורי אלף לילה ולילה לצרפתית ואחר כך לאנגלית.
אנשים משכילים באירופה הכירו את הסיפורים המזרחיים שהפכו לפופולאריים מאוד, ובעקבותיהם באו למזרח מבקרים רבים. המזח התגלה לעיני האירופים דרך הפריזמה של האגדה, והעובדות המופרכות-מומצאות שבה.פרט לסיפורי אלף ללילה ולילה החלו לתרגם לשפות אירופה יצירות ערביות אחרות וכך הגבירו את השפעת עולם המזרח המוסלמי על תרבות המערב.

אישים כמו לורד ביירון ובנימין ד'יזרעאלי הכניסו ליצירותיהם אלמנטים מזרחיים, מה שיצר את מיתוס המזרח האחר והמסתורי, וכך גברה אצל אנשי המערב האמונה כי המזרח יכול לספק חיים אקזוטיים, מקום שבו הדמיון חופשי מכבלי המוסכמות. בין השאר הגיעו למזרח מצרפת ומאנגליה משלחות מחקר ארכיאולוגיות שהביאו עימן ציירים מקצועיים להנציח את הישגי ממצאיהן- את השרידים הארכיאולוגיים שגילו בארצות האזור. עם זאת היו אוריינטליסטים שראו את חדירת המערב למזרח ואת השפעתו עליו כאסון פוטנציאלי וכפגיעה ביופיו ובאצילותו. פול לנואר, חבר במשלחת אמנים שסיירה בארצות המזרח בשנת 1868, כותב ביומניו בצאתו מפיום בדרכו חזרה לקהיר עם חבריו למסע: 'אנו עומדים לעזוב דף חי זה מספר "בראשית" כדי לחזור אל שאון העולם המיוסר והחולני שפלש לקהיר וכבר התחייב להרוס, במתקפת קיטור, חשמל ובטון יצוק, את הקישוטים הטבעיים האלה של אלף לילה ולילה כדי ליצור שם מקבילות לשדרות במערב'. נוסע אחר שהשתתף באותו מסע, וילם דה פאמארס טסטאס, כותב: 'עולם (בהתייחסו למזרח) כה שונה מן ההוויה הצוננת, החיוורת והכעורה המוכרת לנו מאירופה. החיים כאן הינם בוודאי פחות מתורבתים, פחות מעשיים ופחות נוחים, ך מנגד, איזו תפארת שרויה כאן בכל, אילו הפתעות ואיזה הידור שבהיסח הדעת, עד אחרון הפרטים'.

התחושה של המשכילים שהמערב שוקע והדת והכנסייה אינן מסוגלות לתת מענה לתחלואי החברה עוררה בהם כמיהה ליסודות קדומים ראשוניים. הסבל והמכאוב שהם היו עדים להם בארצות מוצאם, היחס האכזרי כלפי השכבות החלשות וחוסר הישע שלהן, כמו גם פליטים יהודים רבים שעזבו את ערי אירופה והשתכנו במחנות פליטים זמניים, גרמו למשכילי המערב לחשוב כי במזרח נמצאים יסודות אמיתיים ובריאים, וזהו המקום המרוחק ביותר שאפשר לברוח אליו ובו לא ייאלצו להתעמת עם אירופה החולה.
ארץ הקודש הקסימה את בני העולם התרבותי המערבי, עוררה את התעניינותם, גירתה את דמיונם, והם הגיבו בחקר עברה ותרבויותיה העתיקות, בלימוד אופייה ואורח חיי היומיום בה, בחיבור שירים, נובלות ובכתיבת יומני מסע. ציור מראותיה של ארץ- ישראל היה פן אחד ומיוחד שגילתה התרבות המערבית במזרח באותן שנים. אל המזרח נמשכו לא רק ציירים אלא גם הצלמים בני התקופה, וכך אנו מתוודעים לעבודות הצלמים הנודעים של ארץ- ישראל ושל המזרח כמו בונופיס פליקס, האב (1885-1831 ), ושל ציירי ארץ-ישראל, כמו דיויד רוברטס (1864-1796), גוסטב באורנפיינד (1904-1848) וויליאם האנט (1910-1827).

מראות ארץ- ישראל ונופיה מהמאה התשע עשרה העידו, לדעת המאמינים הנוצרים באירופה, על אמינותם של כתבי הקודש. נוסעים רבים מהמערב שאפו להנציח בציורים, ברישומים ובתצלומים את מראות המקומות הקדושים ולהמחישם למאמינים הקוראים בברית החדשה באירופה, באופן המעודכן ביותר. זו הסיבה לשפע הציורים והרישומים מארץ הקודש בתקופה זו. לקראת סוף המאה התשע עשרה הייתה דרישה לציורים מדויקים ואותנטיים, משום שאנשים לא רצו לראות את הארץ ואת אנשיה בעיניהם של אמני הרנסנס האיטלקי, אשר ציוריהם היו מנותקים לחלוטין מן הנוף הארץ- ישראלי. מראות הארץ צוירו והופצו אפוא המטרה מוצהרת להביע על אמינותם של כתבי הקודש. מאחר שציורים אלו נועדו בעיקר לתיעוד, אופיים לא היה אומנותי. היו אלה הימים הגדולים של הציירים מתעדי הנוף והמקום ומנציחי האוכלוסייה והחברה.


 

צלם לא ידוע, המצבה לאליס אוליפנט בחצר הבית בדלית אל כרמל

המושבה הגרמנית ודלית אל כרמל

בנובמבר 1882 הגיעו לחיפה אליס ולורנס אוליפנט בחברת ידידים בנפש שהחליטו להתיישב יחד במקום. באותם ימים היה לורנס אוליפנט אדם מפורסם מאוד, סופר עיתונאי, דיפלומט וחבר פרלמנט לשעבר. לפני בואם לארץ- ישראל ניסו אנשי הקבוצה לחיות חיים טהורים ראשוניים ב'אחוות החיים החדשים', הכת שייסד תומאס לייק האריס. החיים בברוקטון ואחר כך בקליפורניה, ארצות הברית, התאפיינו בעבודת כפיים, הסתפקות במועט, אהבת הזולת, עזרה הדדית, והתחלקות ברכוש. לאחר שהתאכזבו מאופן ניהול המקום בידי האריס ומשנואש אוליפנט מן הסיכוי להגשמת תוכניתו ליישב יהודים הארץ הגלעד, הם באו לחיפה וראו בה את ביתם.
באותם ימים הייתה חיפה מקום קטן, שומם ומרוחק מכל סממני התרבות וחיי הנוחות שהיו מורגלים בהם בארצות מוצאם. גם כאן ניהלו בני הזוג אוליפנט וחבריהם אורח חיים צנוע, ואף סגפני במקצת, שהותאם לתנאי הסביבה ולמזג האוויר. הם עצמם עסקו בכל עבודות משק הבית, בעבודות כפיים פיזיות, היה להם גן ירקות שעיבדו אותו בכוחות עצמם ולכל אחד היה תפקיד מוגדר. ובכל זאת הם לא ויתרו על אורח החיים האירופי, ניהלו סדר יום מאורגן היטב, שתו תה מנחה, והקדישו את שעות הערב לקריאה, ' אחרי ארוחת הערב לורנס קורא לנו או שאנחנו קוראים לעצמנו'.

בחודשי החורף הם גרו בבית במושבה הגרמנית ובחודשי הקיץ הלוהטים עלו למרומי הכרמל הקריר. בתחילה הקימו אוהל בדווי שחור בעספיה, ואליס תלתה בדים בהירים וחילקה אותו לחדר אוכל וחדר אורחים, אבל בסופו של דבר הם בנו בית בדלית אל כרמל. ב-1884 הסתיימה בניית הבית והוא היה לבית קיץ של בני הזוג ואורחיהם.
אליס ולורנס אוליפנט נהגו לארח אורחים רבים במושבה הגרמנית ובדלית אל כרמל. פרטים רבים שאנחנו יודעים עליהם מצויים ביומנים ובמכתבים של אנשים שהתארחו בביתם והוקסמו מאליס כמו גם מלורנס. אנשים מפורסמים, קונסולים, גנרלים בדימוס וחוקרים שהגיעו למזרח ראו לעצמם חובה ועונג לבקר אצל הזוג אוליפנט , וביתם היה מותאם לאירוח אורחים מזדמנים כמו גם לחברים קרובים שהתארחו בביתם פרקי זמן ארוכים: אמילי קתברט, ג'יימסינה וולר, אחותה של אליס, באה לגור בחיפה עם בעלה הכומר לתקופת-מה, כמו גם ג'ון ווקר ואשתו, וחברים נוספים.
במכתביה לאמה שחיה בפאריז מספרת אליס על סידורי החדרים בין האורחים ולעיתים כשהבית לא יכול להכיל את כולם הם נעזרים בשירותי המלון שנמצא במורד הרחוב במושבה הגרמנית. בדלית אל כרמל הם מצאו סידור שונה לשיכון האורחים הרבים. גם אוליפנט מתייחס במאמריו לעניין זה: 'הגגות בארץ זו נותנים בידי בעלי הבתים אפשרות להכפיל את שטח המגורים שלהם באורח חסכוני ביותר. לדוגמא- אם אנו מצפים לאורחים ובייתנו כבר מלא כולו, הרי אנו מקימים להם על הגג סוכת נצרים במחיר פרוטות אחדות. אפשר להגדיל את הנוחיות ולשפר את המגורים בסוכה כזו, אם נוסיף מחצלות ושטיחים על קירותיה ועל רצפתה. כמובן יכולים אנו להגדיל את נפח המגורים על ידי הוספת סוכות כאלה על שטחו של הגג, והיושבים בהן ייהנו מאויר קריר ומנוף נאה(...)מאחר שבאקלימה של הארץ עשויים אוויר צח וחדרים מרווחים כדי להרבות את הנוחות והנועם, הקפדתי שחדר המגורים בביתי יהיה גדול ככל האפשר'.
אמילי קתברט, הרחוב הראשי במושבה הגרמנית
אליס אוליפנט מתה מקדחת בביתם שבדלית אל כרמל ב-2 לינואר 1886, זמן קצר לאחר שחזרו מסיור שערכו בגליל. לאחר מכן סיפר לורנס שהשבועיים האלה היו הימים המאושרים ביותר בחייהם. לוויתה של אליס נערכה ביום סגרירי וגשום. במסמך שנמצא בארכיון הציוני, המספר על הלוויה שלה, נכתב שהדרוזים של הכפר התווכחו ביניהם מי ישא את ארונה במורד ההר לעבר בית הקברות הגרמני. ועוד מסופר על השתתפות כל הקונסולים הזרים בחיפה, ראשי המושבה הגרמנית, מכובדים מוסלמים, ועוד הרבה מאוד גברים, נשים וילדים. הכותב מתפעל ואומר: 'אפילו אם הייתה מלכה לא יכלה לצפות למחווה מכובדת יותר, וכל זאת מתוך הבעה ספונטאנית של אהבה אליה'. כעבור זמן הציב לורנס אוליפנט מצבה לזכרה בדלית אל כרמל. במכתב לגב' ווקר הוא כותב: 'הדרוזים מתייחסים ביראת כבוד למצבה של אליס, היא נחשבת למקום קדוש עבורם. הם אומרים עליה כי אף על פי שלא הייתה מודעת לכך היא הייתה דרוזית כל הזמן, ועכשיו היא דרוזית לבטח'.
דמות ציורית נוספת שגרה בבית אוליפנט בחיפה היא של נפתלי הרץ אימבר, מחבר 'התקווה'. אימבר פגש את הזוג אוליפנט בקושטא, נסע עימם לחיפה וחי בביתם שנים מספר. הוא היה מזכיר ומתורגמן ללורנס אוליפנט, וכן היה ביניהם קשר משמעותי של ידידות וחיבה והם אף ניהלו שיחות בסוגיות תלמודיות. אימבר לימד את לורנס את השפה העברית, ואליס לימדה את אימבר את השפה האנגלית
אמילי קתברט, מבט מבית אוליפנט

ביומניו הוא מתאר אותה כאישה משכילה הממזגת באישיותה חיוניות, מזג נוח, נימוסים והשכלה. היא שלטה בצרפתית, גרמנית ואיטלקית, הצטיינה בעבודות הבית, היטיבה לנגן בפסנתר וניחנה באהבת הבריות. אימבר היה כנראה מאוהב בה מרגע פגישתם הראשונה בקושטא: 'זכה ותמה כמלאך אלוהים, וסגולות רוחה לא נפלו במאום טוהר נפשה (...) כל דבר מרושע וטמא שבי נצרף באש הצחה של מבטה'. לאימבר נודע על דבר מותה של אליס כששהה במצרים והוא הספיד אותה בקינה יפהפייה,'בית עולמי'. כאן מובאים שלושה בתים מתוך עשרים וחמישה בתי השיר ( בתים 13,16,17). אימבר כותב ביומניו כעבור זמן, 'עברו שלוש שנים מאז מותה (...) אולם בלבבי פנימה היא מוסיפה להיות ועדיין אני חש בהשפעתה רבת העדנה על נשמתי'.

 

ג'ימסינה וולר, הר הכרמל והמנזר

הציורים בתערוכה  

בניגוד למשלחת הציירים והצלמים המקצועיים שהגיעו למזרח לפרק זמן קצוב, מרבית צייריה של ארץ ישראל במאה התשע עשרה היו אנשים שהציור והרישום היה חלק מההשכלה הכללית שלהם, כי מוסדות החינוך בתקופה זו הקנו את יסודות האמנויות הפלסטיות במסגרת הלימודים הפורמאליים, כמו לימודי נגינה ושפות זרות.
בציוריה עקבה אליס אוליפנט אחר נושאי המאמרים והמחקרים של בעלה, שהרבה לסייר בחיפה ובסביבותיה ותיאר אתרים אלה בכתבות לעיתון 'NEW YORK SUN' . כמו כן תיאר את השרידים העתיקים בישובים קיימים וחרבים. הוא ניסה להתחקות אחר מקורותיהם ודרך חייהם של האנשים בתקופות הקדומות על פי השרידים האלה. יש בידינו רישומים וציורי אקוורל שלה, שנושאיהם הם בדרך כלל כנושאי הממצאים של לורנס: אבני רחיים עתיקות, דלת קבר עתיק חצובה באבן, באר על יד טירה, חורבות מבצר עתלית ועוד.ברישומיה התייחסות אקדמית- מחקרית, תשומת ליבה נתונה לתיאור זהיר של הפרטים ולא לליבידו של היצירה. הרישומים שלה מינוריים, כמו שחוששים להתערב במציאות ולשנות את הקיים.

ליידי אוליפנט

ברגישות רבה, במגע רך, ובהרבה כבוד לאובייקט ולנוף היא רשמה בפנקס הרישום שלה את מראות הארץ. הכול נעשה אגב התערבות מינימאלית, בלי שום ניסיון לכבוש או להשאיר חותם. בעיזבונה נמצאו גם מספר מועט של תצלומים שצילמה במצלמה שקיבלה מאחיה בביקורו בארץ, כדבריה: ' אני לוקחת את המצלמה שלי בתוך האוכף שלי כל הזמן'. בתצלומים היא תיעדה בעיקר את בני הדרוזים בהעמדות מבוימות היטב, נופים של הר הכרמל, והתצלום המרגש מכל הוא תצלום פנים חדר בביתם במושבה הגרמנית. סידור הרהיטים ושאר אביזרי הבית, כמו כן הציור והפסנתר, מלמדים אותנו חלק בחיי היומיום שלהם. ידוע שאליס אוליפנט נהגה לנגן על הפסנתר של בית הספר במושבה הגרמנית, ומתצלום זה אנו לומדים שלקראת מותה רכשו או שכרו פסנתר ( התצלום צולם כנראה סמוך ליום מותה).
הציירים של הקבוצה לא ציירו את תושבי המקום אלא עיקר עניינם היה בנופים: ההר, הצמחייה והשפעת האור עליהם. אמילי קתברט (CUTHBERT) היא הציירת היחידה בקבוצה שאת מרבית ציוריה מאכלסות דמויות שונות: העובדים המקומיים בבית בדלית אל כרמל, נשים דרוזיות בלבוש חג, קבוצת דרוזים חופרים באר, או דרוזי צעיר מתפרקד להנאתו ביום קיץ חם תחת סוכת הגפנים במרפסת הבית. הדמויות בציוריה מספקות את סקרנותה של בת תרבות אירופה המתפעלת מאורחות חייהם, לבושם ופשטות מנהגיהם וגינוניהם של בני המקום.

ג'ון ווקר, הקבר של אליס אוליפנט

ציוריה עוסקים באדם, בבעלי חיים ובחפצים. הם מבטאים הוויה של פיוס, נועם, רוגע, אהבת האדם ואהבת המקום, חיבה לאובייקט המצויר ורצון אמיתי לתעד את פעולות היומיום. מבטה מופנה כלפי פנים. בתוקף תפקידה כאחראית על אחזקת המטבח והגינון, אמילי כנראה לא השתתפה בסיורים רבים בסביבה בדומה לאליס אוליפנט ולשאר חברי הקבוצה. היא נשארה צמודה לבית, לחצר, לגינה ולחבלי הכביסה, והם מהווים את נושאי ציוריה. בזכותם אנו מתוודעים אל הפנים, עיצוב החללים, רהיטי הבית בדלית אל כרמל, שולחן המטבח הגדול, אביזרי הבית שנרכשו במקום, כמו מחצלות הקש המטרות את קירות חדר האוכל. היא ציירה את נעלי הבית האדומות של לורנס, את המשקפת המונחת על שרפרף במרפסת, כאילו השאיר אותה שם מישהו לפני זמן קצר אחרי צפייה ממושכת בנוף, את העציץ והצמח הפורח במרפסת הבית, המטפס מעלה ולופת בענפיו את עמוד הגג. לעיתים, כשהרימה את מבטה מחפצי הבית וציירה את הנופים המרוחקים יותר, את הרחוב או את צלע ההר, גם אז הציור שלה מאוכלס בדמויות, קבוצת אנשים הרוכבים על גמלים, עגלה רתומה לשני סוסים מתרחקים ועוד. מתוך מכלול יצירתה אנו למדים על אופייה הנעים וההומאני, אישה אוהבת חיים באזור מרוחק זה, על כל המשתמע ממנו. אמילי היא הציירת היחידה שתיעדה את אורח החיים של החבורה בסוף המאה שעברה בחיפה ובדלית את כרמל. ציורי האקוורל שלה עזי צבע ומבע, מתהדרים בתנועות מכחול מהירות ויצריות, הם בגדר גלויות מארץ רחוקה.

ג'יימסינה וולר (WALLER), אחותה של אליס, הגיעה לארץ- ישראל בחברת בעלה הכומר. למעשה ג'יימסינה הייתה האמנית המקצועית היחידה מבין ציירי הקבוצה בחיפה.בציוריה ניכר שהנופים הקסימו אותה: ההר, המדבר, הים, הצמחייה, המסגדים וכיפותיהם התפוחות, והאור של ארץ- ישראל, מראות המזרח הקדום והבתול, הטבע הבראשיתי. ג'יימסינה היא האמנית היחידה המתייחסת למבנה הציור, לקומפוזיציה שלו, למיקומו של כל אחד מן הפרטים על פני הדף, ובכך יצרה הרבה פעמים מבנה ציורי דרמתי. ברוב ציוריה הנייר מונח לרוחב, בניסיון לכלול את מרב הפרטים בתוך היצירה כמו מבעד לעדשה רחבת טווח, וכך יצרה תמונה פנוראמית של הנוף. בזמן שהותה בארץ היא ציירה עשרות רבות של ציורי נוף, רובם באקוורל. כדי להנציח את המראות מנקודות מבט אופטימאליות וליצור זוויות מעניינות ומושלמות של נופי ציוריה, היא השקיעה מאמץ והרבתה לנסוע נסיעות רבות וארוכות. בציוריה יש ניסיון כן ורגיש לתעד את הנוף כהווייתו, נסוך עליהם רוגע ונועם אינסופיים, מכחול שיוצר כתמי צבע רכים ורחבים. אחרי מות אחותה נשארה ג'יימסינה בארץ עוד תקופה ארוכה, טיילה וציירה אתרים מגוונים: הדרך מיריחו לירושלים, הירדן, יפו, חוף ים המלח, מסגד אל אקצה, כנסיית חג המולד, בית לחם ועוד.
מציוריו של ג'ון ווקר (WALKER) נותרו בידינו ציורים ספורים. עיקר עניינו היה בנופיה של חיפה. במכחולו השקט, המדויק והקפדני הוא תיאר את הבית במושבה הגרמנית ואת השדרה של המושבה, כשברקע נראות הטרסות הטבעיות של הר הכרמל החשוף, האפופות בענן חלבי, ומתחתן השדות המעובדים, הים הרוגע, וקו האופק המסתיים בהרי הגליל. בציוריו יש רוגע פסטורלי ואווירה של ניקיון כמעט סטרילי. העדר דמויות אדם בציוריו מגביר את השקט ואת חוסר התנועה שבהם. ווקר צייר פעמיים את הקבר של אליס, סמוך ליום מותה, כל אחד מהם מזווית אחרת. בציור אחד הקבר נמצא במרכז ועצים סוככים על מראשותיו וכמו נועדו לשמור על מנוחתה של אליס, ובאופק נראה ההר המרוחק והדהוי. בציור השני, הקבר של אליס נמצא בצד השמאלי של הדף ולמרגלותיה הים ביום חורף חמים ומואר. שני הציורים צוירו כנראה כאקט של פרידה מחברה אהובה. ווקר עמד שעות ארוכות מול קברה הטרי של אליס אוליפנט ונפרד ממנה בדרכו שלו.
על פי המכתבים מסתבר כי חברים נוספים שגרו בבית בחיפה ציירו אף הם, אם כי יצירותיהם לא הגיעו לידינו. במרס 1887, במכתב שכתב לורנס אוליפנט מחיפה, לגב' ווקר: 'הציור שלך ( דיוקן של אליס) הוא עונג גדול בשבילי. הוא תלוי בחדר השינה שלי, ובעיניי ההבעה שלה משתנה מדי פעם, אך כמובן ייתכן שזה רק פרי הדמיון שלי'. במכתב אחר מספטמבר של אותה שנה, הוא כותב אליה מדלית אל כרמל: 'אני כותב בחדר בו מתה אליס והציור שלך ניצב על כן ציור ליד שולחן הכתיבה שלי, זה עוזר לי לתקשר איתה. הציור ניצב מולי גם ברגע זה.

 

ליידי אוליפנט

על פי המכתבים מסתבר כי חברים נוספים שגרו בבית בחיפה ציירו אף הם, אם כי יצירותיהם לא הגיעו לידינו. במרס 1887, במכתב שכתב לורנס אוליפנט מחיפה, לגב' ווקר: 'הציור שלך ( דיוקן של אליס) הוא עונג גדול בשבילי. הוא תלוי בחדר השינה שלי, ובעיניי ההבעה שלה משתנה מדי פעם, אך כמובן ייתכן שזה רק פרי הדמיון שלי'. במכתב אחר מספטמבר של אותה שנה, הוא כותב אליה מדלית אל כרמל: 'אני כותב בחדר בו מתה אליס והציור שלך ניצב על כן ציור ליד שולחן הכתיבה שלי, זה עוזר לי לתקשר איתה. הציור ניצב מולי גם ברגע זה.

 


ציור כתיעוד 

ארבעת הציירים שאל עבודותיהם אנו מתוודעים בתערוכה זו היו קשורים לאליס וללורנס אוליפנט בקשרי חיבה, ידידות ואהבה. הם וחברי הקבוצה האחרים שגרו אתם האמינו באותם עקרונות חברתיים פילוסופיים, תמכו זה בזה וגם הושפעו מבחינה אומנותית זה מיצירות זה. בעבודות המיון לקראת התערוכה היה לעיתים קושי בזיהוי הציורים. אף אחד מציירי הקבוצה לא נהג לחתום על ציוריו. כולם השתמשו באותן טכניקות, ואף נהגו לצייר את אותו הנוף בחברותא, מאותה נקודת תצפית, אולי אפילו באותו יום או לאחר ימים ספורים, בעקבות רשמים שהחליפו ביניהם לעת ערב בבית. ובכל זאת, כל אחד מן הארבעה מביא ליצירתו את אישיותו ואת חתימת סגנונו.
בני החבורה עסקו בציור וברישום הואיל וזה היה אמצעי זמין לכולם. בתקופה זו החלו אמנים להשתמש במצלמה שמטרתה הראשונה הייתה לשכלל ולשפר את רמת הציור. התצלום שימש מחווה לציור שנעשה אחר כך בסטודיו. אליס אוליפנט התייחסה אל התצלומים כאל אפיק נוסף לתיעוד המקום, הדמויות והסביבה. ציירי הקבוצה התייחסו אל עבודותיהם- הציורים, הרישומים והתצלומים- כאל מאגר מידע המתעד את נופיה ומראותיה של חיפה וסביבותיה. גם לורנס אוליפנט עסק בתיעוד; במאמריו הוא סקר את חיי היומיום בארץ- ישראל, את אורחות חיי הדרוזים, הערבים והיהודים בחיפה, כמו גם את שרידי הישובים העתיקים.

יצירותיהם של אליס אוליפנט, אמילי קתברט וג'ון ווקר, מאוסף המוזיאון, נמצאו בתוך אלבום גדול שעליו מוטבע השם HAIFA~DALIAT-EL-CARMEL  . הציורים, הרישומים והתצלומים הוכנסו לתוך האלבום, כנראה על ידי אליס אוליפנט. אחרי מותה המשיכה בכך אחותה ג'יימסינה וולר. מתחת לציורים על דפי האלבום עצמו נכתבו בכתיבה תמה ומסולסלת שמות הציורים, מראה הנוף, נקודת האופק, לעיתים צוין המקום שממנו צויר הציור. חברי הקבוצה אמנם לא נהגו לחתום על הציורים, אך לעיתים מופיעים בפינת הציור למטה ראשי התיבות של שם הצייר. ציוריה של ג'יימסינה וולר מגיעים אל התערוכה מאוסף פרטי.
ציירי הקבוצה לא נהגו לצייר דיוקנאות, לא של העצמי המצייר ולא של חבריהם. לדעת ז'אק מאריטן, זוהי הגישה של האמנים האוריינטליסטים: 'אומנות האוריינט היא ניגוד ישיר של האינדיבידואליזם המערבי. לאמן האוריינטלי אין אלא להתבייש בחשיבה של האני שלו, או אם הוא מתכוון להציג את אישיותו ביצירתו האמנותית- חובתו הראשונה של אמן זה אינה אלא לשכוח את עצמו'. על האמן האוריינטלי אין אלא להתבייש בחשיבה של האני שלו, או אם הוא מתכוון להציג את אישיותו ביצירתו האמנותית- חובתו הראשונה של אמן זה אינה אלא לשכוח את עצמו'. על האמן האוריינטלי להתבונן ולתעד את המסתורין של המראות, האירועים והדמויות- חזות החיים הסובבים אותם. מאריטן רואה בעבודת האמן האוריינטלי, המתעלם מרצונו לתיעוד עצמי ובהתעמקו בתיאור של הסובב אותו, ריטואל דתי ועבודת קודש. ביומני מסע ובציוריהם של אמנים אוריינטליים ששהו במזרח התיכון במאה התשע עשרה אין אנו מוצאים התייחסות את העצמי בציור, ברישום או בתצלום. ציירי הקבוצה לא היו אנשים דתיים במובן הרגיל של המונח, אך אורח חייהם הצנוע, ההסתפקות במועט והעזרה לזולת היו הבסיס לפילוסופיה החברתית בה החזיקו.

 

אגרת ברכה תלת ממדית, הודפסה ב-1912 בהזמנת בית ההוצאה העברי מתוך קטלוג "כחול לבן בצבעים"

תערוכה בפירמידה: מרכז לאמנות עכשווית, חיפה, 1998.

 
הדגל הלאומי מעורר תגובה רגשית באמנים היוצרים כמו גם באנשים בכלל. ביצירות בהן נוכח דימוי הדגל, עוסקים האמנים בשאלות של זהות, הגדרה עצמית, מוות, פיגועי טרור, אלימות חיילים ושלטון על עם זר. הדגל הוא בעצם סמל חילוני אך השימוש שנעשה בו בשנים האחרונות הפך אותו לסמל ללאומנות דתית, כוחנית וקנאית, כמעט לסמל קדוש. העיסוק בדימוי הדגל באומנות מוריד אותו ממעמד הקדושה שלו ומעניק לו מהות אחרת. לפעמים נושא לבוז, לכעס, להומור, לאירוניה או להתרסה. בהתייחסות האמנים הישראלים לדגל הלאום יש מידה רבה של אנרכיה, דרך לשבור כל מיתוס ולפרק כל מוסכמה, לתהות ולשאול את כל השאלות הבסיסיות הראשוניות. מאז שנות השבעים הדקונסטרוקציה היא אולי התפיסה האינטלקטואלית המשמעותית ביותר באמנות. האמנים עוסקים בפירוק סמלים, מנסים להבין מה הוא מייצג. העלאת השאלות מחדש בשדה התרבותי הוא ניסיון ליצור הדים רחבים, להאיר נושאים באור אחר וחדש, ולעורר את כולנו לתהיות חדשות. "ציור פוליטי אמנם לא יכול לחולל מהפכה אך הוא יכול לכרסם בקונצנזוס של אטימות לב ובורות". (1)

שימוש בדימוי הדגל באמנות בארץ נעשה כבר בראשית המאה, בפרסומת לחברת סיגריות אמריקאית ובכרטיסי ברכה. הדגל במקרים אלה היה תמיד מונף גאה, מתבדר ברוח ומייצג את כל הטוב והנועם של החיים בארץ ישראל. (איורים 1,2 ) בכרזות של תחילת המדינה, צורפה לדגל דמות חיילים גאים וזקופים, כמו בעיצובם שלמשה ברנשטיין ויוחנן סימון. בשנים שאחרי מלחמת תש"ח נעשה השימוש בדגל להאדרת העם והמדינה וניתן לו תמיד כבוד ואהדה. הוא סימל את הצבר החסון, את העם העברי הנבחר בארץ הבחירה, ארץ זבת חלב ודבש, את אחדות העם על כל פלגיו ותפוצותיו.

 

איור 2. "התקווה" ותווי השיר מודפסים על נייר סיגריות מארצות הברית מתחילת המאה, מתוך קטלוג "כחול לבן בצבעים"
אברהם אילת, "הקרב על הכרובית", 1991, הדפס כסף, 30*40
 בתחילת שנות השבעים החלו אמנים בארץ לגעת בנושאים הפוליטיים החברתיים, חומרי הכאן ועכשיו. האמנים הצעירים בחרו למרוד בחוקים הנוקשים של האמנים הבוגרים והמבוססים. עד אז השפעתם של זריצקי וחבריו מ"אופקים חדשים" הייתה מכרעת, אמנים אלה עסקו תמיד בציור הלירי המופשט התרכזו בנושאים פנורמיים באור ישראלי בהיר- ציור בינלאומי, לא מקומי. אמני שנות השבעים חוללו מהפכה בכך שעסקו בנושאי היומיום, קצו בציור והחל עידן אמנות המיצג- אמנות התהליך ותיעודו, אמנות מושגית. מגמת ההתייחסות למצב הפוליטי התחזקה עם השנים והאירועים הפוליטיים הסוחפים: מלחמת יום כיפור, עליית הליכוד לשלטון, הקצנה של החוגים הדתיים, מלחמת לבנון, האינתיפאדה ועוד הפכו לנושאים הנפוצים בעבודותיהם. בתחילת שנות השבעים אמנים החלו מבטאים ביצירותיהם מחאה חברתית, היבטים ביקורתיים לגבי מדיניות המשטר, שלטון הכיבוש והתנהגות הצבא כלפי אזרחי השטחים. בשנת 1972 שר משה גרשוני כמואזין את השיר " יד ענוגה" בתערוכה " משחקי פיסול", ובפרויקט "מצר מסר- החלפת אדמה" מיכה אולמן חפר בור בקיבוץ מצר ובור בכפר הערבי מסר והחליף את האדמה בין שני הבורות, נוצרו בשני המקומות שני ריבועי אדמה בצבעים שונים. בשנת 1978 יורם קופרמינץ, בהיותו תלמיד בצלאל צייר את דגל ישראל על מפתן השער בבצלאל, מה שגרם לאנשים לקפוץ מעל מפתן השער. אמנות פוליטית, הפכה לזרם מרכזי בעשייה האמנותית גדעון אפרת מכנה אותה בקטלוג "מיצג 76", "אמנות מגויסת" כפראפרזה לאמנות ששירתה את השלטון  הבולשיביקי בברית המועצות, אלא שכאן, בארץ האמנות מבטאת ביקורת והתרסה נגד פעולות השלטון.
אברהם אילת וירון רוזנר מציגים בתערוכה עבודות צילום שהם יוצרים על שולחן העבודה בסטודיו שלהם. בעבודותיו בשנים האחרונות משתמש אברהם אילת בחפצי "רדי מייד" וחפצי פסולת יוצר מהם אובייקטים בעלי אמירה אירונית לעיתים הומוריסטית. בעבודותיו בתערוכה, מציג האמן טבע דומם מחפצי יומיום מוכרים, ובצירופם הוא יוצר הקשרים חדשים משחקיים ומפתיעים.היצירה של אילת מתאפיינת באסטתיות וצבעוניות מדודה, התוצאה הסופית יוצרת הרבה פעמים אוירה מגוחכת, אבסורדית. בצילום משנת 1989 נראה קלח תירס צף על משטח מבריק, דימוי לספינה מפליגה. אכול, ריק מגרעיניו המזינים ונעוצים בו דגלי ישראל קטנים, חלק מהדגלים מונחים זרוקים כחללים, הכל יחד מתחבר לתמונת ספינה- קלח תירס ריק מתוכן וחסר יכולת לתת ולהושיע.בצילום משנת 1991 " הקרב על הכרובית", בובות צעצוע בדמות חיילים נושאי נשק מסתערות מפוזרות על פני הכרובית. דמות קאובוי שולף שני אקדחים ודגל ישראל נעוצים על הפסגה. וכאילו מכריזים שלטון והשתלטות. הקאובוי השולף נקשר בתודעה הישראלית עם דמויות לוחמים- מנהיגים בתרבות הישראלית. המטאפורה של הכרובית לשטח שנכבש בקשיים ותוך כדי שפיכות דמים, כמו גם, השאלות שמעורר האמן בעבודותיו ומבטו המבודח כל אלה מתחברות לתחושת מרירות בתודעת הצופה.
דן זקהיים, "יום העצמאות", 1988, צילום צבע, 39*54, מתוך סדרה

בעבודתו בתערוכה בונה ירון רוזנר משפט ויזואלי שהולך ונבנה או מתפרק (תלוי בכיוון ההסתכלות, מימין או משמאל). המשפט הוא דימוי מגן דוד שהוא פרגמנט מתוך הדגל. רוזנר עוסק בשנים האחרונות בבנייה של נופים מדבריים הרריים שוממים על שולחן בסטודיו. העבודה נוצרה בתוך המעבדה בעזרים טכניים של חשיפה וחומרי פיתוח כימיים, על אף שהיצירה מתארת חוץ- רצפת חצץ וצבע לבן שמותז עליה, היא בעצם מיושמת באפלת חדר הפיתוח. רוזנר עוסק בבניה או בפירוק של מגן דוד, אחד הסמלים הטעונים ביותר ומעלה סימני שאלה לגבי הרס והרכבה של דימויים לאומניים והגבול שקיים או נעלם ביניהם.

גם משה גרשוני עוסק בפרגמנט מתוך הדגל. זהו ציור- רישום ראשוני בהיר, עבודה רזה ומינימליסטית. תנועת היד- הפחם המאזכרת את תנופת הבד- הדגל, הפרגמנט של הדגל- מגן דוד, בידודו של אלמנט אחד מן השלם לצורך מחקר. בעבודה של האמן עולים סימני שאלה וספק, חוסר החלטיות, מעין בדיקה של ערכים מוחלטים בכלים חדשים. בניגוד לעבודותיו מתחילת שנות השמונים המתאפיינות בחומריות דשנת צבע ותנופה רווית סמלים, סימני "אידישקייט" הקשורים לשורשים הלאומיים. "גבולות הדיאלקטיקה שבין אקספרסיוניזם ומושגיות שאפיינה את הציורים בראשית שנות השמונים, נפרצו ע"י התפתחויות בשפתו החזותית ומאוחר יותר, בעמדתו הדתית של גרשוני". (2) בציוריו גדושי הצבע, הסמלים והחושניות גרשוני מדוד ואנין בהבעת הרגשות, ולכן אין עבודותיו רגשניות או גולשות לפאתוס. ביצירותיו ניתן להבחין בכאב, ביופי בתנופה ובעיקר בספק, עבודותיו הן בעצם יצירה של חוויה תרבותית כך רפי לביא במאמר בעיתון העיר. (3) ואילו בעבודה בתערוכה, נוטש האמן את הסמלים והאקספרסיביות הצבעונית לטובת דלות חומר מושגית, שכלתנית ואירונית.

בתערוכה מוצגות עבודות צילום של שני אמני מייצג מובהקים, עבודותיו של דן זקהיים משנת 1988 וחוני המעגל בצילומים מתוך המיצג "סוף עידן המחוכים" משנת 1990. מול הציור והפיסול הקלאסיים יש בהופעת המיצג רכיבים אנרכיסטיים, שבירה של כלים וחוקים. שני האמנים התייחסו בעבודותיהם לנושא הדגל. זקהיים עסק רבות בדמות המנהיג, איש הצבא, מיתוס הכוח ומסעות בחירות ותמיד מתוך מבט של גיחוך וסרקזם. המעגל, לעומת זאת, עסק בנושאי השואה בעירום כשבירה של טאבו וכאלמנט נרקיסיסטי. גם זקהיים העמיד את גופו במרכז המייצג אך נעדר מהם אלמנט הנרקיסיזם. בעבודות המולטימדיה שלו נהג זקהיים לשלב ביצירתו יצירות וידאו, מוסיקה, פיסול, עיצוב, וצילום אותם תכנן ועיצב עד הפרט האחרון.

ביום העצמאות של 1988 נסע זקהיים על אופניו ברחובות תל אביב והנציח את הדגלים שקישטו את חלונות הבתים. על קיר בסטודיו ערך את הצילומים בקבוצות של רביעיות וסימן כל קבוצה את המיקום של כל צילום בתוך הקבוצה. את רביעיית הצילומים בתערוכה בחרנו, אלמנתו קרול ואני, מתוך שלוש קבוצות קיימות. כמו בעבודותיו האחרות גם כאן, ההשראה ליצירה היא תוצר של התבוננות בחיי היומיום, צילומי הדגלים מתוך הקבוצה בתערוכה כמו שרים שיר הלל לטיח התל אביבי המתקלף. בצילום אחר הדגל תלוי כמו כביסה בין שתי מרפסות שכנות, כביכול משתפות פעולה.

 

מיכאל סגן- כהן, "דגל", 1996, אקריליק על עץ לבוד 105X100

מיכאל סגן- כהן שצייר בהשראת התנ"ך, מוטיב מגן דוד, מפת הארץ בקונוטציה של מפת לימודים התלויה על קיר בכיתה. מפה ההופכת לציור נוף שהופכת למפת סתרים. ציורי מגן הדוד בששת צבעי היסוד והצבעים המשלימים המושפעים מפול קלה, השימוש והעניין הרב שגילה בציוריו בדימוי האותיות העבריות, בתכנים ובפירושים של המילים, כל אלה מסתכמים במשפט אחד של האמן "אצלי האינפנטיליזם הוא ארצישראלי".(4)
ציור הדגל, בתערוכה, על גבי קיר חשוף, משומש ורצוץ, הדגל, שהוא מסמלי ההזדהות המקודשים לעם ולמדינה, מובא כאן בישירות מעליבה כמעט ובתוכו מגלה ומסתיר האמן מטען פוליטי הכופר במוסכמות ובחוקים. המכחול אינו מלווה את צבע לשוליים אחידים של הדגל, אלא מרפט את הבעת הדגל והופך אותו לסמרטוט עליו מצויר מגן דוד ופסי תכלת. בעבודותיו מקיים האמן דו שיח עם מקום, מולדת ולאום- כל מה שדגל מסמל. הדיאלוג בוטה מריר ומחוספס.

 

אסד עזי, "אישה ודגל", 1987-1989 שמן על בד, 89*109
 בציוריו של אסד עזי בתערוכה "אישה ודגל" מופיעות דמויות המדונה והילד. בהבעה רכה, נעימה, צבעונית ומלאת אור. שמלתה של המדונה פרחונית, אביבית, בדגם פוינטליסטי. על זרועה התינוק נשען, נינוח, ספק נרדם. האם מביטה היישר אל הצופה במבט מרוכך, כל מהותה אומרת שלווה, נינוחות ואהבה פשוטה וחמימה באור הקיץ הישראלי. זהו נושא רנסנסי בטיפול אימפרסיוניסטי. על פניהם של האם והצינוק צייר האמן, בצבע שחור ובתנועה מהירה וגסה, את דגל ישראל ומתחתיו כתב בערבית את המילה " גולני". לדברי האמן, "חיילי גולני נהגו לצייר את הדגל והכיתוב גולני בערבית על בתים בעזה, אותם כבשו בחזרה מילדי האבנים בתקופת האינתיפאדה". התושבים ראו בכתובת "גולני" ובציור הדגל אקט שנועד ללכלך את קירות הבתים ולהנציח את הכיבוש. גולני כסמל לצבא הדורך והרומס את כבוד האדם, את הזהות של לאום שלם. כמו חיילי צהל שציירו את הכתובת על בתים שנכבשו, כך גם האמן בחר מספר עבודות שעשה בעבר, " בפירוש החלטתי להשחית אותן על ידי ציור הדגל וגולני". בתוך האסתטיקה הרנסנסית של ציורו, הקישקוש, מגביר את תחושת ההלם התדהמה והכאב למעשה ונדלי ורע במהותו, כמו גם מעשה החיילים.
דוד גנתון, "שני דגלים על שני שדות" 1997, שעוה על בד, 120*86

דוד גינתון, אילת נח- אדר, פאתן נאסטאס ואיל פרידלנדר מתייחסים בעבודותיהם לדגלים של שני הלאומים, הישראלי והפלשתינאי. ההתייחסות היא מתוך השלמה,ההדדיות ורצון לקיים שיתוף בחיי היומיום, או לחלופין רצון ליצור הפרדה. בעבודותיהם של גינתון ונח- אדר יש הבעת רצון להתחלה חדשה, צודקת, פתח לתקווה וראייה אופטימית של העתיד. פרידלנדר מתייחס לשני העולמות- יהודי והמוסלמי מתוך עמדה ביקורתית, ואילו נאסטאס מתוך רצון להשתחרר מלפיתת אחיזתו של הכובש את מולדתה.

בתערוכה מציג דוד גינתון ציור בעקבות ג'אספר ג'ונס. גינתון עוקב אחר התכנים. הטכניקה ולעיתים גם הגודל של ציוריו של הצייר האמריקאי, לדעת גינתון האמנות הישראלית היא בעצם יבוא ותרגום של אמנות אמריקאית. ג'ונס הוא אמן נערץ ומועתק מאוד, ולכן עבודתו שלך גינתון מבטאת ספקנות ביחס לצמיחת אמנות ישראלית עצמאית. בדגליו מותח גינתון את האבסורד של המחסור ביצירה מקורית לכדי בדיחה אירונית על חוסר התוחלת ביצירה, שהרי הכל כבר נעשה ונאמר קודם. באקט ההעתקה מתריס גינתון נגד האמנות הישראלית כמו גם נגד החברה והתרבות המקומית המוכנות למחוק כל סממן של זהות ישראלית ומאמצות סממני תרבות אמריקאיים בכל תחומי החיים. לדעת גינתון, "ישראל היא מעין פרובינציה של אמריקה"." חשבתי על זה בהומור, על כך שיש כאן מעין מטפורה לאומנות הישראלית שעושה בעצמה מעשה מדומה, בכך היא יוצקת לתוכה דפוסים השאולים ממקור אחר".(5)לציורי המפה והדגל מתייחס האמן כאל תרגיל אינטלקטואלי שנועד לחקור את תהליך יצירתו של אמן כריזמטי ואהוב. בציור הדגל המופיע בתערוכה גם הוא בעקבות ג'אספר ג'ונס " דגל על שדה כתום", גינתון המיר את השדה הכתום בדגל אש"ף ואת הדגל האמריקאי בדגל ישראל. הציור ובו החלוקה השוויונית והצודקת הוא אחד הדגלים המנומסים והמתחשבים בתערוכה, על אף ששני הדגלים מכסים, שולטים ונשלטים אחד על ידי השני. בעבודה, מתקיים ניגוד ושיתוף פעולה בו זמניים, והיא משמשת המלצה לסדר וארגון מחדש, המידה רבה של כנות ויושר, היא מהווה סיכום ותמצית של כל הדיבורים והדעות שנשמעו ונטענו אי פעם בנושא חלוקה וחיים משותפים עם העם הפלשתיני.

איל פרידלנדר, "נס" (פרט), 1997, טכניקה מעורבת על בד, 280*130

בציוריה בשנים האחרונות עוסקת אילת נח- אדר באבולוציה, זואולוגיה בעלי חיים וצמחים, כל מה שגדל וצומח על ומתוך האדמה. בעבודה שבתערוכה, מציגה האמנית כיסא ועליו מצויר נוף, הכיסא כמטפורה למדינה. הנוף מצויר על מושב הכיסא, בצבעי אדום- ירוק- שחור ותכלת-לבן, שהם צבעי דגל אש"ף ודגל ישראל.העצים והאדמה הם בצבעי האדום הירוק והשחור ואילו השמים הם בצבעי תכלת-לבן. ההפרדה בין השמים והארץ מסמלת את החיץ והגבול בין שתי הישויות במקום בו מתרחש הקונפליקט וגם האפשרות של החיבור והפיוס. בעבודה ניכרים התהייה של האמנית, עד מתי וכמה סבל נצטרך עוד להשקיע בתהליך המייגע של בנייה והרס משותפים עם ונגד העם השני עד שנגיע לפתרון. לדבריה, "האדמה, הנוף והשמיים שייכים לכולם, הפרשנות שנותנים לדגל מסולפת, מיותרת ומקצינה". על רגלי הכיסא כתובות המזכירות את ימי בית הספר " צמחים אינם מפוזרים סתם כך על פני הארץ", " חברות הצמחים המתקדמות נשלטות בידי בני שיח". " צומח איננו מושג סטטי", וסיכומן של הכתובות הוא הרצון של כל זן באבולוציה של הצמחים לצמוח ולהתפתח. הצמח כמטפורה ישירה לעם ולאום, לרצון האדם להגדרה עצמית כיחיד וכקבוצה. הקשר נוסף של הכיסא הוא לפוליטיקאים הנוקטים פעולות מדיניות גורליות לגבי החיים באזור, והיחס המיוחד שהם יוצרים כלפי כיסא- מושב- משרה, מתקיים גם כאן. כיסא בבחינת קביעות ונוחות עליהם קשה לבעלי המשרות הממסדיות לוותר מרגע שגילו את מנעמי השררה.

גם איל פרידלנדר מקיים בעבודתו הידברות ושיתוף בין שני העמים. בתוך מבנה גותי של מסגד נמצאת פרוכת- כיסוי ארון הקודש. האמן יצר מעין תמהיל של בית כנסת יהודי ומסגד או קבר של שייח. הדגל המצויר על וילון הפרוכת מאזכר את הטלית ( שהיא בעצם המקור לעיצוב הדגל). דגל- פרוכת- טלית : שלושה דימויים משמעותיים ליהדות ולישראליות נושאים בתוכם את הכוחניות של הדת, הכפייה הדתית וההשפעה שלה בחיי היומיום, לדברי האמן, " הדת בזויה בעיני, לא האמונה כי אם הדת, הקיום של האלוהים הוא ודאי, אבל הדת נקשרת תמיד עם שררה, שלטון וכוחניות, והרצון של מנהיגי הדת לשלוט באנשים, כמו השימוש באלוהים ובפחד מפניו, לצורך אכיפת חוקים דתיים". יש כאן רצון כן להפגיש את שני העולמות, הדת המוסלמית והדת היהודית, להביא להידברות אך זו אינה מתקיימת, יש בה יחסי שולט נשלט. כמו הקשר בין היהדות ובין האיסלאם שממנו הפקיעה היהדות לצורך קיומה. האמן מצליח לקיים הפרדה בין יחסו הבוטה כלפי הכפייה הדתית והמנהיגים הדתיים ובין מבנים ותשמישים המשרתים את הדת. יש כאן מצד אחד התמוגגות ממבני בתי הכנסת, וילון הפרוכת או עמודי השיש ליד ארון התורה, מהאסתטיקה של הצורות, והחומרים ומצד שני שאט נפש מהתכנים שהם נושאים.

פאתן נאסטאס היא אמנית פלשתינאית צעירה שנולדה וגרה בבית- לחם, ועומדת לסיים את לימודיה באקדמיה " בצלאל". בעבודתה יש ביטוי לתחושות של מיעוט, מיאוס והתרסה כלפי השלטון הזר. בציור שבתערוכה מבטאת נאסטאס מאווים מפורשים להסתלקות הכובש הזר מאדמת מולדתה. הכובש מיוצג בדמות נחש המתפתל סביב גזע עץ שהוא מטפורה לפלשתין. פרות העץ הם אבני האינתיפאדה בצבעי דגל פלשתין.

 

יהודית מצקל, "ללא כותרת", 1997, הדפס כסף, 30*40

עודד ידעיה, ישראל ורטמן, אוהד שלתיאל ויהודית מצקל עוסקים בעבודותיהם בשכול בחברה שלנו, מתוך עמדה אישית והזדהות עמוקה עם הכאב. ידעיה עוסק בשכול הפרטי שלו, מות אחיו במלחמת יום כיפור. בתצלום נראית אחות האמן בביקור בחדר ההתייחדות לחללי הקיבוץ, ביום הזיכרון. דמות האחות במרכז החדר עומדת מכונסת ומצומצמת בתוך עצמה, ההתייחדות האינטימית שלה אל מול תמונות הנופלים. רובד נוסף בעבודה מהווה סיפור החיפושים אחר האח הנעדר הכתוב בכתב ידו של האמן על גבי הצילום, שני המדיומים יוצרים את רגע הדממה מוזיקת הכאב החד, התהומי האינסופי כאב שמוכר לכה רבים גם אם הוא לא מתוך חוויה אישית. בחדר על השולחן מונחים תצלומים של הנופלים, בניהם גם תצלומו של האח. הסיפור הוא על אח חייל שנעדר במלחמה ועל המאמצים לאתרו בבסיסי צה"ל ובמחלקות הפצועים בבתי החולים. בסיפור תיאורים פלסטיים של חיילים, פגזים מתפוצצים, מראות של בסיסים והווי של חיילים ופצועים במחלקות שבבתי החולים. הטקסט נארג ומתחבר את הדימויים המצולמים. כתב היד מסתיר ומגלה והוא מתמזג עם התצלום. בעבודותיו, ידעיה משתמש באלמנט הכתב כחלק בהרכב הצורני. לעיתים הכתב מתחיל בפינה הימנית ומסתיים בפינה השמאלית כמו מחברת של תלמיד שקדן, מסודר ובהיר מחשבה, ללא שגיאות ומחיקות. לעיתים פותח האמן צוהר, חלון בתוך העבודה, כששורות הכתב משמשות וילון סוכך. הסיפור אינו מבהיר או מפרש את הדימויים שבצילום, כי אם המשך לדימוי ותוספת, כמו בניית תמונה חדשה במילים. האמן מצליח להציב את הכתב- הסיפור מול הצילום בלי צורך להחליט על סדר החשיבות של כל אחד מן המדיומים. כתיבת המילים על הצילום יוצרת עומק בעבודה דו ממדית בתכלית.

בציור רחב יריעה, המשקף ומבטא את חומרי החיים ונותן ביטוי להתרחשות היומיום, מחדיר ישראל ורטמן בכוחניות מלבן גושי צהוב לתוך מרכז ההתרחשות והוא דוחה ומבטל בברוטליות את אירועי החולין. הצבע הצהוב הוא ביטוי וסמל למוות, מחלה, מדבר אינסופי של האין. במלבן הצהוב יש התרחשות של אי שקט וארון קבורה עטוף דגל כפי שנוהגים לקבור חיילים או מדינאים. הכתם הצהוב שבתוך המסגרת מכה בישירות ובחדות ומעיב על ההתרחשות שבציור. דמות הציפור מוכתרת בכתר או בכרבולת, כהגדרת האמן, " ציפור או מטמורפוזה של אירוע אנושי", נועצת מבט קשה, כואב או מאשים בצופה.

יהודית מצקל, אמנית צילום ומיצב, בנתה מיצב בעקבות אסון המסוקים בפברואר 1997. מצקל מתמודדת בעבודותיה עם מיתוס הפטריוטיזם וסמליותו של הדגל שהולך בראש המחנה והמחיר שתובעת ההליכה האינסופית אחרי סמלים המגשימים את קיום הלאומיות. דגל כסמל לכיבוש ולסימון טריטוריה. אחרי שנשלמת מלאכת הכיבוש, הדבר הראשון שעושים הוא הצבת הדגל במקום גבוה. מצקל מקמטת בכוח ובכאב את הדגל ונועצת אותו לקיר במסמרים. המסמרים נעוצים שורות שורות ובמרווחים שווים כמו אזכור לארונות הקבורה הרבים של חיילים שנספו באסון המסוקים, כמו גם המצבות בבתי הקברות הצבאיים, מצקל מתייחסת אל השכול מתוך כעס וכאב ברעש פטישים ומסמרים שחודרים בקולניות לתוך הדגל המקומט אל הקיר.

הדגלים המתוחים על שלוש התיבות ביצירתו של אוהד שלתיאל נתפרו על פי הזמנתו במתפרה של דגלים. ההצבה של התיבות על הקיר, הגודל והנפח שלהן תורמים להרגשה כי לפנינו ניצבים בעצם שלושה ארונות קבורה. חללי צה"ל הרבים הם רק תמצית התנפצות החלום הציוני, ארונות הקבורה האופקיים הם תמונת מצב למה שקורה עכשיו, משהו שבעבר תוכנן להתגשם לגמרי אחרת. יש כאן ניסיון להתייחס למשבר הערכים, לחלום ושיברו. העבודה נושאת בתוכה עצב גדול וסימני שאלה מהותיים לגבי המצב המדיני- חברתי שלנו, השאלות כמו העבודות נעדרות היבטים אירוניים. לדברי האמן, " דימויים המחזירים אותי לתקופת טרום המדינה... כמיהה לדור שחלם, כשהאידיאל היה חזק מן החומר... כך שברור לי שנשארו רק הגעגועים". שאלתיאל משתמש בזפת כצבע בעבודותיו חומר יבש קשה, עקשן ומנוכר, ועל אף תכונותיו מצליח האמן ליצור גוני ביניים רבים מתוך החומר, בעבודותיו המונוכרומטיות יש צבעוניות רחבה.

 

יאן ראוכווגר, "נוף עם דגל", 1988, שמן על בד, 100*100


תמר גטר ונועם דרור, שני אמנים בני הארץ שהו מספר שנים באירופה וחקרו את התוכן האימננטי של המונחים ציונות, אנטישמיות ויהדות. ביצירותיהם הם עוסקים בשאלות של זהות אישית, זהות תרבותית, יהדות, ישראליות וציונות. החיבור לישראל ולישראליות נעשה בעבודתם בעזרת סמלי המדינה והדגל.

בעבודותיה של תמר גטר מ" סדרת הטירונים" מופיעים סמלים ארצישראלים, כמו ענף ועליו תפוזים או לימונים, דיוקנאות של נתן אלתרמן וחיים נחמן ביאליק, נופים אורבים ישראלים משנות החמישים ודמות קיבוצניק או קיבוצניקית. בעבודתה בתערוכה עורכת גטר דימויים בתוך מסגרות המונחות זו לצד זו כמו בקולאז'. דמות אישה נטולת ראש, " האידיוטית" בפי האמנית, גופה העירום מסורבל, מגושם, חסר מיניות. הפיזיות של קיומה נמצאת במרכז הוויתה. היא ניצבת חסרת כפות רגליים, נטולת יציבות, אחיזתה בקרקע רפויה, נעדרת בסיס או סימני זיהוי למקום הימצאותה. ראשה מוסתר, חבוי מאחורי הדגל. במקום הראש, הפנים והעיניים, שהם האיברים המנטליים האחראיים לחשיבה, התבוננות, דיבור וזהות אישית ותרבותית, מצויר הדגל. האפור כסמל לאור האירופי ואילו קווי המתאר של הבתים בנוף, בכתום עז הם ייצוג לאור המקומי. בציורים אחרים בסדרה, האור הישראלי מתקיים בתוך דימויי התפוזים והלימונים. הנוף העירוני שמופיע בציור בתערוכה הוא מעין החפצה ציורית של הנוף והפיכתו לטבע דומם " כמעט הכל עובר בציור שלי תהליך של החפצה" (6) את הציור ציירה גטר בתקופת שהותה בגרמניה: " משם נראים הסמלים הסובבים אותנו כאן בפרספקטיבה אחרת: לא מציאות יומיומית, אלא סמלים, תווי תיוג... מנקודת מבטה המרוחקת היא שומרת על שפיות המבקר. היא מציבה לעצמה שאלות על מקומו של הכאן מתוך כוונה לפרוק בציור, על הלוח, על שולחן הדיונים ראשי פרקים למחשבה ולעבודה עצמית". (7) האמנית יוצרת שפה הבנויה מתוך הפירוק שלה. " הציור שלי מדבר על 'שברים' אך הוא עצמו אינו 'שבור'. יש חיפוש אחר מיפוי חיוני, אולי אפילו פוזיטיבי, כפי שאני מנסה לשוב ולרמוז כאן, של זיכרון תרבותי משונה, בעייתי".(8)

בחלל נתון בונה נועם דרור אוסף של מוצגים המתחברים יחד לעבודת מיצב. חלקים מתוך העבודה מתפקדים כפריטים מתוך יומן, ספר או יומן מסע. בעבודתו מתייחס האמן למושגים אנטישמיות וציונות בד בבד עם השימוש בדימוי הדגל. קיר שלם וארוך בגלריה ( באורך 14.5 מטר) הוקצה לבניית הדגל. כך שהצופה מטייל לאורך הדגל. האמן הדביק על קיר הגלריה סרטי מסקינטייפ שהם פסי הדגל, כלומר מדובר בעבודה זמנית חד פעמית ומתכלה. מצד אחד, הדגל מקבל טיפול של כבוד והערכה, משום שהוא משתרע על קיר שלם, מצד אחר, הדגל סמל הלאום השואף לנצחיות מבוצע בתערוכה בחומר זמני המתקלף בתום התערוכה, לדברי האמן, " סמלי הדגל, מגן דוד ושני פסי התכלת על הבד הלבן הם עמדת פתיחה ומתוכם אני מגיב. למילה הצרפתית FIN ( סוף בעברית) יש התייחסות ופירושים מסוימים, הבחירה לכתוב את המילה בצרפתית דווקא היא " אקראית". ידית הדלת או החלון היא ביטוי לפתיחה או סגירה. על הידית תלוי פתק ועליו מסומנת בנעצים האות האנגלית Z איזכור למילה ציונות. הדגל הוא סמל היוצר אחדות וקונצנזוס שמניפים אותו בראש חוצות. בדגל של נועם דרור יש מטען של חוסר משקל, חוסר ביטחון והפרה של הקונצנזוס, העבודה על כל פרטיה עוסקת בשאלות של זהות אישית תרבותית ולאומית, מיתוס של כוח, דימויים של שליטה. בעבודותיו משתמש דרור ב"רדי מייד": סבון, מחקי ילדים, שארי נייר, סוגים של סרטי דבק וצילומים של מנהיגים. הסיכום הכללי של העבודה של דרור אינה מתפענחת בקלות לצופה, בעיקר מתוך הרצון של האמן לא להיות מובן וקוהרנטי, או כדבריו " לא להתחנף לצופה".

האמנים שמעון אבני, נקודא זינגר, עופר ללוש ויאן ראוכוורגר לא נולדו בארץ כי אם עלו בגיל מבוגר יחסית, ולכן הם מבטאים בעבודותיהם הרבה פעמים את התרגשות העלייה לישראל, מאחר וחוו אנטישמיות בגולה יש בעבודותיהם היבטים של דאגה אמיתית לגורל הארץ, חשש מפני חלוקת השטחים, מהגבולות הבלתי מוגדרים של הארץ והגדרת היהודי החדש מול היהודי הגלותי. בעבודותיהם ביטויים לאהדה, זקיפות קומה וגאווה. אבני וזינגר מביעים דאגה ואכפתיות למצב המדינה ולהתפתחויות חברתיות ומדיניות, שהן בניגוד לתפיסת עולמם. מדינה יהודית ולאום המתקיימים במדינה עצמאית אינם מובנים מאליהם עבורם. ראוכוורגר וללוש בעבודותיהם מביעים השלמה עם מצב הכיבוש מזה והערכה עד כדי הערצה ללאום ולדגל מזה, אין הם מעלים סימני שאלה לבעיות לא פתורות באזורינו.

אמן הנופים והדמויות המופשטים שמעון אבני מתייחס לדגלים קודם כל כציור, ( גם אלה שלא הוצגו בתערוכה) מערך של כתמים וצורות על הבד, ארגון נכון ואסתטי של העבודה. התייחסות אל הגריד כאל החלק המאורגן והמסודר של היצירה בתוכו מתאפשר לאמן ליצור, ועליו להעלות את השאלות והתהיות. בעבודה "דגל ישראל בשטח ירוק", הדגל הירוק הוא מטפורה למדינה שחרטה על דיגלה להקים מדינה חקלאית ועבודה עברית, ובמקום זה מפריטה שטחי חקלאות לצורכי בנייה. הדגם של הישראלי החדש, הפועל העברי היצרני, בניגוד ליהודי הגלותי שעסק בתיווך ובמסחר. האמן מביע חשש ודאגה למדינה שהגבולות שלה לא מוגדרים. בעבודה " הדגל נרמס" האמן יוצר אקט תיאטרלי כמו מיצג בו הוא מוחה לדבריו נגד " פלגים דתיים לא ציוניים שאינם מגלים אכפתיות למדינה ולערכים הציוניים, ומטרתם היחידה היא לחמוד ולחמוס ככל שמתאפשר".

בעבודתו משתמש נקודא זינגר בחלקי רהיטים ושברי צעצועים שאסף ברחוב. על מראשות מיטת תינוק מצוירת יד אלוהים על פי מיכאלאנג'לו. אצבע אלוהים תחומה וסגורה בתוך מסגרת, הרחק מכל ההתרחשויות בציור, במקום שאינה יכולה לגעת וממילא גם לא להשפיע. זינגר עוסק כאן בפרודיה על אלוהים שאמור להיות קרוב לעיר הקודש ירושלים, הוא אמור להשפיע ולהיטיב, אך אין הוא עומד בציפיות. פרודיה נוספת היא הצבת היד של " קן" בן זוגה של הבובה " ברבי" כהד ליד האלוהים. פרגמנט של פני האריה, סמלה של העיר ירושלים, מובא כאן בסגנון וולט דיסני- גם האריה מלך החיות מובא כפרודיה. הנוף בעבודה שבתערוכה הוא נוף נחלאות בירושלים המשתקף מחלון ביתו של האמן. על גבי מסגרת המיטה כתוב ברוסית. " כתבתי הרבה וכל הזמן המצב משתפר", " הכל כבר יותר טוב בזכות הכתיבה שלי". מרים נייגר אומרת:" אהבתי את חוש ההומור בעבודות שלו, כמו הקפאה של וידאו קליפ..."(9) הציור הוא תיאטרון בזעיר אנפין ויש בו התרחשויות ברצף נרטיבי.

ציורי "מילואים" שצייר עופר ללוש בשמש הקופחת ברפיח בשנת 1986 מבטאים את השקט והשלווה של ימי מילואים ארוכים חסרי פעילות והתרחשות. חייל מילואים משתזף על כיסא נוח בשמש מדברית חסר תזוזה ורוח כמו גם הדגל התלוי חסר תנועה על התורן. אוירה נינוחה ושלווה בציור אימפרסיוניסטי באור ישראלי בהיר, לכאורה תמונה פסטורלית של שקט ושלווה המתעלמת משלטון הכיבוש בשטחים ששיכים לעם אחר. האמן לא יוצר פרדוקס ברישומיו, כי אם תמונת מצב של שעמום- שום דבר לא זורם, לא האוויר ולא הזמן.

בציורי הנוף והדיוקנאות של יאן ראוכוורגר המודל המצויר נמצא תמיד לנגד עיניו, האמן מצייר תמיד מתוך התבוננות. נופי הארץ, ירושלים, חיפה או הגליל פיוטיים בעיניו, מלאי רוך ואהבה, הוא עוטף את כל המוכר משכבר בעטיפה של רכות. גם האור בציוריו לא תמיד ישראלי, בהיר ומכה, כי אם אור רך ואפרורי יותר. ראוכוורגר מייפה את הישראלי ומעביר אותו דרך פריזמות רכות ומעדנות. בציור " נוף עם דגל" משנת 1988, המוצג בתערוכה, נראה נוף ירושלים, ובמרכז הציור הדגל ניצב זקוף ורם על גבעה, מתבדר ברוח. הדגל של ראוכוורגר עוסק בהאדרתו ובהערצתו של הנוף. הנוף נראה כמו רקע צבעוני לדגל כחול- לבן גדול ומפואר. הדגל הוא נושא הציור. מופיע למעלה בשמיים בשלמות מתבדר בחינניות ברוח קלילה בצורה האופטימלית שלו.

בשנת 1985 ביקשו מפלגות הימין להניף את דגל הלאום באולם המליאה של הכנסת על קיר שפיסל דני קרוון. " אין לי שום התנגדות לדגל הלאום", אמר קרוון, "...אבל דגל יפה כשנושבת בו רוח. כשלא נושבת בו רוח הוא נראה כמו אמצעי מניעה אחרי שימוש".(10) בדגל של ראוכוורגר הרוח מביאה אותו למצב האופטימלי של דגל על פי קרוון.

בתערוכה הנוכחית ב"פירמידה", מרכז לאומנות עכשווית, נעשה מאמץ להקיף את הנושא- דגל ישראל באומנות הישראלית- מכל אגפיו וסוגי ההתייחסות והגישות הקיימות, ולכנס יחדיו את מירב העבודות של יוצרים מבוססים כמו גם אמנים בראשית דרכם העוסקים בנושא הדגל. מסיבות טכניות ותקציביות לא ניתן להציג מספר גדול יותר של עבודות חשובות, מוכרות ואהובות כגון:" הדגל המקרטע" של מיכאל גרוס (רכוש מוזיאון תל אביב), "בהמשך לאריה השואג" של ביאנקה אשל- גרשוני (רכוש מוזיאון תל אביב), עבודותיו של דוד ריב "קו ירוק עם עיניים ירוקות" (רכוש מוזיאון תל אביב), "עולים מאתיופיה עם דגלים ועיניים" וציורי "בנק לאומי" (כולם באוספים פרטיים), ורשימה ארוכה של עבודות שלא היו נגישות עבורנו.

עצם העלאת הדימויים ממטענו הפרטי של האמן אל היצירה הפלסטית מוכיח כי לאמן יש רצון לפתח דיאלוג, דיאלוג כדי להשפיע, לשכנע וליצור חוויה רגשית תרבותית. או לחלופין לזעזע. לעיתים העבודה מעלה הצעה לסדר, הידברות ופיוס, או רצון לעורר הרהור ותהייה מחדש. " במודרניזם איבד הציור את תפקידיו המסורתיים. הקהילה התפוררה, הזיכרון הקולקטיבי התפזר, היכולת להעיד ולהגיב נחלשה ונעלמה". האמנות הפוליטית היא מעין דת אשר לה כללים וסימנים המוכרים לקהל הצופים. האומנות הופכת להיות קו תקשורת, רב שיח לדחבור קהילתי. האמן בעבודותיו מביע דעות, פירושים ואינטרפרטציות להתרחשויות החברתיות והפוליטיות ומצפה לביקורת ותגובה. האומנות מספרת את סיפור הקהילה ומאחדת אותה סביב ראייה משותפת... כך דברי איתמר לוי בקטלוג ציורי דוד ריב (11) 

                                                                                                    
1.איתמר לוי "עדות ראיה", דוד ריב ציורים 1982-1994, קטלוג מוזיאון תל אביב, 1994
2.איתמר לוי, "בחלבי ובדמי", תערוכה משה גרשוני, קטלוג מוזיאון ירושלים, 1986
3.רפי לביא, "הצייר הלאומי", העיר 17, יוני 1988
4. מיכאל סגן- כהן, "פי שניים", מוזיאון בר- דוד, קיבוץ ברעם, 1996
5.שלומית סנדר- אלטמן, "קורא לדגל", העיר 29 ינואר 1993
6. תמר גטר, "מחשבות על ציורים", 1976-1989 קו 10 יולי 1990
7. ברוך בליך, "מן הלוח החי עד הלוח החלק", דבר1מאי 1990   
8. גטר (לעיל הערה6)
9. תמר שטראוס, "תערוכה אומנת", כל העיר,4 פברואר 1994
10. אסתר זנדברג, "אף מילה על תומרקין", העיר, 2 מאי 1986
11.לוי (לעיל הערה 1.)
12. "כחול לבן בצבעים", דימויים חזותיים של הציונות 1897-1947

 

אלמנט ה - wow באינטראקטיב יכול להפוך למלכודת למעצבים. כיצד לזהות מלכודות ולהמנע
מנפילה בתוכן.
לפני שניגש לעיקר יש צורך בקצת אינפורמצית רקע, אינפורמציה זאת חשובה להבנת עומק הסיבות הפסיכולוגיות והאחרות שיכולות בסופו של דבר, ברגע של חולשה להביא את המעצב, ואפילו המעצב המנוסה, לנפילת ה "וואוו האינטראקטיבי"
מה זה אלמנט ה - ואוו?
כולם מכירים את ההרגשה הזאת של ...וואווו.. איזה יופי... כשרואים פלקט משגע, קטע בסרט, או אתר אינטרנט "מגניב" במיוחד. אלמנט ה-ואוו חשוב ביותר בשלב הסקיצות מאחר והוא יכול להטות את הכף בנוגע לקבלת העבודה על ידי מעצב, אפילו אם בסופו של דבר תבחר סקיצה אחרת לביצוע העבודה. המשמעות של הואוו נשארת בזיכרון ומביאה קרדיט למעצב. מעצבים רבים פיתחו אינסטינקט בסיסי להציג ואוו בכל הזדמנות אפשרית, גם כתוספת לסקיצה העיקרית, ואפילו רק כדי להפיג מתחים בפגישות של הצגת סקיצות. הצורך של מעצב להוציא ואוו מהצופים הוא צורך בסיסי עמוק הרבה יותר משיקולים פרקטיים הוא נובע מעומק האישיות, מהאגו האקסהביסטי הקיים בכל מעצב, ומהרצון להרשים ולרצות את הסביבה.
קצת על מערכות אינטראקטיביות.

מערכת אינטראקטיבית מטרתה לספק חוויה מסויימת למשתמש, מטרה זאת מושגת בדרך כלל ע"י תכנים כלשהם המסודרים בארכיטקטורה מסויימת שבתוכם ניתן לנווט בעזרת מערכת ניווט כלשהיא. הניווט בארכיטקטורת המידע של המערכת, נעשה בדרך כלל ע"י שימוש באלמנטים כגון כפתורים, תפריטים, וטרנסישנים למיניהם.מערכות הניווט משמשות כשלד פונקציונלי במערכת אינטראקטיבית ונמצאת בדיאלוג תמידי עם התוכן שאותו היא מציגה למשתמש. מטרת הניווט לאפשר למשתמש מעבר נכון מהיר קל וברור בתוך ארכיטקטורת המידע בכדי שיגיע לאינפורמציה הרלוונטית בצורה האינטואיטיבית והידידותית ביותר.
ההפתעה כגורם ל ואוו
לתחושת ה-ואוו גורמים בדרך כלל אחד מן השניים: עיצוב נכון וטוב שבוצע היטב ובדקדקנות רבה עד הפרט האחרון או רעיון מיוחד שבנוי על עיקרון ההפתעה (כמובן שעיצוב המכיל את שני האלמנטים האלה יחדיו יגרום ל "ואוו" יותר חזק). לצורך כתבה זאת נתרכז בעיקרון השגת הוואוו בעזרת הפתעה.

הואוו נבנה ע"י יצירת ניגוד בין ציפיות הצופה לבין מה שהוא מקבל. כולנו מכירים את האימפולס המוזר שגורם לנו לצחוק כאשר אנו רואים מישהוא מחליק (על בננה למשל) ונופל, והרי אין כאן סיבה לצחוק אלא ההפך, יש כאן סיבה לצער, והשתתפות בצערו של המחליק, ואם כן מדוע אנו פורצים בצחוק אימפולסיבי בלתי נשלט?

פסיכולוגים מסבירים זאת כתגובה למצב של הפתעה, התפיסה שלנו של בן אדם במצב הליכה היא שהוא ימשיך ללכת ולא יחליק, ברגע שהוא מחליק נוצר מצב של הפתעה וניפוץ התפיסה שלנו לגבי המשך המצב הקודם הפתעה זאת היא הגורמת לצחוק. אותו הדבר, פועל עלינו כאשר אנו צופים ביצירה גרפית המכילה הפתעה בלתי מתיישבת עם הציפיות.
הפתעה כגורם שלילי
אחד העקרונות המפורסמים במערכות ניווט אינטראקטיביות הוא עקרון ההתמצאות. אדם ההולך בדרך כלשהיא במקום זר, כגון תייר, מרגיש הרבה יותר טוב (נינוח ורגוע) כאשר הוא יודע היכן הוא נימצא ביחס למטרה שאליה הוא צריך להגיע. כלומר, בכל צעד שהוא עושה הוא יודע איפה היה מהיכן הגיע, איפה נמצא כרגע, לאן הוא פונה בצעד הבא, והיכן נמצאת המטרה הסופית שלו. דוגמא אינטראקטיבית היא כפתור המכיל את הכותרת "מוצרים" - יוביל בלחיצה לדף המוצרים. דוגמאות מסייעות הן אם המעבר לדף המוצרים יהיה זהה למעברים אחרים במצגת, או אם מראה הדפים והתפריטים יהיה קונסיסטנטי. אם המשתמש יופתע פתאום במסגרת הניווט בצורה כלשהיא , ואפילו העדינה ביותר, חוסר האמון שיווצר במערכת הניווט יגרום לאי נוחות והרגשות רעות לגבי המצגת כולה.
הקלות הבלתי נסבלת של ההפתעה
מערכות אינטראקטיביות באופיין בנויות על דיאלוג מתמשך ומורכב בין המשתמש למערכת. מטבע הדברים, היכולת להפתיע את המשתמש היא קלה ורבה לאין ערוך, מספיק שתתן למשתמש להבין שלחיצה על כפתור תקח אותו לדף הבא ובמקום לעשות זאת הכפתור ישנה צורה ויהפוך לכיתובית מנגנת.
רבים נוטים לבצע כאלה הפתעות בין במודע ובין בטעות באופן לא מבוקר וללא מחשבה. תופעה זאת רווחת באתרי אינטרנט מבוססי "פלאש" (אך לא רק).
אז איך בכל זאת נופלים?
ובכן, ננסה לחבר את האינפורמציה שלמדנו עד כאן ונראה מה יכול להתרחש:
ראשית, יש לנו מעצב שמרגיש דחף לייצר וואוו, כמעט בכל מחיר, ומצד שני יש לנו מערכת אינטראקטיבית הטומנת בחובה יכולות הפתעה רבות, גורם לחץ הוא מועד הגשת פרוייקט לחוץ ומעצב שלא ישן כבר שבוע. במערכת האינטראקטיבית יש למעצב בדרך כלל שליטה רבה יותר על מערכת הניווט מאשר על התוכן, כי את התוכן כתב הלקוח, וממילא, מערכת הניווט מזמנת יכולת "הפתעה" רבה וקלה ויותר מאשר התוכן. נחבר את כל אותם מרכיבים, והופ, ברגע של חולשה יכניס המעצב הפתעה למערכת הניווט, שתגרום לוואוו נקודתי (וזמני), אבל, אבוי, הוואוו הזה בהסתכלות רחבה ישאיר הרגשה רעה של חוסר מקצועיות.
איך נמנעים ולא נופלים בפח.
אותם עצות סבתא ידועות, לא לעבוד בלחץ זמן, לאכול טוב, לישון טוב, לעבוד מול תוכנית ברורה מראש, לא לבצע שינויים בתוכנית תוך כדי תנועה, בייחוד לא בשעות הלילה הקטנות, וחשוב מכל - לחשוב פעמיים..

 

במשך השנים בקרב ההיסטוריונים לעיצוב התגבשו שלוש גישות הערכה עיקריות לבחינת מוצרי עיצוב והבנת תולדותיהם.
כל גישה שמה את הדגש על היבטים שונים וכך הן משלימות זו את זו.
גישות אלו נחלקות לפי נקודת המוצא, כלומר, על פי מטרות המוצהרות מפי המעצבים לגבי העיצוב הנאות ותפקידו של המעצב.
הגישות הן :
א. הגישה הפורמליסטית - צורנית (המכונה גם דקורטיבית) המתמקדת בצורתו החיצונית של החפץ המעוצב. גישה זו מתייחסת בעיקר לערכים אסתטיים וסגנוניים.
ב. הגישה הנסיבתית - פונקציונלית בה מתחשב המעצב בעיקר בנסיבות המציאות אליה מיועד המוצר.
(על גישה זו יורחב בהמשך).
ג. הגישה הסמיוטית - המתייחסת להנחה שכל חפץ "משדר" קודים סמליים מסוימים הניתנים לפענוח בקרב קבוצה חברתית נתונה בתקופה נתונה.

הגישה הנסיבתית מייחסת משקל רב לנסיבות החברתיות הכלכליות והפוליטיות ולהשפעתן על העיצוב.
גישה זו מתמקדת בחקר יחסי הגומלין שבין העיצוב לנסיבות אלו.
טענתה היא שהעיצוב עצמו חוזר ומשפיע , לאחר זמן , על החברה , הכלכלה ועל הפוליטיקה.
הערכת העיצוב הנובעת משיטה זו מפחיתה בערך גורמים הקשורים לכוונות אישיות של המעצב או לערכים הצורניים כשלעצמם.

בעבודה זו בחרתי להדגים את שיטת הערכה זאת .
ולבדוק באמצעותה כיצד הושפעו התפתחותם ועיצובם של הסכין והמזלג בהתאם להתפתחות הצורך בהם.

פונקציונליזם functionalisem  - גישה השמה את הדגש בביצוע ובתפקוד.
בשימושיותם של המבנה והחלל באדריכלות או שימושיותו של החפץ המעוצב.
הדוגלים בשיטה זו גרסו כי יופיו של חפץ או בניין נובע מאיכות תפקודו על פי הסיסמא של "צורה משועבדת לתפקוד".

הגישה הפונקציונלית  באה לידי ביטוי בהתפתחותם של חפצים  בהם אנו נתקלים מדי יום.   בדוגמאות הבאות אנסה להתחקות בהתאם לגישה הפונקציונלית  אחר שורשי תהליכי ההמצאה והעיצוב של שני חפצים מוכרים ונפוצים :  הסכין והמזלג .
 
אבותינו הראשונים אכלו מן הסתם מזון , ועל כן יש טעם לשאול כיצד אכלו אותו.
בתחילה נהגו ודאי כחיות בכל הנוגע לנימוסי שולחן - הם השתמשו בשיניהם ובציפורניהם , אך לא היה די בהן כדי לחתוך בקלות את כל הדברים הראויים למאכל לחלקים בעלי גודל נוח ללעיסה.

משערים שמקורו של הסכין בחתיכות מעוצבות של אבן צור וזכוכית וולקנית.
אבן וסלע קשים מאוד, שקצותיהם השבורים והחדים מתאימים לגרוד , ניקוב וחיתוך.
כלי חיתוך מאבנים התגלו , סביר להניח, במקרה . (החוקרים משערים כי מישהו פשוט נחתך מהם  ואז הבין את הפוטנציאל הטמון בהם…)
בני האדם הפרהיסטורים   נעשו מנוסים במציאת , עשיית ושימוש באבנים אלו.

האש - שהתגלתה בתקופה זו אפשרה לבני האדם את היכולת  לבשל מזון.
אבל אפילו בשר שנחתך לנתחים קטנים אי אפשר היה להחזיק ביד מעל האש זמן ארוך מספיק לחימומו וודאי שלא לבישולו.
אז החלו להשתמש במקלות מחודדים (ממש כמו שילדים צולים היום מרשמלו) כדי לשמור על האצבעות שלא ייצלו יחד עם הארוחה.
נתחי בשר גדולים יותר ניצלו תחילה , כנראה, על מקל גדול ואז חולקו בין הסועדים באמצעות סכין הצור. שתלשו לעצמם את הנתחים באצבעות או במקלותיהם המחודדים.

 מהצור החד- ששימש לחיתוך והמקל המחודד לאחיזה ופילוח שהיו שני כלים נפרדים, התפתח כלי אחד :
הסכין המוכרת לנו כיום.

בימי קדם נעשו הסכינים מברונזה וברזל וידיותיהן מעץ, צדף וקרן.
הסכינים שימשו לא רק לאוכל אלא גם כנשק וככלי עבודה.
באנגליה הסקסונית, למשל, נפוצה הסכין האישית שנקראה "סקרמסקס" scramasax)) .
סכין זו שמשה לחיתוך הבשר ואז להבאתו אל הפה כשהוא משופד עליה.

סכין סקסונית זו היא בת למעלה מאלף שנים והיא נושאת את הכתובת :
" גבהרט הוא בעלי " .
בכך היא מייצגת את הנוהג שרווח בתקופה להתגנדר בסכין כקניין וכסמל מעמד אישי.
(ידית הסכין שאבדה - הייתה עשויה כנראה עץ או עצם ) .

בימי הביניים התפתח המנהג לאכול בשתי סכינים.
כיום אולי נראה לנו מנהג זה כמסוכן ולא תרבותי , אך בתקופתו הוא נחשב לשיא העידון. בארוחות הרשמיות בימי הביניים נהגו לאכול כשסכין אחוזה בכל יד.
אכילה בדרך זו היוותה התקדמות ברורה בנימוסי השולחן.
הסועדים השתמשו בסכין אחת כדי לייצב את הצלי במרכז השולחן ובשניה כדי לחתוך פרוסה מהצלי. כך יכלו לשרת עצמם מבלי לגעת בידים במזון המשותף.
אבל , הסכין אינה כלי מייצב טוב ביותר והאומצה המשופדת עליו נוטה להסתובב על הסכין למול הצלחת  כעל ציר - קשיים אלו  בייצוב הבשר הם שהביא להתפתחות המזלג.

ליוונים ולרומים היו מזלגות להוצאת אוכל מתוך כלי בישול חמים. כלים אלו מתוארים בכתביהם כדמויי קילשונים .
אולם, ככל הנראה לא היו להם מזלגות שולחן ומשערים שבתקופה זו לא שימשו המזלגות לאכילה .
מזלגות המטבח הראשונים היו בעלי שתי שיניים והם שימשו בעיקר להגשה וסיוע בחיתוך.

יתרונן של השיניים בייצוב הבשר על משטח החיתוך כדי שלא יסתובב היו מוכרים עוד בתקופה הפריהיסטורית בה  השתמשו במקלות מסועפים לשיפוד הבשר.
בחצרות מלכים של המזרח התיכון החלו להשתמש במזלג במאה השביעית לפנה"ס.
בשנת 1100 בערך הגיעו המזלגות לאיטליה. אולם רק במאה הארבע עשרה החלו להשתמש בהם שם באופן נרחב . ברשימת המצאי של מלך צרפת שארל החמישי שמלך בשנים 1364-1380 מוזכרים מזלגות זהב וכסף שעל פי הרישומים :
" שימשו רק לאכילת תותים ומזונות אחרים המלכלכים את האצבעות."
באנגליה הופיע המזלג רק במאה השבע עשרה , אך הוא נחשב בתחילה לקישוט מצועצע של נשים. אולם יתרונותיו השימושיים ככלי אידיאלי לסיוע בביתור ובהגשה אל הפה הגבירו את הפופולריות שלו ויחד עמה התפתחה צורתו.

מזלגות השולחן הראשונים עוצבו על פי מזלגות הביתור שהיו נהוגים במטבח ובהם שתי שיניים ישרות וארוכות. אולם בכדי להתאימם לשימוש כמזלגות שולחן נעשו בהם כמה שינויים עיצוביים :
במטבח - ככל שהשיניים ארוכות יותר הן יעילות יותר לייצוב נתחי בשר גדולים ,
אולם בשולחן הסעודה הן אינן נחוצות ולכן הן הלכו והתקצרו.
במטבח - כדי למנוע את הסתובבות הבשר על הצלחת בעת הפריסה ממנו היה צורך במרווח גדול בין שיני המזלג , באוכל - נשרו ברווח זה חתיכות מזון שלא ניתן היה לאוספן במזלג אלא אם כן שופדו.
לכן הוסיפו למזלג שן שלישית ביניהן שסייעה לו לתפקד ככף בהבאת האוכל אל הפה.
שלוש השיניים היו שיפור , אולם בתחילת המאה ה -18 גילו שארבע שיניים נוחות אפילו יותר . מזלגות כאלו שעוצבו בגרמניה נפוצו גם לאנגליה והפכו עד סוף המאה ה-19 למזלגות הסטנדרטיים והנפוצים ביותר.

האבולוציה של המזלג השפיעה מאוד על האבולוציה של סכין השולחן.
כאשר התחילו להשתמש במזלג לשיפוד מזון והבאתו אל הפה - נעשה חודו של הסכין מיותר. גם השימוש בסכין ככלי נשק ואכילה גם יחד הלך ופחת.
משתי סיבות אלו  התפתח עיצוב הסכין לחפץ שדומה פחות לכלי נשק ויותר לכלי חיתוך ומשטח לערום עליו את המזון ולהביאו אל הפה (מעין יעה ).
המהפיכה התעשייתית באנגליה איפשרה ליצר את הסכינים עם שני צדדים כמעט ישרים ומקבילים אך צורה זו הקשתה על פריסה באמצעותו.
מה שהביא לשינוי האחרון ולקימור להב הסכין לצורה המוכרת לנו כיום.

סיכום:
כפי שניתן ללמוד ממקרה המבחן של הסכין והמזלג צורתם של הדברים עוקבת והולכת אחר כשלונם בעשיית הדברים שהם אמורים לעשות.
תוך התמקדות בחסרונות ובד בבד ביכולות הטכנולוגיות שהתפתחו עוצבו חפצים חדשים וראויים לשימוש- כלומר הפונקציונליות או הנסיבתיות היא שהובילה את העיצוב במקרים אלו.
כפי שניתן לראות בעבודה אפילו פעולה פרימיטיבית ופשוטה כאכילה מקבלת משמעויות נוספות מהכלים המשמשים לביצועה.
ולכן המעצב ע"פ הגישה הנסיבתית אינו יכול להסתפק במתן צורה מתאימה לחפץ כלשהו, אלא הוא נושא בתפקיד חברתי ופוליטי. משום כך עליו להכיר באחריותו ולקבוע את העדפותיו לגבי אופיים ותכליתם של המוצרים שהוא מעצב ולגבי קהל היעד שהוא מעצב עבורו.

"העיצוב משול להולך על חבל
שצריך לשמור על איזון ושיווי משקל,
המתח הגדול בין שתי הנקודות הקוטביות
יוצר תנאים טובים להופעתו של עיצוב מוצלח"

האם המעצבים הסקנדינבים השואפים לספק את דרישותיו וצרכיו המשתנים של קהל הצרכנים (מתוך תחושת דאגה ואחריות לפעול לרווחתם של המשתמשים) מוותרים על ייחודם? האם גיבושו של קו עיצובי ניטרלי מטשטש את ההבדלים בין מעצב למעצב?
בעבודה זו אנסה לענות על שאלות אלה אשר עלו במהלך איסוף החומר אודות מאפייניו של העיצוב הסקנדינבי, התהוותו, והצלחתו הבינלאומית.
העיצוב הסקנדינבי המאופיין באיפוק, קו נקי, שימוש בחומרים טבעיים תוך שימוש בעבודות יצור ועיבוד מסורתיות וחדשניות, פונקציונאליות והומניזם חברתי - הוא דרך בה בחרו מעצבים סקנדינבים לעצב, לייצר מוצרי צריכה בהרגשת שליחות ואחריות כלפי קהל הצרכנים, לשיפור איכות חייהם תוך שאיפה לסביבה אסטתית יותר.
עיצוב זה המוגדר כניטרלי ומאופק אשר מצד אחד משלב את המוצר המוגמר בכל סביבה נתונה בצורה מושלמת אך מצד שני יש שיאשימו את המגמה המאופקת הזו כמצב בו אישיותו וייחודו של המעצב אינם באים לידי ביטוי.


“בית אמיתי הינו תערובת מרגשת
של סגנונות שונים המשקפים את הגרים בו
ואת אישיותם שלהם ולא של אף אחד אחר"

 


התהוותו של העיצוב הסקנדינבי
ארצות סקנדינביה: פינלנד, שוודיה, נורווגיה ודנמרק, היו בעברן אוכלוסיות בעלות אופי כפרי (מספר מועט של מתישבים על שטח נרחב) . אוכלוסיות אלה השתמשו בחומרי גלם אשר היו זמינים בסביבתם הקרובה כגון: עץ, אבן וברזל.
כתוצאה מכך פותחו טכניקות לחיתוך ועיבוד אותם חומרים ונוצרה מסורת יציבה של יצור חפצי בית בעבודת יד.

עד למלחמת העולם השנייה ההתפתחות התעשייתית בסקנדינביה היתה איטית, כך שלא נוצרה תחושה של שינוי מהפכני. העיצוב הסקנדינבי אופיין בפונקציונאליזם מיוחד, מקורי, מרוכך, בעל קונספט הומניסטי חברתי השונה מהתפיסה העיצובית הגרמנית (שהיתה דוגמטית, גאומטרית, בעלת קו עיצובי נוקשה).
העיצוב הסקנדינבי הביא עימו מסר, אידיאה חברתית, רצון לגרום לסביבה להראות טוב יותר, שיתוף פעולה בין מעצב - מהנדס - תעשיין תוך דאגה ואחריות לפעול לרווחתו של הלקוח ולכן הושקעו מאמצים לרתימת התעשייה לטובת הצרכן והשאיפה להרחיב את פס היצור גרמה להוזלת מחירי המוצרים מבלי לפגוע באיכותם (בפרקים 2 ו-3 יוגש פירוט של הרעיון ומאפייני העיצוב הסקנדינבי).
דגש על כלכלה לאומית יציבה על ידי שיווקו של מוצר איכותי בעל עיצוב מקורי תוך שילוב שתי שיטות יצור מסורתית וחדשנית - מודרנית, על מנת לכוון לשוק מצומצם של בעלי יכולת ומאוחר יותר לכלל האוכלוסיה.
המעצבים הסקנדינבים הגשימו את הפתרונות האוטופיים שהציעו מבקרי העיצוב המסחרי, הקפידו לקיים קשר עם בתי הספר לעיצוב ומוזאונים זאת על מנת להנחיל מורשת עיצובית בעלת מסר חברתי חשוב.
לאחר מלחמת העולם השנייה החל תהליך מואץ של תיעוש ובעקבות כך נהירה לערים הגדולות. בעקבות מצב חדש זה, נוצרו דרישות חדשות, המעצבים הסקנדינבים השכילו להתאים עצמם לתנאים החדשים שנוצרו ויצרו מוצרים בעלי קו עיצובי חדשני (תגובה מהירה לסיפוק צרכי לקוחות). במקביל התפתחו סטנדרטים גבוהים במישור הטכני, השימושי והאסטתי, השתתפויות בתערוכות בינלאומיות, וקצירת שבחים מצד המבקרים.
בפינלנד הושם דגש על עיצוב כלים (כלי זכוכית, קרמיקה וכסף) ותכשיטים.
השראה: הטבע במצבו הגולמי
גימור: עדין
קו עיצובי: מינימליסטי, מפותל, מופשט
שימוש בשיווק ופרסום מוצלחים שחיזקו את מעמדה של פינלנד בסחר העולמי.
התמקדות בצד הטכנולוגי והמבני של העיצוב וביישומו בייצור המוני.
מעצבים מובילים: אלבר אלטו (עיצוב תעשייתי), טאפיו וורקלה (כלי זכוכית), טימו סארפאנבה (כלי בית),
וואוקו אסקולין - נורמסניימי (טקסטיל).


מעצב: אלבר אלטו (1898-1976)
עיצוב: תעשייתי
חומרים: עץ, מתכת
מייסד חברת ARTEK
מוטו: יצירת רהיטים עמידים לאורך זמן
באיכות גבוהה תוך שימוש בשפת עיצוב
מינימליסטית ונקייה.
טכניקה: התמקד בטכניקת כיפוף העץ
חברת ARTEK מייצרת עד היום את דגמיו של אלבר אלטו
והם נמכרים עד היום בשל מראם המודרני חסר הגיל.

 


מעצב: טאפיו וורקלה (1915-1985)
עיצוב: כלים
חומרים: זכוכית, קרמיקה, כסף
מוטו:  "לכל חומר יש את החוקים הלא כתובים שלו, על
המעצב לשאוף להגיע להרמוניה עם החומר איתו הוא יוצר"
טכניקה: רישום סקיצות, בניית הדגמים בעץ ורק לאחר מכן
בנייתם הסופית בחומר הנבחר.

 


מעצב: טימו סארפאנבה (1926)
עיצוב: כלים
חומרים: זכוכית, קרמיקה, ברזל, עץ
מוטו:  תרגום עולם החומר לשירה
"היכולת לשנות חפצים יומיומיים לאמנות, נתינת תקווה בתוך קדרות החיים
מפני שבן הלוויה של היופי היא התקווה"
טכניקה: עבודה בעיקר בזכוכית

 


בדנמרק נוסדה "התצוגה הקבועה" שהיתה תערוכת קבע של ריהוט וכלי בית על פי רעיון
של המעצב קיי בויינסן (שנות  ה 30'), דנמרק נודעה בכלי הקרמיקה שלה, כלי כסף,טקסטיל וריהוט.
עיצוב: חקר צורות פשוטות, אלגנטיות ואווריריות, עיצוב מקורי וריאליסטי - חברתי.
מעצבי הפנים הדנים שכרו דירות לדוגמה, ריהטו אותן והשתמשו בהן כבמעבדה לבחינת הרהיטים ואת האווירה המושרת בדירות.

 

מעצב: האנס ווגנר
עיצוב: תעשייתי
חומרים: עץ

שוודיה היתה הראשונה בארצות סקנדינביה שגיבשה לעצמה מדיניות עיצוב של פשטות,
שימוש במקורות השראה מן הטבע ועיצוב במחיר סביר.
בשנת 1943  נוסדה חברת IKEA על ידי אינגבר קמפרד, ב-1953 נפתח אולם התצוגה הראשון
ולראשונה יכלו הקונים לראות את המוצרים בגודלם הטבעי, לגעת בהם ולנסותם.
בשנת 1955 נערכה בעיר HALSINBORG תערוכה שמטרתה היתה יצירת סביבה אסטתית
ושימושית למשתמש, המשתמש כנתון הראשון והחשוב ביותר המכתיב את כל שיקולי העיצוב.
מארגניה של התערוכה ערכו מחקרים אנתרופומטרים ופרסמו המלצות למידות נכונות בריהוט.
מטרה: יצירת סביבה ביתית, נעימה, אנושית וחמה
דגש: נוחות המוצרים
מחקר: מחקר ארגונומי מעמיק
חומרים: גמישים וטבעיים (רצועות בד, רצועות קש)
פס ייצור: המוני בנסיון לחקות את פס הייצור ההמוני האמריקאי
(הוביל לפיתוח תעשיית המכשור)
מטרה שיווקית: להתחרות בשוק הבינלאומי בכלל (וולוו, סאאב) ובשוק האמריקאי בפרט.

 


מעצב: סיגווארד ברנדוט (1907-2002)
עיצוב: כלים, עיצוב תעשייתי ועיצוב פנים
חומרים: זכוכית, קרמיקה, כסף, פלסטיק, פח

 

"העיצוב הינו מתח בין אומנות להנדסה
בין יצרן למהנדס
בין תרבויות שונות
בין מסורת להמצאות
בין ראציונליות לאינטואיציה
בין לוגיקה לרגש"

קונספט
מאפייני העיצוב הסקנדינבי נותנים מענה לאוכלוסיה רחבה הרוכשת מוצר מסוים הנכנס לבית שהינו מרוהט על פי טעמו של הקונה ולשלבו בצורה האופטימלית בביתו וזאת מבלי להאפיל על הריהוט הקיים אלא לשלבו ולתת אווירה הרמונית.
לכאורה המוצרים אינם בעלי נוכחות מודגשת, הם בעלי יופי שקט שאינו כופה עצמו על הקונה, אלא מספק תחושת נינוחות ורענונות (העיצוב הסקנדינבי בהתהוותו בא לספק מענה פסיכולוגי של ביתיות בתקופות החורף הארוכות).
המעצבים הסקנדינבים רואים בעבודתם שליחות לשרת את הלקוחות, להתאים עצמם לרווחתם ולא רק לספק את מאוויהם הפרטיים (בניגוד למעצבים-אמנים).
גם בעבר וגם בהווה זוכה העיצוב הסקנדינבי להצלחה בינלאומית מה שמוכיח כי ההחלטה לדבוק במאפיינים העיצובים המסוימים הללו התגלתה כנכונה.

מאפייני העיצוב הסקנדינבי


קו: נקי, מרוכך, צנוע

צורה: אלגנטית, אוורירית ופשוטה

עיצוב: מודרני, מינימליסטי, מאופק, אורגני, גרפי, חסר גיל


השראה: מן הטבע ומהסביבה הסובבת אותנו, החומר במצבו הגולמי.

חומרים: בעיקר טבעיים (*עץ, ברזל, קרמיקה, זכוכית, כסף, פח, כותנה ופשתן) ומלמין (פלסטיק)

אווירה:  נינוחה, אנושית, ביתית

צבעוניות:  הרמונית, עדינה, לפעמים עזה, שימוש בשניים עד שלושה צבעים לכל היותר


“Someone once said:The most beautiful mirror
Mirror their owners”

תהליכי תכנון
יעוד - קהל היעד עבורו יוצרים את המוצר, במקרה של חברת IKEA: המוצרים אמורים לשרת את כלל האוכלוסיה, כל אחד זכאי להנות מהמוצרים, הם נעשים עבורו ולרווחתו.
מחקר - בחברות גדולות מועסקים מספר מעצבי הבית וביחד עם מהנדסים הם בודקים לאיזה מוצר יש דרישה ומהו קהל היעד למוצר (סקר שוק), כיצד ניתן ליצרו בצורה האופטימאלית שיהיה נוח לשימוש

תוך ניצול טכנולוגיות מתקדמות ואם המוצר קיים כיצד לשפרו וזאת על ידי בניית אבטיפוס של המוצר ומבחני עמידות שונים שעליו לעבור. קיימים סוגים שונים של מחקרים: הנפוץ ביותר בתחום הרכב והריהוט הוא המחקר הארגונומי - מחקר הבודק איזו תנוחת ישיבה למשל, נוחה יותר. בדרך כלל תנוחה התומכת באיזור הגב התחתון ומונעת "החלקה" לזווית ישיבה שאינה בריאה היוצרת לחץ רב על החלק האחורי של הגב התחתון. מחקר זה הינו חשוב כשמפתחים כסאות, מערכות ישיבה שונות, כורסאות טלוויזיה, כסאות נהג ברכבים כיוון שמרביתינו מבלים את רוב שעות היום בישיבה ממושכת. מחקר נוסף הינו המחקר הטכנולוגי - מחקר רווח בתעשיית השינוע והמכשור לדוגמה: שיפור מנוע של מכונית הVOLVO  בדגם מסויים, לגרום לביצועים מצויינים ללא צריכה מוגזמת של דלק ואפילו לחיסכון משמעותי. ב- VOLVO עובדים ובודקים בעזרת מעבדות שונות במוסדות טכנולוגיים נחשבים כדי לשפר את הרכבי לרווחתו של הנהג ולהתחרות בשוק הבינלאומי. מחקר נוסף הינו מחקר חינוכי-חברתי - בחברת LEGO  שהיא חברה המפתחת משחקים (אבני משחק) שונים, כל משחק מיועד לקבוצת גיל שונה, לילדים, מחנכים, סטודנטים וגננות. בחברה פועלת חטיבה חינוכית המפקחת על המשחקים החינוכיים השונים תוך שימוש בכיתות משחק נסיוניות, בהם צופים החוקרים בילדים המשחקים על מנת לבדוק האם המשחק המסויים שפותח (לפני יציאתו לשוק) אכן מגרה את דמיונו של הילד? האם המשחק מפתח את החשיבה המושגית של הילד? האם הוא מעודד ליצירתיות? חברת LEGO מפתחת מוצרים המעודדים את הילדים לעבודת צוות, שפה, משחק לפי תור (סבלנות), מיומנויות חברתיות שונות ומעוניינת לחקור את תהליך הלמידה אצל ילדים בגילאים שונים.

 


צרכי שיווק - שיווק המוצר נעשה באמצעות אמצעי התקשורת השונים (טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות, קטלוגים וכו') כמסר המועבר לקהל היעד הנבחר. ב-IKEA לדוגמה, מאמינים בצורת פרסום ברורה וישירה: א) דיוור ישיר: שליחת קטלוג מוצרים מפורט בצירוף מחירים, הנשלח לכל בתי האב ללא תשלום, חלוקתו אף במרכזי קניות ראשיים וחלוקתו בחנויות IKEA בכל מחלקה. ב) מודעות בעיתון ובטלוויזיה: בהם ניראים המוצרים עצמם ללא שימוש בדוגמנים או גימיקים כולל פרסום המחירים באופן ברור (אמת בפרסום) ג) שימוש באולמות תצוגה רחבים: בהם מוצגים המוצרים וניתן לנסותם ולהתרשם מהם בגודלם הטבעי, חלק מאולם התצוגה מחולק לחדרים על פי מחלקות ורהיטים,

כך שהמבקרים יוכלו לקבל רעיונות לעיצוב פנים ויוכלו להתרשם בצורה אופטימאלית מן המוצרים בחלל מתאים. ישנו סוג נוסף של אולמות תצוגה והוא נקרא "מעבדה", זהו אולם תצוגה מתחלף בהתאם לפרוייקט, כלומר לקוח המבקש עיצוב פנים למשרד הנבנה במקביל, אינו יכול לדמיין כיצד יראה משרדו מאחר והציוד המשרדי שיקבל מהמוביל יונח בפינת המשרד, ארוז מחשש לפגיעה בו כיוון שהחדר עדיין אינו מוכן ואינו נקי, לכן ברשותו של האדריכל ישנו אולם תצוגה המחולק לחדרים המדמים את משרדו של הלקוח כפי שייראה בסיום הפרוייקט כולל תאורה מתאימה וקירות בצבע הנבחר (לעומת תוכנות המחשה תלת מימדיות).
4)השפעה על הסביבה -  ככל שפס היצור רחב יותר ירכשו יותר מוצרים והם יראו במקומות רבים (חשיפה גדולה). העיצוב הסקנדינבי הניטרלי ומינימליסטי מתמזג בכל סביבה ביתית וציבורית נוסיף לכך את העובדה כי ניתן להשיגו לרוב במחירים נוחים לכל כיס ומתאים את עצמו בהתאם לדרישות המשתנות. אחד המאפיינים החשובים ביותר, לעניות דעתי היא ההתחשבות בסביבה הרחוקה, כלומר מודעות אקולוגית: שימור הסביבה הטבעית על ידי שימוש בחומרים טבעיים (תוך תחושת כבוד לטבע ולמשאביו), מיחזור ונטיעת עצים במקום אלה שנכרתו לצורך הכנה וייצור רהיטים. בטקסטיל: שימוש רחב בסיבי כותנה ופשתן. בריהוט: שימוש בעיקר בעצים הגדלים באיזורים הצפוניים כגון: ליבנה, אשור, אלון ודובדבן במקרים שהעצים מיובאים  כמו לדוגמה חברת BERGA מייבאת עצי טיק מאינדונזיה, דואגת לכך כי העצים הנכרתים מהיערות הם בהסכם ונורמות מקובלות על ידי חוקי הייעור. בעשיית הרכב: שימוש באנרגיה סולרית על מנת לסנן את האוויר בתא הנוסעים מזיהום סביבתי וחיצוני.  

התאמה לצרכן -  הבנת צרכיו המשתנים של הצרכן והתאמת המוצרים לקהל היעד. אם מדובר בכלל האוכלוסיה כמו במקרה של IKEA אזי ההתחשבות בצרכנים תעשה על ידי פיתוח מוצרים נוחים (אחרי מחקר ארגונומי), עמידים, מודולרים, ארוזים בצורה כזו שתקל על איחסונם במחסן החנות ותקל על הצרכן להובילם,  מוצרים שקל להרכיבם באופן עצמאי על ידי הצרכן עצמו, תוך צירוף הוראות ברורות ושרטוטים (סיפוק הנאה מיידית מהמוצר עוד באותו יום). 

“Cars not for sake of cars, cars for the sake of people”
“Volvo cars are not engineered
They are not built and they are
Not constructed, they are
Brought to life
Concept  lab Volvo is where this
Process begins”
“The future created everyday”
“A car’s effect on the world is as important as
A cars’s effect on the driver”


גורמים מכתיבים
טכנולוגי -  בפיתוח של מוצר ישנם גורמים טכנולוגיים שצריך לקחת בחשבון כגון: חומרים מיוחדים עמידים בטמפרטורות קיצוניות, פיתוח מנועים מיוחדים הצורכים מעט דלק אך שומרים על ביצועים גבוהים, צמצום נזקים סביבתיים (זיהום, רעש) וכו', המעצב ביורן דאלסטרום התבקש לעצב מקדחת ענק השוברת אספלט המכסה את הכבישים, מאחר ולא היה לו בעבר פרוייקט דומה היה עליו ללמוד כיצד המכשיר הקיים עובד ומה צריך לשפר במכשיר החדש שיעצב. מאחר והבעיה המרכזית אותה נדרש לפתור היתה וויברציות חזקות העוברות לאדם המחזיק את המכשיר בעת הפעלתו.

ביורן הבין כי עליו ללמוד את הנושא ולעזרתו נחלצו מספר מהנדסי מכונות, לאחר ארבע שנים נבנה אבטיפוס למקדחה המיועדת שעבר בהצלחה מבחנים רבים ארוכי טווח, בסופו של תהליך ביורן עיצב מקדחה בעלת ידית ארגונומית הנוחה לאחיזה ממושכת, בעלת בולמי זעזועים. ביורן הצליח למנוע את העברתן של וויברציות לידית המקדחה על ידי הכנסת קפיצים המקבעים את מוט ההגנה של הידית החיצונית במקום, כך שהם מנמיכים את עוצמת הוויברציות האנכיות אך שומרים על היגוי אופקי הדרוש לעבודה במקדחה. 
ארגונומי -  חשיבות גדולה להנדסת האנוש לתחושת נוחות של המוצר, ברגע שהמוצר אסתטי אך לא נוח אף צרכן לא ירצה להשתמש בו (אלא אם זו יצירת אמנות של מעצב-אומן שמטרתו קישוטית). בתחום הריהוט - מערכות ישיבה ניתן לעצב כורסאות מיוחדות מבחינה עיצובית אך באותה מידה נוחות
כלכלי  -  ברגע שקהל היעד הינו כלל האוכלוסיה, כפי שאידיאל העיצוב הסקנדינבי דוגל בו והמוצר אינו מופנה לקהל יעד מסוים (נכים, ילדים וכו'), השאיפה היא שכל אחד יוכל לאפשר לעצמו כלכלית לרכוש את המוצר. לכן ב- IKEA למשל, המעצבים בודקים קודם כל איזה מוצר חסר או נצרך על ידי האוכלוסיה הכללית, קובעים לו מחיר תקרה, בדרך כלל בתמחור נמוך ככל האפשר, ותוך כדי יצור המוצר משתדלים להוזיל בעלויות, לחסוך בפעולות שאינן הכרחיות למוצר ועלולות לייקר אותו כגון, תהליכי יצור יקרים באיזורים שאינם נראים במוצר עצמו.
חברתי  -  האידיאל העיצובי סקנדינבי רואה את הזכות האישית של כל אחד מאיתנו להנות ממוצר מעוצב, באיכות גבוהה, עמידות, מוצר נוח (ארגונומי) לשימוש, שימושי והגורם אושר לכל אחד מאיתנו.

בטיחותי - על כל מוצר להיות בטיחותי, במיוחד כשהמוצר הינו רכב. בVOLVO הדגש הוא על מכונית בטוחה ביותר הכוללת איבזורים שונים: מערכת פנסים מתכווננת - לראיה טובה יותר של תוואי הדרך,  מערכת לראיית לילה בעלת חיישנים המתריעים לנהג על אובייקטים הקיימים מספר קילומטרים לפניו, חגורות בטיחות - חגורת בטיחות בעלת ארבע נקודות נעילה, מערכת המתריעה על השארת ילדים ברכב.
מסחרי -  צורת שיווק, קביעת תדמית ומסחור המוצר לקהל היעד, לדוגמה VOLVO הינה חברה המשווקת רכב בטיחותי מאוד, אמין, עמיד ביותר, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, וחומרים באיכות גבוהה, בעל עיצוב מינימליסטי כיאה למסורת העיצוב הסקנדינבית ונוח מאוד מבחינה ארגונומית, (לכן התדמית היא של הרכב בטיחותי ביותר) למרות שזו מכונית הנחשבת יוקרתית, החברה מציעה אמצעי תשלום נוחים (תשלום ראשון בגובה חצי מהמחיר הכללי והיתרה בארבעים ושמונה תשלומים ללא ריבית.

"מוצרים מעוצבים בצורה יוצאת דופן לשימוש יומיומי"

סיכום
1)העיצוב הסקנדינבי משרת את קהל היעד שלו - ולא מתוך מטרה מסחרית אלא אידיאלית
2)על המוצרים להיות פונקציונאליים, ארגונומים, מודולרים, להסב הנאה, לשפר את איכות חייו של הצרכן
3)לכל אחד מאיתנו הזכות להנות ממוצר איכותי4) איכות חייו של הצרכן תלויה במעצב
5) על המעצב להרגיש תחושת אחריות ודאגה ללקוחותיו6)בחברות גדולות מועסקים צוות מעצבי הבית שלא כמו באיטליה - מעצב כוכב
7)תחושת כבוד לחומר מצד המעצב
8)תחושת כבוד לאדם, למסורת, לעבודת היד, לטבע, לחיים
IKEA
"פתרונות לכל כיס - לחיים טובים יותר"
נעל בוקרים בסגנון אמריקאי, עיצוב: מטס סליוס

דעה אישית
המעצב הסקנדינבי הינו מעצב המשרת את הצרכן ורואה בכך שליחות, לא מתוך כניעה
אלא אתגר המשלב את כישוריו כמעצב ומתעל אותם למען הקהילה בה הוא חי בכלל
והחברה הבינלאומית בפרט, יצירת סביבה נעימה יותר לחיות בה, ראיה סוציאלית חיובית
ומבורכת, הבנה עמוקה כי השינוי צריך להתחיל מכל אחד מאיתנו כדי ליצור עולם טוב יותר
לחיות בו.

 

עיצוב: קמילה ווסמן, אדריכלות: וולנסטין ואוסטגרין
למרות הקו העיצובי המינימליסטי והניטרלי אין הכוונה לעיצוב שהוא חסר אישיות או המבטל
את ייחודיותו של המעצב אותו, עדיין ניתן להבדיל בין מעצב למעצב, אמנם ההבדלים הינם
מינוריים, אך אי אפשר שלא להתפעל מהמסר החברתי, עבודת הצוות של מעצב - מהנדס
- יצרן, התאמה לדרישות הלקוח המשתנות במהלך התקופות, זהו עיצוב חי, מתפתח וחכם.

"תרגום עולם החומר לשירה"


TIMO SARPANEVA


דודו ברקת,אמן, מעצב תכשיטים ומורה לתכשיטנות במרכז ללימודי-חוץ במכללת ויצו בחיפה,
עורר סערה בקיבוץ בארי,כשתערוכתו "disorder" אשר אמורה הייתה להיפתח בגלריה שבקיבוץ בוטלה,
עקב רצונו להציב מצלמות מעקב בחדר האוכל של הקיבוץ ולשדר את הנעשה בו בחלל הגלריה.

ההתנגדות שעורר הרעיון בקרב החברים הביא לפשרה שבה הוחלט שבחדר האוכל תוצב מצלמה אחת
אשר מיקומה יהיה ידוע לכולם.

דודו, אשר לטעמו הצנזורה שהופעלה ניטרלה את התערוכה ממשמעותה, החליט לגנזה,
אך לא לפני שלקח מצלמה , נכנס ללול התרנגולות שבפינת החי של הקיבוץ והסביר לתרנגולות את
הסיבות לביטול התערוכה.
השיחה עם התרנגולות הוצגה בגלריה במקום התערוכה המתוכננת.
ברקת ניסה לחשוף את הפיקציה של הקולקטיב דרך חדר האוכל, אשר על פי הבנתו הוא המקום
להתרחשויות ולגילויים מעניינים,  זה המקום בו עולים אל פני השטח המתחים, הפערים,
הקרעים והמחלוקות.

דודו ניסה לחשוף דרך צילום הנעשה בחדר האוכל, היבטים שונים של החברה הקיבוצית העכשווית.
הוא אמנם לא הצליח לחדור לנבכי הוויתם ויחסיהם הבין אישיים של החברים,
אך הצליח לחשוף את הרגישות הרבה של החברה הקיבוצית , אשר מנסה להראות את מה שכבר אין...

 

בשנת 2005 התקיימה במרכז ללימודי חוץ מכללת ויצו- חיפה,
תערוכה
בנושא המצב החברתי בארץ.
בתערוכה הציגו מרצים המלמדים במרכז ללימודי חוץ בתחומים:
עיצוב גרפי, עיצוב תכשיטים, עיצוב אופנה, צילום, אמנויות פלסטיות.

עבודתה של בת שבע אור

 

כי בימת החיים מטלטלת  ומתעתעת

מסצינה        -            לסצינה
משפע           -                לצנע
מצנעה - לראווה -   להחצנה

 

עבודתה של בת שבע אור

והמשחק  ממשיך עד   שהמסך    יורד.

ושוב   חוזר   על   עצמו,    אל    עצמו.

 

 

עבודתה של בת שבע אור

 

 

בת שבע אור- מעצבת ומרכזת לימודי תכשיטנות

עבודתה של דליה זוהר


הכל בגלל מסמר קטן
המסמר המקשר ! המסמר שחסר, והכל על חודו של מסמר. יש פעמים שעולמות קמים ונופלים על "מסמר קטן".


בעבודותי אפשרתי מימדים אחרים למסמר, כיצד מרקמים יכולים להתכנס או להפרד, מה הן הסיטואציות והדינמיקה,
שבין מסמר למסמר?

עבודתה של דליה זוהר

 

היחיד יכול לבוא אל הרבים באחדות כאחד. מרקמים ורבדים יכולים ליצור עניין רב,
הכל בנוי על היחיד,  כשהוא באחדות הוא נפלא הוא מוצנע ומוסתר אך קולו ויחודו נשמעים

עבודתה של דליה זוהר

 

 

דליה זוהר- מרצה ומעצבת בקורס תכשיטנות כמקצוע

עבודתו של דודו ברקת


תכשיטים צנועים

תכשיט וצניעות אלו שני מהלכים הנוגדים אחד את השני, התכשיט מעצם תפקידו הוא להסב את תשומת הלב
ולתבוע את נוכחותו בעולם, ההפך ממהלך הצניעות. אני ניגשתי למהלך המחשבתי, מהו תכשיט צנוע, ממקום פיזי.

עבודתו של דודו ברקת

כיצד נראה אובייקט צנוע, מהי הנוכחות, שלו בחלל ? וכיצד תכשיט שומר על צניעותו.
בחרתי להשתמש בחומרים דלים (קופסת שימורים,פרספקס) בהדגשות צנועות של זהב כסף. החשיבה הצורנית הובילה אותי למהלך נזירי וליצירת תכשיטים בעלי מסה אפסית ונוכחות נעלמת צניעות גורמת לתכשיט לדרוש את מקומו בעולם ובו זמנית לשמור על צניעותו.

 

 

עבודתו של דודו ברקת

 

 

דודו ברקת- מעצב ומורה בקורס תכשיטנות כמקצוע

עבודתה של לימור זריהן
עבודתה של לימור זריהן

 

 

לימור זריהן- מעצבת ואסיסטנטית בקורסי תכשיטנות

עבודתה של טליה פרץ
עבודתה של טליה פרץ

 

 

טליה פרץ- מעצבת ומרצה בקורס תכשיטנות כמקצוע

עבודתה של דליה בר אור


רוח הזמן

אופנה תמיד מכילה בתוכה את המודרנה, או בשפה סימבולית "רוח הזמן": "רוח הזמן היא ישות המלבישה עצמה בבגד המתאים לה ביותר, בדחותה את שאר האפשריות" * .  כך למשל, האמנציפאציה שלאחר מלחמת העולם הראשונה אפשרה לנערות הצעירות של שנות העשרים באמריקה, לקצר את שיערן וחצאיותיהן כביטוי חיצוני לשינוי התהומי שהובילו. כמו הבחורים הן רקדו, עישנו ושתו אלכוהול בפרהסיה עד השעות הקטנות של הלילה.

בזכות המשכורות שהרוויחו ובזבזו כאוות נפשן ובזכות התעוזה שהפגינו, בניגוד להתנהגות הנאותה והשמרנית עד זמנן.
ברוח הסוציאליזם, הבליט הממסד הציוני ערכים אשר קידשו, בין השאר, את ההסתפקות במועט. אחת הנגזרות מתפיסה זו הייתה הלבוש הנזירי עד כדי יחפנות, צניעות ודלות. בכתבה שפורסמה בכתב העת "9 בערב", מאי 1941 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, תחת הכותרת " היו שלום, גרבי משי!" נאמר שדור שלם של נשים הורגל לראות בגרבי המשי את אחד היסודות העיקריים של החיים:
"ברצון רב נכונות הנשים לנהוג באמבולנסים בינות מטרות, פצצות ופגזים. נכונות הן להתכלכל בשעועית ירוקה, בקלחי כרוב אם שעת החירום בה שרויה האומה תצווה על כך. מוכנות ומזומנות הן אפילו, אף כי מתוך חישוק שפתיים, לחלק את חדרי האמבטיה והמטבחים עם פליטים. אך למשמע המילים "לוותר על גרבי משי!", קול קינה ונהי עולה מתוך האוכלוסייה הנשית. ...המחשבה שיהיה הכרח להתנזר מאחד העידונים היקרים של הציוויליזציה, התירה בבת אחת את כל התשוקות הפרימיטיביות... דור שלם של הנשים הורגל לראות בגרבי משי את אחד היסודות העיקריים של החיים..."
איורי האופנה בתערוכה זו מהווים הומאז' לצניעות נשית מעודנת, בחיפוש אחר איזון, שקט וחיוך.
* 1994 burns  sproles

דליה בר אור- מעצבת ומרצה לעיצוב אופנה וסטיילינג

 

עבודתה של עינת שמיר

 

השאיפה לזהב

הזהב סימל מאז ומתמיד עושר, מעמד, רכוש הצלחה וכמו גם את השאיפה להשגתם. כשאין הוא נמצא בהישג ידינו, אפשר לבטא את השאיפה אליו בתחליף מוזהב, מעין זהב לעניים או זהב של שוטים. האלכימיה מבטיחה יצירת זהב יש מאין, כמו לבוש מוזהב שנוצר מכותנה ופוליאסטר.

עבודתה של עינת שמיר

 

 אפשר לראות בשימוש בתחליפי הזהב גם השלמה עם מצב קשה וזריעתו בניצנוצים של תקווה.  אפשר להתייחס לזהב בפשטות כאל צבע יפה, יוקרתי, נוצץ, מבריק, מאיר ומודגש על רקע של צבעים אחרים. צבע שיכול לטעת תקווה, להאיר עליבות ולייפות את חיינו.

עינת שמיר- מעצבת ומרצה בקורס עיצוב כובעים

עבודתו של דרור בן עמי

 

עקדה

הטריפטיכון מתייחס לנושא הקרבן וזהות האדם כישות פגיעה ושברירית. השילוב המשתקף בדמותו של הקרבן האולטימטיבי, הקדוש הנוצרי. מצד אחד גופו הצעיר, האסתטי והמושלם מיצג את האידיאל היופי הרנסנסי. מצד שני מצבו הקיומי הפצוע, המדמם וגוסס של אותו הגוף.

עבודתו של דרור בן עמי

 

השלמות והטוהר דרים בכפיפה אחת עם הפצע, הנכות והמוות. ההתמקדות בגוף המעונה משמשת סמל לאדם הפגוע, הקרבן בחברה בעלת צורך מתמיד בקורבנות בעלי אופי פוליטי, חברתי, דתי או מוסרי. המבט הקרוב, המתמקד בגוף הבשר הפצוע ובידיים המגפפות את אותו גוף, הוא גם מבט מציצני המחטט בפצעים וחושף אותם, מעין חשיפה  פורנוגרפית  של הסבל ללא מתן מקום לפרטי ולאינטימי.

דרור בן עמי- אמן ומרצה בקורס עיצוב גרפי ומכינה ללימודי עיצוב והכנת תיק עבודות

עבודתו של דב פז

 

עבודתו של דב פז

 

 

דב פז- מעצב ומרכז לימודי עיצוב גרפי

עבודתו של ירון חולין

 

תמונת מצב

כמו בזיפזופ אובססיבי בין הערוצים, בחיפוש אחר האושר האבוד, במציאות בה כולנו מחפשים את אמריקה הפרטית שלנו, מוצגות כאן סצינות קטועות הנראות לעיתים זרות ומנותקות.

עבודתו של ירון חולין

 

זהו מבט ציני על מציאות קודרת הארוזה בתוך חלומות נוצצים. זהו מבט מבוייש על גיבורי התרבות שלנו.
זהו מבט מתנצל על אידיאלים האבודים שלנו. זהו מבט מפוקח על, מה שיש...

ירון חולין- מעצב ומרצה בקורס עיצוב גרפי

עבודתה של רייצ'י וולפיש

 

 

רייצ'י וולפיש- מעצבת ומרצה בקורס עיצוב גרפי

עבודתה של שרון רהב
עבודתה של שרון רהב

 

 

שרון רהב- מעצבת ומרצה בקורס עיצוב גרפי

עבודתו של צחי פלד

 

LAZY

תופעה חדשה רווחת בחברה הישראלית, אם אתה לא מצליח כלכלית - אתה אשם. זוהי תולדה של ראיה קפיטליסטית המקדשת עבודה ורווחים כלכליים. אם אתה מרוויח אתה קיים  ואם לא - אתה לא כלום. 

עבודתו של צחי פלד

 

העני נשפט כעצלן ולא יוצלח וכן גם קשה היום, הזקן, המסכן וחסר המזל.
העבודה מדברת על כך שכולנו "עצלנים" בפוטנציה והמדינה היהודית, הדמוקרטית, קפיטליסטית נוטשת אותנו ברגעי חולשתנו.

צחי פלד- מעצב ומרצה בקורס עיצוב גרפי

עבודתו של דני אבקסיס
עבודתו של דני אבקסיס

 

 

דני אבקסיס- צלם ומרכז לימודי צילום

עבודתה של רחל ארז

 

מצוקותיים

עוני ומצוקה, עושר ואושר  האם הן תורשה גנטית או תכונה נרכשת?  האם העני יוצר את מצבו בעזרת דפוסי חשיבה מסוימים שהוא מכיל על עצמו?
האם המבנה החברתי של  עניים ועשירים הוא תוצאה של מעשיהם  בפועל או של  מחשבותיהם ?

עבודתה של רחל ארז

 

הקולז' שיצרתי, עוסק בתפיסות חברתיות ביחס לאנשים במצב של מצוקה מתמשכת, טרגדיה חברתית שהפכה נורמות של קיום קיצוני למצב חברתי קיים.

רחל ארז- צלמת ומרצה בקורס צילום

עבודתו של שמואל ליפקין

 

ה "מצב" או: A Bullet In the Eye  כדור בעין..אבל מפלסטיק

מוצגות כאן שלוש עבודות המהוות מסר זהה מבחינת המהות והתוכן. סגנון התצוגה משקף זרם תודעה שבו גרוי חזותי (אימאג') אחד מביא לאסוציאציה של אימאג' שני בשרשרת בלתי נגמרת.
סרטון הווידיאו מאחד את עבודות הרישום והצילום, ומהווה מסר אינטגרטיבי רב חושי של כל החומרים המוצגים.

העבודות התלויות על הקיר הן חומרי הגלם מהן נוצר הסרטון. העבודות הן פלשים של זיכרון, חלום, כאב וחרדות. החוויה החזותית מתערבבת ומתעצמת על ידי חווית הצליל. הצליל עצמו הוא תרכובת של מספר ערוצי סאונד ויוצר כאוס של הפרימיטיבי (קולות הקרב), המעורב בחוויית המוסיקה הנשגבת של מוצרט ובאך.
התייחסות מרכיבי התצוגה היא ל"מצב הישראלי". מצב קיומי של חרדות, לחצים חברתיים, מלחמה וכיבוש. קיום בתוך סתירות: "פריחה כלכלית" ועובדים שלא גומרים את החודש. חינוך "נהדר" ותלמידים אלימים ובורים. חיילים של אימא ומעשי אכזריות בשטחים הכבושים. את האור בקצה המנהרה כיבו הכדורים:
מצב קיצוני. מצב צעקני. מצב של ייאוש. מצב של תקווה. הברכה בצד הקללה.
יש לנו אהבה והיא תנצח.      את מי? ... בום

ליפקין שמואל- צלם ומרצה בקורס צילום כמקצוע

 

עבודתה של חנה שביב

 

       

 חנה שביב- צלמת ומרצה בקורס צילום כמקצוע

עבודתה של לידה שרת- מסד

 

עבודתה של לידה שרת-מסד

 

 

לידה שרת מסד- אמנית ומרצה בקורס עיצוב ארועים כמקצוע



יוסי למל (נולד ב-1957 בירושלים) הוא מעצב גרפי ישראלי העוסק בעיצוב כרזות ובפרסום. נודע בעולם בעקבות עיצוב כרזות בעלות אופי פוליטי-חברתי, ובהן כרזות לארגון אמנסטי העולמי וכרזות העוסקות בסכסוך היהודי-ערבי. למל זכה בפרסים רבים על עבודותיו בתחרויות עיצוב גרפי בארץ ובעולם. למל ניהל סוכנויות פרסום שונות, את המחלקה לתקשורת חזותית במכללת אסכולה-מימד וכיהן כדובר וחבר הוועדה המנהלת של אגודת המעצבים הגרפיים הישראלית.

 


אחת הכרזות שעיצב למל, הוצגה במוזיאון בהמבורג שבגרמניה בשנת 1995. הכרזה, נוצרה לרגל 55 שנים לשחרור אושוויץ, ובה צילום זרוע שעליה מקועקע מספר. הזרוע היא של אביו של למל, ניצול שואה.

עבודותיו עוסקות בהפרות של זכויות אדם, מחאה נגד עינויים, טרור בינלאומי ויחסי האיבה בין ישראל והפלסטינים. כרזותיו, שהוצגו ברחבי העולם וזכו בפרסים רבים, מאופיינות במסרים פרובוקטיבים וישירים. הוא זכה במקום הראשון בביאנלה לעיצוב גרפי בקוריאה בשנת 2002, ובפרסים נוספים בביאנלות במקסיקו וצ'כיה. תערוכותיו הוצגו בארצות הברית, גרמניה, סין, קרואטיה, הונגריה, סלובקיה, פולין, פינלנד ועוד.

למל עוסק גם בפעילות פוליטית דרך עבודתו בעיצוב "כרזות פירטיות" - כרזות מחאה אותן הוא תולה ברחבי תל אביב. הוא מימן עשרות עותקים של פוסטרים אלו.

רשימה חלקית של הפרסים בהם זכה:
מקום ראשון בתחרות עיצוב גרפי "אותות" בשנת 1993                 
מקום שני בתחרות עיצוב גרפי "אותות" בשנת 1994
מקום שני בביאנלה ה-16 לפרסום בבלגיה בשנת 1994
מקום ראשון בביאנלה הראשונה לעיצוב גרפי בקוריאה בשנת 2002
מקום ראשון בביאנלה השביעית לעיצוב גרפי במקסיקו בשנת 2002
פרס המבקרים בביאנלה ה-20 לעיצוב גרפי בצ'כיה בשנת 2002
פרסים שונים מאת האגודה לעיצוב גרפי בישראל בשנים 1996-2002
מקום ראשון בתחרות הלוגו של המשרד לאיכות הסביבה בשנת 2000.
מקום ראשון בתחרות הפרסום הישראלית על הקמפיין של שנת 1999.

 

דו שנתי
יום ראשון - מדיאטק הייטק  17:15 - 20:30
יום רביעי - לימודי חוץ ויצו חיפה, 17:15 - 20:30
134 מפגשים, 540 ש'+ שעות תירגול ופרוייקטים.

בשנים האחרונות חלה התפתחות עצומה בתחומי האינטראקטיב, חברות ומשרדים נדרשים לשירותים בתחום האפליקציות השונות, מבחינת התכנים המקוריים ברשתות השונות, ומבחינת אפליקציות בסיס כגון חנויות וירטואליות ופורטלים שונים. ההתפתחות בתחומי הסלולאר והטלוויזיה האינטראקטיבית, יצרו ביקוש לסוג חדש של מפתח שהוא גם מעצב, בעל כישורים ויכולות בעיצוב וגם מומחה תכנוני בתחום התכנותי-טכנולוגי.

'לימודי חוץ, המרכז האקדמי ויצו חיפה' ו- 'מדיאטק הייטק' מבית מטריקס, הינם שני גופים גדולים, מקצועיים ובעלי ניסיון מוניטין. לכן, עם ההתפתחות הטכנולוגית בתחום התקשורת והמדיה, שיצרה מרחבי עיסוק חדשים בהם שלובים זה בזה העיצוב וטכנולוגיות התקשורת היה זה אך טבעי, ששני הגופים המובילים בתחום ישלבו את משאבי הידע וכוח האדם המיומן, שלהם על מנת ליצור מוצר חדשני וייחודי, הקורס: עיצוב ופיתוח אינטראקטיבי - IDnD
שיתוף הפעולה בין הגופים ממקסם עבור הלומד הפוטנציאלי את האיכויות והיתרונות היחסיים של שני הגופים, ומאפשר לו ליהנות משני העולמות.

מיהו מעצב ומפתח אינטרקטיב?
מומחה במגוון תחומים שקשורים לתכנות, טכנולוגיה ועיצוב.

מה הזירות בהן הוא פועל? 
אפליקאציות לסלולאר -  iPhone ● אפליקציות לרשתות חברתיות Facebook- ● מערכות אינטראקטיביות●  ממשקי משתמש ● תוכנות חדשניות

מטרת הלימודים
הקניית יכולות הפקה, חשיבה, פיתוח ועיצוב של מערכות אינטראקטיביות מתקדמות על פי הצרכים בשוק התקשורת המתקדם בארץ ובעולם.  הסטודנט ילמד לחשוב, לתחקר ולאפיין מערכת מהשלב הראשוני תוך התחשבות  והכרות עם עולם השיווק, הפרסום והקידום ברשתות  ה-  IT/ITV והסלולאר .  כמו כן, ירכוש הסטודנט יכולות בקונספטים  כגון עיצוב ממשקי תוכנה, מולטימדיה, תנועה, סאונד, צילום, וארכיטקטורת מידע, ובשפות התכנות הנפוצות, בתכנון בסיסי נתונים, ומערכות ניהול תוכן.  בנוסף, ירכוש הסטודנט ידע והכרות עם הטכנולוגיות, שיטות העבודה והניהול בחברות המדיה והתקשורת המתקדמות. בתום חמישה סמסטרים יהיה התלמיד זכאי לתעודת גמר, לתעודת הסמכה מקצועית ויהיה בעל יכולת תפקוד עצמאי בכל מקום עבודה בתחום.

נושאי הלימוד בתחום הקונספט
ארכיטקטורת מידע: סידור נכון של האינפורמציה בתוך המערכת, תכנון סדרי עדיפות וכמות ומיקום הרפטציות של האינפורמציה, תכנון תפריטי הניווט מיקומם ומורכבותם,  החלטות לגבי תמהיל נכון של האלמנטים הויזואליים והטקסטואליים ומיקומם .
עיצוב ממשקי משתמש: מיקומים וצבעוניות נכונה של אלמנטים בממשק, בנייה ויכולת החלטה נכונה של האלמנטים השונים כגון כפתורים, סליידרים ועוד. החלטות נכונות לגבי אלמנטים בתנועה, בסאונד ובממשק עצמו.
עיצוב:  יסודות העיצוב, חשיבה צורנית, כושר תכנון וביטוי אסתטי, השפעת הצורה והצבע על עין הצופה, היחסים בין צורות, צבעים וחללים ומשקלם בעיצוב הכולל.
חשיבה גרפית: חשיבה מתקדמת, פיתוח רעיונות לתקשורת חזותית ויכולת יישומים תוך שמירה על ערכים אסתטיים.
איור ואנימציה : הכרות עם טכניקות וטרנדים באיור ובאנימציה, כולל משמעות העברת מסרים דרך תנועה .
סיפור ותסריט: תכנון סטוריבורד ובניית  סיפור - התחלה, שיא וסיום, חיתוך הסיפור והעברת המסר על ידי מקצב נכון.
כתב / טיפוגרפיה: הבנת מבנה האות בעברית ובלועזית . הכרה ושימוש בגופנים (פונטים) שונים.
צילום וצילום וידאו : קומפוזיציות צבע ותאורה בצילום, תנועות מצלמה ויצירת אוירה בזויות צילום, אפקטים קולנועיים והכרות עם ז'אנרים קולנועיים שונים.
סאונד : קונספטים מוסיקליים כגון מקצב, קומפוזיציה, צלילים והשפעתם על המשתמש .
פרסום וקידום ברשתות: הקניית יסודות בחשיבה פרסומית, הבנה וניתוח של קמפיינים, הכרות עם טכנולוגיות חיפוש ודרכים להשפיע על תוצאות חיפוש, קידום אורגני, הכרות עם שיטות מדידה לחשיפה לקמפיינים וכלי פרסום, כגון:google adwords .
הכרות עם עולם האינטראקטיב: רקע היסטורי של והתפתחות הטכנולוגיות, הכרות עם ה'שחקנים' העיקריים בארץ ובעולם תוך הבנת המגמות העתידיות. לימוד העקרונות הטכנולוגיים וכיצד התפתחו.
שיטות עבודה ניהול ותמחור פרויקטים, במסגרת פנים ארגונית בחברות גדולות ובמסגרות ספקים קטנות.

נושאי הלימוד בתחום הכלים
תכנות בסיסי: הכרות עם עולם התכנות, הכרות עם עקרונות בסיסיים,  הכרות עם שפות בסיסיות.
תכנות מתקדם: שפת javascript  כבסיס ביחס לשפות אחרות, actionscript  .
בניית ותכנון של מסדי נתונים: sql .
הכרות עם שפות תומכות רשתות: ajax php html css.
הכרות עם שרתים: apach  ii.
היכרות עם מערכות ניהול תוכן: joomla wordpress.
כלי תוכנה: לעריכת תמונה - photoshop • לעריכת וידאו -premier  • לעריכת אתרים - flash dreamweaver

תנאי הקבלה
• בחינת התאמה
• ריאיון אישי

הערות                                                                                                                                         
• קבלת פטור (באמצעות אישור מתאים) מחלק מתכנית הלימודים לא תזכה בהחזר כספי.
• תכנית הלימודים כוללת הרצאות, סדנאות מעשיות, שיעורים ותרגולים, מרצים אורחים, וסיורים במתקני וחברות תקשורת.
• מומלץ להצטייד במחשב נישא בעל יכולות גראפיות, חיבור סלולארי נייד, והתוכנות הרלוונטיות.
• בסיום הקורס, תלמיד שעמד בלימודים בהצלחה, זכאי לתעודת גמר חתומה על ידי מדיאטק הייטק ולימודי חוץ, המרכז האקדמי ויצו חיפה.
• בסיום הקורס יהיה על התלמידים לעמוד בבחינות הסמכה מקצועיות.

 

 

                         קורס יחודי
                        המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, לימודי חוץ
שנתי

 אנחנו שמחים לבשר כי לאור הצלחתו של הקורס הראשון, נפתחה ההרשמה לקבוצה השלישית להסמכת מורשה נגישות למתו"ס (מבנים, תשתיות וסביבה). הקורס פונה לאדריכלים, מהנדסים והנדסאים ומהווה תנאי מוקדם לרישום בפנקס המורשים ולקבלת רישיון לפעול כגורם מאשר המוסמך לחתום ולתת חוות דעת ויעוץ מקצועי בנושאי נגישות, בכל הקשור למבנה, תשתיות וסביבה, לשם התאמתם לדרישות החוק, התקנות והתקנים.
הקורס הינו מטעם לימודי חוץ, המרכז האקדמי ויצו חיפה ובפיקוח של אגף בכיר להכשרה לפיתוח כח אדם במשרד התמ"ת .

מרכזת הקורס: אדר' יונית קפלן

רקע
החל מה- 1 באוגוסט 2009, נכנס לתוקפו תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998,הקובע כי בתהליך ההנגשה קיימת חובת היוועצות עם מורשים לנגישות מתו"ס ומורשים לנגישות השירות, שהוכרו ככאלה ע"י המדינה לאחר הכשרה ייעודית בנושא.

פרטי הקורס
מועד פתיחת הקורס: ינואר 2011. יום הלימוד: שישי, 8:30-13:30
משך הקורס: 35 מפגשים, 200 שעות לימוד.


תנאי קבלה
• כמצוין בחוק.
• 3 שנות ניסיון בתכנון, מיום הרישום.

חשוב!
לצורך הבטחת מקום יש למלא את טופס ההרשמה המצורף למייל זה ולהחזירו בפקס/מייל יחד עם
אישור דיפלומה, אישור רישום בפנקס הרלוונטי, צילום ת.ז וניסיון תעסוקתי (המתייחס ל-3 שנות ניסיון בתכנון, מיום הרישום) -  בהתאם למפורט בקבצים המצורפים.

תנאים לקבלת תעודה:
1. עמידה בדרישות תוכנית הלימודים
2. השתתפות פעילה ב- 85% לפחות מהשיעורים
3. עמידה בבחינות  פנימיות
3. עמידה בבחינה חיצונית , עם ציון של 70 לפחות
4. הגשת פרויקט גמר, עם ציון של 70 לפחות

● הקורס נמצא בתהליכי אישור והכרה ומותנה במספר נרשמים.

לטופס הרשמה לחץ כאן
לפרטים נוספים ולצירת קשר לחץ כאן
 
 

                                                                         אוקטובר 2010                                                          
    תקנון תחרות "1000 חברים"
פרופיל לימודי חוץ חוגג למעלה מ- 1000 חברים וזו סיבה מספיק טובה לחגוג
ולהגיד לכל החברים 'תודה'.
אנחנו מזמינים אתכם, כל החברים, לחגוג איתנו, בתחרות עיצוב תמונת פרופיל ה- 1000.

פרטי התחרות:
• המטרה שלכם היא לעצב את 'פלקט ה- 1000'. לימודי חוץ ויצו חיפה חוגגים מעל 1000 חברים. הפלקט הזוכה יהיה לתמונת הפרופיל החדשה של העמוד למשך חודש ויזכה את הזוכה גם בפרס כספי.
• התחרות פתוחה לכל מי שהוא חבר בדף של לימודי החוץ, בין אם הוא תלמיד בלימודי החוץ מכללה ובין אם לא. משמע, התנאי היחידי להשתתף בתחרות הוא להיות חבר בדף הפייסבוק של לימודי חוץ.
• העבודות יוצגו בדף הפייסבוק של לימודי החוץ ויעמדו להצבעת הקהל.
• תנאי הכרחי ליכולת צפייה בעבודות וליכולת הצבעה הוא להיות חבר בדף הפייסבוק של לימודי החוץ.
• ההצבעה תתבצע במתכונת של כפתור ה-"like"  והעבודה הזוכה תהיה זו שיהיו לה הכי הרבה "לייקים".

השתתפות בתחרות מהווה הסכמה מראש ואישור ללימודי חוץ, המרכז האקדמי ויצו חיפה
לעשות שימוש בפלקט בכל הערוצים העומדים לרשותו.
פרסים
לזוכה תתאפשר הבחירה בין שני פרסים:
קופון הנחה בלימודים על סך 500 ₪  או זיכוי לרכישת ציוד בחנות לציוד לימודי על סך 500 ₪

פורמטים
• קבצי תמונה מסוג:  jpg, jpeg, gif, bmp, png, tif
• רזולוציה  של לפחות 72 dpi
• גודל -  כל גודל שהפייסבוק מאפשר להעלות

שלבי התחרות
• 1.11.2010 השקת התחרות בפייסבוק
• 1.12.2010 מועד סופי להגשת הסרטים
• 4.12.2010 פתיחת הצבעת הגולשים
• 11.12.2010 סגירת התחרות
• 12.12.2010 הכרזת הזוכים בדף הפייסבוק
הגשה
• את התמונה יש לשלוח למייל של דף הפייסבוק:wizo.limudy.huz@gmail.com
• בכותרת המייל יש לציין שם מלא + שם התחרות: 'תחרות ה- 1000'
• בגוף המייל יש לכתוב את שמכם וכתובת המייל שלכם כפי שהם בפייסבוק.

תהליך השיפוט
• הפלקט הזוכה יהיה זה שיהיה לו הכי הרבה "לייקים" מבין כל הכרזות
• במקרה של שוויון כי כמה כרזות, ההחלטה על העבודה הזוכה תקבע ע"י צוות שיפוט של 3 אנשי סגל מלימודי חוץ.

לפרטים נוספים על התחרות:
רעות 052-3469766 או למייל 
wizo.limudy.huz@gmail.com


לכניסה לדף הפייסבוק של לימודי חוץ לחץ כאן

מחכים לשמוע מכם ובהצלחה
לימודי חוץ, המרכז האקדמי ויצו חיפה וצוות הפייסבוק

בצער רב ובכאב עמוק אנו מודיעים כי בטרם עת הלך לעולמו המאייר,
האנימטור והמורה ברוך הכשרונות יוסי סלם ז"ל

יוסי, בוגר האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה במגמת עיצוב גרפי.
עבד כמאייר ואנימטור עצמאי. בין לקוחותיו: ,"Eric Cohen Books"חברת החשמל, "גורני אינטרקטיב" , ""Hotbar","Leadהוצאת ספרים "יסוד", "Pitspopany press"
עבודות נבחרות:  * אנימציה למשחקי מחשב לילדים, חברת "קומפי" ישראל. 
                           * הפקת סרטון אנימציה באורך 15 דקות בשילוב שחקנים עבור 
                             חברת "."My movies
                          * איור ספרי ילדים לשוק האמריקאי תחת המותג "Meet the yids"
                          * יצירת פיילוטים לסדרות אנימציה. 
                          * איור ספר ילדים עבור השוק האמריקאי "A Mitzva for Zelda"
                         * השתתפות בתחרויות אנימציה באינטרנט.


לצפייה בעבודותיו לחץ כאן

 


 

כתבו כבר עד בלי די על המהפכות והמהומות בעולם הערבי (בטוניס, מצרים, לוב, תימן, בחריין ומרוקו). גם על נשות המהפכה כבר כתבו (גם כאן).
על הנשים במהפכה הדעות חלוקות וקוטביות. החל מהתייחסות אליהן כאל מכינות השלטים והאוכל למפגינים, ועד לכותרות מצביעות עליהן ככח המניע שמאחרי המהפכה. גם בהקשר להשפעת המהפכה על ההטרדות המיניות חלוקות הדעות, החל מדיווחים על ירידה בהיקף ההטרדות המיניות במצרים וכלה בדיווח על התקיפה המינית של לארה לוגן כתבת CBS.
ימים יגידו מה היה מקומן של הנשים במהפכה, והאם הירידה בהטרדות המיניות של נשים היא תוצאה של ירידה בהטרדות או ירידה בדיווח על ההטרדות בלבד.
אבל עוד בטרם תחרוץ ההיסטוריה את משפטה, חורצים צילומי המהפכה בתודעתנו החזותית את משפטם. כיאה לעידן האינטרנטי שבו אנו חיים, הצלמים הפעם לא היו רק קומץ צלמי עיתונות מרחבי העולם המערבי, אלא המון של צלמי סלולרי.


 כל מי שברשותו טלפון נייד הפך למתעד האותנטי והאולטימטיבי של המהפכה. עיון בקטלוג הצילומים חושף תופעה מעניינת, המאחדת את העולם המערבי עם העולם הערבי, את העולם המעריך את עצמו כ'נאור' עם העולם הערבי המוערך על ידי המערב כנכשל, כאנטי-דמוקרטי ולכל היותר אוריינט-אקזוטי.
כל הצילומים כולם שותפים להצגה אחידה ומרכזית של הגברים למול הצגה שולית ולא אחידה של נשים. 'גברי המהפכה' הוצגו כמעט באופן בלעדי באופן שמנציח את המודל הגברי הברור. בכל התמונות אפשר לאתר סימנים מובהקים של גבריות, מיליטנטיות ומיליטריזם: אוחזים כלי נשק, לבושים בלבוש או בחלקי לבוש צבאי.

זווית הצילום של מרבית הצילומים היא מלמטה כלפי מעלה, באופן שמעצים את האובייקט המצולם ומעניק לו פרספקטיבה של גובה.
כל התמונות כאילו הוקפאו לרגע בזמן. הגברים בהן תועדו בשיאה של עשייה - הם נוסעים, יורים וצועדים. אקטיביים באופן כללי. ההצגה הזו של אקטיביות נתפסת בד"כ בצורה חיובית אצל הצופים, וכך מתקבע ומונצח מעמדם של גברי המהפכה באופן שתואם את הציפיות המוקדמות שלנו מהם.  אחים. לוחמים.
אבל בעוד שהגברים במהפכה הזו התאימו לכל טייפ קאסט של גבריות אליו היינו מוכנים מראש, אני מניחה שלא יהיה מופרך לטעון שנשות המהפכה היו בצורה מסוימת שבירה של סטריאוטיפ לו ציפינו מהן. זה בין היתר מסביר את העיסוק הרב ב'נשות המהפכה', כמשהו ששווה דיון בפני עצמו. דיון שהוצג בתקשורת כנושא  נפרד, העומד לצידו של העיסוק במהפכה עצמה וכמשני לו.
הדרך שבה לא מעט מצלמי המהפכה בחרו להתמודד עם השבר הזה בפרדיגמה היא מעניינת, ולדעתי  מעידה במובן מסוים על בלבול. הצגת הנשים במהפכה היא מאוד רב גונית.
לכאורה, יש כאן משהו משמח, שכאילו מצליח לשחרר את הנשים מהדימוי הסטריאוטיפי והקבוע שלהן, לטובת מודל מגוון יותר. אבל עיון מדויק יותר מראה שהרבה מאוד מהצילומים, על אף רבגוניות זו, ממקמים בכל זאת את האישה בשולי המהפכה ושבויים בתפיסה מגדרית שגויה.

קטגוריה ראשונה - נשיות מוחלשת
כאן אפשר לראות נשים במנוסה, נשים המבטאות כאב, תדהמה ובהלה בתנועות ידיים ובהבעות פנים. הבחירה בקלוז-אפים מעניקה לרקע של הצילומים חשיבות משנית. ההפרדה שבין האירוע גורם הבהלה - לבהלה עצמה, יש בה כדי להציג את הרגשות שמבטאות הנשים המצולמות כמנותקים מהקשר. ההיסטריה, לצורך העניין, אינה פונקציה של אירוע מפחיד או מלחיץ, אלא היא משהו שנובע מתוך האישה, בלי קשר למה שמסביבה.ההבדל בין יכולת העמידה הגברית לזו הנשית בולט בצילום בו נראים גבר ואישה לאחר הפגנה בה פוזר גז מדמיע. הגבר מושיט ממחטה לבנה לאישה ותומך בה.

אף ששניהם התנסו בחוויה דומה, ברור שגם גבר רגיל, שאינו לוחם, כמו זה הנראה בתמונה יצליח להתגבר על מה שאישה רגילה לא תעמוד בו.

קטגוריה שנייה - אישה, תמיד אישה…
בצילומים אחרים אפשר לראות אישוש של תפיסות סטריאוטיפיות ביחס לנשים: התקשטות, בצד התעסקות בפרטים וחוסר היכולת להתמקד בעיקר. האישה בורוד משוחחת בטלפון, משועשעת, שעה שמסביבה נראים גברים מודאגים המביטים לכל עבר. הבחירה להקפיא דווקא את הרגע הזה, להעלות אותו כתמונה רלוונטית, מציגה את האישה כאילו אינה קוראת את המצב לאשורו. מסביב מהפכה אידיאולוגית ערכית, והיא מפטפטת בטלפון. בצילום אחר, שלוש נשים, עם הגב אל המצלמה. שלושתן חסרות זהות ופנים, בכיסוי ראש וכפפות לבנות, מנקות, בתנועה אחידה וכאילו מאומנת כתובות גרפיטי מהקיר.

גם כאן, המודל הנשי הוא שולי, מצוי בצידה של המהפכה, כמו מספק הצדקה להימצאותן של הנשים בספירה הציבורית והסבר על תפקידן בה.

קטגוריה שלישית - ותודה לגברים שלנו…
דרך הצגה נוספת של נשים במהפכה היא בתמונות הללו, של נשיקות והכרת תודה לחיילים ולגברים. מרבית הנשים כאן הן בכיסוי ראש, שעומד בדיסוננס מסוים לפעולת הנשיקה שיש בה מן האינטימיות. ואולם, המגע עם הגבר הזר הופך ללגיטימי כשהוא נועד להאדיר את פועלו של הלוחם והמהפכן. הלגיטימציה לנהוג כך ניתנת לנשים לזמן שאול כדי לשרת מטרה גברית. גם כאן, הנשים מאופיינות בשוליות לעיקרי הדברים עצמם. הגברים עושים הפסקה קצרצרה בעיסוקים האמיתיים, על מנת להתפנות לצורך הנשי בהוקרת תודה. חלקם מחייכים בהבנה, חלקם נותרים אדישים לנוכח המחווה, ואולם הפער שבין האיפוק והשליטה ברגשות המאפיין את הגברים לבין פרץ הרגשות הבלתי נשלט הנשי נותר ברור לצופה.


קטגוריה רביעית - התומכות בקדאפי מחוץ לקונצנזוס
נשים 'אחרות' המוצגות בצילומים הן צילומיהן של 'תומכות קדאפי'. בעוד שמנעד התכונות שאפיין את הנשים ה'טובות' שראינו קודם נע בין חמלה, פחד, התרגשות והכרת תודה, כאן אנחנו רואים בעיקר כעס ושנאה. הנשים האלו הן תקיפות, מבטן עז, הן נראות כשואגות בזעם ועוצמה.
רבות מהן נושאות נשק, באגרופים קמוצים. הנשים הללו מעוררות בראש ובראשונה פחד. אפשר לראות הקבלה מסוימת בין היציאה מהקונצנזוס של המהפכה, לבין היציאה מהקונצנזוס לגבי הדימוי הנשי המקובל. הדימוי שהן מוצגות בו הוא גברי במקצת, שכמו מפקיע מהן נשיות שהייתה מתקבלת על הדעת.

במילים אחרות, את הבלבול שחוו צלמי המהפכה השונים מההתגייסות הנשית למהפכה, הם הצליחו להרגיע על ידי הכנסתן של הנשים, על אף הסיטואציה השונה מהמקובל אולי, לתוך עולם דימויים מוגדר וקבוע, שמאפשר להישאר עם הפרדיגמה הנשית המקובלת טרם המהפכה.
לכאורה, אפשר לטעון נגדי - התמונות הללו צילמו רגעים אמיתיים, אין כאן ציור, ואין כאן יצירה קולנועית, אלא תיעוד של המציאות כהוויתה. אבל אני מאמינה שגם תמונה היא למעשה אוסף של בחירות. לאיזה פריים לכוון את המצלמה, באיזה רגע בדיוק לצלם, מאיזו זוית וכו'. אוסף הבחירות הללו, מוכרע לדעתי כמעט תמיד מהדרך הרגילה שנוח לתפוס בה נשים, מהרצון לא לייצר מודלים נשיים החותרים תחת כל הנחה פטריארכאלית שלה התרגלנו, ואותה רוצים לא מעט מהצלמים לשמר גם אחרי המהפכה.


ורגע לפני הסוף, בין שלל התמונות שתיעדו את המהפכה, אפשר היה בכל זאת למצוא כמה תמונות המציגות מודל נשי שמאתגר תפיסות מקובלות. אלו לא תמונות מייצגות, אך בולטת בהן עוצמה נשית מעוררת השראה.
הזמנה לתערוכה

לימודי חוץ, המרכז האקדמי ויצו חיפה מציג: תערוכת בוגרים 2010/2011


התערוכה פתוחה לקהל:
מיום שישי 9.9.2011 ועד יום שבת 24.9.2011


שעות הפתיחה:
ראשון-חמישי 18:00-12:00
שישי - שבת 14:00-10:00

הכניסה חופשית.....

טקס פתיחת תערוכה

יום ראשון 25.12.11 לא יתקיימו לימודים,
חופשת חנוכה.

חג שמח

שלום רב,
אנו שמחים על פנייתך אלינו והתעניינותך בלימודי חוץ, המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה.
נפתחה ההרשמה לשנת הלימודים הבאה תשע"ג, 2012-2013.
מועד פתיחת הלימודים: אוקטובר - נובמבר 2012, בהתאם לקורסים השונים.

לימודי החוץ של המרכז האקדמי ויצו חיפה הוקמו לפני 25 שנה כמרכז עצמאי ללימודי עיצוב ואמנות המבוסס על התשתיות הקיימות במכללה. לידיעתך, גם התלמידים של לימודי חוץ זכאים לכרטיס סטודנט של אגודת הסטודנטים הארצית, הכוללת הטבות מגוונות.
סגל ההוראה מורכב ממעצבים ומאמנים מומחים בתחומם, יוצרים פעילים, מרצים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה בארץ. קבוצות הלימוד קטנות ומאפשרות התייחסות אישית לכל תלמיד, אקלים של התפתחות יצירה, צמיחה ואוירה רצינית ומעמיקה.

מידע מלא אודות הקורס/ים ניתן למצוא במייל שנשלח אליך או באתר לימודי חוץ: www.wizoex.co.il
אם לא קבלת מייל מומלץ ליצור קשר עם מרכז מידע והרשמה : 1800-770-990

ערב פתוח. לפניכם פירוט מועדי הערבים הפתוחים בהם ניתן להתרשם מהקורסים השונים, התכנים, סביבת  הלימודים, המרצים ועוד. בנוסף מופיעים מועדי המיונים.
שימו לב כי עבור קורסי האופנה קיימים מועדים נפרדים. יש לאשר הגעה.
כלל הקורסים (ללא אופנה)
יום שני     16.7.12  19:30-18:00
יום רביעי   5.9.12   19:30-18:00
* ייתכנו שינויים במועדי והזמנים הנתונים.
יש לעקוב אחרי פרסומים או לבדוק עם מרכז מידע והרשמה
מועדי מיונים לקורסים המקצועיים
יום רביעי               25.7.12             החל מ-15:00
יום שלישי, רביעי    12.9.12-11.9.12  החל מ-15:00

בי"ס לאופנה בלבד
יום שלישי    31.7.12  19:30-18:00
יום רביעי     12.9.12  19:30-18:00
* ייתכנו שינויים במועדי והזמנים הנתונים.
יש לעקוב אחרי פרסומים או לבדוק עם מרכז מידע והרשמה
מועדי מיונים לאופנה:
יום שני, שלישי   7.8.12 -6.8.12   החל מ-15:00
יום חמישי         20.9.12             החל מ-15:00


הנרשמים בערב הפתוח ייהנו מ- 350 ₪ הנחה בשכר הלימוד

תהליך ההרשמה
• טופס הרשמה: לאחר מילוי כל הפרטים יש להחזירו,  בצירוף דמי ההרשמה, באחת מהדרכים הבאות:
 ישירות למרכז מידע והרשמה בימים א' עד ד' 9:00 - 18:30,  ה'  9:00 - 17:00
 באמצעות הדואר לכתובת: המרכז האקדמי ויצו חיפה, לידי מרכז מידע והרשמה, רח' הגנים 21,  ת.ד. 9034, חיפה 31090
 באמצעות הפקס: 1534-8562566
 באמצעות המייל:
info@wizodzn.ac.il

• דמי הרשמה: סך של  350 ₪ . 
אופן הסדרת תשלום דמי ההרשמה לאחר מסירת טופס הרשמה:
 תשלום במרכז מידע והרשמה באמצעות המחאה (צ'ק) או מזומן.
 טלפונית באמצעות כרטיס אשראי : רויטל -  04-8562552, פנינית - 04-8562567

שכר לימוד: רק הסדרת שכר הלימוד מבטיחה את מקומך בקורס. כל הקודם זוכה.
בקורסים בהם מתקיים מבחן התאמה, המועד האחרון לתשלום שכ"ל ישלח עם מכתב הקבלה.

הנחות: לרשותכם מגוון הנחות בשכר הלימוד
 הנחת ערב פתוח - הנרשמים בערב הפתוח ייהנו מ 350 ₪ הנחה בשכר הלימוד.
 הנחת הרשמה מוקדמת : המקדימים להסדיר את מלוא שכר הלימוד עד 30/09/2012 ייהנו מהנחה נוספת. גובה ההנחה המדוייק של כל קורס מפורט בדף הקורס שנשלח אליך במייל ובכפוף לתקנון.
 הנחות נוספות מיתרת הסכום לאחר ההנחה כגון: הנחת מזומן, הנחות לשני בני משפחה מקרבה
ראשונה, הנחת תושב ותיק ועוד.

ניתן להנות מעד 1,000 ₪ הנחה. יש כפל הנחות 

את שכר הלימוד ניתן להסדיר באמצעות כרטיס אשראי, מזומן או שיקים באופן הבא:
 לתשלום במזומן / שיקים בלבד:
במדור שכר לימוד - הגב' מירי וולף,
בימים א', ג', ד' 8:00-12:00 בטלפון 04-8562513
במזכירות לימודי חוץ, בימים א'-ה', 
12:00-19:00, בטלפון 04-8562545
 לתשלום בכרטיס אשראי בלבד:
גב' אנה זכרוב,
בימים א', ד' 8:00-12:00, יום ג' 8:00-15:00 בטלפון 04-8562511
במזכירות לימודי חוץ,
בימים א'-ה', 12:00-19:00 בטלפון 04-8562545

 


במסגרת מעורבות המרכז ללימודי חוץ, מכללת ויצ"ו חיפה בקהילה, מעורבות הנובעת מהתפיסה שעיצוב, באשר הוא על כל תחומיו המגוונים,צריך להיות בקשר הדוק מול החברה, התקיים פרוייקט בשיתוף פעולה בין המרכז ובין המעון לנשים מוכות בחיפה.

מערכת היחסים בין המרכז ללימודי חוץ והמעון לנשים מוכות מבוססת על שיתוף פעולה מתרים על בסיס מקצועי - עיצובי, כלומר, הפרוייקט  מהווה אתגר מקצועי - עיצובי לתלמידים ועונה על צורך אמיתי במעון.


בפרוייקט זה נשלחו תלמידי הקורס לעיצוב גרפי, הלומדים איור בשנה ב'(בהנחיית המאיירת גיל - לי אלון קוריאל) לעצב ולאייר ספר ילדים המכיל  את הטקסט הטיפולי המשמש את המטפלים בתהליך קליטתו של ילד במעון לנשים מוכות.

הנחת היסוד של הפרוייקט הייתה שהספר יהיה חיוני בתהליך קליטת  הילד החדש למעון, משום שהוא מעביר את העקרונות הבסיסיים עליהם  מושתת המעון.

הטקסט אתו התמודדו התלמידים נשלח אלינו מהצוות הטיפולי התומך במעון והוא עובד חזותית  לספר מתאר את התנהלות חיי היומיום החדשים. את סידורי האוכל החדשים, ההתמודדות עם שינה בחדר עם אנשים נוספים, המפגש עם בית ספר וחברים חדשים ועוד.



הספר מסביר לילד כיצד להתמודד עם התחושות והרגשות המלווים אותו במצבו החדש ובהם העצב של אמא  ושל הילד עצמו, הכעס על הילדים האחרים שבמעון והדרך להתמודד עם רגשות אלה באופן שונה ממה שהיה רגיל עד כה.

המטפלים במעון חשו שעל ידי ספר הילדים המאויר הם יוכלו להעביר את את  התהליך הטיפולי בדרך שונה. ספר ילדים אישי שהילד מזדהה עם הסיפור בו  עשוי ליצור אוירה פחות מאיימת.

הרעיון היה שתהליך הטיפול יהיה מלווה באמצעות הספר אותו יקבל הילד כשי  אישי, שיהווה עבורו ציון דרך לטראומה ול"מסע" שעבר ביחד עם אמו ואולי אף ציון דרך לחיים החדשים שיתחילו.

תהליך העיצוב שראשיתו בלמידה של הסטודנטים את הבעיה והשלכותיה, כלל ביקורים הדדיים ואינסוף שיחות, היה מפגש הדדי מרתק. התהליך  חידד דילמות טיפוליות שהתלמידים חוו בתהליך ההעברה הרעיונית חזותית. למשל: התלמידים התלבטו בשאלה האם ליצור את הספר אופטימי יותר כדי להקל על ההזדהות של הילד, או שמא לנסות וליצור תמונה מוחשית על מנת שהספר יספר את הסיפור הכי קרוב למציאות אותה חווה הילד, ולהעביר  לילד את החיים במעון כמו שהם ללא צביעת המציאות באור 'ורוד' ויצירת פערים בין המסופר למציאות.


דילמה מעניינת נוספת הייתה כיצד להתמודד עם דמות האב שהוא הגורם לבריחה מהבית. בהקשר לאביו חווה הילד מערבולת מורכבת של רגשות ובהם, כעס על אבא, חרדה, חשש מנטישה וגעגועים. אחד השלבים בתהליך הטיפולי הוא "מרכז הקשר" שבו פוגש הילד לאחר זמן מה את אביו במטרה ליצור תשתית לחידוש הקשר והשיבה הביתה. מעניין היה לראות שתלמידים שונים בחרו להתמודד באופן שונה עם דמות האב.

בסופו של דבר יצרו תלמידי הקורס לעיצוב גרפי ואיור ספרים צבעוניים, יפים ומאוירים הממחישים  בצורה הטובה ביותר והנכונה ביותר את אופן החיים במעון לנשים מוכות.

אם פרוייקט כזה מצליח לשפר  ולו במקצת את ההרגשה של הילדים המתגוררים במעון לנשים מוכות, אם הפרוייקט מצליח ואפילו לרגע, לצבוע את חייהם בצבעים עליזים יותר ופחות קודרים, דיינו.

שיטת הניווט בעזרת  "שביל קליפות התפוזים", שם ישראלי שהמצאתי בזה הרגע למונח פירורי לחם, היא השיטה שבה בכל דף מופיעה רשימה ליניארית של קישורים בהתאם למיקום שלך בתוך הארכיטקטורה של אתר האינטרנט שבו אתה גולש לדוגמה:  Home-->products-->books-->adventure

מחקרים (Maldonado & Resnick, 2002; Bowler, Ng, & Schwartz, 2001) מראים ששימוש ב שיטת "שביל קליפות התפוזים" גרמה ליעילות רבה יותר בהשלמת משימות והשגת צרכי המשתמש באתר האינטרנט.

מצד שני מחקרים (Lida, Hull, & Pilcher, 2003) מראים שבהנתן למשתמש אפשרויות ניווט נוספות כגון תפריט או אפילו רק כפתורי קדימה אחורה של הדפדפן (הקיימים תמיד) הוא יעדיף להשתמש בהם, ולא ישתמש ב"שביל".

מסקנה, הכלי יעיל, ואנשים לא משתמשים בו.

 Lazar and Eisenbrey (2000) מדווחים שאנשים פשוט לא מסתכלים על ה"שביל" , בעוד Shneiderman (1998)  טוען שרק משתמשים חדשים באתר לא משתמשים, בעוד אנשים המשתמשים באותו אתר שוב ושוב כן  יגיעו בסוף לשימוש ב"שביל".

נשאלת השאלה: מאחר והכלי הוא טוב, האם יש דרך לגרום לאנשים להשתמש בו?  כאן עולה שאלת ה"חינוך" האם ניתן לחנך את המשתמש לשימוש בדבר שבאופן טבעי הוא לא משתמש בו. במחקר שבו לקחו שתי קבוצות של משתמשים, ולקבוצה אחת הראו את קיומו של ה"שביל" והסבירו את יעילותו (אבל לא בקשו במפורש להשתמש בו), התברר, שלא ניתן לחנך, וגם המשתמשים ה"מודעים" לא השתמשו בצורה משמעותית ב"שביל".

עדיין לא ידוע לי על מחקר שבו לקחו את ה"שביל" הטקסטואלי  ונתנו לו (look  ) מראה  של תפריט רגיל  לדעתי זה יכול להיות תרגיל מעניין שיפתור את הבעייה, ואני שמח ברגע זה להציג את האתגר לפני הקוראים.

בכל מקרה אנו יכולים ללמוד מכל האמור עד כאן, ששיטת ה"שביל" יכולה להיות טובה במספר מצבים: באתרים שהמשתמשים הם שבויים ומחוייבים (כמו אינטראנטים פנימיים של חברות), ניתן לכוף את המשתמש לשיטה היותר טובה.כמו כן, באתרים בהם אנשים משתמשים קבוע לאורך זמן, (כמו פורטלים או חנויות פופולריות), רצוי "להציע" את השימוש "בשביל".

לסיום ברצוני להוסיף דבר מנסיוני. במחקרים המתוארים דואגים לבדוק ע"י אוכלוסיית משתמשים מגוונת בעלת תמהיל כללי של גברים נשים סטודנטים ובעלי מקצועות שונים. אני שמתי לב, שיש הבדל בהתייחסות למערכות הניווט אצל אוכלוסיות בעלות שייכות מקצועית שונה. כלומר, יש מקצועות כמו מדעים ותיכנות (מיקצועות ריאליים) שבהם רוב האוכלוסיה בעלת "ראייה לוגית",  ויש מקצועות כגון אומנות הסטוריה ופסיכולוגיה, (מקצועות הומניים) שבהם רוב האוכלוסייה בעלת  "ראייה ויזואלית". לבעלי ה"ראייה הלוגית", יש יותר נטייה להשתמש בשיטת ה"שביל",  מלבעלי "הראייה הויזואלית". לכן , באתרים המיועדים לקהל מטרה של מתכנתים לדוגמא, כן רצוי להשתמש ב"שביל", ואולי אפילו ככלי ניווט יחיד.

מה דעתכם?.

על פי מילון אבן שושן, מקור המילה "קטלוג" הוא יווני, ומשמעותה - רשימה, פירוט. ההגדרה שלו למונח זה היא - רשימה של דברים שונים: סחורות, מוצרים, טיפוסי מכונות וכדומה. תערוכה היא אוסף של מוצגים שונים, הערוכים לראווה לקהל. מכאן שקטלוג לתערוכה אמור להיות רשימה של אותם מוצגים, הערוכה על פי סדר הצגתם. אולם מרבית הקטלוגים שאנו מכירים אינם נראים כרשימה נטו אלא כספר או כאלבום, שאמנם מכיל רשימה, אך מצויים בו גם מאמרים, חומר רקע, תמונות, איורים, כיתובים, אינדקס, רשימה ביבליוגרפית, קרדיטס ועוד.

קטלוג לתערוכה הוא פרוייקט מורכב, שבהפקתו מעורבים אנשים רבים. בדרך כלל מדובר באוצר התערוכה, יועץ מדעי לתערוכה, עורך הקטלוג, מעצב הקטלוג, כותבי המאמרים, מתרגמים, עורך לשוני לכל שפה, מגיהים, צלמים, מתאם דפוס והפקה, ועוד. כל אחד מאלה שנמנו כאן תורם את הידע והניסיון שלו בתחום שהוא מופקד עליו. כל אחד אמנם בקיא בתחומו, אך לעיתים קרובות אין הוא מודע למורכבות ההפקה של קטלוג ולהיבטים שונים שלה: העלויות, תהליכי ההדפסה והכריכה, לוח הזמנים וכד'. בהמשך הדברים יעשה ניסיון להכיר את הנושא ולהאירו מן ההיבט העיצובי, עם התייחסות לשאר מרכיבי ההפקה, המהווים חלק בלתי נפרד מהעיצוב. מן הראוי להדגיש, שאין כוונת הדברים להגדיר כללים ופרמטרים קבועים לעיצובו של קטלוג, שכן כל קטלוג אמור לשקף ולתעד תערוכה מסוימת, המוצגת במוזיאון רב תחומי או במוזיאון העוסק בתחומים מוגדרים וייחודיים רק לו. כשם שאין מוזיאון אחד דומה למשנהו, כן אין תערוכה אחת דומה למשנה. יש קטלוג שנועד ללוות ולתעד תערוכה שיש לה ערך "נצחי", ולפיכך חשיבותו בכך שהוא בגדר מסמך הנשאר גם אחרי נעילת התערוכה; ולעומתו יש קטלוג שערכו תקף לרגע ולמקום מסוימים , למשל, קטלוג המשמש פרסום עזר למבקרי התערוכה. יש קטלוגים שחשיבותם בערכם המחקרי, בערכם הדידקטי או בהצגה ויזואלית איכותית של המוצגים, ולעומתם קטלוגים שחשיבותם בכל התחומים האלה.

המעצב הגרפי ועיצוב קטלוג לתערוכה
עיצוב קטלוג לתערוכה הוא התמודדות אינטלקטואלית, טכנית ואסתטית, המחייבת את המעצב הגרפי להתייחס להפקתו באופן שונה מאשר להפקת פרסומים אחרים. תפקידו העיקרי של המעצב הוא לתרגם את החומרים הנתונים, הטקסטואליים, והאילוסטרטיביים, ללשון צורנית המובנת לקהל שהקטלוג מיועד לו. בידו מופקד עיצוב החומר, עימודו, הבאתו לבית הדפוס, טיפול ופיקוח על כל שלבי ההדפסה וההפקה. כדי שיוכל להתמודד עם מגוון רב של נושאים, רצוי שהמעצב יהיה בעל ידע כללי באומנויות, במדעי הרוח והחברה, בשיווק ובתקשורת.; אך בעיקר ביכולת ניתוח שתאפשר לו לאסוף מידע על מגוון נושאים, למיינו ולמקדו בצורכי הקטלוג הספציפי. עיצוב הקטלוג מחייב פגישות עבודה עם המעורבים בתערוכה, האוצר ועורך הפרסומים, לשם קבלת חומר רקע על התערוכה, לימוד הנושא והכרתו, עיון בכל החומר הוויזואלי שנאסף כאופציה להצגה בתערוכה, גם זה שלא נועד לקטלוג, הגדרת מטרת התערוכה וקהל היעד, תקציב ההפקה ולוח זמנים. בעיצוב קטלוג באה לידי ביטוי הבעייתיות של המעצב הגרפי כאמן יוצר. בניגוד לעיצוב גרפי בתחומים אחרים, בקטלוג יש מערכת אילוצים המגבילה כביכול את חופש הדמיון והיצירתיות של המעצב. מאחר שהקטלוג הוא מוצר נלווה לתערוכה, הוא חייב להיות צמוד לקונספט שלה ולהשתמש בחומרים המוצגים בה.
דהיינו, הצגה מאוזנת של החומר הוויזואלי וחלוקה נושאית המוכתבת על ידי מבנה התערוכה. אין המעצב רשאי לנתק עצמו מאילוצים אלה ולהחליט החלטות שיסודן בעיצוב אסתטי בלבד, ולעשות לעצמו "חגיגה" פרטית משלו. התהליך היצירתי של המעצב חייב להתרכז בהגדרה נכונה של הבעיות המתעוררות במהלך העבודה ובמציאת פתרון הולם להן. כיוון שאין שתי בעיות זהות, פתרון מדויק לכל בעיה חייב להיות מקורי ויחודי, ובכך באה לידי ביטוי היצירתיות.
המעצב צריך לדעת להבדיל בין עיצוב חוברת, ספר ואלבום בנושא מסוים ובין עיצוב קטלוג לתערוכה באותו נושא. לדוגמה: עיצוב אלבום יוקרתי המציג את ירושלים לתקופותיה, מאפשר שימוש חופשי בכל האמצעים והאפקטים הגרפיים. דבר זה אינו אפשרי כאשר מדובר בקטלוג של תערוכה המציגה יצירות של ציירים שציירו את ירושלים בכל הזמנים. בשניהם הנושא המרכזי הוא אמנם ירושלים לאורך הדורות, אולם בקטלוג מועבר הנושא באמצעות יצירותיהם של האמנים, ואין הוא זקוק לתוספת יצירתיות גרפית כדי להעביר את המסר. במבואות של קטלוג מעין זה יהיה מקום להרחיב בחומרי רקע אילוסטרטיביים, המאירים את התקופה או הנושא, אבל אין מקום להשתמש בו באפקטים גרפיים קישוטיים כדי לייפות את הנושא וליצור גירויים חזותיים שאינם רלוונטיים ואינטגרליים לחומר המוצג בתערוכה.
יש אומרים שבכל מעצב גרפי חבוי אמן מתוסכל, שהוא אמן שעדיים לא זכה להיות מוצג במוזיאון, ואת התסכול הזה הוא מעביר, בין השאר, בעיצוב הקטלוג, ודרכו הוא משדר את קיומו. לדעתי, היצירתיות של המעצב באה לידי ביטוי בקביעת קונספציה עיצובית המותאמת לאופי התצוגה והמוצגים: הפורמט, מוטיב העטיפה, חומריות וצבעוניות העטיפה, סוגי הנייר בגוף הקטלוג, החלטות טיפוגרפיות, בחירת צבעוניות הקטלוג, טכניקות הדפסה, וכדומה. אולם תמיד עליו בהכרה ברורה ומודעת, כי האובייקטים המוצגים עצמם הם הערך העיצובי המושלם, וכל השאר נועד לשרת במינון נכון אותם, ורק אותם.

מעצב של קטלוגים, וגם של ספרים מאוירים, צריך להתמודד עם כמה החלטות עיצוביות.
כמה מהן יוצגו כאן, לאו דווקא לפי סדר חשיבותן.

מעצב צריך ליצור יחסים הרמוניים בין טקסט לתמונות ולדאוג לנוחות הקריאה של הטקסט ושל כיתובי התמונות. עליו להבין בראש ובראשונה את מטרת הקטלוג. לצורך זה עליו לקרוא את הטקסט ולדון עליו עם העורך, הכותב או המו"ל. לאחר מכן יש להבהיר את חשיבותו של החומר האילוסטרטיבי בקטלוג, ולהחליט על הקונספציה העיצובית. האם יוצג החומר על פי שיקול אסתטי, חשיבותו הערכית, לפי סדר כרונולוגי או בכל סדר אחר. אם מדובר ברפרודקציות של עבודות אמנות - האם הן אמורות להיות באותו קנה מידה, האם להראות מוצג קטן בהגדלת יתר כאשר במציאות הוא קטן יותר וכד'. לסוגיות אלה אין תשובה מוחלטת והן מחייבות תיאום, הסכמה ולעיתים פשרה בין דעותיהם ורעיונותיהם של המעצב, האוצר והאמן.
קטלוג אמנם בנוי ממרכיבים שונים, אך בסופו של דבר הוא מהווה מוצר מוגמר ושלם. לפיכך תפקידו של המעצב הגרפי הוא למצוא שפה עיצובית אחת, דהיינו אחידות סגנונית, לכל אורך הקטלוג - עטיפה, פורזאץ, שערי פתיחה, דפי טקסט, איורים, עמודי חיץ, וכו'.

אחידות זו, אין פירושה בהכרח עיצוב ממושמע ושמרני. השפה העיצובית יכולה להיות עשירה ומגוונת, אבל בעלת אופי וסגנון שהם ייחודיים רק לו.

המעצב קובע מה תהיה צורתו הסופית של העמוד, מה יהיה שיעור השטח המודפס לעומת השטח הלבן, הוא הקובע את השוליים, את העמודות, את מיקום ההערות, הכותרות, מספרי העמודים וכו'. קביעות אלה הן החלטות שעניינן הוא מה שקרוי "גריד" - מסגרת בלתי נראית אשר לתוכה מעביר המעצב את החומרים המרכיבים את העמוד.מאחר שמסגרת זו חוזרת בכל העמודים, מתקבלת בסופו של דבר תוצאה הרמונית בעלת קו עיצובי אחיד. מרכיב נוסף בהרכבת שפה עיצובית יחודית הוא עיצוב הטקסט, דהיינו העיצוב הטיפוגרפי, מטרתו של עיצוב טיפוגרפי היא להגיש לקורא את המסר בצורה אסתטית ונוחה לקריאה, עם אפשרות לחרוג מהשיגרה המקובלת, מבלי לפגום בדרישות הפונקציונליות. עיצוב טיפוגרפי כולל, בין השאר: הגשת החומר למסדרה יחד עם הנחיות סדר, בחירת סוגי האותיות, גודלן, אופין, צפיפות וריווחים בין האותיות, המילים והשורות, פתיחים, שוליים, מספר הטורים, רוחב הטור, כותרות, כותרות משנה, מדורים, מסגרות, כותרת מובילה, הערות, כיתובי תמונות, מספר עמוד, מספר קטלוגי וכו'.

בעיה עיצובית שמעצב של קטלוג לתערוכה בישראל צריך להתמודד עימה היא השימוש בשתי שפות (לעיתים בשלוש), דהיינו, עיצוב של קטלוג דו-לשוני. זוהי בעיה מורכבת מאד ונראה שלא נמצא לה הפתרון האופטימלי. קטלוג דו-לשוני משמעו: שני שערים, שתי פתיחות טקסטואליות, החלטה על סדר התמונות - כיוון אחד או שניים, וכו'. כאמור, פתרון חד-משמעי טרם נמצא, אולם יש כמה אפשרויות, שלכל אחת מהן מעלות וחסרונות.

העטיפה.
אחד הנושאים החשובים בעיצוב קטלוג הוא העטיפה. תפקידה של העטיפה הוא למשוך את תשומת הלב והעין ולהעיד על תוכן הקטלוג באמצעים ויזואליים, בבחינת קנקן המעיד על מה שיש בו. אמצעים שונים עומדים לרשותו של המעצב, ולהלן כמה אפשרויות:
טיפוגרפיה בלבד. המעצב מסתייע רך ורק בכתב כבאמצעי להעברת מסר, האופי והאווירה של הקטלוג. סוג האותיות, גודלן, ומיקומן על העטיפה, בחירת הצבעים והנייר הם האמצעים המסייעים לעיצוב העטיפה.
רפרודוקציה של האמן. באמצעי זה מקובל להשתמש בעטיפות של מרבית הקטלוגים לתערוכות יחיד. גם כאן יש מקום להחלטות עיצוביות , כמו גודל האילוסטרציה על העטיפה, הרקע, השוליים, השילוב עם אלמנטים טיפוגרפיים, וכו'.
תצלום. גם כאן ההחלטה על גודלו ומיקומו של התצלום ושילוב הטיפוגרפיה היא החלטה עיצובית: שימוש בתצלום על חלק מהחזית, פריסת התצלום על פני כל החזית הקדמית, או אף פריסתו על פני שתי החזיתות.
אמצעים גרפיים מתוחכמים. ההתפתחות הרבה בענף הדפוס והשיפור ברמת ההפקות מאפשרים מתן פתרונות מקוריים המבוססים על "גימיקים": הטבעות, הבלטות, קיפולים, חלונות, שטנצים ועוד.
הנייר.
מרכיב עיצובי חשוב הוא בחירת הנייר לעטיפה, כי כבר בחומריות של נייר העטיפה באה לידי ביטוי תחושת החומר של נושא התערוכה. לדוגמה: קטלוג פתיחת מוזיאון ינקו-דאדא בעין הוד. העטיפה, המודפסת באדום ובשחור על בריסטול קרפט עבה, מעבירה הרגשה של שימוש בחומרים יומיומיים, לא חגיגיים, מעין הצהרה הפגנתית וישירה ברוח אמנות הדאדא. בקטלוג לתערוכה "אמנות הפורצלן" (מוזיאון חיפה למוסיקה ולאתנולוגיה) הודפס תצלום של מוצג צבעוני על בריסטול כרומקוט מבריק, מצופה בלמיניציה, המשדרת חלקלקות וניקיון, ומזכירה בחומריותה את הפורצלן. בקטלוג לתערוכה "אריגים עתיקים מפרו" (מוזיאון חיפה למוסיקה ולאתנולוגיה) מודפסת תמונה צבעונית של אריג גס על פני כל החזית, על בריסטול בלגי עבה, בעל טקסטורה גסה ביותר, דמויית בד יוטה. התחושה המתקבלת היא של פיסת אריג צבעוני אמיתי, הניתן למישוש. בכל מקרה, נוסף לשיקולי העיצוב, הפונקציונליות והאסתטיקה, ובמקביל להן, רצוי להיוועץ בדפס לפני הבחירה הסופית בסוגי הנייר הן לפנים הקטלוג והן לעטיפתו.

הפורמט.
הפורמט הוא גודל הקטלוג במונחים דו-ממדיים. הוא מותאם בדרך כלל למטרה שעבורה הופק הקטלוג, לשיקולים האסתטיים של המעצב, לשיוכו לסדרה קיימת ולניצול כלכלי מירבי (שימוש בגודל גליונות הנייר, הדפוס והכריכה). כאשר הפורמט נתון לשיקולו של המעצב עליו לבחון מהי מטרת הקטלוג, איך ייעשה השימוש בו, מי יקרא בו והיכן. כמו כן יושפע שיקולו על פי אופי החומר האילוסטרטיבי המצוי בו. הצורות הבסיסיות המקובלות הן: פורמט ריבועי (או כמעט ריבועי), מלבן לגובה, מלבן לרוחב (אלבומי).
לפורמט ריבועי יש הצדקה כאשר הקטלוג מבוסס על תצלומים או על יצירות בחיתוכים מגוונים: אופקיים, ריבועיים ואנכיים. בפורמט כזה ניתן להציג את כל המיגוון הזה במיטבו.
הפורמט המקובל ביותר הוא מלבן לגובה, משום שזוהי הצורה הנוחה ביותר לעיון וקריאה, כאשר הקטלוג פתוח.
ככלל, פורמט הגובה מתאים במיוחד כאשר מדובר בתמונות אנושיות עומדות או ביצירות פיסול אנכיות.
בכל מקרה יש לזכור שקטלוג פתוח אינו עמוד בודד, אלא מיפתח של זוג עמודים. כלומר, אם עמוד אחד הוא אנכי, הרי פתיחה של שני עמודים יוצרת מעין פורמט אופקי, שניתן לניצול להדפסת אילוסטרציות בעלות אופי רוחבי ולהדפיסן על שני עמודים. בפתרון זה אפשר להשתמש רק אם החיתוך והחיבור של היצירה לא יפגמו בה.
בפורמט הרוחב רצוי להשתמש כאשר מרבית היצירות הן רוחביות: נופים, קבוצות אנשים וכד'. ברם, פורמט זה אינו נוח לאחיזה ולעיון. אם אורכו של העמוד גדול מ-20 ס"מ, הרי הוא ארוך יותר מעומק המדף המקובל בספריה או בחנות הספרים. כמו כן, הקטלוג עשוי להתפרק מכיוון שמשקל העמודים על שדרית הכריכה שאליה מחוברים הדפים בצד הקצר שלהם.
באמצעות הפורמט ניתן גם להעביר את המסר של התערוכה. הפורמט לקטלוג לתערוכה "ציוני דרך באמנות ישראל" (מוזיאון ישראל; עיצוב: נירית צור) הוא בגודל 27x43 ס"מ, כמידתם של עיתוני הערב, המדווחים וסוקרים אירועים. הפורמט של הקטלוג אכן נראה כמו דוח או "פרסום", אבל בצורה לא שגרתית ומעניינת מאד. או, למשל, גודלו של הקטלוג לתערוכה "דמות אישה" (מוזיאון מאנה כץ, חיפה), שהוא קטלוג כמעט מיניאטורי, 17x12 ס"מ, המשדר בגודלו נשיות וחינניות.
בכל קטלוג יש לשקול את ההחלטה בדבר הפורמט לפי העניין ולא באופן שרירותי, העשוי לפגום בהצגת המוצגים במיטבם.

בסופו של דבר, הצלחת עבודתו של המעצב נקבעת על פי קריטריונים שיסודם בערכים אסתטיים, אולם התוצאה היא סיכומו של תהליך קבלת החלטות טכניות לכאורה, המהוות חלק בלתי נפרד מהחשיבה הצורנית והעיצובית: הפורמט, הפקת התצלומים, סוג הנייר ואפשרויות ההדפסה והכריכה.

הדברים שהוצגו כאן נועדו לערוך היכרות חלקית עם תהליכי עיצוב והפקה של קטלוגים, ובעיקר לעורר מודעות לצורך בהבנה ובשיתוף פעולה בין כל העוסקים בהכנתו. הנאמר כאן לא בא לתת נוסחאות או להמציא מירשם כיצד לעצב קטלוג לתערוכה, אלא רק להציג כמה סוגיות שעסקתי בהן במהלך עבודתי עם אנשי מוזיאונים, בעת הכנת קטלוגים לתערוכות, עיצובם והפקתם. הבנת הדברים תסייע לכל העוסקים במלאכה להכין קטלוג שיהיה מעניין בתכניו, מקורי בעיצובו ואיכותי בהפקתו.

תקציר ממאמר שפורסם ב"קטלוג לתערוכה במוזיאון" (1991) עמודים: 57-68. בהוצאת איגוד המוזיאונים ומשרד החינוך והתרבות.
"בושה" - דב פז

אירוע שיא בהוויה של עיצוב גרפי לתקשורת ויזואלית בישראל- ואתגר אמיתי למעצבים, למפיקי העיצוב הגרפי ויצרני המוצרים הגרפים.
מדי יום אנו נחשפים להשפעת פירות העיצוב הגרפי לטובה או חלילה, לרעה.
ההכרה במעורבותו הישירה והעקיפה של מעצב בתחומו לאיכות החיים ותרבות התקשורת הויזואלית בישראל,
היא זו שהניעה את אגודת המעצבים בישראל להעניק לתחרות את חסותה.
אין עוררין על עצם נוכחותו והשפעתו של העיצוב הגרפי על איכות חיינו, כמעט בכל תחום החל בהתנהגות החברתית והתקשורת שלנו וכלה במנגנוני חינוך ותרבות.
חתך הזהב מהווה חוליה חשובה ואולי מרכזית לשם העלאת רמתו- והרמת קרנו של תחום העיצוב ושל
המעצב הגרפי בישראל.


"ארץ חפץ"- חיים שטייר

המעצבים דב פז וחיים שטייר זכו בתחרות
דב פז, בוגר  בצלאל, מרכז לימודי עיצוב גרפי במרכז ללימודי חוץ, בעל סטודיו עצמאי.
עיצב קמפיינים בהיקפים ארציים ותפאורות להצגות.
חיים שטייר מעצב גרפי, מרצה באקדמיה  העובד עם מוזאונים, הוצאות ספרים.
עבודותיו זכו בלמעלה מ- 25 בארץ ובעולם.
למעצב דב פז הוענק פרס על עיצוב הפלקט "בושה", שהשתתף בתערוכה שעסקה בעוני בישראל.
חיים שטייר קיבל פרס על עיצוב האלבום "ארץ חפץ" בהוצאת מוזיאון ארץ ישראל ויד בן צבי.

מתוך אתר האנטרנט של המרכז הישראלי לעיצוב- מדיטק חולון!

גלריית עבודות של המעצב דב פז

לכל תלמידי קורס מבצעים גרפיים,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:

 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום שני 12/11/12 . הלימודים יתקיימו בימי שני.
 שעות הלימוד: 20:30-17:15 . 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האנטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האנטרנט:
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

רשימת ציוד:
דיסק און קי
כלי כתיבה

יצירת קשר,



לכל תלמידי קורס עיצוב גרפי א' ,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:

 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום ראשון  28/10/12 . הלימודים יתקיימו בימים ראשון, שלישי וחמישי באופן קבוע בכל שבוע.
 שעות הלימוד: 20:30-17:15 . 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האנטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האנטרנט: www.wizoex.co.il .
באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).
 השאלת ציוד צילום :  במסגרת לימודי הקורס: עיצוב גרפי, צילום כמקצוע וצילום דיגיטאלי יש צורך להשאיל ציוד מהמט"ל (מרכז טכנו לוגיסטי).
חובה על תלמידי הקורסים הנ"ל להעביר צ'ק פיקדון ללא ציון תאריך על סך 7,500 ₪ .

רשימות ציוד:
יום א' - עיצוב בסיסי - צורה וצבע / רייצ'י וולפיש
לשיעור הראשון :
גיליון בריסטול לבן 240 גרם, בגודל 1/4 גיליון (35/50 ס"מ)
ניירות סקיצות לבנים פשוטים (4A נטול עץ) או/ו ניירות סקיצה שקופים
עפרון B6
עפרון B2
עפרון HB
מחק
טוש דק דמוי רפידוגרף
טוש עבה Artline ראש עגול מס. 70
סרגל באורך 30 ס"מ
רשימת חומרים לכל השנה :
שלב א'
10 גיליונות בריסטול לבן 240 גרם, בגודל 1/4 גיליון (35/50 ס"מ)
ניירות סקיצות לבנים פשוטים (4A נטול עץ) ו/או ניירות סקיצה שקופים
עפרון B6
עפרון B2
עפרון HB
מחק
טוש דק דמוי רפידוגרף
טוש עבה Artline ראש עגול מס. 70
סרגל באורך 30 ס"מ (עדיף סרגל מתכת)
צבע גואש שחור ולבן (ראו מספרים למטה)
צבע מים שחור (קובייה בודדת של צבע יבש)
מכחולי סיבל : מס' 0 עגול, 4 עגול, 8 עגול או שטוח
פלטה לבנה מפלסטיק לערבוב צבע
כלי מים וסמרטוט
דבק גומי ודבק UHU
שלב ב'
צבעי גואש לצורה וצבע מחברה טובה (Talens) :
1. צהוב לימון (קר) - Lemon Yellow no. 205
2. רוז מגנטה - Prem.Rose (magenta) no. 397
3. כחול (צ'אן) - Light Blue (Cyan) no. 501
4. אדום אש - Vermilion no. 311
5. חום - Burnet Umber no. 409
6. אוקר - Yellow Ochre no. 227
7. כחול כהה - Ultramarine Deep no. 506
8. צהוב (חם) - Yellow no. 200
9. ירוק - (לא חובה) Green no. 600
10. שחור - Black Intenso no. 703
11. לבן -  White no. 100

יום ג' - רישום / דרור בן עמי
לשיעור הראשון נא להביא:
  1. 2 רבעי גיליון 120 גרם
  2. עפרון  B 6
  3. מחק
  4. פחם טיבעי עובי 8 מ"מ
  5. את הרשימה הנ"ל -רצוי לרכוש לאחר השיעור הראשון שבו יועבר הסבר מפורט יותר לגבי הציוד הנדרש.
ציוד נדרש למהלך השנה :
 פנקס סקיצות A4  נייר עבה (100 גר' מינימום)
 נייר בריסטול 1/2 גיליון (50/70 ס"מ) - 6 יחידות, 180 גר'.
 נייר חום (נייר אריזה) 1/2 גיליון, 10 יחידות.
 נייר עיתון - 10 יחידות.
 פחם טבעי (8 מ"מ) - 6 יחידות.
 פחם סינטטי (אומגה) - 2 יחידות.
 מוחק פחם.
 מוחק רגיל.
 דיו שחור (Indian Ink) של Talens - בקבוק אחד.
 Ecoline חום: Sienna, Sepia.
 ציפורן + ידית מס' 0.
 מכחול אקוורל עגול מס' 14 (כ-30-40 ₪).
 סט אקוורל .
 פושפינס (נעצים) שקופים / קליפסים.
 בקבוק פיקסיטיב.
 תיק פוליגל 1/2 גיליון.
 סט עפרונות צבעוניים של Creta color primo בקופסת פח.
 חומרים נוספים ( כמו צבעי אקריליק)  ימסרו בהמשך הקורס.

יום חמישי- איור/ גיל בשן
רשימת חמרים לשעור הראשון
צבעי אקריליק
2-3 מכחולים רחבים עם שיער עבה
2 מטליות בד (סמרטוטים)
2 כלי פלסטיק חד פעמיים למים (רצוי גדולים)
פלטה לערבוב צבעים. אפשר סתם חתיכת פלסטיק או דיקט או מזונית בגודל בערך30X30.
עיתונים ישנים לכיסוי משטח העבודה.
4 גיליונות קרטון ביצוע בגודל 50X35 ס"מ
מספריים, סכין חיתוך
ספוג משומש. אפשר ספוג לשטיפת כלי מטבח.
דבק פלסטי

שלושה איורים שנחשבים בעיניכם לטובים מתוך העבודות שלכם, אם אין איורים להביא עבודות בעיצוב

ציוד נדרש למהלך השנה: כלי כתיבה ומחברת. ציוד נוסף יינתן במהלך שנת הלימוד

סקרנות - כמה שיותר


יצירת קשר


 

לכל תלמידי קורס עיצוב גרפי ב' ,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:

 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום ראשון  28/10/12 . הלימודים יתקיימו בימים ראשון, רביעי וחמישי באופן קבוע בכל שבוע.
 שעות הלימוד: 20:30-17:15 . 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט:
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).
 השאלת ציוד צילום :  במסגרת לימודי הקורס: עיצוב גרפי, צילום כמקצוע וצילום דיגיטאלי יש צורך להשאיל ציוד מהמט"ל (מרכז טכנו לוגיסטי).
חובה על תלמידי הקורסים הנ"ל להעביר צ'ק פיקדון ללא ציון תאריך על סך 7,500 ₪ .

רשימות ציוד עיצוב גרפי ב':
יום ראשון- טיפוגרפיה/ רני בארי
לשיעור הראשון על התלמידים להביא מספריים, דבק (פלסטיק, סלוטייפ), בריסטול לבן.
יום רביעי- צילום / דני אבקסיס
לשיעור הראשון נא להביא מצלמה (שברשותכם), בנוסף, יש להביא צילום אחד מתוך האלבום הפרטי אשר אתם מחשיבים כצילום טוב ולהדפיסו לגודל 18/24 ס"מ.  

יום חמישי- איור/ גיל בשן
רשימת חמרים לשעור הראשון
צבעי אקריליק
2
-3 מכחולים רחבים עם שיער עבה
2
 מטליות בד (סמרטוטים)
2
 כלי פלסטיק חד פעמיים למים (רצוי גדולים)
פלטה לערבוב צבעים. אפשר סתם חתיכת פלסטיק או דיקט או מזונית בגודל בערך30X30.
עיתונים ישנים לכיסוי משטח העבודה.
4
 גיליונות קרטון ביצוע בגודל 50X35 ס"מ
מספריים, סכין חיתוך
ספוג משומש. אפשר ספוג לשטיפת כלי מטבח.
דבק פלסטי

שלושה איורים שנחשבים בעיניכם לטובים מתוך העבודות שלכם, אם אין איורים להביא עבודות בעיצוב

ציוד נדרש למהלך השנה: כלי כתיבה ומחברת. ציוד נוסף יינתן במהלך שנת הלימוד

סקרנות - כמה שיותר

יצירת קשר,

לכל תלמידי קורס מרקום,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:

 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום שלישי  13/11/12 . הלימודים יתקיימו בימי שלישי.
 שעות הלימוד: 20:30-17:15 . 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האנטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האנטרנט:
www.wizoex.co.il


 
באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

 


 

לכל תלמידי קורס הום סטיילינג,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות
:
שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום רביעי  14.11.12. הלימודים יתקיימו בימי רביעי באופן קבוע בכל שבוע.
 שעות הלימוד: 20:30-17:15 . 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט:  
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ¤ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

רשימת ציוד:
מחברת
כלי כתיבה

יצירת קשר,


לכל תלמידי קורס עיצוב פנים א',
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:

 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום שלישי  30/10/12. הלימודים יתקיימו בימים שלישי וחמישי באופן קבוע בכל שבוע.
 שעות הלימוד: 20:30-17:15 . 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט:  
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

לתלמידי עיצוב פנים שנה א' :
רשימת ציוד:
לשיעורים הקרובים יש להביא גיליונות נייר לבנים, עפרונות, מחק וסרגלים.
תרגיל מס. 1
תשע בריבוע
שלום לכולכם,
לפניכם התרגיל הראשון בקורס יסודות העיצוב.
עליכם לשרטט על גבי נייר בריסטול בקו שחור על גבי גיליון לבן
מסגרת במידות 30X30 ס"מ, בתוך המסגרת יש למתוח שני קווים אופקיים במרווחים שווים ושני קווים אנכיים במרווחים שווים באופן שתיווצר רשת ובה תשעה ריבועים שווים (9 בריבוע) כל ריבוע -  10 ס"מ.
עליכם ליצור קומפוזיציה (העמדה וארגון של צורות) דו-ממדית
באמצעות : 3 נקודות, 3 קווים ישרים, 3 קווים חופשיים, בקו שחור על גבי הרשת.
בהצלחה,
יצירת קשר, לוח חופשות


לכל תלמידי קורס עיצוב פנים ב',
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:
 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום שני  29/10/12. הלימודים יתקיימו בימים שני וחמישי באופן קבוע בכל שבוע.
 שעות הלימוד: 20:30-17:15 . 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט:   www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

רשימת ציוד:
כלי כתיבה

יצירת קשר, לוח חופשות



לכל תלמידי קורס מורשי נגישות מתו"ס
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:
 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום ראשון 11/11/12. הלימודים יתקיימו בימי ראשון באופן קבוע בכל שבוע.
 שעות הלימוד: 19:30-14:30
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט:  
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

יצירת קשר,

ביום רביעי 16/1/08 התקיימה הרצאתה של האדר' רותי ימני-שוורץ במסגרת סדרת המפגשים סטודיו 21.

הנושא
:"מרחב פרטי", הצגת
מגוון עבודותיה של האדר' רותי ימני-שוורץ,
בוגרת האקדמיה ואוניברסיטת קרדיף.
עוסקת בבניה פרטית בדגש "ירוק", אקולוגי, תוך שילוב הדיאלוג
שבין אדריכלות, עיצוב פנים ומוצר.

לכל מי שפספס הנה טעימה ממגוון עבודותיה של האדריכלית
חלק א'
לחץ כאן, לצפייה בחלק ב' לחץ כאן, לצפייה בחלק ג' לחץ כאן
 

 

ביום רביעי 14/5/08 התקיימה הרצאתו של אדר' איל נחמיאס
במסגרת סטודיו 21, סדרת המפגשים על עיצוב ואמנות.

בהרצאה הציג האדריכל את עבודותיו והתמקד בתפר שבין אדריכלות, עיצוב פנים ודקורציה.
איל נחמיאס אדריכל ומתכנן ערים. בוגר הטכניון. בעל משרד אדריכלים.
זכה בפרסים רבים, בין עבודותיו, בית הספר האנתרופוסופי בטבעון.

להצצה במגוון עבודות המרצה חלק א' , חלק ב' , חלק ג', חלק ד', חלק ה'

תכנון ועיצוב מבואת כניסה בבריכת מכבי שברח' הביכורים, פרויקט גמר במסגרת לימודי עיצוב פנים


תיאור המתחם כולל מספר בריכות שחייה, בריכת פעוטות, חדר כושר,מדשאות, אולמות כדורסל מקורים וחיצוניים המשתרע על שטח רחב, ממוקם במרכז הכרמל ומהווה ריאה ירוקה בשיפולי הוואדי בין רח' הביכורים לרח' וודג'ווד.


מבין מטרות הפרויקט
* תכנון מבנה סגור כמבואת כניסה למתחם חיצוני פתוח גדול מאוד,
 תוך התייחסות לתכנון מבנה בבניה קלה בשטח בעל מבנה טופוגרפי משופע בעל הבדלי גובה באזורים השונים.
* תכנון בהתאם למצב אמיתי קיים ומתפקד הכולל כניסה מרחוב קיים והליכה למקומות מסוימים. 
* שינוי ורענון פני המקום, התמודדות עם תכנון חלל מבואת הכניסה כשער אטרקטיבי מזמין למתחם הספורט כולו המהווה אבן שואבת ללקוחות נוספים והנצפה מהרחוב.

 

עבודות מתוך הפרויקט: "בריכת מכבי"

פולה שבח

תלמידי לימודי חוץ ויצו חיפה, הוזמנו לעצב חללים במלון גלרי בחיפה
במסגרת הקורס לעיצוב בסביבה היסטורית


במסגרת קורס 'עיצוב בסביבה היסטורית בהשראת מעצב', של תלמידי עיצוב פנים שנה ב', המתקיים בלימודי חוץ של המרכז האקדמי ויצו חיפה, התקיימה  אירוע הגשת עבודות של פרויקט עיצוב מלון "גלרי" בחיפה, בחודש מרץ 2010.

מיכל שובל


המלון, הממוקם בהדר (פינת ארלוזורוב) בסמוך לשוק תלפיות, שופץ לפני כשנתיים מתוך חשיבה לשמור על אופיו כמלון מתקופת המנדט בסגנון הבינלאומי, באוהאוס, ובמגמה ליצור בתוכו גלריות לתצוגה של אמנים ישראליים.
בפרויקט עיצבו התלמידים שלושה אזורים בבית המלון: הלובי והמסעדה על הגג, ואת  קומת הספא ומרפסת.
שני שריקי



באירוע שהתקיים במלון נכחו מנהל המלון אלון רז ואוצרת המלון אורנה אורן וכן מנהלת לימודי חוץ גילה דנינו-יונה, מרכז הקורס אדריכל אייל נחמיאס ומנחי הקורס האדריכלים זוהר שגב, אייל מלכא, אופיר זאבי, רועי לירן, רותי ימיני-שוורץ ורות חובב. האירוע כלל את הצגת הפרויקטים על ידי הסטודנטים, קיום דיון ומתן ביקורת על ידי צוות המנחים והנהלת בית המלון.

פולה שבח

לדברי אדריכל אייל נחמיאס, מנחה הפרויקט:"הבריף" שניתן לתלמידים חייב אותם להתייחס בעיצוב לאופי ההיסטורי של המלון ולצטט אדריכל ידוע".
בפתח ההגשה ציינה מנהלת לימודי חוץ גילה דנינו יונה בפני מנהל המלון שהתלמידים הונחו בשלב זה להתעלם משיקולים פרקטיים של עיצוב ולהתמקד בחשיבה אסתטית ועיצובית.



בלב רחוב הרצל, בשכונת הדר החיפאית , נפתח מלון גלרי.
מלון אמנות, שחוזר אל עברו המפואר של בניין הבאוהאוס שבו הוא שוכן, עם מבטלעתיד. סנונית ראשונה
של ההתחדשות העירונית לה מייחלת השכונה הוותיקה היפה.
עיצוב המלון הופקד בידי שירלי בר, מעצבת חיפאית צעירה,
בוגרת המסלול לעיצוב פנים בלימודי חוץ ויצו חיפה.

לצפייה בכתבה המלאה מתוך גיליון "את" דצמבר 2010

לצפייה בפרויקט עיצוב מלון גלרי של תלמידי עיצוב פנים


 במסגרת הלימודים בקורס "עיצוב אירועים כמקצוע" יצאו התלמידים לסייר בחברות אירועים מהמובילות בארץ.
במהלך הקורס התלמידים התנסו בנושאים שונים כגון:
*עיצוב וסידור פרחים
*עיצוב מרכז שולחן center piece
*עזרה בעיצוב החופה
*הלבשת כיסאות ושולחנות
*ועוד אביזרי עיצוב ותפאורה באירוע

בתמונות המוצגות תלמידות הקורס עובדות בעיצוב אירוע, במלון הילטון תל אביב, מסיבת  בת מצווה.
התלמידות אף זכו לתשבחות רבות ולמכתב תודה של בעלי החברה chris way על התרומה הגדולה שלהן בהקמת האירוע.


לצפייה בגלריית עבודות של בוגרות הקורס-
עיצוב ארועים כמקצוע לחץ כאן

 

 

אין הודעות

בעיצוב תכשיטים משתקפים רעיונות, צורות ומערכות יחסים המאפיינים את העולם בו אנו חיים.
העיצוב מבוסס על התבוננות יוצרת ושליטה בטכניקות המסוגלות לתת לה ביטוי.
תכשיטנות בת-זמננו, נראית לרבים כבלתי רגילה, משום שצורותיה שונות מאלו שהורגלנו לראות.
צורות אלו שאובות מן העולם המודרני, כשם שהצורות שקדמו להם היו שאובות מן העבר.
עיצוב חפץ, בין אם פונקציונלי ובין אם לאו, יש בו הבטים חזותיים בסיסיים: קו, צורה, צבע, מרקם,
מסה, ערך וקנה מדה.

עיצוב תכשיטים עניינו בחיבור הנכון בין צורה, חומר ושילובם היצירתי לתכשיט בעל משמעות
העונה על הצרכים הפונקציונליים והאסתטיים.
הצורות השונות שאובות מן הטבע, מעולם המציאות, תרבות-מנהגים, שפה, ספרות, ארכיטקטורה,
טכנולוגיה ומדע. 

התכשיטנות המודרנית היא אמצעי נוסף לבטוי אומנותי של עולמנו.
הצלחתו של התכשיטן מותנית ביכולת ההתבוננות שלו ובתובנה האסתטית, בנוסף על כישוריו הטכניים.

לאחר הניתוחים והסברת הרעיונות, עדיין נותר מימד היצירתיות.
אדם יכול ללמוד את כל חוקי העיצוב ולהיות אמן מוכשר, אך לימוד זה כשלעצמו לא יניב בהכרח
מעשה אומנות עשירת ביטוי.

המשחק החופשי של הדמיון, חיוני לאומנות ועליו לנבוע מתוך התלמיד היוצר עצמו.
תפקידו של המורה לשמש מקור השראה, להדריך ולעודד.

"בצלאל", עדי המאירי, כוס אליהו, זכוכית ואלומיניום


לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה מבט קצר אל תשמישי קדושה המלווים את חיינו היהודיים. בין הפריטים המוצגים יש שעוצבו בידי אומנים בעלי שם, יש שהינם ביכורי יצירה של מעצבים צעירים בראשית דרכם וכולם מגלמים מפגש יצירתי של אמונה ואומנות.

 

"בצלאל", מנחם ברגמן, גביע לראש השנה, כסף
החגים בפתח, עוד מעט תתקדש השנה החדשה, תפרש את כנפיה והציבור היהודי יקבל את פניה עם הברכות, המאכלים המסורתיים, הטקסים והמנהגים המסמלים את המועד.
"בצלאל", דויד א. גומבל, זוג רימונים לתורה, כסף ואבנים חצי יקרות, אוסף מוזיאון ישראל.
"בצלאל", לילה מגד, כלי קיבול ליין (4 כוסות), פליז וציפוי זהב
כמו בדתות רבות אחרות, כך גם בדת היהודית טקסי חג ויום טוב מתבצעים תוך שימוש בתשמישי קדושה. מהם ביתיים, מהם שמשכנם הוא בבית הכנסת וסיפורם הוא סיפור גלגוליו של העם היהודי והמוצאות אותו בהיסטוריה ובקצבי עולם רחוקים זה מזה.
במהותם מגלמים תשמישי הקדושה מפגש של דת ואמונה, אמנות ואומנות. שילוב של הווייתם הראשונית כחפצים שנועדו לשמש בפולחן הדתי ושל אמנות קישוטית, המבקשת לשוות להם את הכבוד הראוי לחפצי קודש ואף קיבלה תוקף של מצוות הידור. למעט הכלים ששימשו בבית המקדש הסברה היא, כי תשמישי הקדושה הראשונים נוצרו בסוף האלף הראשון לספירה. סברה המסתמכת על כתובים שמציינים רשימת חפצים משנת 1186-7 המיוחסת לבית כנסת בקהיר.
מכללת ויצו חיפה, אורית ליסק, מכל רימונים, עץ ונחושת
עדויות מאוחרות יותר שמסתמכות אף הן על כתובים קיימות מהמאה ה-13, אך ניתן להניח, שתשמישי קדושה בהיקף רחב יותר נוצרו אחרי ימי הביניים, וארח משמעותי החל מהמאות ה-17 וה-18. ניסיונות להתחקות אחר איזו אחידות ואו מאפיינים צורניים ואחרים של תשמישי הקדושה לסוגיהם מלמדים, כי הם הושפעו השפעה ישירה מהתרבות ומהאמנות של האזור בו נוצרו, גורם שהביא להתפתחות סגנונות עיצוב שונים עליהם אנו עומדים היום.
מכללת ויצו חיפה, אורילי שדות, קופסאות, בשמים, כסף, נחושת ובד פישתן
מכללת ויצו חיפה, צמרת קטעי, פמוטים, כסף ונחושת
תשמישי הקדושה אף שיקפו את מעמדה של הקהילה ואת מצבה הכלכלי. ככל שזו הייתה מצליחה יותר וראתה ברכה בחייה, כך היו תשמישי הקדושה מושקעים יותר וביטאו עושר אמנותי.הם יוצרו בעבודת צורפות ממתכות טהורות בעלות איכויות בסיסיות בזהב, כסף או נחושת שאכן העניקו להם את ערכי האצילות וההדר.
מכללת ויצו חיפה, צמרת קטעי, פמוטים כסף ונחושת
מכללת ויצו חיפה, אלי טריאב, רימונים לספר תורה, כסף
מטבע הדברים, הפכו חפצי קודש מושא יצירה של אמנים-צורפים יהודים אך גם זרים; שכן, למרות היותם תשמישי קדושה של טקסי דת יהודיים, הם נוצרו בקהילות שהיו נתונות לשלטון המקום בו ישבו ולחוקיו, ולמותר לציין, שאלה לא תמיד היטיבו עימן, בלשון המעטה!
מכללת ויצו חיפה, אמונה סירקין, קופסת בשמים, כסף ועץ.
במדינות האסלאם למשל, או כאלה שהיו תחת שלטונו, נהנתה הקהילה היהודית מחיים נוחים וחופשיים ומלאכת הצורפות שגשגה עד כדי מונופול כמעט. במדינות מערב אירופה מאידך, חלפו שנים רבות של הגבלות מקצועיות שהוטלו על הציבור היהודי אשר נאלץ לפנות ליוצרים זרים. רק עם התרתן, במאה ה-18, שבה ופרחה צורפות יהודית גם במדינות אלה.
מכללת ויצו חיפה, יסמין ארבל, פמוטים, נחושת
"בצלאל", אורנה בוטח- כהן, מיכל בשמים, פליז
כיום קיים כמובן ייצור מתועש של חפצי יודאיקה אך בהווייתם הכפולה, שימושית ואמנותית כאחת כמו גם, בשל ערכם השורשי שלהם הם מגרים את דמיונם של אמנים ויוצרים בני זמננו, ולצד החומרים והעיצובים המסורתיים, שעדיין תופסים מקום של כבוד ויוקרה- אפשר למצוא אינטרפרטציות חדשות לאלמנטים העתיקים. בהיעדר תכתיבי הלכה המתייחסים במדויק לעיצוב וצורה, נפתח אפוא, פתח ליצירתיות: שבא לידי ביטוי בעיצובים המשמרים זיקה לאיזו צורניות בסיסית שנתגבשה במהלך השנים אך עושים זאת תוך שימוש בחומרים עדכניים ובקווים המעידים על מקורות השראה השאובים מה"עכשוויות" ומסביבת ההווה.
"בצלאל",חני פרובילר- לרון, פמוטים, אלומיניום וכסף.
"בצלאל", מלכה כוכבי, כלי בשמים להבדלה, כסף, זהב, בשמים ופרח

מלאכת הצורפות המסמלת יותר מכל את השורשים ואת המסורת של תשמישי הקדושה נלמדת בארץ במספר מוסדות לימוד ובראשם באקדמיה לאמנות "בצלאל" בירושלים, ומגמה ותיקה נוספת קיימת במכללת ויצ"ו לעיצוב ולהכשרת מורים בחיפה, במסגרת היחידה ללימודי חוץ. מגמות אשר במסגרת בדיקת נושא היודאיקה בהיבטים אמנותיים-יצירתיים, הניבו במשך שנות קיומן עיצובים מרשימים ובכללם כאלה המוצגים באוספי מוזיאונים נחשבים בעולם.
תקצר היריעה מתאר בעמודים אלה את גלגוליהם של תשמישי הקדושה השונים אשר כל אחד מהם מהווה עולם ומלואו מרתק בפני עצמו, אך בכל מקרה לעולם מאחד בתוכו קדושה, יופי וביטוי אומנותי.

 

"בצלאל", זליג סגל, קופסת בשמים, כסף.

 

תערוכת עבודות בוגרים ומורים
של האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה ע"ש נרי בלומפילד
במוזיאון ההיברו יוניון קולג' - ניו יורק

ב 24 במאי 2006 נפתחה במוזיאון של ההיברו יוניון קולג' בניו יורק, תערוכת עבודות של בוגרי ומורי האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה ע"ש נרי בלומפילד ממחלקות העיצוב הגרפי, הצילום והתכשיטים.
 

 


תערוכת מורי ובוגרי מחלקות העיצוב הגרפי, הצילום והתכשיטים של האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה חושפת חתך ייצוגי ומאפיין של העשייה האמנותית העדכנית כיום בישראל, חתך המורכב מיצירותיו של דור ההווה, הדור הצעיר הדינאמי והקובע, הדור האלטרנטיבי והמשפיע על מצובה של מפת היוצרים המקומית. קיימת חשיבות מיוחדת לתערוכה זו דווקא בלב הקמפוס האוניברסיטאי הסמוך למרכזי האמנות באזור הסוהו הניו יורקי, סביבה בה חי ופועל ציבור מעורב של סטודנטים צעירים ולצדם ציבור של אמנים ויוצרים פעילים. 
האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה הנה המוסד האקדמי המקצועי הבולט ביותר כיום באזור צפון ישראל בתחום החינוך הגבוה לאמנות, מהווה מרכז ייחודי מסוגו בו מתרכזים מיטב האמנים המורים, המעניקים מניסיונם ומיומנותם המקצועית ליצירת דור חדש של יוצרים צעירים.
עצם מיקומה הפיסי של האקדמיה בלב שכונה מעורבת של יהודים וערבים בעיר התחתית של חיפה, מהווה דוגמא סמלית לדיאלוג היצירתי המתמשך המתקיים בה. חיפה, העיר השנייה בגודלה בישראל, הנה עיר שונה ואחרת, עיר של טבע מעורב - בה נושק הר הכרמל לחופו של הים התיכון, עיר קרובה ורחוקה בו זמנית מהמטרופולין התל-אביבי, בה מתמזגים מזה שנים עולמות התעשייה והעבודה עם עשייה פוליטית חברתית תוססת.
נושאי העיסוק היצירתי בעבודותיהם של המורים המציגים בתערוכה, אשר הם עצמם (להוריד - הנם) אמנים מובילים וידועי שם בשוק האמנות הישראלי, וכן בעבודותיהם של הסטודנטים, בוגרי בית הספר, המציגים לצדם, נעים בין התמודדותם עם סמלים ומיתוסים כלליים של זהות, דת ולאום הקיימים בחברה הישראלית על כל מאפייניה, לבין נושאים אישיים הקשורים בילדותם ובמשפחה הסובבת אותם.

יחד עם ההתעסקות בנושאים חברתיים אקטואליים כלליים,  כגון ההתעסקות באירועים הפוליטיים והצבאיים היום-יומיים והמתח הביטחוני הקיים, יחסה של החברה הישראלית אל השונה והחריג שבה, הדיאלוג הקיים או הנסתר עם הסביבה האורבנית הפיזית הסובבת, יש התייחסות אישית של המציגים לנושאים מרכזיים ומדוברים בעולם האמנות הבינלאומי כיום. בתוך אלה, ניתן להגדיר את היצירות העוסקות בנושאים המגדריים, יחסי הקשר בין ה"אני העצמי" אל גופי, נושאים המתמודדים עם חיים ומוות, בחינת הקשר האישי המתמשך אל המשפחה ומרכיביה.

יצירות המחלקה לעיצוב גרפי עוסקות בנושאים שונים ומגוונים המייצגים את הפרויקטים בהם עסקו הסטודנטים, מההתמודדות שיש לחברה הישראלית עם משמעותו של האתוס הציוני בחיי היומיום ועד לנושאים המתייחסים לזהות המקומית ומוצרי הלוואי המאפיינים אותה. עיצובי שלטים, כרזות, אביזרי שימוש יומיים, בגדים טיפוסיים, איורי ספרים ועוד, מובאים לידי ביטוי בסגנונות שונים של שפה גראפית שבה מתמודד הישן מול חדש, הקלאסי מול האופנתי העדכני, המערבי מול המזרחי. בעולם העיצוב בישראלי-החיפאי המעורב באים לביטוי הדיאלוג והדילמה המתמשכים של השתייכות ל"כאן ועכשיו" מול הצורך בהמשך הקלאסיקה הבוקעת ממקום טעון כל כך בארכיאולוגיה ובמקורות דתיים ולאומיים.

המחלקה לצילום של אקדמיה ויצו חיפה מציגה אספקלריה ויזואלית לנופי המקום. נופי החוץ המתקשרים אל העיר חיפה על כל מאפייניה המיוחדים, שיכוניה, חצרותיה, מגרשי הספורט, בנייה מואצת והישגים מרשימים מול מבני עבר ועזובה אנושית. למולם מוצג חתך עדכני של יצירות המתקשרות אל האני האישי, המשפחה, הפורטרטים המקיפים את חיינו, היחס לדמות השונה והמעוותת. המחלקה לצילום מציגה פרשנות ומשמעות ויזואלית אישית של כל מהמציגים אל נושאים ה"מטרידים" את טעמו האמנותי בשלב זה של חייו.    
התערוכה כוללת תצוגה ייחודית של תכשיטים ברוח צעירה מקומית, עשויים במגוון צירופי חומרים, לעיתים לא שגרתיים.
התכשיטים, חלקם הם פונקציונאליים להידור הגוף, חלקם מעוצבים כאביזרי קישוט, מושפעים לא אחת ממרקם התרבות המקומי אוריינטאלי בו מושלבות השפעות המערב. התכשיטים מעוצבים בזהב, כסף ותוספות של חומרי תעשייה מגוונים נוספים בהם משובצות אבנים יפות, חלקן מקוריות מקומיות. מעניינות העבודות הנדירות המתמודדות עם נושאים ומוטיבים דתיים ומסורתיים.

התערוכה הנוכחית מציגה חלק מן הרוח האקדמית התרבותית והמקומית הנושבת בעיר חיפה, רוח צעירה ודינאמית המהווה השראה לדור היוצרים הצעירים. חשוב להדגיש, שבארץ כה מגוונת באירועי מתח יומיומיים המגיעים במהירות לתקשורת הבינלאומית קיימת עשייה תרבותית אמנותית יצירתית וחינוכית ענפה והיא היא אשר תשפיע ותעצב בסופו של עניין את דור העתיד של הציבור הישראלי.

הכתבה מתוך אתר news1

 

כלי לבשמים- בת שבע אור
במסגרת התערוכה מוצגות עבודותיהם של מורי ותלמידי המרכז ללימודי חוץ בקורסים השונים לעיצוב תכשיטים.
כלי לבשמים - עבודתה של מרכזת לימודי תכשיטנות בת שבע אור: כשם שנכנסת השבת בקידוש, כך היא יוצאת בהבדלה על היין, לאור נר הבדלה ובהרחת בשמים המקלים על הנפש הדואבת במעבר מקודש לחול.  בימי הביניים השתמשו בצמח ההדס להבדלה, ומכאן, כנראה, המונח "הדס" - שם כולל לקופסאות הרחה. השילוב של אמונה ודחף יצירתי מוביל את היוצרת לעסוק רבות ביצירות שימושיות בעלות מוטיבים יהודיים. בתהליך היצירה מאבק תמידי כפול - האחד פנימי, בנפש האדם שאיננה עשויה מקשה אחת, והשני בין היוצר לחומר הגולמי, שלו צורה ותכונות משלו, מתוך רצון לתת לו צורה חדשה שתעניק לו נשמה וקדושה. כלי הבשמים עשוי כסף ונעשה בעבודת יד באמצעות טכניקות משולבות בהשראת צמח ההדס - על ענפיו, פרחיו ופירותיו. בתוך מיכליו ציפורן, שהוא ניצן פרח ההדס.
פמוט - דליה זוהר
פמוט - עבודתה של המרצה דליה זהר: ביצירה זו ביקשה האמנית לחשוף את הסמוי, המובן מאליו. המסמר - אביזר מתכתי ודוקרני המשמש כלי עזר לחיבור עצמים פונקציונאליים - הוא עצמו תמיד נעלם ומוסתר. נעשה שימוש במסמרים פשוטים שנשזרו באמצעות חוטי פשתן למרקם ספיראלי אינסופי. במרכזו מודגש אלמנט תכשיטי מהוקצע, עשוי כסף - אובייקט מעולם הצורפות הקלאסית שמשלים בפריחתו הרכה והיפה את האחדות של היחידים לכדי רבים.
בקבוקים-דודו ברקת
בקבוקים - עבודתו של המרצה דודו ברקת: ביצירה זו נעשה ניסיון לבחון את התכשיט מזווית אחרת, מעוקרת, מחוסרת פונקציה, אך למרות זאת שומרת על איזשהו מתח בין היופי לחוסר הפונקציונאליות. בתוך הבקבוקים שמורות שאריות של תכשיטים שנגזרו והורכבו לכדי אובייקט חדש. אובייקטים חדשים אלה היו יכולים להישאר מחוסרי זכות קיום אלמלא אותם בקבוקים שמשמרים אותם. האמן ביקש להראות דווקא את מותו של התכשיט, את הרגע שבו כל שנותר ממנו הוא אך רק יופיו לעיני המתבונן, בלי הפונקציונאליות שהייתה לו קודם. ניתן לדמות זאת לפרפר יפהפה
אובייקט פיסולי- מיכל עם שלם
אובייקט פיסולי (שהופך לשרשרת) - עבודתה של בוגרת הקורס תכשיטנות כמקצוע עם שלם מיכל: לזכר הנספים בשואה, במלאת 60 שנים לציון השואה. האובייקט מכיל שישה מגני דוד העומדים על גבי מגן דוד גדול אחד, לציון ששת מיליון היהודים שנספו בשואה. ששת מגני הדוד, כל אחד לחוד, ואיחודם מעל מגן דוד אחד גדול, מדגישים את קיומם של הפרט ושל הכלל כאחד. השרשרת עצמה ואיתה מתקן האחסון מזכירים בצורתם את הגטאות המגודרים. אלה עשויים נחושת אדומה, במטרה להמחיש את דם הקורבנות הרב שנשפך במהלך השואה, ולעומתם - עשוי מגן הדוד, המהווה בסיס למתקן, מכסף, כדי לסמל את אור התקווה היחיד שהיה.
ענק- דליה בן נון
ענק - עבודתה של בוגרת הקורסים לעיצוב תכשיטים דליה בן-נון:  בשל אהבתה הגדולה לטבע בחרה האמנית בים כנושא מרכזי. כשהחליטה לשים דגש בעבודתה על הים, נתקלה בקושי להיכנס לתוכו ולשאוב ממנו את נפלאותיו. לכן נעזרה במידע ובתמונות המתפרסמים בחוברות ובירחוני טבע, ולשמחתה - גילתה עולם ומלואו והוקסמה. את הקסם הזה רצתה להמחיש בעבודתה, ולצורך כך בחרה ליצור תכשיט בצבעוניות מיוחדת ויוצאת דפן שקשה להתעלם ממנה. חוטי הדיג נבחרו באפן טבעי בזכות הקשר שלהם לעולם הים, וצבעם מזכיר אף הוא את צבע הים הייחודי לו.
חרוזי כדורים- נורית אבני

חרוזי כדורים - עבודתה של בוגרת הקורסים לעיצוב תכשיטים נורית אבני : השראת האמנית הייתה הניגודים בטבע. על אף המכנה המשותף שיש בין הכדורים השונים, ניתן להבחין בהבדלים דקים המבטאים נושא זה. באמצעות כדור אחד הביעה נורית את העכביש, שלמרות גודלו נתלה על חוטי הרשת. הכדור בעל הנוצות האדומות מסמל נבטים זעירים ורכים היוצאים בעדינות נפלאה מתוך אדמה כה קשה. בכדור נוסף מופיעים חלוקי נחל, הממחישים את הקלות שבה המים הזורמים ברכות חורטים באבן הקשה סימנים ברורים וקבועים.

לצפייה בכתבה שפורסמה במגזין לתכנון ועיצוב, יוני 2006 לחץ כאן

לכל תלמידי קורס תכשיטנות כמקצוע א',
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:

 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום ראשון 11.11.12 . הלימודים יתקיימו בימים ראשון וחמישי באופן קבוע בכל שבוע.
 שעות הלימוד: 21:00-17:00 .
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט:  
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

רשימת ציוד לשיעור הראשון:
כלי כתיבה
טוש פרמננטי דק
מספריים
דבק לבן

צור קשר,

לכל תלמידי קורס תכשיטנות כמקצוע ב'  ,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:
 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום שני 12/11/12 . הלימודים יתקיימו בימים שני ורביעי  באופן קבוע בכל שבוע.
 שעות הלימוד: 20:15-17:00 .
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט:   www.wizoex.co.il .
באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

רשימת ציוד:
יום ראשון/ דליה זוהר

יום רביעי/ אלון לוי
1. דבק מהיר.
2. גבס.
3. פלסטלינה.
4. פצירות מחט - מרובעת, משולשת, גג.
5. פצירה עגולה ישרה - להטמעת צירים.
6. משקפת מגדילה !!!!
7. פטיש למסמור צירים.
8. כרסום "תירס" ישר - 1.2, 1.5 מ"מ.
9. לופה מגדילה X10.
10. פוטר ידני - הברגה 2 צדדים (4 מידות).
11. שאבר קטן + ידית.
12. שטיכלים.

יצירת קשר,


לכל תלמידי קורס תכשיטנות שנתי,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:
 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום שלישי 13/11/12 . הלימודים יתקיימו ביום שלישי  באופן קבוע בכל שבוע.
 שעות הלימוד: 12:15-9:00 .
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט:   www.wizoex.co.il .
באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).


 

מור הירש

"באמצע החיים רציתי לעשות שינוי והחלטתי ללמוד עיצוב תכשיטים, החלטה די מוזרה לאישה כמוני שלא ענדה אף תכשיט אף פעם" כך מספרת מור הירש. אחת העבודות של מור היא ענק חרוזים, שנוצר בתהליך היחשפות לטכניקות, כלים וחומרים שונים. התהליך הציב בפני מור אתגרים חדשים וצורך בפתרון בעיות שנתקלה בהן כאשר רצתה לעצב תכשיט חדש. מור טוענת שאין כמו ניסוי וטעייה לשמש כזרז ליצירה ולגירוי הדמיון.
אריה לביא

אריה  לביא בחר בפרי עץ הרימון כסמל לשפע. הרימון הוא סימבול ידוע ביהדות המשמש גם כפריט עיצובי ביודאיקה.
הבחירה של אריה קשורה לעובדה שהוא עלה לארץ מרומניה בגיל צעיר ולסמלי היהדות יש משמעות רבה בעבורו.
אריה נאלץ לשנות את עיסוקו כחשמלאי רכב בשל תאונת דרכים.  הוא בחר בלימודי תכשיטנות משום שתחום זה משלב עבודה טכנית שבה היה לו ניסיון עם עיצוב שהיה חדש עבורו.  שמאתגר את אריה  ונותן לו תחושת סיפוק רבה, היא ההתקדמות הרבה וההרגשה שהוא מצליח לפתח את יכולותיו ואת היצירתיות שלו מפרויקט לפרויקט. "אני מרגיש", אומר אריה "שמעבודה לעבודה אני משדרג את היצירתיות שלי ואת עצמי גם יחד".


פטריסיה רידלניק-נובוגרודנסקי חושפת בפנינו את מה שעומד מאחרי יצירתה ואומרת: " אני חושבת שתמיד יש אמירה מאחורי כל יצירה שלי: רגשות, מצבי רוח וכל דבר שיוצא ממני בצורה חיובית, אני מנסה לשקף את היופי של הדברים שאני רואה מסביב". פטריסיה מאוד אוהבת שילובים של חומרים שונים, צבעים כהים ובהירים, קור וחום, רך וקשה ועל כן בחרה לשלב את כל האלמנטים הללו בצמיד שיצרה - הרכות של חוטי המתכת וגמישות החרוזים אל מול הקשיחות של הכסף היצוק.
פטריסיה רידלניק


פטריסיה שנולדה בבואנוס איירס רכשה השכלה אקדמית בעיצוב ועבדה  35 שנים כמעצבת קרמיקה ואמייל. " תמיד אהבתי מתכות, לכן נתתי לעצמי את הלימודים כמתנה". הלימודים בתכשיטנות כמקצוע מאפשרים לפטריסיה לבטא את היצירתיות והסקרנות שלה ביצירותיה.

מור, אריה ופטריסיה לומדים בקורס תכשיטנות כמקצוע המתקיים בלימודי חוץ, במרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה. עבודותיהם מוצגות בימים אלה בתערוכה "בהתהוות" המוצגת בהיכל התיאטרון בקרית מוצקין. "התערוכה שאנו מציגים" אומרת גילה דנינו-יונה, מנהלת לימודי חוץ "באדיבותו של היכל התיאטרון בקרית מוצקין, רבגונית ועשירה ומוצגים בה ביטויים אומנותיים שונים למושג "התהוות".  התערוכה מציעה לקהל הרחב הזדמנות להציץ אל תוך עולמם של יוצרים בראשית דרכם האמנותית ולהיוודע למסר שבחר להעביר בעבודתו בסגנון הייחודי לו".
מור הירש

מגוון העבודות שמציגים תלמידי הקורס תכשיטנות כמקצוע  כולל עבודות ציפוי, יציקה, שטנצים וכדומה  וכן שימוש במגוון טכניקות, כגון : חיתוך בלייזר, שיבוצים מתקדמים,ריקועים וטקסטורות, שילוב מתכות וחרוזים, פוטואצ'ינג ועיצוב ממוחשב וכן יישום בהדפסת שעווה ויציקה. את כל זה ויותר מזה לומדים בקורס תכשיטנות כמקצוע עליו אומרת גילה דנינו-יונה, מנהלת לימודי חוץ, "המטרה החשובה ביותר בעינינו ואולי אף המרכזית איננה  הקניית ידע וכלים  אלא, פיתוח גישה וחשיבה עיצובית  שמאפשרת לכל תלמיד לבנות סגנון אישי וייחודי .
דרורית וסרברגר

אנחנו רואים כהצלחה את היכולת של הבוגרים  לעסוק באופן משמעותי בתחום, בין אם מדובר בהפעלת סדנה עצמאית או בהשתלבות בתעשיית התכשיטים, לכן תוכנית הלימודים שלנו משלבת מיומנויות וטכניקות עם פיתוח חשיבה עיצובית תוך התאמתה  לדרישות המתחדשות בתעשייה ובשוק".

לצפייה בתערוכה לחץ כאן

דוד בן גוריון

( תמצית ראיון ששודר ב7.4.04 בשעה 22:00 בגלי צה"ל, במסגרת התוכנית "תיאוריית הקשר", בהנחיית ערן סבג )

הבגד, מעבר להיותו צורך בסיסי, הפך מקור לביטוי עצמי של היחיד, ולאמצעי המעיד על השתייכות חברתית, כלכלית ,שבטית ומעמדית. התבוננות קפדנית במרכיבי הלבוש של קבוצות חברתיות ותרבותיות שונות מסייעת להיסטוריון להבין את מהותה,  מרכיביה וערכיה של הקבוצה החברתית, ואת מקומו של היחיד בתוכה. מאחורי "קליפת" המלבושים, עומדת התכוונות מעמיקה, מודעת או לא מודעת, הנובעת ממערכת שלמה של ערכים ותפישת עולם.

 

דוד בן גוריון
ישנן מספר תיאוריות המסבירות כיצד נוצרת "מנהיגות אופנה", כשהקלאסית והעיקרית ביניהן היא תיאוריית 'האליטות המשפיעות', על פיה המעמדות הסוציו- אקונומיים הגבוהים יוצרים תבניות של אופנה, שמועתקות כלפי מטה אל המעמדות הנמוכים מהם, וכן הלאה.
מאו

המנהיגים עומדים בראש פירמידת האליטות. מנהיגים הם מקור הכוח, ולכן הם מקור החיקוי.מנהיגים מזוהים עם אידיאולוגיה, אותה הם מובילים, ולאידיאולוגיה יש פנים ויזואליים,המעצימים אותה. למשל הדמוקרטיה זו אידיאולוגיה המדברת על אחידות, המסומלת על ידי מדים: צ'ה גווארה, מאו, ברל כצנלסון, בן גוריון, הם  חלק מהמנהיגים הידועים כאנשים שלבשו מדים בציבור. מנהיגים הם, על פי רוב, אנשים שיש עליהם פוקוס מתמיד.הם מופיעים באמצעי התקשורת הדרגת חשיפה במינון גבוהה; הויזואליות שלהם בולטת ונטמעת בזיכרון הציבורי פעם אחרי פעם, כשהיא נחקקת יותר ויותר. בעידן של תקשורת ההמונים- כל מי שמופיע בעיתונות, ברדיו ובעיקר בטלוויזיה- משפיע מייד על מסות גדולות של אנשים.

 

סטאלין

המנהיגים הפשיסטיים בין שתי מלחמות העולם, ( תקופת עליית השפעתה של תקשורת ההמונים)- היטלר, סטאלין, מוסוליני, השפיעו וקבעו סטנדרטים של מראה, בין השאר הם היו "כוכבי רוק" של התקופה. האצטדיונים שלהם הם הרחובות, השדרות והכיכרות רחבי הידיים של אירופה. מכאן הדרך סלולה לחיקוי, מתוך הכנעה ורצון להתחבר לכוח, להיות קרוב לכוח, להיות הכוח.

 

חלוצים בקיבוץ חוזרים מיום עבודה, תמונה של זולטן קלוגר

בהיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה, בעיקר בקרב העלייה השנייה והשלישית, נתנו המנהיגים דוגמה לסוג של אנטי- אופנה. לבוש החאקי הקצר הפך לסמל סטטוס חזותי של "היהודי החדש" בכל מדיה אפשרית, על דרך הניגוד ללבוש השחור, הארוך והסגור של היהודי הדתי הגלותי. ראשי החלוצים הקצינו את מראה החאקי הקצר והפשוט, התהלכו יחפים, ולבשו במתכוון מכנסיים קרועים- לא חלילה מתוך גנדרנות, אלא מתוך רצון להרגיש על גופם את דבר היותם פועלים. הדעה השלטת הייתה, ש"לחיות כמו בן אדם" זה עניין לבורגנים, והלא את הבורגנות הם עזבו ביודעין, מתוך מחאה שבבסיסה השקפת עולם פרולטארית. תופעה זו של מחאה המתגלמת בין השאר בבגדים קרועים, חלה שוב לפחות פעמיים בהיסטוריה של המאה העשרים- ההיפים בשנות השישים בארה"ב, מתוך מחאה נגד ויאטנאם, וכן- הפנקיסטים של תחילת שנות השבעים בבריטניה של מרגרט תאצ'ר, מתוך מחאה נגד המדיניות הכלכלית האנטי- חברתית שיצרה אבטלה בקרב הצעירים.

 

דוד בן גוריון

בספר "כאן על פני האדמה" מתאר גרשון גפנר את ברל כצנלסון, מראשי תנועת העבודה, ש"שם לב לכך שמכנסיו מטולאים, טלאי על טלאי עד אפס מקום, עד שנאלץ לקנות בטבריה במחיר של מג'ידה אחת מכנסיים חדשים, שהיו מבד נוקשה, ומהם מזדקר קו קפל העובר לאורכם. בדרך שובו בעגלה לכינרת, לא נלאה מלכסכס את מכנסיו, וטרח למחות את בליטתו של הקפל, וגם ירד אל המים והזה מים עליהם, סגולה ליתר טשטוש כשהוא מוסיף ומכסכס לבל ייראה בבואו לחצר- כנרת כמי שמתהדר בלבושו"
כיום, ולא כתופעה חדשה, חברות ג'ינסים מוכרות מכנסיים חדשים ויקרים במראה USED, כמראה צעיר, מרדני ולא מכופתר, שהוא תוצר של בית החרושת. ה"כסכוס" שייך לצעירים, וייתכן שברל כצנלסון המציא אופנה בלא יודעין.

 


כך גם ציפורה זייד, אשתו של אלכסנדר זייד, מראשי "השומר", שחבריו לא הבחינו שציפורה היא אישה העובדת בשדה, מכיוון שלבשה בגדי גבר, כמוהם. משהחמיאו לה על המראה, צבי בקר מהמתפרה תפר לכל הבחורות מכנסי עבודה, וכך המציאה ציפורה זייד את אופנת היוניסקס, בצירוף שיער גזוז ואקדח במותניים כמו ה"נערים".
בן- גוריון נתן דוגמא אישית לציבור גם בצורת הלבוש שלו: ברוב בזמן הוא נראה בציבור בבגדי החאקי מתוצרת 'אתא', תוצרת המבטאת את התפישה של עצמאותו הכלכלית של עם ישראל, שמסוגל להיות יצרני הנהנה מיציר כפיו.

ג'קי קנדי

בעבר היו חוקי לבוש ברורים, מעמדיים. כיום הסדר החברתי המדוקדק התפורר- המודרניזם הביא עימו טישטוש מעמדי. לקראת שנות השמונים, ומוקדם יותר, באופן פחות מאורגן חברתית, משנות השישים ואילך, חלים שינויים בתפישות אלו, בד בבד עם הרפורמות החברתיות שחלות אז: מהפך של צעירים, הקוראים תיגר על ערכים וסמלים מסורתיים של המבוגרים. תפקידים ומשרות מאוישים על ידי נשים. אינדיווידואליזם מקבל דגש ומתקבל.


על רקע שנות השישים ניתן להבין את כוחה של ג'קי קנדי כאייקון אופנתי. היא קבעה סטנדרטים חדשים הנוף האמריקאי: היא ייבאה את הסגנון הצרפתי המובהק ביותר, ובמלוא עוצמתו: חליפות שאנל בקונטראסט של צבעים, כמו כחול ובייז', ורוד ושחור; ענק פנינים; שיער פזור בחופשיות על הכתפיים; משקפי שמש גדולים. בעזרת חיוך מסתורי והתרחקות מכוונת מן ההמון הסוער, יצרה ג'קי קנדי סגנון מלכותי אמריקאי, למרות שאמריקה ביסודה היא פדרציה של דמוקרטיות. היא והנשיא קנדי היו זוג אנשים צעירים, יפים, אלגנטיים, אינטליגנטיים ובעיקר- כריזמטיים, כך שהיו ברשותם כל הנתונים להוות מודל לחיקוי.

המון ברחוב
לא כל דמות ציבורית יכולה לשמש מודל להתנהגות אופנתית, אולם מעטים, כמו הנשיא, הגברת הראשונה, כוכבי קולנוע מסוימים ומובילים חברתיים אחרים- זוכים לתשומת הלב הציבורית בעלת הפוטנציאל להשפעה כללית על כיווני אופנה. יחד עם זאת חוקי המשחק הולכים ומשתנים: הרחוב הוא המלך. יחד עם כוכבי הרוק ודוגמניות העל, שבשנות השמונים היו משפיעים האופנה העיקריים, ישנם עוד מנהיגים שהם מובילי אופנה: כדורגלנים וראפרים, כוכבי טלנובלות וזמרות מתחילות.

מבוא
נעלי נשים אופנתיות, גבוהות עקב וצרות חוד, הינם האויב של כף הרגל האנושית, שהיה עימנו זה מאות בשנים ואינו מראה כל סימן לנסיגה, אף שאנו יודעים היטב, מה רב הנזק שהוא גורם.אפילו העובדה, שנשים סובלות פי ארבע יותר מהגברים, מחוליים שונים של כף הרגל, לא פגעה בפופולאריות של הנעליים הללו. מה גם שבעבר נהגו לבצע ניתוחים פלסטיים להצרת כף הרגל.
העובדה, שכפות רגליים שלא טופלו עלולות לקצר את החיים לא פחות מהתקף לב, כנראה שגם לא מרתיעה.בשנים האחרונות התופעה החריפה, מתוכניות הטלוויזיה עתירות הפרסים: "סקס והעיר הגדולה" (HBO האמריקנית), "אודטה" (ערוץ 10 הישראלי), המציגות בכל פרק, בגאווה רבה עד כדי טקסיות את נעלי העקב שלהן.

 

 


אם כך נשאלות השאלות: מדוע נועלות כיום נשים נעליים גבוהות עקב וצרות חוד? מה הן מפגינות? איזה ערכים ונורמות הן מייצגות בנעילת נעליים אלו? איך החברה מסתכלת עליהן?סמינריון מחקרי זה עוסק בשאלה: מהי הסמליות של נעלי העקב הגבוהות? כדי לענות על שאלה זו, יש צורך במחקר אתנוגרפי מקיף הכולל שיטות איכותניות:
- סקירה היסטורית של אופנת נעלי העקב, מאז ועד היום.
- תמצות חומר עיוני ומחקרי על המונח- סמל בפרט ובעיקר על סמליותם של נעלי העקב.
- תצפיות וראיונות עם קבוצת המחקר.
- איסוף ובדיקה של כל החומר שנאמר לעיל לידי מציאת משמעויות.
מחקר איכותני זה אינו שיפוטי ואין הוא עוסק בהשוואות מאחר ומטרתו הינה להבין את התופעה הייחודית של נעילת נעלי העקב, סמליותן בכלל ובקרב קבוצת נשים, סטודנטיות לאופנה בפרט.  


סקירה היסטורית של נעלי העקב
המאה החדשה- תקופת הרנסנס- במאה ה- 15 וה- 16- במאה ה- 15- נראו לראשונה נעלי העקב, הם הופיעו כאשר גובהם מסתכם ב- חמישה עד שישה סנטימטרים. נעלי העקב היו ארוכות ומחודדות במיוחד או מרובעות.  נעלי הפולן, השיגו אורך כזה כך שהיה נחוץ לקשור את חודם לרגליהם, הופיעו בצבעי ארגמן, חום, שחור ואפור (McDowell, 1994).
במאה ה- 17- הנשים נועלות נעלי עקב כשגובהן שישה עד שבעה סנטימטרים, קצה הנעל המחודד מעניק מראה נשי ותופס את מקומם של נעלי העקב עם הקצה המרובע הגברי. העקב בתקופה זו נמצא בחלק הפנימי ביותר של הקרסול , דבר המקשה על תמיכת הגוף.

נוספו קישוטים של אבזמים וסרטים. הנעליים הופכות למעוטרות וצבעוניות, קיים דגש רב על עיצובם (ניק, 1964).במאה ה- 18- קיים דגש על התאמת השמלה לנעליים, לעיתים רבות מייצר הנעליים בוחר לפי בד השמלה את עיצוב הנעליים ומשלב בהם עיטורים של רקמות, חרוזים וסרטים. בתקופה זו בולט השימוש בצבעי הזהב והכסף. ישנם שילובים של אבזמים, שרוכים, סרטי "פפיונים" ועיצובים מגוונים של סוגי סגירות, משחקי אלכסונים, שילובי בדים וצבעים . הדגמים בגזרת נעלי ה"שפיץ" עם עקבים מעץ. בסוף המאה ה- 18 ישנם עקבים דקים יותר אך גם נמוכים יותר כ- שלושה עד ארבעה סנטימטרים (ניק, 1964).

במאה ה- 19- תקופת המהפכה התעשייתית מסתמן המעבר מייצור נעליים בעבודת יד אישית לייצור תעשייתי המוני, דבר המוזיל בצורה משמעותית ביותר את מחיר הנעליים . נעלי הנשים מימי האמפיר היו נעלי סירה שטוחות או סנדל הרומאים, שנקשרו לעתים לרגל בסרטים. בשעת הריקוד היה נהוג לחלוץ נעליים, כך שאצבעות הרגליים מקושטות בטבעות יקרות ערך. העקב בתקופה זו צורף למגפיים בשילוב של שרוכים, שבתקופה זו היו פופולאריים במיוחד (ניק, 1964).
במאה ה- 20- ישנם כבר דגמים רבים של עיצובי נעליים, כמו- כן ישנה חלוקה ברורה של שימוש ותפקיד (ניק, 1964).
שנים
1900- 1910- נעלי העקב שננעלו במשך היום היו מגפיים בגובה עקב של חמישה סנטימטרים ובשעות הערב נעלי עקב גבוהות יותר (McDowell, 1994).
 1910- 1920- בעקבות מלחמת העולם הראשונה נעלי העקב מתמעטות ונעשות מחומרים זולים לעומת העדפה לנעליים פרקטיות (ללא עקב) לעבודה, היות והנשים נאלצו לצאת לעבודה במקום הגברים שיצאו למלחמה
1920- 1930- עם תום המלחמה מתחיל עידן של פריחה תרבותית, עושר של יצירה ושמחת חיים. הנשים נהנות מעצמאות ומתחילה תעשיית הקולנוע. נעלי העקב גבוהות במיוחד שישה עד שמונה סנטימטרים, כאשר הפעם בשונה מהמאה הקודמת העקב נמצא בהמשך לקרסול, דבר המאפשר יציבה ותמיכה נכונה יותר של הגוף. נעליים בעיצוב זה החלו להופיע לראשונה בעקבות ריקוד הצ'רלסטון, העקבים מקבלים דגש בעיצוב ובחומר תוך שימוש בעור ובעץ .ישנו שימוש בחומרים יקרים: סאטן, משי וקטיפה. קישוטים מגוונים והצבעוניות עליזה (COX, 2004).
- 1940- השפעת הקולנוע ניכרת בתקופה זו על תעשיית הנעליים ותנועת ה"ארט- דקו" , נעלי העקב משמשות כביטוי לזוהר, יוקרה, סגנון חיים וסקס אפיל (COX, 2004).
1940- 1950- פרוץ מלחמת העולם השנייה, פיתוח נעלי העקב הופסק. התעשייה ההמונית מיקדה את עצמה לצרכים צבאיים כך שבשווקים הוגבל גובה העקב לאינץ' אחד (McDowell, 1994).
 1947- יוצא המעצב הצרפתי כריסטיאן דיור בקולקציה של ה"מראה החדש" "הניו- לוק",  דבר ההופך את מראה האישה לנשי, רך ומעודן בניגוד לתקופת המלחמה. נעלי העקב חוזרים לגובה של שמונה עד עשרה סנטימטרים (COX, 2004).
 1950- 1960- בהשפעת הקולנוע ובעיקר שחקניות העל: מרלין מונרו ובריג'יט בארדו שהיו מודל לחיקוי. בתקופה זו ישנו ביטוי מובהק לנשיות ע"י נעילת נעלי עקב גבוהות במיוחד. אידיאל היופי היה עקב כמה שיותר דק.
המעצב רוג'ר ויויאר המציא את עקב ה"סטילטו" (פגיון) עבור הקולקציה של המעצב כריסטיאן דיור. עקב זה היה עשוי מתכת, דק וגלילי, רזה אך גם אמין (COX, 2004).

 1960- 1970- בעיצוב הנעליים בכלל ובנעלי העקב בפרט יש השתוללות של צבעים, קווים וצורות, חומרים חדשים כמו פלסטיק וויניל  , הרצון הוא להדהים ולבטא את רוח התקופה- חיפוש דרך, פריצת מוסכמות, תרבותיות וחברתיות (COX, 2004).
1970- 1980- הדיסקו מביא איתו את סגנון נעלי הפלטפורמה, אשר סוליה עבת קרס זו מחליפה את עקב ה"סטילטו" הדקיק (McDowell, 1994).
 1980- 1990- יש רצון לנוחיות ולירידה מנעלי העקב, רצון ללכת נמוך ונוח.
1990- 2005 -  נעלי העקב חוזרות ובגדול, מבחר אין סופי של נעליים בצורות, חומרים, ועיצובים רבים. ישנה חזרה על מוטיבים היסטוריים (COX, 2004).

3.1. סמלים- היבטים מטריאליים וערכיים
פירוש המילה סמל- (אבן שושן, 1998)
1. ציור או תמונה המביעים רעיון מסוים, או המתארים משהו אופייני בפעילותו של מוסד או מפעל מסוים.
2. סמליות- (אבן שושן, 1998), סימבוליות, תכונתו של דבר המשמש סמל למשהו.
סמל (פארקר, 1998) הינו עצם או פעילות המייצגים בעצם משהו אחר.
בפסיכואנליזה, סמלים יכולים לעתים להתקשר בצורה מרוחקת ביותר עם הדברים שהם מייצגים והחיבור נעשה באמצעות הלא מודע.

הפסיכואנליטיקאיים, זיגמונד פרויד ויונג קרל גוסטב (פארקר, 1998) האמינו שניהם בקיומו של אוסף סמלים אוניברסאלי, המשתרע על פני הזמן והמרחב- סמלים שהיו ועודם משותפים לכל המין האנושי ומקום משכנם היה ועודנו , מה שיונג קרא- הלא מודע הקולקטיבי.
אין ספק, כולנו חיים באותו העולם וכך קורה, שסמלים מסוימים ומראות מסוימים יתפרשו, בהרחבה ובדרך דומה.
אך אנשים שונים יכולים לייחס משמעויות שונות אפילו לסמל הברור ביותר, לא רק בגלל החוויה האישית, אלא גם בגלל הבדלים בחינוך, בתרבות ובסביבה.
פארקר מציג למשל את הצלב הנוצרי כ"סמל": לא זו בלבד שנוצרי אדוק יראה בו דבר שונה ממה שיראה בו ידידו האתיאיסט וברור שאצל חברם המשותף, היהודי, יעורר הצלב אסוציאציות מסוג שונה לחלוטין.
פז (פז, 2001) טוען כי השפה והדימוי הם חלק ממערכות הסימנים המשמשות להעברת מסרים בין בני האדם.
במהלך אלפי השנים שחלפו מדור המערות לדור האינטרנט, המיומנויות האנושיות בתחומי התקשורת השתכללו והתייעלו.
אולם הרצון ליצור אמצעי תקשורת, שיובנו ויזוהו במהירות ובקלות על- ידי קהלים שונים הוביל גם ליצירת סטיגמות ותפיסות סטריאוטיפיות.
פז מחזק את טענתו בדוגמת: סמל הנכים הבינלאומי, שעוצב בידי סוזן קופוד הדנית בשנת 1968, אשר התגלה כפרדוקס. פז מסביר שבעוד המטרה הבסיסית היתה התחשבות בנכה ובצרכיו, הרי, שעצם יצירת סמל מיוחד לאדם נכה והשימוש הנרחב בו הביאו לפגיעה בתדמית הנכה בעיני עצמו ובעיני הסביבה.
סגנון הסמל יוצר הכלאה בין האדם למכשיר וחוסר הפרופורציות נתפס כמייצג פגם כלשהו בראש.
הנכים זקוקים לנגישות ולפתרונות טכניים ופונקציונאליים הולמים ופחות לסמלים ושלטים, או כפי שהיטיב לבטא זאת פעיל נכים, שלמה נקווה שהפיץ, בסטיקרים "אנחנו לא סמלים- אנחנו בני אדם".

 


בכדי להבין עד כמה שפת הסמלים היא יעילה ופועלת בקרב כל בני האנוש מציג שטראוס (שטראוס, 1980) ניתוח ופירוש שיר שהוא היצירה המאגית העתיקה מדרום אמריקה של בני השבט מתחומי רפובליקת פנמה.
מטרת השיר היא להקל על חבלי לידה קשה, משתמשים בו במקרים יוצאי דופן (היות ולילידים יש לידות קלות יותר מאשר לנשים המערביות), בהם המיילדת נכשלת.
השיר הינו ריפוי פסיכולוגי טהור, היות והשאמן (מעין מרפא אלטרנטיבי שמנהל את הטקס ומספר את השיר) אינו נוגע בגוף האישה ואינו נותן לה תרופה.
השאמן מנסה באמצעות הכאב לעורר את החולה, שקשריה עם המציאות קלושים ורגישותה גבוהה במיוחד על- מנת, שתהיה מודעת פסיכולוגית לפרטים הקטנים ביותר.


מצב זה מציג סדרת אירועים, אשר הגוף והאיברים הפנימיים של האישה מהווים את זירתם ועל- ידי כך נוצר מעבר מהמציאות היום- יומית למיתוס, מהיקום הפיזי ליקום הפסיכולוגי, מהעולם החיצון לגוף הפנימי.
הטיפול נעשה באמצעות שימוש בשפת הסמלים שהם דימויים מילוליים.
שטראוס מדמה שיטת ריפוי זו לפסיכואנליזה היות והמטרה היא להעלות לרמה של מודעות את המאבקים והניגודים בתת- מודע.התפעול נעשה באמצעות סמלים, הלקוחים ממציאות שונה לחלוטין.

יעילותם של הסמלים היא זו שמבטיחה את ההתפתחות המקבילה וההרמוניה של המיתוס והפעולה.
בריפוי השאמניסטי, המרפא מספק את המיתוס ואילו החולה מבצע את הפעולות. דרך השיר העתיק, ניתוחו והשוואתו לפסיכואנליזה, שטראוס הגיע לשתי מסקנות:
1. התת- מודע הופך לפונקציה סימבולית, המיוחדת לבני האדם והפועלת בהתאם לאותם חוקים בקרב כל בני האנוש.
2. עולם הסמלים הינו רב גוני בתכנו אך מוגבל בחוקיו.
נצר (נצר, 2002) מקשרת את הסמל לפסיכותרפיה והאומנות, "כי סמל היה סמל לפני שהסמל התחיל", באומרה כי הופעתם הספונטאנית של הסמלים, ביחיד ובהיסטוריה מיועדת להבקיע אל המודעות, הם באים מעצמם, הרבה לפני שהתודעה קולטת אותם. הדחף של הסמלים להבקיע הוא הדחף של הלא נודע להתוודע לעצמו.
נצר (נצר, 2002) מציגה את כתיבתו של הפסיכואנליטיקאי יונג (יונג, 1982): "החיים כשלעצמם ובהתהוותם אינם החיים האמיתיים אלא הידיעה הופכת את החיים לאמיתיים" ומסבירה שהסמל משרת את ההתוודעות לעצמנו, מתוך מגמה תכליתית התפתחותית של הנפש.
הסמל מאפשר להכיר רגש, יצר או תכונה או כישרון או תהליך וגם לאפשר אותו, מתוך המפגש החוויתי והתודעתי כאחד. הסמל משקף מצב קיים, אבל בהופעתו הוא מבשר שינוי, כשהוא מסמל מצב פוטנציאלי שטרם הוגשם, איכות נפשית שטרם הרשינו לעצמנו לממש ולחיות, פוטנציאל שממתין לשינוי שיאפשר התממשות מודעת. לכן חשובה כל- כך הופעתו של הסמל. גם אם הבנו רק את אפס קצהו.
נצר מציגה את הסמל כשפה הטבעית של  הנפש, למרות היותו אירוע טבעי, אין הוא מובן ספונטאנית ולכן יש צורך בפענוח.

לדעת נצר הנסתר מושך את לב האדם מאז ומעולם והרצון להבחין את משמעותו של הנסתר המתגלה אלינו דרך הסמלים הוא הדחף למודעות כך היה מאז ומעולם.
נצר טוענת שהסמל היה תמיד ולאף אחד אין עליו מונופול. הוא שייך לאופן שבו אנו חווים את העולם. משליכים על העולם את היבטי נפשנו ושבים ופוגשים את עצמנו בעולם מלא השלכות, שסמליו הם האיגרת שנשלחה אלינו.
חווית הסמל מעניקה לנפש את חווית אחדותה עם עצמה והעולם.


הסמליות של נעליים גבוהות עקב וצרות חוד
נעליים אופנתיות, גבוהות עקב וצרות חוד, הן האויב של כף הרגל האנושית מזה מאות בשנים ואינו מראה כל סימן לנסיגה. למרות, שאנו יודעים היטב מה רב הנזק שהוא גורם. אפילו העובדה, שנשים סובלות פי ארבעה יותר מגברים, מחוליים שונים של כף הרגל לא פגעה בפופולאריות של הנעליים הללו (דסמונד, 1993).
החתירה לכף רגל נשית קטנה הגיעה במאות הקודמות לקיצוניות כזו, שכמה גברות, מן החברה הגבוהה, נהגו לכרות את בהונותיהן הקטנות, כדי לזכות ביתרון נוסף שעה שדחקו את כפות רגליהן למנעלים מחודדים עוד יותר (דסמונד, 1993).


לפי גרסה מוקדמת של סיפור סינדרלה, אחיותיה החורגות והמרשעות קטעו את אצבעות רגליהן ואת חלק מעקביהם על מנת שרגליהן יתאימו לנעלי הזכוכית של הנסיך.
תרמיתן התגלתה כאשר נגלו שבילי הדם, שניגרו מכפות רגליהן (steele, 1996).
בסרטו הסאטירי של וויליאם קליין "Qui 'Etes- vous, Polly Maggoo" משנת 1965 (steele, 1996), מסביר השחקן, שמגלם את דמות הפרופסור, שהמשמעות הנסתרת בסיפור סינדרלה היא: "ערך הרגליים הקטנות והבגדים היפים" הוא מסכם בנימת ניצחון: "הנה הם: פטישיזם, השחתה, כאב: אופנה על קצה המזלג".
לטענת דסמונד (דסמונד, 1993), נקודת המוצא של סיפור סינדרלה, הינה: "גבר רם- מעלה המוכן לקבל נקבה זעירת- רגליים כמושכת מבחינה מינית ובהתעלם מכל שאר תכונותיה! הנסיך הציג רק דרישה אחת לכלתו המיועדת- כף רגלה צריכה להתאים לסנדל זעיר עשוי זכוכית".
פיסלה של האומנית קמיל נורמנט "נעל זכוכית" (steele, 1996) נעשה מחלקי זכוכית שבורה , נורמנט עצמה חשבה על סיפור סינדרלה לאחר שסיימה את הפסל, רעיונה המקורי היה ליצור פסל בנושא: בגדים ונעליים כדבר כובל הגורם לפגיעות הגוף.
כדי להבין מדוע ייחס הנסיך חשיבות שכזו לכף הרגל לבדה, יש לדעת כי סיפור סינדרלה, מסביר דסמונד (דסמונד, 1993), הגיע במקורו מסין, שם נהגו משפחות רבות מעלה, במשך מאות שנים, לכפות את רגליי בהונותיהן.

 


בסין, כף רגל קטנה היתה סימן של יופי, שאין למעלה ממנו אצל נערות.
יש המקשרים את כבילת הרגליים הסינית עם אגדת הקיסרית טאקי מהמאה השלוש- עשרה (McDowell, 1994), שנולדה עם רגל קלוטה (club foot). ישנה מסורת מבוססת בה אנשים פשוטים ניסו כמה שאפשר לחקות את המאפיינים הפיסיים של אנשי המלוכה ולכן טוענת מקדואל (McDowell, 1994), "שאם סיפור הרגל הקלוטה של המלכה נכון, זה מסביר את השאלה: מדוע בסין הניסיון לצמצם את כף הרגל הנשית היה כל- כך אופנתי?"
לאופנה, טוענת מקדואל (McDowell, 1994), יש קשר ישיר עם משיכה מינית מכיוון שכף הרגל הקטנה נשארה במרכז התרבות הסינית עד למאה העשרים, דבר המסביר, את נושא המיניות שעמד במרכזה של אומה זו, תקופה כה ארוכה.
מסורת כבילת כפות הרגליים בסין נשאה סימנים תרבותיים של כביכול פטישיזם (steele, 1996).
הספרות הארוטית מכילה תיאורים של גברים המלטפים, מנשקים ומלקקים כפות רגליים כבולות. כף הרגל של שלושה אינץ' המכונה "לוטוס הזהב" ונקראה על- שם הפרח, נחשבה כאידיאל ארוטי: "תראה אותם בתוך כף ידך", כתב אחד ממשוררי השושלת הסינית (steele, 1996) שושלת הסנג, "קטנות בצורה נפלאה, עד שלא ניתן לתארן".
צעדיהן הלא יציבים של הנשים נחשבו אף הם כמושכים מינית, כמו- כן נחשבה הכבילה כמחזקת את שרירי הוואגינה 
(steele, 1996), סטיל טוענת כי מנהג כבילת הרגליים החל ככל הנראה בחצר הממלכה הסינית במאה העשירית, כאשר הוא קושר לרקדנים.
בהתחלה טוענת סטיל, תהליך זה היה כרוך ביותר מגריבת גרביים צמודות.
בשושלת סנג, המנהג התפרש על כל המעמד הגבוה כסימן של המעמד, שנעשה הרבה יותר דיפורמי (הטלת המום היתה גדולה יותר), עד למאה הארבע- עשרה, מנהג זה חדר אף לשכבות האוכלוסייה הבינוניות.
כבילת כפות הרגליים, טוענת סטיל (steele, 1996), היא תהליך כואב ומגביל שפגע בצורה חמורה ביכולת הניידות של האישה. ארבעת האצבעות הקטנות נלחצו יחד, הבוהן הוזזה למטה ועצם העקב קדימה.
עצמות נשברו והקשת קיבלה עיקול גבוה ויצרה שקע עמוק בסוליית כף הרגל. בהצללה נוצר האפקט של נעל בעלת עקב גבוה.

 


"הסמל המיני של מצב זה נראה ברור" מוסיפה סטיל (steele, 1996) ואכן, בספרות הסינית הארוטית צוין כי הבוהן שימשה במשחק מיני כתחליף לאיבר מין גברי, בזמן שהשקע בכף הרגל שימש כנרתיק מדומה. גם הנעל עמדה במרכז תשומת הלב הארוטית.
סטיל מתארת(steele, 1996) , נעליים העשויים בצבעים זוהרים ושזורים במשי ולפעמים גם מבושמים, הנעל הסתירה את כף הרגל והקרסול ולקחה חלק בריטואלים שונים כמו משחקי שתייה. 
כבילת כפות הרגליים קושרה לניאו- קנפוציאניזם ולדיכוי החברתי של האישה. זו היתה דרך לכפיית הצניעות על האישה, סימן של פנאי בולט לעין וסמל הזהות החברתית הסינית  (steele, 1996) .
דסמונד (דסמונד, 1993) מוסיף כי השלטונות התקשו לשים קץ למנהג זה, כשעברה סין למאה העשרים משמעותו הסמויה של המנהג היתה שלילה חלקית של יכולת האישה לנוע, מה שהפך אותה תלויה לחלוטין בגבר.

 

סטיל (steele, 1996) מציגה תיאוריות של גברים סיניים, שפירשו מחדש את כבילת הרגליים כמנהג "הפוך", שרומז על ניסיונות מדיניים להתנגד לאימפריאליזם המערבי, חלקם כמו הסופר לי רוזון (Li Ruzhun), שתקפו את תיאורית כבילת כפות הרגליים על רקע דיכוי נשים. ספרו "פרחים במראה" מגולל קטע על ארץ בה שלטו הנשים וגברים נפלו לרגליהן, כבולים.
אירגונים כמו ה"חברה הטבעית לכפות הרגליים" (Natural foot society) היו צריכים להאבק בכדי לשנות את הרעיון, שכפות רגלי נשים שאינן כבולות היו "גדולות" ו"מכוערות".
סטיל (steele, 1996) טוענת כי ישנה עדות לכך, שהצגת נעל העקב הגבוה המערבית, שנתנה אשליה ויזואלית של כף רגל קטנה וגרמה להליכה מתנועעת (מתנדנדת קלות), כנראה הקלה בסין את המעבר הארוטי מאידיאל כף הרגל הכבולה .
לכף הרגל יש משמעות סמלית במקומות רבים מלבד סין, גם בלי גורם השעבוד מסביר דסמונד (דסמונד, 1993). "פעם שררה אמונה נפוצה כי כף רגל גדולה של גבר, מלמדת כי יש לו פין גדול ואילו כף רגל קטנה מהרגיל אצל אישה מציינת פות קטנה. אבל אין זה אלא הרחבה פשטנית של הבדל המינים ביולוגי בגודל כף הרגל".
נעליים נתנו כסמל לאהבה (McDowell, 1994) על-ידי גברים צעירים, על- מנת לסמל את רצונם לחלוק את עושרם החומרי עם בחירת ליבם. מנהג זה היה קיים בדרך- כלל באירופה ובשכבות הנמוכות אצל האיכרים, אך נכנס גם לחברה הגבוהה במאה השמונה- עשרה, כאשר דגמי נעליים אלגנטיות גבוהות עקב מחומר הנקרא פוצלן היו באירופה.
בשנת 1791 באנגליה, טוענת מקדואל (McDowell, 1994), פורסם הדפס בגודל טבעי של נעלי הדוכסית מיורק, שהיו באורך חמישה אינץ' ושלושה רבעים ורוחב של אחד אינץ' ושלושה רבעים. דבר זה החל את השיגעון לרפרזנטציות של נעליים מפוצלן.
ויקטוריאניים סנטימנטאליים בתקופה הזו החליפו נעליים מיניאטוריות מעור, חימר, בהט, כסף ופליז.
תיבות הרחה לטבק מעץ עוצבו בצורת נעליים. בכל המקרים, הנעל עשתה אסוציאציה של תקווה לחיים בטוחים, יציבים ושופעים.
ויקטוריאניים פחות סנטימנטאליים מתארת מקדואל (McDowell, 1994), נשאו בקבוקי ג'ין בצורת מגפי נשים וסכיני נייר לפתיחת מעטפות שעוצבו בצורת נעלי עקב.

 


כת העקב הגבוה
במאמר עכשווי שנקרא "גהנום על עקבים" מתארת מגנסון (Magnuson, 1994), את "הייסורים והאקסטזה" של נעלי העקב הגבוה ומסכמת כי "מה שמייחד אותנו מנערות סיניות מסכנות, שהתנועה שלהן נשדדה מהן, הוא שכשנמאס לנו אנו יכולים להוריד את הנעליים וללכת בלי... "
גובה הנעל כמו מידתה, טוענת סטיל (steele, 1996), הוא בעל קונוטציה ארוטית. הנעל הבולטת ביותר בתקופת הרנסנס היתה השופין (Chopine) הונציאנית, נעל פלטפורמה גבוהה במיוחד, שהיתה מקושרת בעיקר עם זונות צמרת.
נעלי הפלטפורמה (לנשים ולגברים) נראו בתרבויות שונות, כאשר משמעותן אינה מוגבלת לארוטיקה. הגבהת המראה של הנועל העניקה את העלאת מעמדו החברתי בצורה ניכרת.

 

 סטיל (steele, 1996) טוענת כי אין מחלוקת בכך, שנעליים גבוהות מאוד שולטות בתנועת הנועל, צורה של "כבילה", שאנשים מסוימים רואים בה כארוטיקה. "לפעמים", מוסיפה  סטיל, "מראה של הגבלה נתפס כארוטי".
במאה השבע- עשרה, סנדלרים אירופיים עיצבו את הפלטפורמה בכדי ליצור נעל עם עקב גבוה. בהתחלה עקבים גבוהים ננעלו על- ידי גברים ונשים כאחד.
כאשר העיסוק באופנת הגברים נעשה עמום, נעלי העקב הגבוהות קושרו עם נשים. לכן, מסבירה סטיל (steele, 1996), המשיכה הארוטית של נעלי העקב אינה יכולה להתנתק מהקשר הישיר שלה עם "נשיות". סטיל מציינת כי אופנת הנשים לא תמיד מדגישה את העקב הגבוה. אך פטישיסטים של נעליים בדרך- כלל כן מדגישים זאת.
סטיל (steele, 1996) מציגה מספר עדויות לגבי נעלי העקב הגבוה המשוות אותם לכבילת כפות רגליים, מתוך "ירחון הנשים האנגלי של משק הבית"- "Englishwoman's Domestic Magazzine", כמו: "אדם יכול להבין את העינוי, שהנשים הסיניות עברו, אך אף אחד לא יכחיש את אפקט הפיקנטיות והעדינות של נעלי העקב הגבוה", "כף רגל קטנה ומסודרת, בנעל "עדינה", בהליכה "עדינה".
בין כותבי העיתון, מסבירה סטיל, היו שפסלו את העקבים ה"גדולים ככול האפשר", שנתנו "כיסוי גובה לגב כף הרגל, ויצרו את ה"מותן מקושת" ומצאו את הקשר בין "הנומרולוגיה של כף הרגל שהועברה למידת העקב" (ראה נספח א').

היסטוריונית הנעליים, טרסקו (Trasko, 1989) מסבירה, כי זמן רב לפני שהאופנה הדגישה את העקבים הגבוהים, פטישיסטים עשו זאת. הם תמכו באופן עקבי בעקבים שהיו גבוהים משמעותית מהנורמה האופנתית (ראה לוח 6- תמונה 26). "הם תמיד שמו דגש על הקיצוני והתעלמו מטרנדים אופנתיים".
פורנוגרפיה פטישיסטית, (steele, 1996) מתארת לרב איך הגבר נשרט, נדקר ונחדר על- ידי עקביה הגבוהים של האישה.

סטיל  (steele, 1996)מתארת את מופע הרגליים האמריקני (Leg Show), המציג פנטזיה על הענקית המוחצת, הממחיזה את הנשים כענקיות הרומסות תחת רגליהן, גברים קטנים וחסרי משמעות. המופע כולל מספר תמונות וציורים של כפות רגליים, נשים חזקות, חלקן ערומות, אחרות בעקבים גבוהים, הרומסות ומוחצות הכול. החל מבננות ועד לחלזונות וג'וקים. במופע ישנם גם צילומי וידאו הכוללים צללים בזמן הרמיסה.
סדרה אחת של תמונות הראתה רגל של אישה עם נעל עקב גבוה בצבע שחור המוקפת ומותקפת על- ידי עשרות חיילי פלסטיק.
עוד דוגמא בהן נעלי העקב ובמיוחד הסטילטו מתוארות כסמל לכוח, מוצגות במגזין הפורנוגרפי האמריקני לפטיש נעליים הנקרא: "Panty Raid".
סטיל (steele, 1996) מתארת את האילוסטרציות: "הנקבה הדומיננטית דרכה על רגלה העדינה אך החזקה, ניצוצות קטנים בקעו מהשבע אינץ' עקב סטילטו שלה!" לכל נעל, מציינת סטיל, היה פתח מקדימה על- מנת שמתוכו יציצו ציפורניים אדומות וזוהרות המזכירות טפרים אכזריים ואדומים" . 
"הגבר הנשבה בסיפור היה מולבש כעונש כאישה. כאשר שתי רגליו נענשו כשהוחדרו לנעליים בעלות קימור כף רגל גבוה העשויות עור לבן. האפקט הבולט ביותר בנעליים היה הדמיון הבוטה לסירוס, חרטום הנעל היה מעוטר בצורה יוצאת דופן", "גיליוטינה מניטורית, זוהרת בתפאורת אבני חן".

 


נעל העקב הגבוה כסמל לסקס

הדמות הספרותית הצרפתית רטיף דה לה ברטון מהמאה השמונה- עשרה (McDowell, 1994), אמר כי נעלי העקב הגבוה הם חלק מהקסם הנשי, עוד בתקופתו, נעלי העקב הגבוה קושרו עם סקס. הן קושטו מאחור בתכשיטים ואבנים והיו ידועות בכינוי: "נעלי בוא הנה!".
ביאטריס פאווסט (McDowell, 1994) מחברת הספר "נשים, סקס ופורנוגרפיה", טוענת כי האיכות הארוטית של נעלי העקב הגבוה עמוקה יותר ממראית עין וכי נעלי העקב לא רק נראות סקסיות בעיני גברים, הן גם גורמות להרגשה סקסית, נשים רבות מדמות שהן מרגישות חושניות יותר בעת נעילת הנעליים האלו, יש להן השפעה פסיכולוגית על- ידי כך, שהאחוריים נעים כמו גלים המעבירים תחושות סקסיות בכל הגוף.

כתוצאה מהצורה בה הגוף נדחף החוצה בגללן נוצרת הליכה גלית המושכת מינית את הגברים.
פאם פאטאל ואלילות סקס מסתמכות על נעלי העקב הגבוה (McDowell, 1994) ולכן זה כמעט בלתי אפשרי, טוענת מקדואל (McDowell, 1994), לדמיין את שחקניות הקולנוע ההוליוודי של שנות החמישים, מאי ווסט ומרלן דיטריך בנעליים "הגיוניות" כפי שנעלה לדוגמא שחקנית הקולנוע ההוליוודי גרטה גרבו.
שחקניות הקולנוע ג'יין מנספילד ומרלין מונרו  טוענת מקדואל אף פעם לא נראו נועלות נעליים שטוחות עקב כפי שנעלה שחקנית הקולנוע אודרי הפבורן.
מקדואל מוסיפה כי אף אחד לא יכול לומר שלגרבו והפבורן היה חסר סקס אפיל, אך מיניותן לא היתה ברורה בצורה מוגזמת כחלק מדמותן על המסך.

אלילות מין , טוענת מקדואל (McDowell, 1994), מתלבשות בכוונה בצורה סקסית פרובוקטיבית על מנת שיחרטו בזיכרון מעריציהן.
נוצות, סאטן, מחוכי תחרה הדוקים וכמובן נעלי העקב הגבוה, היו אלה שהבטיחו, שהמסר יעבור ברור וייחרט בזיכרון.
אותם המרכיבים מוסיפה מקדואל (McDowell, 1994) הם הבסיס של גברים הלבושים כנשים, טרנסווסטים ואומני דראג האוהבים נעליים זוהרות עשויות מעור שחור ומבריק או בדוגמאות של עור זוחלים. הם גם מעדיפים עקבים כה גבוהים עד שקשה וכמעט בלתי אפשרי להלך בהן. הנעלה זו היא למעשה פרודיה גרוטסקית ללבוש הנשי .

"הרבה תקריבים של כפות רגליים יפות המוכנסות... ומוצאות מנעלי עקב חדות וסקסיות מבטיחות פרסום לסרטי וידאו פטישיסטיים" טוענת סטיל (steele, 1996).
הנעל, מציינת סטיל, יכולה לשמש כתחלופה סימבולית לאיבר מין גברי וכן כוואגינה אליה מוחדרת כף הרגל הפאלית.
הפסיכואנליטיקאי פרויד (steele, 1996) חשב, שהנעל היא לרב מושא הפטיש, משום ש"זהו הדבר האחרון אותו ראה הילד הקטן, כשהציץ תחת החצאית של אימו לפני שעיניו נתקלו במראה המחריד של איבר מינה".

בקר (Becker, 1973) מחבר הספר: "ההתכחשות למוות", שזיכה אותו בפרס פוליצר לספרות טוען, ש"כף הרגל היא הזוועה של עצמה. בעוד שלחלקים אחרים בגוף ישנם אובייקטים פטישיסטים מתאימים: איברי המין מוסתרים על- ידי תחתונים סקסיים, החזה הבשרני והשדיים מוגנים על- ידי מחוכים, כף הרגל היא שפלה ומלוכלכת, הנעל עשויה מעור רך ומבריק עם קשת מעוגלת ואלגנטית וחזית מחודדת, מורמת מעל האדמה על עקב דק וגבוה". זה, לדעת בקר הדבר הקרוב ביותר לגוף, אך זה לא ממש חלק מהגוף.

התיאוריה של בקר, טוענת סטיל (steele, 1996), מדגישה יתר על המידה את ההבדל בין כף הרגל והנעל ומדגישה שהרבה פטישיסטים נמשכים גם לחלק הגוף וגם לכיסוי שלו.
סטיל מציינת כי פסיכיאטרים שונים טוענים כי יכול להיות קשר בין "יצירתיות וסטייה", הם טוענים, ש"סוטים" נמשכים במיוחד לאמנות ויופי והכפייתיות שלהם להעצים מקושרת לצורך שלהם להסוות אנאליות. לכן, אובייקט הפטיש הוא בדרך- כלל גם בעל ריח וגם נוצץ.פטיש כפות רגליים ונעליים הוא סוג הפטיש הנפוץ ביותר בימינו, טוענת סטיל ומצטטת את המוציא לאור של המגזין הניו- יורקי "עקבים גבוהים", שמסביר: "כשהחלנו את המגזין שלנו על פטישים של סקס, חשבנו שנסקר את כל הקשת, אבל המכתבים והפידבקים שקיבלנו הראו לנו עד מהרה, שמספר הפטישים לנעליים רבים הרבה יותר משאר סוגי הפטישים ביחס של לפחות אחד לשלוש".
סטיל (steele, 1996) מצטטת כותרות פורנוגרפיות מתוך המגזין כמו: "הערצת כפות רגליים", "עינוי כפות רגליים", "בעקבים גבוהים ושולטת", "זונות בעקבים גבוהים", "שליטת יתדות" (כנראה עקבים דקים וחדים), "דורבנות", "סטילטו", "סופר- חד".
מגנסון (Magnuson, 1994) מתבדחת עם קוראי מגזין אופנה על מגפיי עור מבריק בעלות עקב גבוה ומחודדים באומרה: "כשנעלתי את העקבים האלו, הרגשתי זרם של כוח ועוצמה, ידעתי שאני יכולה להשפיל כל גבר שאני בוחרת להרוס".
במגזין "Bizarre”, טוענת סטיל (steele, 1996), נכתב "בדקו את האופנה האחרונה וספרו לנו שנשים לא נהנות מההרגשה השולטת".סטיל מוסיפה כי יועצי תדמית, שדיווחו במגזין האמריקני "הוול- סטריט", טענו כי נעליים עם פתח באצבעות "מעודדות גברים לחשוב על נשים כבנות זוג למין מאשר יושבות ראש ועד המנהלים בפוטנציאל".
אחד חלקי שישה עשר אינץ' נוספים בהגבהת העקב, טוענים יועצי התדמית, חושפים את הרווח בין אצבעות הרגליים, דבר היכול להזכיר לגברים תצורות אחרות של מחשוף, או אולי "חריצים" אחרים בגוף האישה. או כפי שמגנסון (Magnuson, 1994) טוענת: "הנעל בעלת העקב הגבוה חושפת בצורה וולגרית את המחשוף של אצבעות רגלי בתצוגה המזכירה באופן מעורפל תוצר לוואי של בשר אצל הקצב המקומי".

מעצב הנעליים האיטלקי סלבטורה פררגאמו (steele, 1996) עיצב סנדלים גבוהות עקב וכינה אותן "הדפס מנומר ואקזוטי על פרווה חושנית", סטיל טוענת כי זה מרמז בצורה עקיפה על עיסוק בסקס "אקזוטי", סנדל גבוה בעור אקזוטי בהדפס תנין מעורר את תשוקותיו וכפי שמתאר פררגאמו: "סנדל מעור נחש הוא מדהים,הקשירה היא גם ארוטית, רצועת הקרסול סקסית ונכרכת בצורה מפתה מסביב לרגל החטובה, לחלקו האחורי יש צורה של כלוב השובה לב עם רצועת שרשרת סקסית".


הערצה/ סגידה לנעליים גבוהות עקב

סטיל (steele, 1996) מציינת כי הרבה נשים אוהבות נעליים ואוספות אותן, אך ההתלהבות הנשית מנעליים שונה מהעיסוק המיני של פטיש הנעליים הגברי.
עדיין הנעליים בהחלט מספקות לנשים גירוי טקטילי (חוש המישוש).
מגנסון (Magnuson, 1994) מתארת: "עצמות הקרסול שלי השמיעו קול קנקים... גיד האכילס שלי התרופף אחורה... צלעתי לאורך השדרה וקיבלתי מודעות... לגופי. החזה שלי בלט קדימה, בזמן שגבי התעקם, התחת שלי הרגיש גדול ממכונית ביואיק, הירכיים שלי התנופפו קדימה ואחורה כמו שתי חתיכות בקר... האם הנעליים הלה מפחיתות ממעמדי? האם הן משעבדות אותנו? האם אנו הופכות לחסרות אונים כשאנו נועלות אותן? התשובה היא כן! כמובן!
איזו סיבה אחרת יש לנו בכדי לנעול אותן?" .

סטיל (steele, 1996) מפרשת את דבריה בכך, שהעקבים גרמו לה להרגיש "כל יכולה", בזמן שהקושי לנעול אותן פחת עם הזמן.
כתבת האופנה האמריקנית ברובאך (Brubach, 1986) כתבה מאמר "שיגעון הנעליים" והעלתה את השאלה: "מדוע כל- כך הרבה נשים אוהבות נעליים?" תיאוריות "פרוידאניות" התייחסו לריגוש, שחלק מהגברים מקבלים מהנעליים, אותן נועלות הנשים. אך הן לא מצליחות להסביר את ההרגשה, שהנשים מקבלות מהנעליים אותן הן נועלות. כפי שמציינת ברובאך: "אף אישה לא תמלא את ארונה בספלים פאליים".
סטיל (steele, 1996) מסכמת כי נעליים בעלות עקב גבוה משלבות תדמית נשית וגברית ברמות רבות.
החל מעקב הסטילטו החודר לגופו של הפטישיסט ועד כף הרגל המחליקה לתוך נעל פתוחה.
פורנוגרפיה מתייגת לעתים קרובות נשים בעקבים גבוהים בתוויות של זונות או כאובייקט מיני.
חשוב במיוחד הינו התפקיד שהנעל משחקת ביצירת המוגדר הסטריאוטיפי.
כאשר נעלי העקב הגבוה, לדעת סטיל (steele, 1996), הינן הסמל האולטימטיבי לנשיות.

מעצב הנעליים האמריקני מאנולו בלניק הודיע בשנת 2003  (Cox, 2004), שנעלי העקב הגבוהות שהוא מעצב יהיו בעשרים אחוזים צרות ומחודדות יותר, הצהרה כזאת טוענת קוקס מראה כי תרבות הנעל הקטנה עדיין עימנו.
ד"ר סוזאן לוין, מומחית לכף הרגל, מניו- יורק Cox, 2004) וראה נספח ב') ידועה כיום כמנתחת המשנה את "פני כף הרגל" ומתארת נשים בשנות הארבעים והחמישים לחייהם ש"רוצות עדיין להראות טוב" ואומרות: "אני לא הולכת לוותר על נעלי העקב הגבוהות שלי". אפילו שחקנית הסדרה האמריקנית "סקס והעיר הגדולה" שרה ג'סיקה פארקר Cox, 2004) וראה נספח ב') מודה: "הרסתי את כפות רגליי לגמרי, אבל לא אכפת לי, הרי למה את באמת צריכה את כפות הרגליים שלך חוץ מזה?"

עקב הסטילטו ממשיך להתקיים כהוכחה לכך מעצבי אופנה ונעליים כיום מנסים "למתוח" איתו עד לגבול יכולת הגובה האפשרי Cox, 2004)).
נעלי העקב הגבוה ובמיוחד הסטילטו נחשבים כיום לסמל כוח.
קוקס  (Cox, 2004)מסכמת כי החל מפטיש ועד לאופנה עלית, הם תמיד שמרו על חזות של סכנה, ובקרב על המינים הסטילטו ("אבל אולי לא תמיד הנועלת") יהיו תמיד בפסגה. 

 

מתוך התערוכה "לקרואה"
במסגרת לימודי עיצוב אופנה במרכז ללימודי חוץ התלמידים ביקרו בתערוכה הרטרוספקטיבית לציון 30 שנות עיצוב של לקרואה שהתקיימה באביב 2006 באולם הטורבינות של 'רידינג' תל אביב. למעלה משישים פרטי לבוש ואבזרים הוצגו באופן שלא נראה במקומותינו מעולם: עיצוב החלל המרשים הווה רקע ותמיכה רעיונית לשפע מיצגי הלבוש של לקרואה, שנראו כלקוחים מעולם המערב מציאות ודמיון, עבר הווה ועתיד, מזרח ומערב, פרהיסטוריה ועתידנות. הגאונות של לקרואה, כך למדו הסטודנטים ממבט קרוב, נעוצה בעיקר ביכולתו המקורית במיוחד ליצור חומרים בלתי קונבנציונאליים מחיבורים ייחודיים.  
מתוך התערוכה "לקרואה"
לקרואה הוא מעצב אופנה, מעצב תלבושות לתיאטרון ולאופרה, מעצב מדי חברת התעופה 'אייר פראנס', מעצב פנים, אבזור, ריהוט וכלי בית.
לקרואה נולד ב- 1956 בעיירה קטנה בדרום צרפת, במשפחה שטפחה לימודי אמנות, ספרות ותיאטרון. אביו היה חייט שעבד באטלייה שעל קירותיו התנוססו ציורים המתעדים את ההיסטוריה של הלבוש המחויט לכל פרטיו.
מילדותו הוא זוכר בעיקר את סבו שלקח אותו בקביעות לבקר במוזיאון בעיירה, בו הוצגו ציורי אומנים מהמאה ה-18, שתעדו את תקופת המלך לואי פיליפ, על שלל שמלות החצר המהודרות. את המוזיאון המקומי בעיר הולדתו הוא מכנה בשם 'המקדש', ומשחר ילדותו הלבוש ההיסטורי הטביע את חותמו על המשך דרכו כמעצב. זיכרון נוסף מילדותו, הוא מראה כובעיה הרחבים של סבתו, ומראה בגדיה במגוון רחב של צבעי שחור.
מתוך התערוכה "לקרואה"
חווית ילדות מיוחדת, שהשפיע על דרכו כשגדל, הוא אוצר של גיליונות אופנה בשם La Mode Illustree, אותם מצא בעליית הגג שבביתם. החיבה היתרה שהוא מגלה לצבעי חום שוקולד וורוד סלמון, נעוצה בעובדה שבסמוך לאוצר העיתונים, הוא מצא בדי קרפ ומשי בצבעים אלו שנשארו בעליית הגג מתקופת מלחמת העולם השנייה.
בגיל 14 הוא נסע למונפלייה, כדי ללמוד ספרות צרפתית וקולנוע, שני תחומים מהם הושפע בעתיד. הוא מצהיר שהוא שומר בעיצוב אופנה על העיקרון של יצירת קומבינציות שמצד אחד יהיו עשירות כמו השפה הצרפתית, ומאידך - מאוזנות בקפידה כמו הקולנוע הצרפתי על פי רנואר הבמאי.
מתוך התערוכה "לקרואה"
בשנת 1971 לקרואה עבר לפריס, כדי להגיש תזה בנושא 'התלבושות בציורים של המאה ה-17'. בתקופה זו הוא מושפע מהסגנון של ז'אן בוקה מסאן טרופה, המצרף ומערבב מוטיבים הודיים ופקיסטאניים עם מוטיבים מקומיים מערביים, ובכך הוא מתחיל למעשה עידן של ערבוב פרופורציות  וסגנונות.
מי שהשפיעה על החלטתו להפוך למעצב אופנה הייתה 'אישה יפהפייה שנכנסה לבית חברים אצלם התארחתי בזמן שהייתי סטודנט לאוצרות, שלבשה מעיל פרווה ישן מעל טישרט לבנה, ג'ינס, ופנינים על הצוואר. הצירוף הלא מקובל הזה בימים אלו, של לבוש רחוב ולבוש ערב יחד הדהים אותי, ובו ברגע החלטתי להיות מעצב אופנה' (לקרואה על פרנסואז, איתה התחתן בהמשך...). בשנת 1981 החל לעבוד כמעצב בבית פאטו, ועם סיום הקולקציה האחרונה בבית זה, הוא החליט לפתוח בית אופנה משלו.
מתוך התערוכה "לקרואה"

את יסודות עבודתו העיצובית הוא מגדיר כ 'צרוף היסטוריה ומהפכה, היסטוריה ומודרניזם' - יסודות אותם למד בבית פאטו, ובעצם עוד מבית הוריו.
בקולקציה של אופנה עילית מ- 1994 , לדוגמה, הוא מראה שיש לו יכולת של קומוניקציה עם הרחוב (עיצוב בג'ינס) ללא נטישה של הקווים המייחדים אותו: שורשי ההשראה שלו הם חיבור תרבויות ושחזור היסטורי שתמיד נראים מעודכנים. כדאי לציין את ייחודו כמאייר אופנה יוצא דופן, ובאתר שלו ניתן לחזות בציוריו המרהיבים.  

לצפיה בגלריית תמונות מתוך התערוכה "דיאלוגים" 2006, תמונות הסיטוריות, איורים ובמה 1988 ולקרואה 2007 לחץ כאן


מבוא וסקירה תחתיות קצפת- כ- 2000 לפנה"ס עד המאה ה-19

פסל "אישה אגיאית מפתסופה", כ- 2000 לפנה"ס

החצאית הראשונה גזורה באופן מורכב ולא מסודרת על הגוף- כרבידה.
החצאית עשויה מעור, החגורה בצורת נחש.


פסל "אלילת הנחשים", כ- 1800 לפנה"ס

יתכן כי החצאית היתה על חישוקים.
על החצאית ישנו סינור- עור בעל חשיבות דתית מיוחדת.

 


חצאית חישוקים ראשונה בספרד במאה ה- 15

במחצית המאה ה-15 מוצאים בספרד אופנה שונה מכל הארצות.
חצאית פעמון, הנלבשת על שלד העשוי מבד קנבוס מוקשה עם חישוקים מקנה סוף..
ה- "ורטוגאדו"- המצאה זו הפכה לאופנתית במיוחד במחצית השנייה של המאה ה- 16.


 



קריקטורה משנת 1610

החצאית הספרדית היא בבחינת קונוס אידיאלי הודות לתחתונית החישוקים הנוקשה, ה- "ורטוגאדו", ועליה נכרכה מגילה מסביב לירכיים ותודות לכך מתרחבת החצאית כבר מהמותניים.

 


המלכה האנגלית אליזבט, פרוטרט, 1612

שמלות אליזבט היו מאוד מקושטות, מבדים קשים ומרופדים. בליטת הירכיים הודגשה עוד יותר מאשר בצרפת עד שנוצרה זוית בקו החצאית.

 


המלכה השוודית לואיסה יוריקה, 1751

בשמלה של המלכה השוודית, ה"ורטוגאדו" מגיע לקוטר של כמעט 2 מטרים.


שמלה מבד סאטן עם סלים, 1770

במאה ה- 18 הגיע רוחב השמלות לקצה הגבול, עד כדי כך שהאדריכלים נאלצו לשנות את מידות הדלת בגלל רוחב השמלות.
שלד מתכת, שתמך בשמלות אלה, קיבל צורה של אליפסה מוארכת לצדדים.
על השלד נשען סל כפול, משני צידי הגוף, המחובר למותניים ונקרא "סל מרפק".


 


שמלות יום, 1855
     
התקופה הויקטוריאנית ע"ש המלכה ויקטוריה, היא גם תקופת הקרינולינה במאה ה- 19.
האישה השתמשה בשלד בשם "קרינולינה", השם מקורו מ"קרן" בצרפתית, "שיער- סוס" שנחשב לנוקשה.
בדים אלו חוברו יחד וכיסו חישוקי מתכת במשטח חלק, עיצוב החצאית היה בעיקר עשוי מוולאנים רבים.

סוגים שונים של תחתיות מהמאה ה- 19

"המראה החדש"- המאה ה- 20

מלחמת העולם הראשונה שפרצה ב- 1914, גרמה למהפכה בשיוויון הזכויות של הנשים, על- ידי מתן זכות הצבעה ובכך השתנתה הופעתה החיצונית של האישה, שהתבטאה בשחרור של האישה מה"קרינולינה" והמחוך.
בשנת 1948 הופיע ה"ניו- לוק", שמלות גזורות בפעמון עשיר מאוד וארוכות כמעט עד הקרסול- אך ללא תחתית.

 

הקורסים לעיצוב אופנה (אופנה כמקצוע , עיצוב אופנה) נלמדים בשנה א' ו- ב' בשעות הערב והבקר, נא שימו לב לשיבוץ לקבוצות.

לכל תלמידי קורס אופנה כמקצוע א' בוקר
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:

 שנת הלימודים תשע"ג בשנה א' במסלול ללימודי בוקר:  תפתח ביוםראשון 28/10/12 .  הלימודים יתקיימו במהלך השנה בימים ראשון ורבעי באופן קבוע.
 שעות הלימוד: 8:30-11:45. 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 אתר אינטרנט: כתובת אתר האינטרנט של המרכז:  www.wizoex.co.il .
באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).
לידיעתכם: במרכז האקדמי ויצו-חיפה, רח' הגנים 21, בקומת המרתף נמצאת חנות "נועה אמנויות" בה ניתן לרכוש את מרבית הציוד.
שעות פעילות: ימים א'-ה' 08:00-18:00, טל': 04-8511838,  נייד, נתן: 054-4766060
                
* בשיעור הראשון מומלץ להגיע בשעה 8:00 על מנת לרכוש את ספרי התפירה.

רשימת ציוד לתלמידי שנה א' בוקר
סטיילינג- מרינה מוחין
יש להצטייד בכלי כתיבה
מחברת שורות
בלוק ציור
יסודות הגזרה וטכנולוגיה בסיסית- יום ד'- איה גיל
ציוד לשיעור הראשון:
 סרט מידה
 סרגל אריסטו משולש גדול
 סרגל ארוך 50-60 ס"מ
 מכשירי כתיבה - עפרון, מחק, מחדד (לשרטוט עפרון HB)
 2 גליונות נייר אמריקאי + 2 ניירות פרגמנט
 3 מפלים שקופים
 טושי פרמננט לשרטוט על המפל
 טושים דקים 0.5 לשרטוט, בארבעה צבעים: שחור, כחול, אדום, ירוק
 סט עקלתון פשוט
 דבק יוהו סטיק
 גליל לנשיאת ניירות פרגמנט
 ספר תפירה - חלק א'

רשימת ציוד לכל השנה:
20
גליונות נייר אמריקאי (גליון מטר על שבעים לשרטוטי גיזרה)
20  גליונות נייר פרגמנט
ספר גיזרה א'+ב' (אצל המתאמות בכיאט)
דפי סקיצות (חב' 1/8 גליון או חוברת)
15 שקיות ניילון פוליו+קלסר)
סרגל ברזל 50-60 ס"מ
סרגל משולש מדגם "אריסטו" בצבע צהוב, גדול - חובה (לוודא שיש קווים שתי וערב)
סט עקלתון פשוט
מספרי נייר  (לא של ילדים)
עפרונות HB
טושים 0.5  לשרטוט גזרה בארבעה צבעים (אדום, כחול, ירוק, צהוב. מומלץ (stabilo
4 דבק יוהו-סטיק
מחק ומחדד
תיק פוליגל בגודל רבע גליון
סליל ובית סליל למכונת תפירה תעשייתית, ניתן לרכוש במשרד(לא לרכוש עד קבלת הסבר מהמורה)
תיק גליל לנשיאת ניירות פרגמנט (אמריקאי פלסטיק)
מחוגה
סרגל ברזל באורך מטר
טושים פרמננט לשרטוט על מפל. 4 צבעים: כחול, אדום, שחור, ירוק 
4 מפלים שקופים (גליון 100/70 ס"מ)
ציוד מחנות תפירה וסדקית:
  מספרי בד מדגם "Solingen"
 סרט מידה
 פורם
 גיר חייטים
 סיכות תפירה מס' 8 - להקפיד על מידה 8!
 מחטים לתפירה ביד
 קוצץ
 משחיל גומי

יצירת קשר,


לכל תלמידי קורס אופנה כמקצוע א' - במסלול ללימודי ערב,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:
 שנת הלימודים תשע"ג בשנה א'  במסלול ללימודי ערב:  תפתח ביום ראשון 28/10/12 .  הלימודים יתקיימו במהלך השנה בימים ראשון ורבעי  באופן קבוע.
 שעות הלימוד: 17:15-20:30. 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 אתר אינטרנט: כתובת אתר האינטרנט של המרכז: 
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).
לידיעתכם: במרכז האקדמי ויצו-חיפה, רח' הגנים 21, בקומת המרתף נמצאת חנות "נועה אמנויות" בה ניתן לרכוש את מרבית הציוד.
שעות פעילות: ימים א'-ה' 08:00-18:00, טל': 04-8511838,  נייד, נתן: 054-4766060
               
* בשיעור הראשון מומלץ להגיע לפני תחילת הלימודים על מנת לרכוש את ספרי התפירה.

רשימת ציוד לתלמידי שנה א' ערב
ציור ועיצוב אופנה- יום א'- מאוריסיו פלצ'ק
אנא הביאו לשיעור הראשון את הציוד הבא :
 עפרונות מכל סוג HB; B6; H6
 מחק, סרגל
נייר , טוש שחור עם טייפ דק
ת הגזרה וטכנולוגיה בסיסית- יום ד'/ מרינה מוחין
ציוד לשיעור הראשון:
 סרט מידה
 סרגל אריסטו משולש גדול
 סרגל ארוך 50-60 ס"מ
 מכשירי כתיבה - עפרון, מחק, מחדד (לשרטוט עפרון HB)
2 גליונות נייר אמריקאי + 2 ניירות פרגמנט
 3 מפלים שקופים
 טושי פרמננט לשרטוט על המפל
 טושים דקים 0.5 לשרטוט, בארבעה צבעים: שחור, כחול, אדום, ירוק
 סט עקלתון פשוט
 דבק יוהו סטיק
 גליל לנשיאת ניירות פרגמנט
 ספר תפירה - חלק א'

רשימת ציוד לכל השנה:
20 גליונות נייר אמריקאי (גליון מטר על שבעים לשרטוטי גיזרה)
 20 גליונות נייר פרגמנט
 ספר גיזרה א'+ב' (אצל המתאמות בכיאט)
 דפי סקיצות (חב' 1/8 גליון או חוברת)
 15 שקיות ניילון פוליו+קלסר)
 סרגל ברזל 50-60 ס"מ
 סרגל משולש מדגם "אריסטו" בצבע צהוב, גדול - חובה (לוודא שיש קווים שתי וערב)
 סט עקלתון פשוט
 מספרי נייר טובות (לא של ילדים)
 עפרונות HB
 טושים 0.5  לשרטוט גזרה בארבעה צבעים (אדום, כחול, ירוק, צהוב. מומלץ (stabilo
 4 דבק יוהו-סטיק
 מחק ומחדד
 תיק פוליגל בגודל רבע גליון
 סליל ובית סליל למכונת תפירה תעשייתית, ניתן לרכוש במשרד(לא לרכוש עד קבלת הסבר מהמורה)
 תיק גליל לנשיאת ניירות פרגמנט (אמריקאי פלסטיק)
 מחוגה
 סרגל ברזל באורך מטר
 טושים פרמננט לשרטוט על מפל. 4 צבעים: כחול, אדום, שחור, ירוק 
 4 מפלים שקופים (גליון 100/70 ס"מ)
ציוד מחנות תפירה וסדקית:
  מספרי בד מדגם "Solingen"
 סרט מידה
 פורם
 גיר חייטים
 סיכות תפירה מס' 8 - להקפיד על מידה 8!
 מחטים לתפירה ביד
 קוצץ
 משחיל גומי
יצירת קשר,

לכל תלמידי קורס אופנה כמקצוע ב' 1 ערב
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:

 שנת הלימודים תשע"ג בשנה ב1 במסלול ללימודי ערב:  תפתח ביום שני 29/10/12 .  הלימודים יתקיימו במהלך השנה בימים שני וחמישי באופן קבוע.
 שעות הלימוד: 17:15 - 20:30. 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 אתר אינטרנט: כתובת אתר האינטרנט של המרכז: 
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).
לידיעתכם: במרכז האקדמי ויצו-חיפה, רח' הגנים 21, בקומת המרתף נמצאת חנות "נועה אמנויות" בה ניתן לרכוש את מרבית הציוד.
שעות פעילות: ימים א'-ה' 08:00-18:00, טל': 04-8511838,  נייד, נתן: 054-4766060
               
* בשיעור הראשון מומלץ להגיע בשעה 16:00 על מנת לרכוש את ספרי התפירה.

אופנה כמקצוע ב' ערב- רשימות ציוד
סטודיו: אופנה כמקצוע- יום ב'
ציוד לשיעור ראשון
 סרט מידה
 סרגל אריסטו משולש גדול
 סרגל ארוך 50-60 ס"מ
 מכשירי כתיבה - עפרון, מחק, מחדד (לשרטוט עפרון HB)
 2 גליונות נייר אמריקאי + 2 ניירות פרגמנט
 3 מפלים שקופים
 טושי פרמננט לשרטוט על המפל
 טושים דקים 0.5 לשרטוט, בארבעה צבעים: שחור, כחול, אדום, ירוק
 סט עקלתון פשוט
 דבק יוהו סטיק
 גליל לנשיאת ניירות פרגמנט
דיגום ידני ודרוג חופשי- יום ד'/ ניצן ריבה
רשימת ציוד לשיעור הראשון:
- מפלים 7 שקופים
- טושים למפל שחור דק
- סרגל אורך
ציוד כללי:
- נייר לבן 12
- בריסטולים לבנים 4
- טושים 6 צבעים (כולל שחור) דקים
- סרגלים אריסטו
- סרגל ארוך רצוי זווית
- פיקר (במידה ויש)

הציוד הנדרש לשל השנה:
20 גליונות נייר אמריקאי (גליון מטר על שבעים לשרטוטי גיזרה)
 20 גליונות נייר פרגמנט
 ספר גיזרה א'+ב' (אצל המתאמות בכיאט)
 דפי סקיצות (חב' 1/8 גליון או חוברת)
 15 שקיות ניילון פוליו+קלסר)
 סרגל ברזל 50-60 ס"מ
 סרגל משולש מדגם "אריסטו" בצבע צהוב, גדול - חובה (לוודא שיש קווים שתי וערב)
 סט עקלתון פשוט
 מספרי נייר טובות (לא של ילדים)
 עפרונות HB
 טושים 0.5  לשרטוט גזרה בארבעה צבעים (אדום, כחול, ירוק, צהוב. מומלץ (stabilo
4 דבק יוהו-סטיק
 מחק ומחדד
 תיק פוליגל בגודל רבע גליון
 סליל ובית סליל למכונת תפירה תעשייתית, ניתן לררכוש במשרד(לא לרכוש עד קבלת הסבר מהמורה)
 תיק גליל לנשיאת ניירות פרגמנט (אמריקאי פלסטיק)
 מחוגה
 סרגל ברזל באורך מטר
 טושים פרמננט לשרטוט על מפל. 4 צבעים: כחול, אדום, שחור, ירוק
 4 מפלים שקופים (גליון 100/70 ס"מ)
ציוד מחנות תפירה וסדקית:
 מספרי בד מדגם "Solingen"
 סרט מידה
 פורם
 גיר חייטים
 סיכות תפירה מס' 8 - להקפיד על מידה 8!
 מחטים לתפירה ביד
 קוצץ
 משחיל גומי

מרקמים- יום ה'
בדים ארוגים, רצוי בגוונים אחידים בהירים. במידה של 30 ס"מ מרובע לכל הפחות
ריבוע קרטון פשוט חתוך למידות ריבוע 20 ס"מ מרובע
מספרי בד ונייר
סיכות תפירה
מחטי תפירה ורקמה - רצוי מחט 5 או 6
כדאי להצטייד באריזת מחטים עם מגוון גדלים
חוטי רקמה מהסוג הכדורי המוכר (למשל "ווג" או "לויתן" וכד')
השתדלו לשיעור הראשון שיהיו לכם גם גוונים קרים וגם חמים. חפשו במלאי הקיים לפני שקונים
שאריות בדים וחוטים מכל סוג שהוא, כולל צמר, חבלים ועוד..
אוסף חרוזים, פייטים, חלקי תכשיטים מפורקים ועוד
פנקס או מחברת חלקה לרישומים, סקיצות והנחיות עבודה
קלסר פשוט עם מעטפות ניילון
עפרונות, חומרי ציור, אמצעי סימון על בד
נעצי פושפינס שקופים
הערה חשובה:
נא לא לערוך קניות יקרות לקראת השיעור הראשון אלא לאסוף חומרים קיימים מהסביבה הקרובה. ניתן להתקשר אל איתמר להתייעץ ולשאול - 050-7463732.

יצירת קשר,

לכל תלמידי קורס אופנה כמקצוע ב' בוקר
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:
 שנת הלימודים תשע"ג בשנה ב במסלול ללימודי בוקר:  תפתח ביום שלישי 30/10/12 .  הלימודים יתקיימו במהלך השנה בימים שלישי וחמישי באופן קבוע.
 שעות הלימוד: 8:30-11:45. 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 אתר אינטרנט: כתובת אתר האינטרנט של המרכז:  www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).
לידיעתכם: במרכז האקדמי ויצו-חיפה, רח' הגנים 21, בקומת המרתף נמצאת חנות "נועה אמנויות" בה ניתן לרכוש את מרבית הציוד.
שעות פעילות: ימים א'-ה' 08:00-18:00, טל': 04-8511838,  נייד, נתן: 054-4766060
               
* בשיעור הראשון מומלץ להגיע בשעה 8:00 על מנת לרכוש את ספרי התפירה.

אופנה כמקצוע ב' בוקר-

רשימות ציוד

דירוג ידני ודיגום חופשי - יום ג' - ריבה ניצן

לשיעור ראשון:

 7 מפלים שקופים
טושים למפל שחור דק
סרגל ארוך 
שרטוט גזרת חצאית יסוד על מפל 
 טושים 6 צבעים דקים
 ציוד כללי להמשך הקורס:
12 נייר לבן
14 בריסטולים לבנים
סרגל אריסטו 
סרגל ארוך רצוי זווית
פיקר

סטודיו: אופנה כמקצוע- יום ה'
ציוד לשיעור ראשון
 סרט מידה
 סרגל אריסטו משולש גדול
 סרגל ארוך 50-60 ס"מ
 מכשירי כתיבה - עפרון, מחק, מחדד (לשרטוט עפרון HB)
 2 גליונות נייר אמריקאי + 2 ניירות פרגמנט
 3 מפלים שקופים
 טושי פרמננט לשרטוט על המפל
 טושים דקים 0.5 לשרטוט, בארבעה צבעים: שחור, כחול, אדום, ירוק
 סט עקלתון פשוט
 דבק יוהו סטיק
 גליל לנשיאת ניירות פרגמנט
דיגום ידני ודרוג חופשי- יום ד'/ ניצן ריבה
רשימת ציוד לשיעור הראשון:
- מפלים 7 שקופים
- טושים למפל שחור דק
- סרגל אורך
ציוד כללי:
- נייר לבן 12
- בריסטולים לבנים 4
- טושים 6 צבעים (כולל שחור) דקים
- סרגלים אריסטו
- סרגל ארוך רצוי זווית
- פיקר (במידה ויש)
הציוד הנדרש לשל השנה:
20 גליונות נייר אמריקאי (גליון מטר על שבעים לשרטוטי גיזרה)
 20 גליונות נייר פרגמנט
 ספר גיזרה א'+ב' (אצל המתאמות בכיאט)
 דפי סקיצות (חב' 1/8 גליון או חוברת)
 15 שקיות ניילון פוליו+קלסר)
 סרגל ברזל 50-60 ס"מ
 סרגל משולש מדגם "אריסטו" בצבע צהוב, גדול - חובה (לוודא שיש קווים שתי וערב)
 סט עקלתון פשוט
 מספרי נייר טובות (לא של ילדים)
 עפרונות HB
 טושים 0.5  לשרטוט גזרה בארבעה צבעים (אדום, כחול, ירוק, צהוב. מומלץ (stabilo
4 דבק יוהו-סטיק
 מחק ומחדד
 תיק פוליגל בגודל רבע גליון
 סליל ובית סליל למכונת תפירה תעשייתית, ניתן לררכוש במשרד(לא לרכוש עד קבלת הסבר מהמורה)
 תיק גליל לנשיאת ניירות פרגמנט (אמריקאי פלסטיק)
 מחוגה
 סרגל ברזל באורך מטר
 טושים פרמננט לשרטוט על מפל. 4 צבעים: כחול, אדום, שחור, ירוק
 4 מפלים שקופים (גליון 100/70 ס"מ)
ציוד מחנות תפירה וסדקית:
 מספרי בד מדגם "Solingen"
 סרט מידה
 פורם
 גיר חייטים
 סיכות תפירה מס' 8 - להקפיד על מידה 8!
 מחטים לתפירה ביד
 קוצץ
 משחיל גומי

יצירת קשר,

לכל תלמידי קורס תדמיתנות מתקדמת שנה ג'
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:
 שנת הלימודים תשע"ג תפתח ביום שלישי 30/10/12 .  הלימודים יתקיימו במהלך השנה בימי שלישי באופן קבוע.
 שעות הלימוד: 17:15-20:30. 
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 אתר אינטרנט: כתובת אתר האינטרנט של המרכז:  www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).
לידיעתכם: במרכז האקדמי ויצו-חיפה, רח' הגנים 21, בקומת המרתף נמצאת חנות "נועה אמנויות" בה ניתן לרכוש את מרבית הציוד.
שעות פעילות: ימים א'-ה' 08:00-18:00, טל': 04-8511838,  נייד, נתן: 054-4766060
               
רשימות ציוד

מחוכים וטכנולוגיות מתקדמות של שמלות ערב- תמי גוטמן-משיח

לשיעור ראשון:

מפלים של חולצת יסוד מידה 38 עד הירכיים וגם של עד הבירכיים
סרט מידה
סרגל ארוך 50-60 ס"מ  
5 גליונות ניר טמריקאי + 5 גליונות ניר פרגמנט  
 סרגל אריסטו משולש גדול
 מכשירי כתיבה - עפרון, מחק, מחדד (לשרטוט עפרון HB)
 טושי פרמננט לשרטוט על המפל
 סט עקלתון פשוט
 דבק יוהו סטיק
 גליל לנשיאת ניירות פרגמנט
 מספרים לניר

במסגרת הקורס ציור עיצוב וסטיילינג עיצבו התלמידים  חלונות ראווה בהשראת דמויות:
ה"דודה (בעלת ה)שיק" או "השנקינאית"  בהשראת תרבות הלילה (תרבות המועודונים)   ובהשראת תקופות - הרומנ'ס
"דודה שיק"


עיצוב חלון ראווה בהשראת ה "דודה שיק"
או סבתא, או דודה. השיק האולטימטיבי שבו לא צריך לבזבז הרבה כסף, רק להיות יצירתיים במיוחד.
כדי להשיג את השיק המוזר אך החביב הזה אספו בגדים ישנים מכל מיני חברים, משפחה ובגדי יד שנייה, קחו לתופרת שתעשה קצת תיקונים ושדרוגים, והנה חסכתם לכם מאות שקלים למלתחה חדשה.
כדי לא להראות כמו פליטת סבנטיז שלא התקלחה מאז הוודסטוק האחרון, שלבי את בגדי סבתא עם בגדים מהמאה ה- 21, כדי להראות מקוריים באמת.

"השנקינאית"

עיצוב חלון ראווה בהשראת ה"שינקינאית"
קווי אופי של השינקינאית: היא לא באמת גרה בשינקין. היא לא סובלת את צווחות התיכוניסטים שכבשו את הרחוב בחופש הגדול. בבוקר, לפני משמרת המלצרות, תמצאו אותה שותה הפוך (ברור שעל חלב דל שומן ובלי קצף) באחד מבתי הקפה השינקינאים.

עיצוב: אילה כץ וגיהאן עמאר
היא זוכרת את הטרנדים העונתיים בעל פה. יום אחד היא עוד תהיה שחקנית מפורסמת. או דוגמנית. או אגם רודברג. או לפחות נערת מים באיזה סרט של פוקס&אוחובסקי  ואין שום סיכוי שהיא תעבוד ביום החתונה.

עיצוב חלון ראווה בהשראת ה"רומנ'ס"
בגדים בסגנון רומנטי מאופיינים בגזרות רכות ונשיות, בעלי מראה חולמני, עדין ורגוע. פריטים עשויים קטיפה או סאטן, בצבעי סגול וכחול עמוק לצד וורוד חיוור. לקוחות "רומנ'ס" הן בעלות אישיות לבוש רומנטית, תוססות ואוהבות חיים, עם נטייה לחולמניות.
עיצוב: לידיה אוסמו ומיכל קסטרו
הן תלבשנה בגדים בצבעים רעננים וצבעוניים, אבל בו בזמן עדינים ורגועים. הבנות מהטיפוס הרומנטי יהיו בעלות גזרה מעוגלת, מלאה (לא שמנות. אם את בעלת אישיות לבוש רומנטית סביר להניח שיש לך תווי פנים יפים, עור חלק, עיניים חולמניות וחיוך תמידי על הפנים.

עיצוב חלון ראווה בהשראת  "בגדי מועדונים - בא בלילה"
בגדים מבריקים ורעש או עומס דפוסים וגימיקים, קורצים מחלון הראווה של "בא בלילה" אל בני הנוער התל אביביים... הקולקציות בחנות מורכבות מאינספור טרנדים וסגנונות לבוש של צעירים, ומדגמים המושפעים מצד אחד מסצנת ההיפ הופ ומצד שני יש בהם נגיעות של פאנק ושנות השמונים.
עיצוב: יערית פרחי
"לך עם האמירה האישית שלך ללא תכתיבים. אנחנו כאן כאן כדי להעניק לך את מגוון הסגנונות." זוהי הסיסמא.

ביום רביעי 12/3/08 התקיימה הרצאתה של דליה בר-אור במסגרת
סדרת המפגשים סטודיו 21.

הנושא: "עיצוב אופנה: מרושל או מחויט? גזור או שבור? איור ותעשיית אופנה",
בחלק הראשון הוצגו תחזיות האופנה לחורף 2009, הגיזרות הדומיננטיות
הבדים המובילים לשנת 2009 ובהמשך ההרצאה הוצגו עבודותיה של דליה בר-אור,
מעצבת אופנה, דוקטורנתית בהיסטוריה, מרצה לעיצוב אופנה.
מתמחה באיור אופנה, מעצבי אופנה במאה העשרים ובניית קולקציות.

לצפייה בעבודותיה של דליה בר אור
                              עיצוב ואיור קטלוגים בינ"ל
                              VICTORIA'S SECRETS
                              תפרון 2005/06, 2007/08
חלק א' לחץ כאן , חלק ב' לחץ כאן, חלק ג' לחץ כאן, חלק ד' לחץ כאן

הנשים בתערוכה חסומות במסגרות, האם זה הופך אותן לכלואות?
הן גם מרחפות בחלל.האם פרוש הדבר שהן ממריאות?
האם שבירת מסגרת, היא נקודה לזינוק לנסיקה? האם השארות בתוכה משמעה קפאון?
המצולמות היו זרות לצלמת. הצילום נעשה בבית שהן עיצבו. לבושות בבגד שהן בחרו ללבוש,
ומציגות למצלמה את הפנים, שהן החליטו להראות.
למרות ה"פאסאדה", נחשפים הפנימי והאמיתי: אלה ש"רוכבות" על סביבתן.
האחרות, שמתמזגות ואפילו מתמוססות בתוכה. ישנן נשים שמתעצמות כשיש עוד גבר או עוד
אישה בתמונה, ויש כאלה, שפגיעותן וכאבן בולטים אז יותר.
התערוכה בנויה כך, שהמבקרים בה, מסתובבים בין התמונות והופכים לחלק מן הסיטואציה
המצולמת. התגובה שלהם היא הדיאלוג האמיתי עם מה, שמוצג בה.


עבודות מתוך התערוכה: "המקום שהיא תופסת"

...לא ממש. לבטח לא לנו הצופים, הטורחים להכנס פנימה ולנצל את ההזדמנות, שחנה רוזנטל מספקת לעינינו המציצניות. צילומיה של חנה רוזנטל, לא מציעים הצצה אל חדר המיטות של ה"ידוען" התורן, מהסוג הפאפארצ'י המוכר מדפי העיתון, אלא הצצה אל הטריטוריה הפרטית של השכן, זה שאנו מכירים רק מהמפגשים בחדר המדרגות וממבט חטוף ברחוב, זה שמעולם לא תהינו לגבי אישיותו לבטיו ומחשבותיו.
הצצה אל הטריטוריה הפרטית של ה"לא ידוען" היא בעצם הצצה אל עצמנו.
היא הצבה של מראה חושפנית מול עינינו, המציעה התבוננות ברגעים אינטימיים, שבהם התת מודע תופס שליטה.
....וכן אלה צילומי פורטרט יפים, הנתפסים בעזרתה של עין רגישה, אך יותר מכל הם נולדים בשל סקרנות אנושית והרבה חוצפה... לחנה רוזנטל יש האומץ והחוצפה לפנות אל בני אדם אנונימיים תוך כיד מפגשים אקראיים לחלוטין, ולבקש מהם להיחשף לעדשת המצלמה שלה.  ואולי יותר משחוצפתה של חנה מעידה על יצר המציצנות שלה, המוכנות של המצולמים להיחשף מעידה במשהו על טבעו האנושי של האדם.
על הצורך שלו להיות נחשק על הצורך להיחשף ולשתף אפילו אדם זר, והעיקר שיהיה מוכן להטות אוזן ולהקשיב.
אנו חיים בתקופה מנוכרת וקשה המאופיינת בחשדנות ובסגירות המכבידים, על טבעו החברתי המולד של האדם. ומתוך הכרה  והבנת הדינמיקה המאפיינת את המפגשים שבין חנה רוזנטל למצולמיה, המסקנה המתבקשת היא כי הצילום בשביל שני הצדדים הוא בסך הכל כלי.
מעין טריגר למימושו של המפגש, ובשבילנו הצופים התוצאה המוצגת חורגת הרבה מעבר להגדרתה היבשה כצילום פורטרט.
התוצאה מציעה לנו התבוננות במראה שלעולם לא נמצא אצלנו בבית.

עבודות מתוך התערוכה: נגיעות אקראיות

התמונות בתערוכה "עידן הנשים" לקוחות מתוך מבחר תצלומי נשים, שצילמה חנה בטוקיו בסתיו 2003.
הנשים שנתפסו בעדשת מצלמתה של חנה, בבגדיהן המוקפדים, בחיוכיהן, מספרות את סיפורו של "עידן הנשים". "אוננה נו ג'ידאי" הוא ביטוי יפני שגור המבקש לצייר נשים יפניות כחברות נהנתיות בחברת שפע.
כנשים צעירות לא נשואות הן מצטיירות כצרכניות של מותגי אופנה יקרים וכתיירות בלתי נלאות ברחבי העולם. כנשים נשואות הן מצטיירות כ"עקרות בית מקצועיות" המבלות את ימיהן בעצלתיים בעוד בני זוגן
נופחים את נשמתם על שולחן העבודה.
כנשים מתבגרות שעזבו את הבית הן אמורות לחיות ב"גן עדן של נשים", בו הן מנצלות שפע של פנאי בלימודי סידור פרחים, קליגרפיה, משחקי טניס, פטפוטים עם חברות בבתי קפה וכדומה.
כנשים מבוגרות, ניצבות הנשים היפניות במקום הראשון בעולם באריכות ימים.
אלו המפליגים במעלותיהם של חיי המותרות המוזמנים לנשים יפניות, ממעיטים בהשפעתם הנכרת של אילוצים תרבותיים וחוקיים, שמגבילים ומכוונים את בחירותיהן, ואף נוקבים מחירים חברתיים ונפשיים הבאים בצידה של כל בחירה. למעשה מנהלות נשים רבות את חייהן בתוך מערכת של תפישות תרבותיות שהתחזקו מאז פתיחת יפן ב-1854, ושבאות לידי ביטוי במדיניות ממשלתית, המייעדת את האישה לשמש בתפקידי אם, רעיה ונותנת שירותים משפחתיים בראש ובראשונה.
הזבניות החייכניות בתצלומיה של חנה, כרוב השנים העובדות בסקטורים שונים מועסקות בתנאי שכר, ותנאים סוציאליים נחותים משל עמיתים גברים בתפקידים דומים, ומתועלות על פי רוב מסלולי עבודה
זמניים, בהנחה שיפרשו לכשיהפכו לאמהות. למרות שיותר ויותר אמהות משתלבות כיום בשוק העבודה עדיין הממשלה היפנית מהססת לסבסד מעונות יום לילדים.
אותו "גן העדן" שבו אמורות הנשים, שזה עתה סיימו את מלאכת גידול ילדיהן שלהם, מתמלא פתאום בנשות משפחה (אמא, חמות) מבוגרות מאוד לעיתים במצב סיעודי, המגיעות לעת זקנה, אל בית המשפחה הגרעינית כדי לקבל מהן טיפול צמוד, וכל זאת בעידוד ממשלתי.
הנשים שנתפסו בעדשת מצלמתה הרגישה של חנה רוזנטל חיות ב- "עידן הנשים".
נשים צעירות, נשים מתבגרות, נשים מבוגרות, נשים אופנתיות מחייכות חצאי חיוכים, חיוכים שלמים. האמנית תופסת אותן בפתחם של מרכזי קניות, בסופו של יום עבודה, יום לימודים, בדרך מן הבית ואליו.
אנו מתבוננים בהן, והן מתבוננות במסתכלים ובמסתכלות בהן בתבונה, בסקרנות. מה מסתתר מאחורי חיוכיהן? כיצד הן חוות את חייהן בנסיבות המורכבות של "עידן הנשים"?, לאלו בתים הן חוזרות?, על מה הן חולמות?, בפני אלו בחירות הן עומדות?, אלו מחירים הן משלמות?

תמונות מתוך התערוכה: עידן השנים


בשבת הייתי בפתיחת תערוכת הצילומים "מדגסקר- סיפור אנושי" (בבית האמנים בשדרות הציונות בחיפה). ומאד התרגשתי. היה בתערוכה הזו משהו שונה מתערוכות אחרות, במיוחד בכאלו המתארות מסע קסום בארצות שעדיין לא התמערבו. בתערוכות מסע מנסים צלמים לפרוש את החוויה בשפע: נופים, בתים,  אנשים  הכל כדי להעביר את עצמת החוויה.
 
התערוכה הזו בנוייה בצורה אחרת - היא הולכת לעומק- מן הכלל אל הפרטים שבו. התמונה שבהזמנה היא חלק מתמונה של 4 אחיות (ואולי 3?) היושבות יחד כשאחת מהן נראה מציעה למכירה את הציפה הרקומה היפהפיה הזו. ליד התמונה הגדולה הוצגו הפורטרטים של הנערות כל אחת בנפרד וכל אחת קיבלה עצמה משלה ואפיון שאינו ניכר בתמונה הגדולה.
כשחזרה גליה מן המסע היא סיפרה בהשתאות על החברה במדגסקר, זו שעדיין לא התמערבה,
חברה לא רכושנית , שבה עושרו של אדם נמדד לפי מספר בהמות הזבו שלו, אך כאשר אותו אדם מת הבהמות אינן עוברות בירושה אלא נשחטות וביתו נשרף. התוצאה- חברה שלווה בלתי תחרותית ובלתי הישגית.

בצילומים נראים אנשים עניים אבל לא מסכנים. הילדה בת החמש (אולי) שאחיה התינוק קשור ביריעה על גבה כשהאם פוקחת עיין מפתח הבית. בתו של שומר השמורה שעומדת בגאווה בפתח שרק אביה יכול להיכנס בו. מיזוג של עוני ועושר של צבעים וצורות  וחיוכים. מול שפע הטבע  הלאמורים ויער הגשם הססגוני גליה התעכבה דווקא על הסיפור האנושי באופן שהוא ייחודי רק לה.
 
את הצלמת , גליה, אני מכירה שנים רבות, מילדותי. וכלל לא נראה היה שבשלב כל שהוא בחייה היא תפנה לדרך אמנותית, היא דווקא נועדה לניהול - ובגדול!!!
דרכה האמנותית החלה בערימות של צילומים שהביאה מנסיעות בעולם, ובהמשך הכמות הזו הפכה גם לאיכות כשהחלה ללמוד צילום בויצ"ו חיפה.
המיוחד שבה הוא מגוון הנושאים שהיא עוסקת בהם:
מקומות בעולם- הפיקו שתי תערוכות קרנבל ונציה ומדגסקר.
צילום אמנותי- היא צלמה פסלים של חברתה והשתיים יצאו בתערוכה משותפת. בנוסף היא עוסקת בתיעוד חברתי ומכאן צמחו שתי תערוכות: החיים במקלט לנשים מוכות ותיעוד ממרכז לילדים מתקשים בלמידה.

מזה מספר שנים היא מתנדבת גם במוסד חסות נוער שבו היא מלווה קבוצה של מספר ילדים שצמחו בתנאים הכי בלתי יאומנו ולכן  הוצאו מהבית. הפרוייקט שהו היא משתתפת מפיק אלבום לילדים הללו, ילדים שחלקם מעולם לא צולמו. האלבום הוא פרי מפגש שבועי המשתרע לאורך השנה ובו יש הרבה יותר מצילום.
אגב, התערוכה היא למכירה וההכנסות הם לרשות חסות הנוער.
 
המיוחד שבגליה היא עינה היודעת לחדור פנימה, לראות את הגרעין ולהעביר אותו חוצה בצורה תפתיעה ומיוחדת לה. התערוכה פתוחה עד אמצע מרץ - שווה לראות.
 
נ.ב. - גליה היא אחותי.
 

 


 לזכרו של שמואל ליפקין ז"ל
ב-5.9.2006, י"ב באלול תשס"ו, כשהוא רק בן 59, נפטר האמן, המורה והפילוסוף שמואל ליפקין בעת שנסע עם משפחתו לביקור בפולין.
שמואל נולד בבית אורן ביולי 1947 לאסתר ואברהם ליפקין. בשנת 1949 עברה המשפחה לגניגר, שם למד שמואל בבית הספר של הישוב, ומאוחר יותר עבר לבית הספר האזורי שבקיבוץ יפעת.
בשנת 1965, עם סיום לימודיו בתיכון, התגייס שמואל לצבא והיה חובש קרבי בצנחנים. במהלך כיבוש העיר עזה במלחמת ששת הימים נפצע קשה בעת חילוץ פצועים, פציעה שליוותה אותו שנים רבות גם לאחר שהחלים ממנה פיזית.

לאחר שחרורו פנה שמואל ללימודי עיצוב גרפי, ומתוך רצון להעמיק את ידיעותיו באמנות נסע לניו-יורק ללימודי תואר שני ב-s.v.a - ביה"ס הגבוה לאמנות חזותית במנהטן. בניו-יורק הוא חי לסירוגין במשך 10 שנים, ועם חזרתו לארץ החל לבסס את מעמדו כאמן יוצר. במקביל לימד צילום, תקשורת וקולנוע בבתי ספר ובמכללות רבות, ביניהם "אורנים", "קאמרה אובסקורה - חיפה", "האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה" ועוד.
לאורך כל שנות עשייתו האמנותית הייחודית שילב שמואל את ההוראה כמרכיב חיוני ומהותי בחייו, ובדרכו הייחודית דאג להעביר אל תלמידיו את הידע הרב שצבר ואת דפוסי החשיבה המקוריים והלא שגרתיים  שתמיד התאפיינו ביצירת הקשרים פילוסופיים-חזותיים מרתקים, שנשענו על ידענות מופלאה וסקרנות שאינה יודעת שובע.
בעשייתו האמנותית יצר שמואל שפה ויזואלית חדשה ומרתקת שנסמכה על שליטה טוטאלית בעבודת המעבדה הקלאסית. על ידי שימוש בטכניקות מתקדמות ותוך התייחסות לנגטיב כאל חומר גלם שניתן לבחון בכל פעם מחדש, הוא הצליח ליצור עבודות חידתיות, מסקרנות ובעלות ייחוד ויזואלי האופייני רק לו.
במהלך השנה האחרונה הצטרף שמואל לצוות המורים של מגמת "צילום כמקצוע" במרכז ללימודי חוץ של האקדמיה לעיצוב ויצו חיפה, והנחה את בוגרי השנה השנייה בקורסים שפתחו בפניהם דלת להכרה חדשה את כוחו של הצילום ככלי ביטוי אוטונומי.
אנו, התלמידים, סגל המורים וצוות המרכז מוקירים את זכרו ותרומתו.
גלריה לזכרו של שמואל ליפקין
מתוך התערוכה- "רגעים קטנים בנשר"

רגעים קטנים בנשר - תערוכתה של גלי רביב, בוגרת המרכז

גלי רביב, בוגרת המרכז ללימודי חוץ , סיימה את לימודיה בשנת 2006 במסגרת הקורסים לצילום.
"רגעים קטנים בנשר" הינה התערוכה הראשונה של גלי.
אוסף התמונות שבחרה להציג בתערוכה מתמקד באנשי השכונה, ברגעים הקטנים שלא שמנו לב כי חלפו, רגעים שנוגעים.

התערוכה הוצגה  בהיכל התרבות בנשר.

תמונות מתוך התערוכה: רגעים קטנים בנשר

בעקבותיו של היוצר - הפילוסוף - המורה - האזרח, שמואל ליפקין ז"ל


"...יותר מכל מבטאות עבודות אלו תדהמה מן המצב הישראלי כפי שהכה בי עם שובי משהות ממושכת בארה"ב. אך ככל שחולף הזמן מתחלפת תדהמה זו בחרדה עמוקה, מהולה בגועל נפש נוראי לנוכח התהליך בו שרויה החברה הישראלית. חברה הקורעת עצמה בקונפליקטים פנימיים שאין מהם מוצא ואין להם פתרון. חברה הנושאת על גבה העייף פרזיט לאומי, חרד, אנטי-ציוני ומלא תאוות שלטון..."
(שמואל ליפקין ז"ל, מתוך הטקסט לתערוכה "הנפילה". דצמבר 1990)

"...הערפול וכפל המשמעויות (כפי שהם מתבטאים באסטטיקה הצילומית ובאופן התצוגה. ד.א.) משאירים מרחב לפרושים מגוונים, מוטיבים איקוניים או מטאפוריים האמורים לעורר אזכורים, או לשמש כציטטות / סימולים תרבותיים אשר זיהויים עשוי להשליך אור על משמעויות החבויות בעבודה. תמונות חוזרות או דומות מעוררות אזכורים ( פלש-בקים) לשלב מוקדם בהתנסות החזותית או כרמזים להתפתחות עתידית בהמשך התצוגה מאחר שהניסיון הוא למקם את הצופה בתוך התהליך.  וברגע בו מתרחשות מחשבות , תפיסות חושיות ואסוציאטיביות, החוויה האמנותית מן הרצף המופשט מתכוונת לחולל תהליך הידוע בספרות כ - "זרם התודעה", הניזון מהתפתחותו של מונולוג פנימי בנפשו של הצופה. מה שנראה כחוסר סדירות / המשכיות של זמן, או כחוסר אחידות חזותית ותכנית, מגלם ברצף המופשט את האופן הספונטאני של פעילות התודעה, תהליך בלתי נפסק של תגובות לגירויים חיצוניים..."
(שמואל ליפקין ז"ל, מתוך הטקסט לתערוכה "התמונות הראשונות של סוף העולם". מרץ 1990)

 

ביושבי לכתוב שורות אישיות אלה עבור התערוכה לזכרו של שמואל ליפקין ז"ל, וכאשר מולי ניצבים צילומיו, אני מוצא לנכון לפתוח דווקא בציטוטים מתוך טקסטים שהוא עצמו ניסח לשתיים מתוך התערוכות הרבות בהם השתתף וזאת למרות שאינטואיציה הפנימית, האישית שלי מושכת בחוזקה אל עבר התגובה הסנטימנטאלית הכמעט מתבקשת מעליה מתוך היכרותי רבת השנים אתו ונוכח הכאב על לכתו בטרם עת שגם כיום, למעלה משנה מאז נפטר, אינו מרפה.   הקשר האישי אל שמואל החל לפני כ-20 שנים בעת שזכיתי לפגוש בו כמורה הראשון שלי לצילום במסגרת לימודי ב"קמרה אובסקורה- חיפה" ועוד לפני שהבנתי כי מפגש זה יניע בתוכי תהליכים מודחקים של הגשמה עצמית ויובילו אותי לבחור בצילום כבדרך חיים.  בדיעבד ומתוך מחשבה מפוכחת, ולאו דווקא רגשית, אין בליבי ספק כי בחירה אישית זו הנה תולדה של המפגש עם שמואל ליפקין האדם והמורה.  ידענותו המופלגת, תשוקתו אל המדיום, יכולת הניתוח ויצירת ההקשרים, שפתו העשירה והאופן בו ידע לנסח את עמדותיו, פתחו בפני עולם שלא שיערתי כלל כי קיים בתוך מרחב המדיום הצילומי...אני הרי בסך הכל רציתי להבין כיצד המכשיר המשוכלל הזה שנקרא מצלמה עובד ולדעת "לעשות צילומים יפים", והנה שם , בין תרגיל להגשה, בין טיפ מקצועי לעומק פילוסופי, בין הרצאה להנחייה, נפתח צוהר לעולם עשיר, עמוק, מגוון וחסר גבולות שכל מהותו נמצאת בבחירות שאני עצמי בוחר לעשות.  ההכרה ביכולת זו ובעוצמתה אינה קשורה רק בכישוריו של שמואל כמורה להוביל אליה מתוך ידענותו ויכולותיו הוורבליות...היא קשורה קשר עמוק והדוק לאישיותו הטוטאלית שהינה מיזוג יוצא דופן של יוצר - פילוסוף - מורה - ואזרח המחובר למקום בו הוא פועל...וזוהי בעצם הסיבה למקומם של הציטוטים בראשית העמוד.

הפנמת מהות דבריו הן כ"אזרח-מגיב" והן כ"יוצר-חושב" הינה אולי המפתח להבנת יצירתו ואישיותו המורכבת והמרתקת אשר הובילה אל עולם הדימויים העשיר והסוער המאפיין את עבודותיו.

לצפייה בגלריית עבודות האמן לחץ כאן


 


תערוכות בוגרים הינן תמיד אירוע חגיגי ויתכן אף כי תערוכות מעין אלה נוצרות מלכתחילה בעיקר בשל הצורך לציין ולחגוג סיומו של פרק . אך מכל זווית בה מתבוננים על אירוע מעין זה, אין ספק כי מדובר ברגע חשוב ומרתק אליו מתנקזים שנים של לימוד אינטנסיבי ותובעני וכשהמדובר הוא בתחומי האמנות והיצירה הנובעים מתוך נפשו של האדם הרי שמעורבים פה בהכרח גם תחושות ויצרים השואפים לבוא על סיפוקם בעצם הצגתה של העבודה הנבחרת, זו אשר תשקף את יכולותיו האסתטיות והטכניות של הסטודנט, במיוחד במדיום הצילומי, אך יותר מכך את רגישותו ואופן מבטו על העולם הסובב אותו.
תכנית לימודים מקיפה ומעמיקה המבקשת להכשיר סטודנט במדיום מורכב זה ולתת בידיו כלים אשר יאפשרו לו לבטא עצמו ולנסח את דעתו באופן ויזואלי מורכב ומסקרן חייבת לחשוף אותו בתוך התהליך לשורה ארוכה של גישות, תפיסות, אופני מבט, כלים טכניים ואחרים אשר יאפשרו לו לארגן את ארגז הכלים האישי שלו לפני יציאתו אל המרחב. ובנקודה זו הופכות תערוכות בוגרים לאירוע אנתרופולוגי מרתק מעין כמותו.  הרי בסופו של דבר הלימוד במסגרות אינו אישי אלא קבוצתי :  כולם עומדים לפני אותם מרצים, מתמודדים עם אותן הגדרות תרגילים, אותם חומרי העשרה ועוברים את אותה תוכנית לימודים בדיוק. ועם זאת כל סטודנט חווה תהליך אישי ושונה בתכלית. המפגש האינטימי עם המרצה, ההתעמתות עם הגדרת התרגיל, המבנה הרגשי/תרבותי/אסוציאטיבי האישי שאיתו כל סטודנט מגיע, מובילים אותו בדרך שהינה רק שלו וכל ניסיון ל»חנך» , ל»תרבת» , ל»קבע» ול»מסגר» את הקבוצה עפ»י אותה נוסחה נדון מראש לכישלון.   כל שאנו יכולים לעשות הוא לקחת את אותו מטען אישי שאיתו מגיע כל סטודנט ואשר מהווה נקודת פתיחה הכרחית ולעזור לו לפתח ולשכלל אותו בתקווה שעד סיום התהליך, או לפחות פרק זה של התהליך, הוא יוכל להביט בסיפוק על הדרך שעשה מתוך הכרה כי ברגע נתון זה הבנתו, רגישותו ויכולותיו עברו כברת דרך משמעותית ומאפשרים לו להתבונן קדימה ולהתכונן להתמודדות עם הפרק הבא.

ברצוני להביע תודה והערכה עמוקה לחברי הפירמידה על אירוח התערוכה ובמיוחד לאוצרת הגלריה גב' סמדר שינדלר
על תרומתה, לאמנים יעקב חפץ ואברהם אילת ולגב' גילה דנינו-יונה, מנהלת לימודי חוץ, על מעורבותם ותמיכתם .


מאז סיום לימודיו במגמת הצילום של ויצו חיפה בשנת 1981, מתמחה אילן וולף בצילום באמצעות מצלמת נקב - קמרה אובסקורה. מגוון עבודותיו משתרע מעבודות אמנות ועד עבודות מסחריות עבור גופים שונים ברחבי העולם המחפשים ביטוי וויזואלי אחר וייחודי לצרכיהם. 

אמנות הצילום באמצעות קמרה אובסקורה הינה 'עתיקה' כהמצאת הצילום עצמו כמובן, אבל לכל אורך שנות האבולוציה הצילומית ואל מול כל ההתפתחויות והחידושים, ואולי בעיקר 'בגללם' , לא איבדו תהליכים וטכניקות אלה את מקומם וגם כיום, כשאנו כבר נמצאים בשיא המהפכה הדיגיטאלית, מתקיימות בכל העולם אגודות של אמנים, יוצרים וחובבים המוצאים במדיום זה את המקום האולטימטיבי להבעה יצירתית. 

מאז תחילת השימוש בה, בשילוב עם חומרים רגישים לאור, שכמובן סימנו את המצאת הצילום, היו הדימויים שמצלמה 'פרימיטיבית' זו ייצרה יחודיים, לא רק באופן בו הם נעשו אלא במיוחד במובן האסטטי - וויזואלי שהינו יוצא דופן מכל מדיום צילומי אחר. אופן קליטת האור במצלמה, ע"י נקב וללא עדשה, השימוש בחומרי צילום לא שגרתיים ללכידת הדימוי, האמצעיים המאולתרים לבניית מצלמות אלה (מקופסאות קרטון דרך קופסאות שימורים, חביות ועד מכוניות וחללים גדולים) ועד  אופן הנחת ניירות הצילום בתוך המצלמות, כל אלה אפשרו יצירת דימויים מרתקים בעלי אפיונים אסתטים שאינם ניתנים להפקה בשום מצלמה אחרת.

"במסגרת המסלול לצילום כמקצוע, אנו רואים בטכניקות אלה ואחרות, השייכות לקלאסיקה הצילומית, אבן יסוד בהכשרתו של הצלם. זאת, לא רק בשל ייחודן האסתטי,  אלא בעיקר תודות לתהליך הסבלני והקפדני שהן מחייבות ואשר בתקופה זו של צילום דיגיטאלי אובססיבי מחזיר לקדמת הבמה את ההתבוננות, הסקרנות, ההקפדה וההערכה של העשייה הצילומית האיכותית, הדורשת קצת יותר מ 'רק לחיצה' אינסופית על כפתור החשיפה. מסיבה זו התכנית מקפידה לקיים קורסי צילום המתמקדים בעבודת מעבדה שחור/לבן עם הקשרים היסטוריים-אסתטים-רעיוניים-אמנותיים" .

בספרי הזיכרונות של כמעט כל מי שזכה להיות סטודנט ובמיוחד בתחומים ומגמות יצריות מסוגו של הצילום, נמצאת דמות נערצת , כזו שהיינו רוצים לראות בה מודל לחיקוי, כזו שידענותה ובקיאותה היו למקור קנאה והשראה, כזו שקיווינו לספוג ממנה ללא ליאות , אבל אנחנו גם יודעים שממטווחי הזמן ,הערצה נבנית לא מעט על ברכי הנוסטלגיה ולא תמיד בצדק, אולם לא במקרה של מורי הנערץ אריה לנצט ז"ל. 
לשמחתי ולמזלי כי רב, זכיתי לפגוש בשנות לימודי מספר מרצים אשר השאירו את חותמם בי, הם לא רבים  אבל הם היו שם ותרמו את חלקם המהותי והלא יסולא בפז לא רק בגיבוש יכולותיי כצלם אלא גם בעיצוב דמותי כאדם ולצערי העמוק הם מתמעטים והולכים. זו הפעם השנייה שאני מוצא עצמי בשנים האחרונות כותב דברים לזכרו של מורה נערץ, ב 2007 היה זה שמואל ליפקין ז"ל , מורי הראשון לצילום ב"קמרה אובסקורה" והפעם זהו אריה לנצט, אותו כבר פגשתי במכללת וויצו לעיצוב כאשר החלטתי לבצע את המהפך בחיי , לעזוב את עבודתי הקודמת ולרדוף אחר החלום ללמוד צילום בצורה רצינית ויסודית ובוויצו נפלה בחלקי הזכות הגדולה להכיר את האדם הנפלא הזה.
על קסמו, ידענותו, ליבו הרחב ולהיטותו נכתבו מילים למכביר וכל אחת חקוקה בליבי מתוך היכרות אישית איתו, אבל בדברי אלה אני מבקש להוסיף נדבך נוסף הקשור באופן ישיר למגמת "צילום כמקצוע" של המרכז ללימודי חוץ.

בשנת 2004 כאשר פנתה אלי גב' גילה דנינו -יונה, מנהל המרכז ללימודי חוץ, בבקשה להירתם לטובת הקמתה של מגמת הצילום, היה ברור לנו באופן מידי כי בצוות החשיבה והבנייה של המגמה שמור לאריה מקום בכיר וכי לא ניתן לוותר על ניסיונו ובקיאותו לא רק במדיום אלא גם בניהול מערכות . מיותר לציין כי אחרי שנים בהם הייתי אחד מאותם סטודנטים ששתו בצמא את דבריו ואשר ראו בו מורה נערץ, עצם הישיבה לצידו כשותף בתהליך הפיכתו של חזון למציאות היתה עבורי חוויה יוצאת דופן , אך יתרה מזאת לא יכולנו לקוות לשותף מקצועי יותר אשר היה נכון באופן מוחלט להעניק מעצמו יותר מאריה.

הוא היה שם לכל אורך הדרך , ייעץ, תמך, עודד ועזר על כל צעד ושעל ובסופו של התהליך כשהמגמה קמה על רגליה הוא גם לימד ושימש אחד המרצים הבכירים בה. אני חייב להודות כי לקח לי קצת זמן לעכל ולהבין כי אני מלמד לצידו של אריה בתוכנית שיחד גיבשנו ועיצבנו וכמרכז המקצועי שלה לא יכולתי להיות מאושר יותר מנוכחותו בתוכה. בשנים בהם הוא עוד הספיק ללמד את הסטודנטים במרכז גם הם זכו לקבל ממנו את כל מאת האחוזים שהרכיבו את אישיותו הכובשת כאדם ואת יכולותיו וידענותו כמרצה .

לכתו בטרם עת עדיין צורבת ובלתי נתפסת אבל מורשתו והמקום שקנה לו בלב כולנו לא ישכחו ועל תרומתו בהתפתחות האישית שלי אהיה אסיר תודה לעד.

גלריית עבודות האמן, צלם אריה לנצט ז"ל


במסגרת סדנת צילום אירועים בקורס צילום כמקצוע בהנחיית דודו קורן, המתקיים בלימודי חוץ ויצו חיפה, השתתפו תלמידי הקורס בצילום פרויקט "בנות מצווה".

פרויקט בנות המצווה שהתקיים במדעטק חיפה, הוא יוזמה של עדנה סיקולר, מנהלת ביה"ס הממלכתי "רמות" שבשכונת רמת שאול בחיפה.



חברת  "האופן הפנימי" ברוטרי. היוזמה זכתה לשיתוף פעולה של אגף החינוך בעירית חיפה וכן של מתנדבים נוספים. "היה זה אך טבעי שלימודי החוץ ירתמו גם הם למשימה", ציינה גילה דנינו-יונה מנהלת לימודי חוץ, "כאשר פנו אלינו מרוטרי שמחנו להיענות לפנייתם, ולא רק בשל הקשר רב השנים שיש לנו עם הארגון, אלא בעיקר מפני שהפרויקט עולה בקנה אחד עם תפיסתנו למחויבות החברתית ולמעורבות בקהילה"
במסגרת הפרויקט חגגו  20 נערות בנות מצווה ממשפחות  מעוטות יכולת חגיגת בת מצווה משותפת.



לימודי חוץ תרמו לאירוע את הצלמים תלמידי הקורס הדו-שנתי: צילום כמקצוע.
התלמידים הפיקו לכל בת מצווה אלבום אישי של תמונות שכלל תמונות מההתארגנות לטקס, מהחזרות ומהטקס  המרגש שבו השתתפו בני משפחותיהם, מחנכות  הכיתה וחברות רוטרי.

 

לתלמידי לימודי חוץ  אפשר הפרויקט  להתנסות  בצילום של אירוע רב משתתפים על היבטיו המורכבים - צילומי אווירה, צילומי משפחה, צילומי תקריב, וכן להתמודד עם בעיות שהם מנת חלקם של צלמי אירועים כגון הבנת מערך הכוחות, אבחנה בין בני המשפחה לבעלי תפקידים רשמיים ולמתנדבים הרבים, צילום בזמן אמת, חד פעמיותו של האירוע, בעיות תאורה  וכו'

 

מדבריו של מנחה סדנת צילום אירועים, דודו קורן : " אני מרגיש צורך  לציין את חדוות היצירה שהייתה לצלמים שדילגו ממקום למקום בחיוך וצילמו את המשתתפים ללא הרף, על קצות האצבעות ועם הנוכחות הנכונה והנדרשת".

תמונות מתוך חגיגות בנות המצווה

אזור דימדומים
 
העבר הטעון והמורכב של וואדי סאליב יכול למלא פרקים רבים  בספרי ההיסטוריה  העוסקים  בתולדות המאבק היהודי בארץ ישראל, בהתהוותה של החברה  הישראלית  ובהשתנותו של  הנוף  האורבאני   של חיפה אשר לכאורה בלע לתוכו את הוואדי והעלים אותו בסבך של דרכים עוקפות.מאבקי כוח ומטעני עבר נפיצים משאירים זה עשרות שנים את הוואדי כשטח הפקר פרוץ לכול  שהזמן  נותן  בו  את אותותיו הלא סלחניים,  מעצב אותו ומטפח את חזותו המוזנחת,  המאיימת, הדוחה אבל בו בעת  המרתקת והמסתורית.      
הסטודנטים במגמת הצילום של המרכז ללימודי חוץ - וויצו חיפה,  יוצאים זה שנים  מספר לשטח  הוואדי במסגרת פרויקט צילומי לילה מיוחד והופכים את ההזנחה הבלייה והריקבון לרקע המושלם עבור פנטזיות צילומיות אשר מקבלות מימד  ויזואלי יוצא דופן  אודות למבני הוואדי והנוף  הסביבתי המהווים  במקרים רבים גם את הטריגר הראשוני להתהוותו של הרעיון.

אבקסיס דני

ואדי סאליב / שכבות
תערוכה - אירוע שמתרחש בוואדי סאליב בבניין בית ספר המשמש את עמותת פירמידה

הרעיון לתערוכה זו עלה מתוך העובדה שאני יוצר ועובד בחיפה, בוואדי סאליב. הנוף הניבט מחלון הסטודיו שלי הוא ואדי סאליב, ומה שנשקף ממנו במהלך השנים הוא פעולת מחיקה עקבית שאינה מותירה דבר. כך מתחלפת התמונה ורק שמו של המקום נשאר. עיון ממושך בחומרים הקשורים בהיסטוריה הרחוקה של המקום ובזו של אחרי 1948, הוליד בי את הרצון לעסוק במקום בדרך שונה משהכרתי.
ב-1988 נערכה בגלריית "בית היוצר" בחיפה תערוכה גדולה שכותרתה: "רקוויאם לוואדי סאליב" (ערכו ואצרו גרשון קניספל ונתן זך). הייתה זו מעין תפילת אשכבה למקום שחדל להתקיים: שכונה המוטלת בחלקה התחתון של העיר כחלל מנותק מכל סדר אורבני. זו הייתה ה"שִכבה" שבנתה את רעיון התערוכה. רציתי לדון בחלל הריק של מקום שאחרי היעלמותו נותר רק שמו, שהמידע עליו מתווה מסלול בשומקום.



הכותרת "שכבות" מתייחסת לחשיפה "הארכיאולוגית" של המקום שנותר כחלל בסביבה אורבנית. ניסיתי לבדוק זאת לאור הדימוי של העיר כמקום של מתינות והגינות. המחשבה הייתה להציג שכבות, ולהזמין את הצופה "לארגן" הכול ליחידה אחת שבה מתרחש ממד הזיכרון. הפירוק השיטתי של "הוואדי" נבחן ומצמיח תהליך הפוך: אני "בונה" את ואדי סאליב בשלבים, בשכבות.

מה שאמור להיבחן כאן בסופו של דבר הוא האפשרות שמודל זה של ואדי סאליב יוביל לחשיבה מחודשת ולהתייחסות שונה, ביקורתית, לדברים שנעשו בזמנו שלא ביישוב הדעת. פרופ' יוסי בן ארצי מתייחס לוואדי סאליב כאל "מושג גיאוגרפי הטומן בחובו הקשרים היסטוריים, חברתיים וארכיטקטוניים החורגים אף מעבר לתחומי העיר חיפה".  ואכן, גישה זו עומדת גם בבסיס תערוכה זו: ואדי סאליב לא כמקרה מקומי, אלא כמודל שאוגר מידע רב על מרקם חיים שלם שאבד, על הזדמנות שחלפה, והמעלה שאלות חשובות ביחס לאופי המשך הקיום בארץ.
קיימת הנחה שחיפה היא עיר מעורבת המקיימת בתוכה הרמוניה, שכל אותם תאי זיכרון שאוגרים מידע כואב התחלפו בשאיפה לאחדות. פרופ' יפעת וייס קובעת שהעיר איננה מעורבת, אך היא עיר הוגנת יחסית.  הצעידה בעקבות עבד עבדי לעבר בית משפחתו ההרוס בחלקו, ממחישה עד כמה הזיכרון והכאב אינם מאפשרים מעורבות והשלמה. פעולות ההרס נעשות באופן גורף, כפי שמציין ד"ר גדעון עפרת, כפעולה של "התאבדות" מרצון שגוררת מחיקה של מבנים היסטוריים ונכסים ארכיטקטוניים ותרבותיים.  פעולה זו נבחנת על ידי בילו בליך מאז 2003; במיצב שלו "הליטוף האחרון" הוא בודק את היעלמותו הפיזית של המקום ואת ה"ריק" שנוצר בעקבותיו. גלעד אופיר נע עם המצלמה ממרכזו של ה"ריק" אל הקצוות המטשטשים והמוחקים כל זהות, ומחדד את השאלה המרכזית שמעוררת התערוכה: לאן פנינו? האדריכל דרור גרשון מעלה את הטענה: "התווי החדש הורס את רצף המרקם העירוני, שכלל מבנים, דרכים ושבילי הולכי רגל, כל אלו יצרו מארג עירוני שמאפשר חיים. סלילת הכביש מונעת בעתיד כל פעולת שחזור". בשיתוף עם משרד האדריכלים האורבניים הוא מציג שחזור מבנה בוואדי, דוגמה לאפשרות שאבדה.
התערוכה אינה מציבה התפתחות כרונולוגית של מקרה "הוואדי", אלא את ההיבטים השונים בו - מהאישי-אינטימי, כבעבודתה של סמרא שאבט הבוחנת את איטום הפתחים כזיכרון מטפורי אישי, ועד התיעודי, כמו עבודת המעקב והתיעוד של אברהם אילת על הוואדי והחיים בו, שהחלה בשנת 1975 ונמשכה ביתר אינטנסיביות מאז ייסוד "פירמידה" והקמת הסטודיו שלו במקום, מעקב אחרי "הדבר ההכרחי שעומד לפני העדשה". זו פעולת תיעוד שיש בה גם הרפתקה היוצרת ממד אמנותי.
"לגור במקום, האם פירושו להשתלט עליו? מה פירוש להשתלט על מקום?", שואל ז'ורז' פרק.  שתי קבוצות אכלסו את המקום; הראשונה גורשה ונטשה ב-1948, ואת מקומה תפסו עולים חדשים-מהגרים, בעיקר מארצות צפון אפריקה. החלל שנוצר התמלא בצפיפות והפך לשכונת עוני. בעקבות מאורעות 1959 נחרט "ואדי סאליב" בתודעה הישראלית כסמל לאפליה עדתית, לניכור חברתי ולדיכוי. היו מי שכרכו את ה"נכבה" הפלשתינית במציאות שהתפתחה בשכונה. בראיון שהתקיים לאחרונה עם אורי אבנרי,  שאלו אותו המראיינים אלי נחמיאס ורון שפיגל, האם קיים קשר בין שני האירועים, ואבנרי השיב, "האמת שלא", הוא חוזר בו מטענה מוקדמת וציין שהעובדה הפשוטה היא שקבוצה אחת תפסה את מקומה של הקודמת.  האם האחרונה יצרה מקום? האם עולים אלו יצרו מרקם חיים חדש? האם התנהל שיח כלשהו בין שתי הקבוצות?
מיכאל מירו מעלה לאוויר מיצג של "חדשות" מוואדי סאליב, זו פיקציה שבוחנת דרכי השתלטות: בשידור הרדיו שלו אוכלוסיות מתחלפות מרצון, אין מאבק. הניסיון האוטופי להפוך את ואדי סאליב לשכונת אמנים, כפי שמעלה האדריכל וליד כרכבי ברישומי השחזור, עדיין עוסק בתהליך ההשתלטות. "- ומי יגור בבית אחרינו אבי? - ישאר על כנו כפי שהיה, בני", מחמוד דרוויש ביטא את תקוות האב שלא מתקיימת.
"אני מביט בתצלום, איני מופתע שהוא כמו הולך וגדל", טוען ארי דה לוקה.  אני מביט במקום וכאילו כל השכבות עולות ומעידות על עצמן כעל פרק מרתק בצמיחתה של עיר.
 שכונה שאבדה. "יתבונן הקורא בעירו חיפה, יבחן את רגישותה האסתטית, הסביבתית, ויתהה על פרשת הריסת שכונת ואדי סאליב. יתבונן, יבחן, יתהה: אפשר שייוותר עם מקדש הבהאיים",  כך מנסה ד"ר גדעון עפרת להציג מציאות שלאחר מעשה ההרס.
תערוכה זו מפגישה קבוצה של אמנים, אדריכלים, צלמים ואזרחים לפרויקט שבא לדווח על קיומן של שכבות זיכרון, מהן נבנית התערוכה כולה, כל אחד מהם מביט בעיניו שלו. כל המקבץ יוצר שכבה מורכבת ולא אחידה. חלק מהעבודות בוחרות במסע הרפתקה, אחרות מתעדות מציאות כמסמך, ויש היוצרות אשליה שהמקום שוקק חיים.
הבחירה ביצירות לתערוכה נגזרה מהרצון לייצג עדויות ומסמכים אותנטיים לצד ניסיון לבדוק, לבקר, ולהקרין את תחושת האובדן. התערוכה אינה מציעה קריאה פרשנית אחידה, היא פורשת מצע לדיון על מודל שחורג מגבולות המקום - שכונה בלבה של עיר מעורבת, שברגע אחד הכול הפך בה זמני, וההרס ו"ההתאבדות" פעלו בה מעל ומעבר לכל שיקול הגיוני. ואדי סאליב מסמל החמצה גדולה. התערוכה אינה מציעה פתרונות, היא מעלה לדיון אפשרות של מציאות אחרת, כוללת, כזו שיכולה לחולל שינוי ערכי. 
                                                                                                                


                                                                                                    

 

דה מרקר בשיתוף קהילת איכות הסביבה בקפה , קיימו תחרות צילומים שנושאה "התחדשות לאחר השרפה בכרמל" (התחדשות צומח, התחדשות בעלי-חיים, התחדשות חברתית, וכדומה).
בתחרות השתתפו תמונות שצולמו בכרמל בין התאריכים 26.12.2010-16.1.2011.

במקום הראשון, טנצר תמר בוגרת לימודי חוץ בקורס צילום כמקצוע- הצילום  התפרסם על שער גיליון ינואר 2011 (ראו מימין) בתמונה: נרקיס מצוי על רקע עצי האורן השרופים, יערות הכרמל 2.1.2011.


לכתבה המלאה לחץ כאן

מתוך: גיליון אקולוגיה וסביבה כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה.
גיליון מס' 1/ ינואר 2011


 

עד לפני כעשר שנים יערות הכרמל היו לי כבית. כחיפאי לשעבר ביליתי את חלק גדול משנותיי בצל יערות האורנים והאלונים שמכסים את רכס הכרמל. מעטים הם המקומות בארצנו הקטנה שניתן להרגיש את עוצמת הטבע כמו ביערות הכרמל, וכך באותה נשימה הירוק הפך לשחור, המקום שהיה לבית נשרף. כאב המשפחות על מות יקיריהם מהדהד בפיתולי הכביש העולה מצומת אורן ללב היער. בחיי למדתי כי הטבע חזק מהמציאות. וכך בין שבילי אפר שחור מתחילים וצומחים להם חיים חדשים, והם מביאים עימם צבעים וריחות. עם ישראל תמיד היה עם שיודע להצביע ברגליו ויערות הכרמל מתמלאים ברבבות של מבקרים שחשים כמוני וכמוכם כי הבית זועק לנו לבוא ולראות, לשבת בצילו של העץ גם אם ענפיו לא נותנים מחסה.
שמי אלי אטיאס, ואני צלם עיתונות ומרצה לצילום. לפני שש שנים התחלתי להעביר סדנת צילום בנושא "צילום עיתונות" בקורס צילום כמקצוע של לימודי החוץ במרכז האקדמי לעיצוב, ויצו חיפה. כחלק מהרעיון הכללי של הקורס אני מחפש דרכים לחשוף את הסטודנטים לצילום עיתונאי ותיעודי. לפרויקט סוף הסמסטר של שנה זו  רציתי שהקבוצה תעסוק בנושא חברתי/מקומי הקשור לחיפה וכבר בביקורי הראשון ביערות הכרמל מיד לאחר השרפות ידעתי שלשם צריך להגיע מי שרוצה לבטא את כאבו ואת הזדהותו בדרכו שלו. במפגש הראשון עם הקבוצה הוצג להם הפרויקט אשר במסגרתו התבקשו הסטודנטים ל"פעול" באיזורי השריפה , לתעד ולצלם במשך חודשיים רצופים.
אלונה הירשגורן
אשר צילומים נבחרים ממנו מוצגים בתערוכה זו פורסם לראשונה במהלך חמישה שבועות רצופים כפרי של שיתוף פעולה בין לימודי חוץ לעיתון "ידיעות חיפה" ואפשר לקוראים  התרשמות מעבודה מקיפה הנוגעת בפצע הפתוח מזוויות צילום מגוונות והתחברות רגשית שונה של כל סטודנט אל האתר והאירועים שהתרחשו בו.
 העריכה העיתונאית המקצועית אשר במסגרתה הוצג הפרוייקט מעל דפי העיתון ספקה לכל העשייה את הבמה האידיאלית אשר מתוכה יכולנו לחוות את האירועים ומשמעותם מנקודת מבט חדשה
אלי אטיאס. מנחה קורס צילום מגאזיני ומרכז הפרוייקט

כבר בתחילת דרכו של הקורס 'צילום כמקצוע' היה ברור לי כמרכז המקצועי של הלימודים כי תחום עיקרי ומהותי בהתמחות הסטודנטים שלנו יהיה הצילום המגאזיני / עיתונאי על היבטיו המגוונים והמורכבים והטעמים לכך הינם מרובים כמובן. החל מהיכרות והבנת מבנה השפה הצילומית אשר התעצבה במהלך כל שנות קיומה בעיקר דרך עבודותיהם פורצות הדרך של צלמי עיתונות אשר נדרשו לגשר בין מדיום טכנולוגי מתפתח ולעיתים מוגבל לבין הרצון והצורך לבטא אמירה חברתית / פוליטית / תרבותית ובשפה אישית וייחודית, ועד לרצון להכשיר את הסטודנטים בתחום מרתק זה המהווה כר נרחב להתעסקות צילומית מקצועית אשר מאפשרת לבוגר לא רק לממש את יכולותיו והידע שרכש במהלך שנות הלימודים אלא גם לבחור בדרך חיים מאתגרת ופרנסה מכובדת אשר תאפשר לו מימוש עצמי וסיפוק מקצועי.
מתוך התכוונות זו מכילה תוכנית הלימודים בקורס היבטים מקצועיים ומעשיים מרובים ובמסגרת לימודי הצילום המגאזיני בהנחיתו של אלי אטיאס וביוזמתו הברוכה התאפשר השנה לקיים את הפרוייקט הייחודי בשיתוף ידיעות חיפה שאכן סיפק את הפלטפורמה האולטימטיבית להתנסות שהינה הקרובה ביותר לעולם הצילום העיתונאי המקצועי ואשר במקביל להתמודדות הצילומית התבקשו הסטודנטים גם לבטא את תחושותיהם ודעתם בטקסט אשר התלווה לצילומים וסיפק לקוראים רובד נוסף ומרתק של התייחסות לחומר הויזואלי. 
אייל נוי
כמרכז ללימודי עיצוב האמון על גישה מקצועית והכשרה מעשית לצד מחוייבות חברתית לסביבה בה הוא מתקיים, אנו מוצאים  בפרוייקט זה ערך כפול ומכופל לא רק בתרומתו לסטודנטים אלא בתרומתם שלהם לחברה בה אנו חיים והיכולת שלנו כאנשים יוצרים לספק נקודות מבט ותובנות אחרות אשר יתרמו ליכולת ההתמודדות של כולנו כאזרחים העומדים חדשות לבקרים מול אתגרים לא פשוטים.
דני אבקסיס. מרכז מקצועי. צילום כמקצוע .
אחד המשפטים המהווים אבן יסוד בדיון המסורתי הנוגע לצילום הוא: "עץ נפל ביער ולא היינו שם. האם העץ נפל ביער?" דיון זה מתייחס לאחד מתפקידיו של הצילום, כעדות להתרחשויות. אולם הצילום התפתח מתפקידו התיעודי המסורתי לכלל היותו כלי ביטוי אמנותי, לכלי שלא רק מתעד מציאות אלא מייצר אותה, באמצעות מיומנויות, טכניקות וטכנולוגיות. בכל תפקיד שממלא הצילום, בולט מקומו המרכזי וחשיבותו של הצלם, בכלל ובעידן הדיגיטלי בפרט.
התערוכה ממחישה את מגוון אפשרויות הביטוי העומדות בפני הצלם, ואת ערוצי הצילום המגוונים העומדים כאפשרויות בפני הצלמים. העובדה שסביב הביקור ביערות הכרמל שלאחר השריפה מוצגים צילומים גיאוגרפיים, לצד צילום תיעודי וביטויים אמנותיים, היא הדוגמא והיא עצם העניין.
הגר דופלט
בעידן הוויזואלי בו אנו חיים, הולך ומתרחב מקומו של הצילום, ועולם הדימויים החזותיים מקבע אמירה אישית, אך גם ובעיקר חברתית, פוליטית ואמנותית.
בקורס צילום כמקצוע, שבוגריו מציגים בתערוכה, מתלכדות לכלל תוכנית לימודים מגובשת, תפיסות עולם וגישות אמנותיות בצד גישות מקצועיות כאלה ואחרות. התערוכה היא תוצר של תלמידים שוחרי ידע ובעלי תשוקה לצילום שהונחו בידיהם המיומנות והרגישות של צוות צלמים ומורים מגוון ומיומן. על כך יבואו כולם על הברכה.
גילה דנינו-יונה, מנהלת. לימודי חוץ, המרכז האקדמי לעיצוב ויצו חיפה.

גלריית התמונות מתוך התערוכה "בצלם האש"

 

 

סדרת הצילומים שפורסמו בעתון "ידיעות חיפה"

                                                        גיא רז - חוקר ואוצר לצילום מקומי
                                                     להרצאה מיוחדת לקראת יום השואה


חלק א
 היסטוריה של צילום מקומי - תהליכי מחקר ואיסוף חומרים בדרך למיפוי היסטורי של הצילום בארץ ישראל.
בחלק זה ידון גיא במס דוגמאות מתוך תהליכי העבודה שקדמו לגיבוש הספרים והמגאזינים העוסקים בהיבטים שונים של הצילום בארץ ישראל .(בין עבודותיו נמנים : עריכת שני מגזינים של כתב העת סטודיו (מס' 113, 124) על היסטוריה של צילום מקומי בשנים 2000, 2001, כתב וערך את הספר "צלמי הארץ - מראשית הצילום ועד היום, 1855- 2000", 2003.      בין התערוכות שאצר: "סוסקין - רטרוספקטיבה" (1905-1945), 2003 / "צדוק בסן - יתומות" (1902-1934), 2005 / "פוטו סוניה" (1922- 1948), 2006 /  "מקסים סלומון - רפורטז'ות" (1947-1957), 2007 / זולטן קלוגר - צלם ראשי (1933-1958), 2008 / זיכרון המקום, 1903- 2008 (ואדי עארה), 2008 /  ליגה טרזין - כדורגל יהודי בשואה (1942-1944) / שירת האגם - אגם החולה (1900- 2009), 2009 / פוטו רחל - צילומים ממחנות המעצר בקפריסין (1948- 1949), 2010 )


חלק ב
ליגה טרזין
LIGA  TEREZIN פרויקט האמנות והזיכרון של האמן והאוצר גיא רז בשיתוף בית טרזין, עוסק בשחזור ליגת הכדורגל שפעלה בגטו טרזיינשטאט, צ'כיה במשך 3 שנים (1942-1944).נקודת המוצא לפרויקט היא האהבה למשחק הכדורגל, המתקיים בכל מקום על פני הגלובוס כעולם מקביל לעולם ההווה, כל שכן במוקדי אלימות ומלחמה, כל שכן בזמן שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. בעולמנו LIGA  TEREZIN, מהווה דוגמה לניסיון להמשיך את משחק החיים ביום יום למרות המוות הנמצא ביום שלמחרת.
התערוכה הוצגה במלואה בגלריה נלי אמן בתל אביב ב- 2009 וב- 2010 בגלריה דוויק במשכנות שאננים, ירושלים ובמקביל כתערוכת קבע במוזיאון בית טרזין בגבעת חיים איחוד. בהרצאה יוצגו תהליך העבודה על הפרויקט, ראיונות עם ניצולי שואה והמשחק האחרון בגטו שצולם על ידי הנאצים בסתיו 1944.
גיא רז הינו צלם, חוקר ואוצר לצילום מקומי. בוגר קמרה אובסקורה, בצלאל (BFA) והאוניברסיטה העברית (MA). וכאמן עוסק בשאלות חברתיות - פוליטיות. כחוקר ואוצר עוסק בכתיבתה של ההיסטוריה של הצילום המקומי


מיכל חלבין נולדה ב- 1974 בחיפה. היא בוגרת בהצטיינות של המחלקה לצילום באקדמיה לחינוך ועיצוב ויצו חיפה. עבודותיה הוצגו בגלריות ומוזיאונים בעולם במספר רב של תערוכות יחיד וקבוצתיות, בינהן בגלרית אנדראה מייזלין בניו יורק ו M+B gallery בלוס אנג'לס, ב National portrait gallery וב Photographers Gallery בלונדון, מוזיאון הרצליה, מוזיאון חיפה ומוזיאון תל אביב.



עבודותיה נמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים רבים, בינהם מוזיאון תל אביב, מוזיאון חיפה,  Portland Museum of Art, San Francisco Moma , The Jewish Museum New York, Milwaukee art museum ומוזיאון גטי בלוס אנג'לס. פרסומים אחרונים כולליםArtForum  American Photo, NY Times Magazine , NY Arts Magazine , PDN Magazine , The New Yorker, Vogue Italy.



ספר הצילומים הראשון של מיכל חלבין יצא באפריל 2008 בהוצאת Aperture תחת הכותרת
 Strangely Familiar . הספר מכיל 55 תצלומים וטקסט של מבקרת האמנות האמריקאית לאה אולמן.
תערוכת יחיד ובה עבודות מהספר נפתחה בספטמבר 2008  בגלריה אנדראה מייזלין בניו יורק ובמוזיאון תל אביב.





ספרה השני של מיכל חלבין ושמו the black eye  יצא לאור ביוני 2010 בהוצאת הספרים האמריקאית Twin Palms Publishers .תערוכות יחיד נפתחו באוקטובר 2010  בגלרית אנדראה מייזלין בניו יורק ו M+B gallery בלוס אנג'לס.



מיכל חלבין היא כלת פרס קונסטנטינר לצילום לשנת 2007 מטעם מוזיאון תל אביב.
בהרצאה סיפרה על הדרך שעברתי מעבודותיי המוקדמות ועד הנוכחיות,לרבות הצצה לפרויקט הבא שלה שיוצג בשנה הבאה.


 

לצפייה בעבודות נוספות

פרויקט צילומי מיוחד בשיתוף עם "ידיעות חיפה"/ דני אבקסיס, מרכז מקצועי
זו השנה השנייה בה הסטודנטים במגמת "צילום כמקצוע" לוקחים חלק בפרויקט רחב היקף בשיתוף העיתון " ידיעות חיפה" אשר במסגרתו פורסמו במהלך חמישה שבועות כתבות פרי עבודתם הצילומית תחת הכותרת "צדק חברתי".   ברוח השנה הסוערת שעברה על כלל הציבור בישראל החליט אלי אטיאס, צלם העיתונות ומנחה הקורס המתקדם בשנה ב' של לימודיהם, לאתגר את הסטודנטים במשימה צילומית- עיתונאית מורכבת אשר דרשה מהם תיאומים מדויקים ועמידה בלוח זמנים קשוח של מערכת העיתון תוך התחברות ריגשית ואינטלקטואלית למושאי הצילום אותם הם בחרו בעצמם.  במסגרת העבודה על הפרויקט התבקש כל סטודנט לאתר דמות/משפחה אשר תייצג באורח חייה את ההתמודדות עם המצב הכלכלי הקשה וע"י סדרת צילומים וטקסט אשר ניסחו בעצמם להגיש זאת לקוראי העיתון כמעין הבעת דעה ועמדה אישיים בנוגע למצב.
כמו בכל פרויקט הניתן לסטודנטים שלנו בקורסים המתקדמים, גם פרויקט זה נועד להפגיש אותם הכי קרוב שאפשר לעולם האמיתי לקראת סיום לימודיהם ועם יציאתם לשוק הצילום. אבל אולי יותר מאשר בכל מקום אחר - המפגש עם מערכת עיתון ולוח זמנים קשוח מציב אתגר מורכב לא רק מהבחינה הצילומית-מקצועית אלא גם מהבחינה הריגשית ומעמיד כל סטודנט באופן ריאלי במיוחד מול יכולותיו.


 

אביב קליגר, מקס דוידוב
תעודת זהות - "צדק חברתי"
שמי אלי אטיאס, ואני צלם עיתונות ומרצה לצילום. מנחה את סדנת הצילום "צילום עיתונות" במסגרת מגמת צילום כמקצוע של לימודי החוץ ב"מרכז האקדמי  לעיצוב וחינוך - ויצו חיפה".
במהלך הקיץ האחרון, בין הפגנות ענק ושיטוט בין אוהלים, הבנתי לראשונה שאני לא מצלם רק לעיתון, פתאום אני לא רודף אחרי פיגוע או מצלם מחוסר דיור, אני לא מצלם עוד כתבה או אירוע חדשותי על מישהו אחר, אני מצלם כתבה על עצמי, על חברי, על אחי, עליך ועליי.בתחילת הסמסטר ידעתי שלמקומות האלה צריך להגיע מי שרוצה לבטא את כאבו ואת הזדהותו בדרכו שלו- ולייצר מודעות חברתית.
אהוד אבירן, קרינה סוליימנוב

 אמירה ידועה קובעת: "תמונה טובה שווה לאלף מילים". צילום תיעודי הוא חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של כולנו. התצלום צריך להביא את הצופה אל מקום ההתרחשות. הוא צריך להציג לעיני הצופה שבריר מן המציאות, התמונה צריכה להעניק אווירה ותחושות שמילים אינן יכולות להעביר.
יש תמונות שהן סמל. ניתן לכתוב סיפור שלם אבל לפעמים אפשר לתמצת את כל הסיפור בתמונה אחת חזקה שאומרת הכל.
אלכס הובר, מוחמד בדארנה

כסטודנטים הלומדים בחיפה ובעיקר כצלמי עיתונות בעתיד, הרואים עצמם מעורבים חברתית, בתקופה הקרובה נייצר סדרת כתבות שתציג את מצבה של חיפה בתהליך השינוי החברתי בו כל אחד מאיתנו לקח חלק בצורה זו או אחרת - "צדק חברתי" נושא חברתי כלכלי אשר יראה את המתרחש בחיפה גם כמראה לכל החברה כולה.
נדב ישראל, יוסף אלגרביה

יש מספר תמונות בחיים שכאשר מביטים בהן הן גורמות לתגובה מיוחדת, תמונות שמלוות אותך, מזכירות לך משהו. אני מניח שצלמים שצילמו את התמונות שהשפיעו על חיינו במשך השנים לא היה להם מושג עד כמה תמונתם תשפיע באותו רגע על כל כך הרבה אנשים, עשרות ויתכן גם מאות שנים אח"כ.
שרית רוזנצוויג, סיוון מטייביץ


אני רואה בפרויקט זה לא רק שיתוף פעולה בין סטודנטים לעיתון, אלה משימה שבזכות הרגישות והיכולות של כל אחד מחברי הקבוצה נוכל להשפיע על המעגל שבו אנו חיים.

אלי אטיאס
צלם ומנחה הקורס המתקדם לצילום עיתונאי/מגאזיני



"גם למראה נושן יש רגע של הולדת.
שמים בלי צפור
זרים ומבוצרים.
בלילה הסהור מול חלונך עומדת
עיר טבולה בבכי הצרצרים.

ובראותך כי דרך עוד צופה אל הלך
והירח
על כידון הברוש
אתה אומר- אלי, העוד ישנם כל אלה?
העוד מותר בלחש בשלומם לדרוש?

 

תמונות מתוך התערוכה

מאגמיהם המים נבטים אלינו.
שוקט העץ
באודם עגילים.
לעד לא תעקר ממני, אלהינו,
תוגת צעצועיך הגדולים"

(ירח, נתן אלתרמן ) 1

 

 

קיפאריסוס או סייפרוס, הוא שם הנער שעל פי המיתולוגיה היוונית הפכו האלים לעץ הברוש.דרור בן-עמי מזהה ואפשר גם מזדהה עם מהותו של הברוש כעץ מופנם ובודד, עץ של ניגודים רבים. בדרך כלל הוא מופיע בקבוצה ובדידותו מודגשת דווקא על רקע זה. בצורתו המונומנטאלית החדה ככידון הוא בולט, חזק, פולח את השמיים, דינמי ויחד עם זאת אינו כוחני. יש במכונסות שלו, בסגירות של הצורה, במופנמות שלו מן השקט והענווה.

צורתו המופיעה בנוף מפתה להתקרב אך כשמתקרבים  הוא דוקרני ולא נעים למגע בחספוס שלו
וב"אישיותו". הפיתוי הדוקרני קיים גם בזרי הקוצים וגם  במוטיב הנחש בציורים הקודמים של
בן-עמי.בצבעו הכהה והאטום, בסגירותו, יש משהו מיסתורי: הכהות הבלתי חדירה כמוה כמערה צופנת
סוד גדול שקיים בצורות העגולות והמוארכות המושכות פנימה כמו גם בנושאיו האחרים של האמן,
אם בזרי הזיכרון- מוות, או ב"מקור העולם"-החיים. הזר העגול, כמו הירח, כמו הצורה העגולה
שחוזרת ושואבת לתוכה, יוצר קשר בין הארוטיקה למוות.


 


הירח באורו הרך והבהיר מאיר מתוכו את הציור, את העץ הכהה  החד והקודר ואת הנוף. החלל  מגדיר את הצורה והאין- הירח, הנעדר לעיתים, מגדיר את היש ויוצר עמו משחק  של התחברות, הזדווגות של ירח וברוש, של שני סמלים קוסמיים, נקבה וזכר.נדמה שהנושא בחר את האמן ולא להיפך, שבן-עמי הוא מדיום להעברת עצמתו של הטבע.
בן- עמי גם הוא חש את "תוגת צעצועיך הגדולים" בשירו של אלתרמן  ואת ערגת המשורר אל " מראה נושן" מבלי להכירו. התוגה, הגעגוע והערגה קיימים בעבודתו של בן-עמי כפי שאלתרמן עורג אל הטבע וכמשוררי ההייקו, הוא מזדהה עם הטבע, מתגעגע  אליו, אל הירח המסמל את פני האהובה, אל היופי, אל שהיה ואיננו עוד.


קיימים ביצירתו הדגש של הרומנטיקן עם הרגש הסוביקטיבי והמשיכה אל הנוף הפראי והלא מתורבת שלא נגעה בו יד אדם.
גוף העבודות הנוכחי נוצר בהשראת הנופים הרחבים והפתוחים המוכרים לו מסביבתו הקרובה ומהמראה בחלון של הירח המטייל מברוש לברוש ומביט בך ואתה בו. הנופים החיצוניים מתחברים אל הנוף הפנימי שלו המצטט  את ואן-גוך וליל הכוכבים שלו. הנוף החיצוני, תבנית נוף הולדתו, הופך להיות נופו הפנימי. ולהפך, המראה שהוא כל  כך אינטימי
ואישי הופך להיות נחלת הכלל על גבי הציור שלעיתים מגיע לממדי ענק ועוטף את  הצופה בנוף חדש/ישן לו בנסיון לשחזר תחושת מרחב וגודל, חוויה ורגש.


האם בן- עמי יוצר בקונטקסט ישראלי? במבט ראשון נראה שלא, שדווקא האוניברסאליות בנוף  המסויים הזה מחברת בין ההייקו היפאני לואן-גוך ההולנדי ולישראל. יחד עם זאת בדידותו של הברוש בקבוצת הברושים שגודרים את בתי הקברות,
או זרי הזכרון מגלים לנו שמתחת לפני השטח קיים ונוכח המוות.הברוש מיצג את הקשר בין האדמה- החומר  לשמיים-הרוח ומחבר בין החיים למוות. הברוש כאן לא מחובר, צף, כמו דימויים רבים אחרים, כמו גם הירח.

הקשר בין הירח לברוש הוא גם מפגש בין אור לחומר, בין הרוחני לגשמי ומודגש על ידי הבחירה בפחם השחור, הפחם הטבעי, הלא הוא פיסת טבע, עץ מת, עץ שרוף, חומר שבמגעו עם הנייר חוזר לחיים, לתפקידו בטבע, בורא חייםוהופך לאנרגיה ,
לרוח. נגיעתו של האמן כנגיעת האלכימאי ההופך חומר לרוח, עלים ירוקים וגזע חום לטשטוש קטיפתי ומהות של רגש, וחוזר חלילה הופכים לחומר שחור המתפורר לנו בידים.

בעידן בו מגשש האדם אל מרחבים ויוצא למסעות גילוי נועזים הנמצאים במרחקי שנות אור, יוצא דרור בן עמי במסע אישי עיקש ומפרך אל עומק מילימטר נייר הרישום. הוא חופר, שורט, חוצב, מפלס מסלולים פנימיים ונמצא בתהליך סוחף כאילו מחכה בקצה המסע גילויה של  יבשת חדשה, ובהמשך כוכב נוסף, והלאה עוד גלקסיה...
זהו מסע שאין לו נמל בית, לא פתרון או פורקן. הגילוי, אם יהיה בכלל, מיד מושך הלאה, אל היעד הבא.

מרחב הפעולה האין סופי הזה, הוא עומקו של הנייר הזניח ביותר, סתם נייר עטיפה.

תמונות מהתערוכה "ירח על כידון הברוש"


בימים בהם אנו מוצפים בריצודי שלל צבעים מסחררים, רצפי צבעים שמעולם לא נראו כה זוהרים, מושכים ומרתקים, דרור בודק בכובד ראש ומגלה את אין סוף גווניו של השחור. הצבע של הריק, האין, הכי פחות צבע שאפשר, נלכד על ידו כזוהר, מאיר, מבריק, שקוף או אטום, דחוס עד אוורירי, חם וקר, מלטף כקטיפה או צורב וחומצי.

כתמי השחור השרוטים והחבולים המכילים פעימת חיים וצבע ססגוני, מבוצעים בפחם ודיו - יסוד ובסיס לכל רישום מימי ראשית הציור.



יש כאן הצהרה שהיא מעבר לבחירה בשפת הרישום, מעבר לבחירה של מצע הנייר,
שהרי לכאורה אין כאן שום חדש.  אלא שאולי לפעולה זו דווקא,  נדרשת נועזות והרפתקנות מיוחדת, להתקרב אל הקרוב ביותר, אל מה שנדמה כיום יומי ושולי, לנסות לחדור אליו, להתכנס בו ולפענח, אולי גם את עצמך כיבשת, ככוכב, כגלקסיה עלומה, עולם פנימי שלם שננטש במרדף אחרי ה"רחוק".

בחלל הגלריה נושבת אוושת רוח קלה, בין הניירות הגדולים, מתוך כתמי הצבע המפוענחים ככתמי רורשך, כנראה ברושים, כנראה ירח ובודאות אי נחת.
אל תנועת היד של דרור, מצטרפת תנועת העין שלנו הצופים, שותפים אם נעיז, למסע פנימה,
אל עומק הנייר ואל אין סוף גווניו של השחור.

 


אקריליק ופחם על בד 120*120

"העידן ששנותיו האחרונות הן נושא ה(ספר) תערוכה הזאת, לא מת מזקנה ולא ניספה בתאונה, אלא התפוצץ במשבר סופני, שהוא אחת העובדות רבות המשמעות בהיסטוריה". כמו גיבורי סיפרה של ברברה טוכמן- המגדל הגאה- שזה המשפט הפותח אותו, הדמויות המופיעות במרכז סדרת הציורים של דה-לנגה, (אלה שמנהלות למענו את השיחות האבודות עם מקס  ו-Uncle P. ), אינן מודעות כלל ל"משבר הסופני" הנפער לרגליהן, כיוון ש"טרם אירע, ולא היה חלק מן החוויה שהתנסו בה בני האדם שעליהם הספר (הציור) נסוב". למרות שטוכמן מתארת את קורות העולם לפני מלחמת העולם הראשונה, ודה-לנגה מתייחס לעולם של טרום- מלחמת העולם השנייה, שניהם שותפים לתיאור הוויית החיים הפריכה, או, אשליית היציבות השאננה שעטפה את הבורגנות האירופאית באותן תקופות, למרות סמיכותה הגדולה לקטסטרופה שעתידה תוך זמן קצר, למוטט את בסיס קיומה.

אקריליק ופחם על בד 120*120

אלא שדה- לנגה שלא כגישתה החוקרת של ההיסטוריונית טוכמן, מבקש לשקם את תולדותיו שלו- עצמו, צאצא מאוחר למשפחה יהודית מסועפת שפוזרה לכל עבר בעקבות טראומת המלחמה. הוא לא רק מסמן את זירת הטראומה וגיבוריה- עולם הבורגנות היהודית- אירופאית, קהילה משכילה וחילונית המאמינה בכל ליבה בכוח שפיותה של התרבות הנאורה- אלא עורך "מסדרי זיהוי" משפחתיים, מרכיב "קלסתרונים" של הדורות הקודמים ומבקש לשחזר פאזל משפחתי מורכב, כשהוא מנצל את מרחק הזמן והמקום על- מנת למחוק, לפרק ולהתאים מחדש את האירועים וההקשרים על- פי הבנתו. כשהצילומים הישנים מונחים לפניו ככלים בשולחן ערוך, מנציחים רגעים נבחרים של 'יחד' זוגי או משפחתי, מבקש דה- לנגה ללמוד את חייהם של אבות- אבותיו, לבדוק את מערכות היחסים ביניהם, לשוטט בחדריהם ולגעת בחפציהם, להקשיב לרשרוש בגדיהם, לזהות מגע מזדמן,מבט- חולף, מתחים נסתרים. בו- בזמן הוא מציית לכללי הנימוס והדר הטוב ומקבל על עצמו את המעטה הדק והמופתי שהם מחויבים בו, על- מנת להסתיר מתחת לפני השטח כל קונפליקט או סטייה קלה שאינה מתיישבת עם כללי ההגינות המשפחתית.

אקריליק ופחם על בד, 120x240, ס"מ
המעטה הזה כולל שפת- גוף מנומסת, אפנה אלגנטית, רהיטים מעוטרים, טפטים רקומים, ובעיקר- שולחן סלוני ועליו אגרטל- פרחים עשוי קריסטל.
בעקבות זיהויו "כקוד גנטי" של המעמד הבורגני הפך דה- לנגה את השולחן הסלוני ואגרטל הפרחים שעליו למעין "לוגו" משוכפל, מאורגן בתוך לוח- משבצות (גריד) של אריחים הולנדיים מעוטרים. ה"סמנים" הללו- אופייניים כל- כך לביתיות ההולנדית המהוגנת- "מרחפים" מעל הסצנות המשפחתיות המצוירות, או מוטבעים בתוכן, כשהם מתפקדים כעין "חותם" המצהיר על עולם אסתטי סגור ומוגן, עולם של "חיים נכונים", המדחיק את שבירותו הפגיעה. השולחן מסולסל- הרגליים חוזר ו"נשתל" בין הדמויות, מהווה משענת מזדמנת לזרועותיהן, והופך לחלק בלתי נפרד מקיומן הגופני. במידה רבה, מעניק דה-לנגה לדמויותיו את האלגנטיות המסוגננת והמספיקה- לעצמה של הרהיטים הסלוניים ואילו פריטי הריהוט עוברים תהליכי האנשה סימבוליים.
פיח ושעווה על זכוכית 35x51
תהליך זה מתעצם ומקבל מימדים כמעט מונומנטאליים בסדרת דיוקנאות על נייר המבודדת כמה דמויות מתוך הסאגה המשפחתית לתוך פורמאט של גיליון שלם. כנגדם, לחוצים לתוך אותו מלבן הנייר, ממוקמים במרכזו ופונים לחזיתו כמפנים עצמם אל הצופה, צייר דה- לנגה קבוצת אגרטלי- קריסטל שקופים, שראשי הפרחים שבתוכם נחתכים על- ידי גבולות הפורמאט. ההקבלה בין הדיוקן לאגרטל מאבדת, בהדרגה, את צלילותה ונוצר מצב אמביוולנטי שבו ראשה של דמות אחת מתחלף באגרטל, ומה שהיה, לרגע דמות- אדם, הפך לאיש- עציץ, המניף את תפרחתו אל- על כאילו הייתה רעמת שיער מסורקת למשעי. יותר מאפיון חפצי לדמויות הפך אותן דה- לנגה למיכלים ריקים, המציגים את עצמם כאייקונים אסתטיים, אך נשארים זרים ומנוכרים.
אקריליק ולכה שקופה על בד 100x100
"נדידת" המרכיבים הללו בתוך חלל החדר והגוף, תוך שמירתם בגבולות מרחב הסלון הבורגני, מעניקה לסדרת ציורי המשפחה שלדה- לנגה "נגיעה" של מבט סוריאליסטי- אך לא, אין זה סוריאליזם הגולש לחלומות ולהזיות, אלא סוריאליזם חתרני המניח לרגלי הדימוי המרכזי רשת דקיקה של משמעות אמביוולנטית המערערת את יציבותו. לאט- לאט אנו מתחילים לראות בחיזיון הטקסי- משפחתי הזה כעין מאוזוליאום "רקום" בגובלן, עולם מהודר שפוחלץ לתוך הציור, פאזל שהורכב מחדש ברמה הוירטואלית, אך נשאר חתום מבחינה רגשית. הסצנה המשפחתית הנראית לעין חושפת רק כמה רמזים מקריים: הנה המתח הקל שבהטיית כף הרגל נעולה בנעל שחורה, מצוחצחת למשעי- על מה הוא מעיד? על זרמי- גוף פנימיים? על מבוכה מסויימת? והאופן שבו חובקת כף היד (הקטנה למדי) של סבא מקס כסוף השיער את משענת הכורסא, כשפרק כף- היד מציץ מתוך שרוול החולצה הלבנה, נתון בתוך חליפה שחורה ומחויטת; האופן שבו מקופלות אצבעות היד השנייה פנימה, סוגרות על פנים- היד ומונחות על הירך; "משטר" העניבות הסוגרות על הצוואר, קצותיהן מוכנסים פנימה, אל תוך החליפה, אל שיפולי הבטן הרכה; המשטח השחור- אפור- ירוק שבולע אל- תוכו את גופו של הסבא- רבא דה- לנגה, כך שרק משקלו נותר כמסה כהה בחלל; השמלות הנצמדות לגוף הלא- ממש- צעיר של הנשים, בנות הזוג הצייתניות, היושבות מול בעליהן; וכיצד חודה של נעל- עקב אחת "דוקר" את רגלו של הגבר היושב ממול...
אספלט ודיו על נייר 110x75
הסאגה המשפחתית של דה- לנגה מתפצלת לשני ענפים: הענף ההולנדי, של בית אביו, ענף משפחת דה- לנגה- והענף הגרמני של בית- אימו- ענף משפחת שטרוך. ליבת התערוכה ומרכז הכובד שלה הן שתי עבודות גדולות מימדים המתארות את חגיגות החתונה של סביו משני הצדדים: הזוג שטרוך, שהתחתן במלון EXCELSIOR בקלן, והזוג דה- לנגה שחגג את נישואיו בבית המלון PARKZCHT באמסטרדם. שלוש שורות מלאות, כל אחת מונה בין 14 ל-19 דמויות, נדרשות לשבט הגרמני כדי להיכנס כולם יחד אל טווח הראייה של עדשת המצלמה ושולחן ארוך- צלעות, כ-45 מקומות ישיבה לפחות, מכיל את אורחי החתונה ההולנדית. הדורים בלבושם, מלוכדים במראם, הם מתייצבים אל הטקס המסורתי, נטולי תודעה היסטורית ויכולת ניחוש עתידי. (בשורה האחרונה מציץ ראשו של הדוד גוסטב שלא הצליח להתאושש מהלם קרב קשה שלקה בו בעקבות השתתפותו במלחמת העולם הראשונה כחייל בצבא הגרמני ונרצח, כיהודי, במלחמת העולם השנייה). רק שורת אגרטלי הזכוכית המרחפת מעליהם- מנציחה את תודעת האמן- מרמזת על מצבם השביר כל- כך, העתיד להתנפץ תוך זמן קצר.
אספלט ודיו על נייר 110x73
השפע החומרי- לכאורה, המקרין בורגנות בוטחת, אינו מתאשר על- ידי טכניקת הציור: זו בונה, דווקא, "ציור רזה" באמצעות רישום תמציתי של עיקרי הדברים, ומשיכות מכחול דלילות- צבע, שלא פעם מותירות את הבד חשוף ומוותרות על הגימור המלא של הפרטים. את מקום הפיגמנט הדשן תופסת לכה שקופה וסמיכה המעניקה לציור פטינה "מסורתית". גם הצבעוניות "רזה", יחסית ומבוססת על קשת מונוכרומית של אפורים ושחורים, עם גיוונים בירוק, חום או וורוד. לא רק המקור שעמד לרשותו- שלב מהוה של צילום שחור- לבן- קבע את אופיים האפרורי והתמציתי של העבודות, אלא גם ההכרעה הציורית להימנע מהתרפקות נוסטלגית ולהדגיש, כנגדה, את מהותם של הציורים הללו כ"קליפה" דקה- דהויה של הזיכרון, שלרגע קצר נצבעת מחדש ומתמלאת חיים. אולם, לאחר שהעלה על הבד את הסצנות הגדולות והמפורטות, והציב בתלת- מימד את גיבוריהן המרכזיים, חזר דה- לנגה פעם נוספת אל אותן הסצנות, כשהפעם הוא מוותר על הפרטים ומשאיר רק את קווי המתאר, המדגישים את הארכיטיפ המשפחתי, כשהוא נעדר פנים ומבט. למרות שהפורמאט נשאר כשהיה, דימוי המשפחה בציורים המאוחרים הסוגרים את הסדרה התכווץ לתוך בועה צהבהבה, חנוט כמו בצנצנת פורמאלין, והוא הולך ונבלע אל תוך מרחב הזיכרון הלבן והאין- סופי.
אקריליק ופחם על בד 120x240
יצחק דה-לנגה, יליד הארץ הנושא עימו שם הולנדי מובהק, נולד וגדל בתל- אביב, וכבר בילדותו המוקדמת חווה חוויה רגשית של היעלמות: לאחר פרידת ההורים קם אביו ונסע חזרה לאמסטרדם, כשהוא מותיר אחריו חלל ריק ולא- פתור. היעלמותו הספציפית של האב התמזגה בתודעתו של דה- לנגה עם המפץ הגדול של השואה והמלחמה, בעקבותיו נפרמו קשרי המשפחה, ללא יכולת- שיקום ושיחזור. הקולות ההולכים ומתרחקים, הקולות הנעלמים של ילדותו, הובלעו בתוך סרת הציורים הזו המדמיינת לעצמה רגע- בזמן שעדיין מקיים מידה של רצף ולכידות, רגע שבו תחושת הקשר המשפחתי טרם נבקעה ונבגדה.
אקריליק ופחם על בד 120x120

הזהות הישראלית של דה- לנגה, לפיכך, קיימה בתוכה תמיד שלוחה נוספת, אם כי לא- פעילה ולא- מפוענחת, שכוונה חזרה לארץ בה חי אביו, אליה בחר לנסוע לצורך לימודי אומנות. שם מול שלוותם של נופי המישורים ההולנדיים שמסביב לאמסטרדם נתפס מבטו דווקא לניגוד הבולט שבין ירקותו הפסטורלית של הנוף המטופח לביו שרידים של בונקרים יצוקים בבטון מזוין שנותרו כצלקות מזמן אחר- זמנן של שתי מלחמות העולם. נופי המלחמה הפסטורליים הללו העסיקו אותו בסדרת ליתוגרפיות שעשה מיד עם תום לימודיו (1982-1980). אך הנגיעה של דה- לנגה הנוכחות הטראומה נעשתה מרומזת יותר בסדרות הבאות- זו של פרחי הטוליפים המונומנטאליים (1991-1989) שצוירה כבר בארץ, זו של ה"ערימות ופקעות" (1992-1991) שניצלה את הבסיס האורגאני ליצירת דימויים סוגסטיביים שלהסתרה והסתגרות, ולבסוף, בסדרת ה" גשרים ורפסודות" (1998-1992), האיים ה"ארכיפלגים" (1998-1997), שביקשו מפלט בקו- אופק כחול חמקני ובמפרצים מפותלים הרחק מאזורי האש האינטימיים. רק ב-1998 החל דה- לנגה להפנות את מלוא המבט לעבר הגוף המשפחתי, נשאב לתוכו כאל חור שחור, כשהוא מנסה לבטל את הפיצול הכירורגי בין "כאן" ו"שם".

 

אקריליק ודיו על נייר 110x73
 זה יותר מעשור שהספרות והאמנות הישראלית החלו בתהליך של פירוק מיתוס שלילת הגלות המונע על- ידי תשוקה אינטנסיבית לחזור ולבנות עולמות שנמחקו מהתודעה הציונית ולו רק בגלל העובדה שהתרחשו בטרם לידתה. כשהוא נע בקו נראטיבי המחבר בין האוטוביוגרפי לקולקטיבי, מבקש דה- לנגה לבנות מחדש את דימוי השלם כפיצוי על מה שפורק ונמוג. אך מסך וירטואלי זה, שלרגע קצר חזרו והופיעו עליו, חזרו והשמיעו קולם הדוד P. והסבא MAX שב והתפוגג מתחת ידיו, לאחר שנבנה בעמל כה רב. 
תחריט יבש 33x33
אקריליק ופחם על בד 120x120
אקריליק ולכה על נייר 45*54

מתוך "סטודיו" דרור בורשטיין, גלריה הקיבוץ, אוצרת :טלי תמיר

הרגע הזה שבו הצייר מצייר מבט, הרגע שבו פתאום מופיעות עיניים מול עיניו, הוא הרגע המכריע בציורים האלה, אם אפשר לשער את אופן היווצרותם. ברגע הזה הופך הצייר ממי שמביט למי שמביטים בו, מסובייקט לאובייקט. יצחק דה- לנגה מצייר, כנראה, דיוקנאות משפחתיים ישנים, אירופאים, ולכן, כך נדמה לי, יש בכמה מציוריו רתיעה מהשלמת תווי הפנים של מי שהיו יכלים להשיב את המבט הזה. במקומות אחרים, שבהם המבט קיים, ברור כי העיניים, שהיו צריכות להכיר תודה על החייאתן, אינן מודות כלל; שתיקתן קרובה יותר להאשמה עיקשת ושקטה.
אגרטל פרחים כדורי הוא מוטיב חוזר בכל הציורים. אפשר לדמות את המהלך שהוביל לציורים האלה כך: אגרטל בדירה בישראל, ואולי היה זה דגם על אריחי מטבח, נתפס פתאום בעיני דה- לנגה כסמל לעולם בועתי, שביר, סגור. הוא מביט בכדור הזכוכית השקוף, המלא עד כדי מחציתו במים, והמים שוברים את הגבעול שבתוכם. ברגע הזה, אני מנחש, עולה העולם של הציורים האלה מתוך ה"גלובוס" מזכוכית.

דה- לנגה מצייר מעין דיוקנאות משפחתיים צילומיים, עוד ועוד "סעודות אחרונות". נוגעים ללב במיוחד הציורים שבהם המשפחות מסבות לשולחן בצורת ח', כאשר הצד הפתוח מופנה לחזית הציור, אל הבד- כלומר, אל הצייר ואל המתבונן. הח' נפערת במקומות האלה ותובעת מאתנו להיכנס, להיבלע, ליפול. לא יכולתי שלא להיזכר בקבורה באורנן של קורבה : הקבר הפעור שסביבו נוצרה ח' אנושית מתפקד שם בדיוק באותו אופן.
אקריליק דיו ופסטל על נייר 73*110

אמרנו "דיוקנאות משפחתיים צילומיים", אבל במעבר בין הצילום לציור מהותו של האובייקט משתנה לחלוטין. המבטים שהזכרנו אינם מבטים של תצלום, שבהם ברורה נוכחות בו- זמנית של הצלם והמודלים מתוך מבע עיניהם של המצולמים, שכולו התכוונות אל העדשה. הם מסרבים להכיר בחגיגיות של עמידתם אל מול הנצחה אסתטית. המצוירים שלו, בניגוד למצולמים המשפחתיים באירועים חגיגיים, מסרבים למסור דינוי, אלא דימויים טהורים ופגומים, שמה שהיה "יפה" וחי בהם עבר ובטל מן העולם. אין מאחוריהם כל ממשות.מכאן מבטם הלא מתמסר, או היעדר המבט בכלל. לדה לנגה ברור כי מעמדם של ה"דוד" ו"מקס" שלו הוא כמעמדו של גבעול הפרח השבור שבאגרטלים- נגזרת משובשת של מה שהיה פעם מלבלב ויפה.

 

טכניקה מעורבת 79*59

יפעת בן- נתן, גלריה קריית האמנים החדשה, טבעון


בסדרת עבודותיו "יצחק דה- לנגה, "שיחות שהיו לי עם MAX  ו- Uncle P. " חותר יצחק דה- לנגה לחדור אל תוך עברו הפרטי ואף, על פי דבריו, "ליילד" אותו מתוך עצמו.
אין הכוונה כאן להוצאת מציאות חדשה לאוויר העולם או ליצירת נקודת מוצא לעתיד חדש. עבודותיו הן חלק ממסע של העלאה באוב של מסכת משפחתית קרובה,שנתפזרה ונכחדה, אך קיימת עדיין בתת מודע האישי והקולקטיבי כאחד. חשיפת הפרטים עד כמה שניתן, נעשית צעד אחר צעד, תוך התבוננות מעמיקה, ומכוונת אותו אל עבר ראיה רחבה יותר ושאלות על סיבות ותוצאות ועל השלכות עכשוויות.
דה לנגה, יליד הארץ, ספג לבטח בילדותו את האווירה, הסיפורים והרמזים, ובעת שהייתו הארוכה בהולנד אף נפגש עם שרידי אותה מציאות, ומצא שהיא עדיין משדרת את אותם מסרים, שהיו בעבר אבני הבניין שלה- החיים היפים.


"ליילד", בעבודותיו של דה- לנגה, פירושו לתת תוקף ממשי לתולדותיו שלו, כפי שהם משתקפים בתוכו, לאחר שנים של ניתוק; לחבר חלקים של פאזל שנפרדו והתפזרו ולהוציא לאור תמונה כוללת, כשהפעם גם הוא משובץ בתוכה.
בנוסף, מנסה יצחק דה- לנגה לשחרר מתוך עצמו ישות שהייתה טמונה בפנימיותו, כענן טעון נעלמים. אביו ומשפחתו משתקפים אליו מתוך הבדים, על שפת הגוף, הבעות הפנים וסמלי המעמד המספרים את סיפורם. זהו סיפור של פאסון ושל העצמת התרבות האירופאית- מישנה מסודרת וקונקרטית, ששימשה כפיתרון לנבדלות ולזהות תרבותית שונה ומעיקה וכדרך חיים שנתפסה בזמנה כאמינה ויציבה.
העיסוק במשפחתיות הקרובה, על הווייתה ומוצאותיה, נעשה בפרספקטיבה של זמן, אחרי שנתבררו שבריריותה וארעיותה של המציאות בה חיו, ובנקודת זמן בהווה, בה שוב צפות ועולות שאלות על זהות ודרך חיים, מתוך המציאות בה אנו פועלים כיום.
בנקודה זו בה מזהה דה- לנגה את תחושת התערערותה של קרקע המציאות הנוכחית, הגיע הרגע ונוצר הדחף לתת לתמונה לצאת מתוכו על מנת להתבונן בה ולחפש את עצמו בתוכה. תוך שיחזור פיסות חיים וסצנות מבוימות ומאורגנות, שמצא בתמונות ישנות, שופך דה- לנגה אור על אורח חיים זר ומוכר כאחד, המסמן מחיקה של מורשת, התנתקות מעולם רדוף והתמזגות עם מציאות חיצונית, לכאורה זוהרת ומתה, עשירה בתוכן תרבותי, משכילה ופתוחה. אולם, כפי שהוכיח הזמן, עתידה ההוויה החדשה להתנפץ ולכפות על הדמויות חזרה למקום ממנו שאפו להתנתק.

אקריליק דיו ופסטל על נייר 110*73
באחת מעבודותיו האחרונות מתואר רגע פסטורלי הלקוח מן ההווה, בו נראה הזוג המארח בתוך סצנת חיים ורדרדה, כאילו דבר לא אירע. כאנטיתזה מופיעה בתמונה כאורחת הדמות לבושת השחורים, לקוחה מעולם אחר, שייכת ולא שייכת. הדמות מייצגת ומסמלת מודעות לזיכרון ואחיזה בעבר שנישכח. נוכחותה מעוררת מועקה בנוכחים ובצופה כאחד ומהווה תזכורת לאשליה זמנית וארעית העלולה בכל רגע להתפוגג. תוכן התיק השחור המונח לרגליה נשאר עלום ודה- לנגה מעדיף שלא לפרט, אלא משאיר אותו פתוח לפרושים. בתמונה זו מקצין דה לנגה את השוני בין העולמות. מחד, עולם הנושא את כובד המטען התרבותי, ומאידך, תופעת המעטפה החיצונית, ורודה וקלילה, המושתת על חיי הרגע. התיק השחור, כקופסה שחורה, בה נדחקה ונגנזה תרבות מפוארת, מונח בלב ליבה של מציאות תלושה, מסרב להיאחז בסמלי המעמד, צורב את העין ומבקש להיפתח. מוטיבים ורמזים המערערים את תחושת היציבות והפסטורליה, חוזרים ומופיעים בעבודות ואינם מניחים לצופה לשקוע בשאננות אותן מנסות התמונות לשדר. קווי הגריד ואגרטל הפרחים משדרים תחושת מועקה ומרמזים על סגירות, המסתמנת כאנטיתזה לשאיפה לפתיחות והתערות בסביבה ועל האשליה העתידה להתנפץ.

בראיה היסטורית מעלה מהלך פרטי זה של דה- לנגה שאלות נוקבות על תקפותם של עולמות ותרבות שהציונות בחרה למחוק מתודעתה. זהו חלק ממהלך סוחף של החברה הישראלית בכלל ובני הדור השני בפרט, של ניסיון לחשוף שורשים ומורשת, על כל גוניהם, שנדחקו וננעלו בתוך קופסאות סגורות. חלקים אלה של התרבות, שנתפסו בזמנו כמיותרים, בלתי שייכים ולא רלוונטיים בהוויה הישראלית המתחדשת, מסמנים היום דרישה להתייחסות מחודשת אצל דור שחש אבדן של מציאות אמיתית ומעגנת.

 


במאמר שכתבה טלי תמיר על עבודותיו היא מציינת: "זה יותר מעשור שהספרות והאמנות הישראלית החלו בתהליך של פירוק מיתוס שלילת הגלות, המונע ע"י תשוקה אינטנסיבית לחזור ולבנות עולמות שנמחקו מהתודעה הציונית..."
עברו של דה- לנגה, הפרוש לעיני הצופה נראה לכאורה הזוי ובלתי שייך, אך בהתבוננות מעמיקה נראה שכתופעה חברתית הוא העתיק עצמו בפנים אחרות לתוך המציאות הישראלית החדשה.
יצחק דה- לנגה פותח לדיון את אותן שאלות ששאלו את עצמם בני דור אבותיו, כששבה המציאות וטפחה על פניהם. שאלות אלה נפתחות כיום לבני דור שלם, בעידן פוסט ציוני, ומקיפות את כל תחומי התרבות והאמנות ואת החברה הישראלית כולה. האם עבר רלוונטי? היכן נמצאת התרבות שננטשה, הזהות שנתערפלה? היכן משובצים אנחנו כיום ובאיזו מידה מוטלת עלינו האחריות לגורלנו?
לאיזה כיוון לוקחת אותנו ההיסטוריה.

כמדי שנה מציינת העיר חיפה את "חג החגים", המכבד באירוע גדול אחד את חג הרמאדן, החנוכה וחג המולד.
מסורת חג החגים אינה חדשה, והתחילה כבר ב-1914 כאשר חסן שוקרי התמנה לראש העיר חיפה,
ומאז הפכה למסורת הנשמרת באדיקות ומבטאת את הצביון המיוחד של חיפה על תושביה השונים.
ההבנה הפשוטה והאנושית שבצורך כזה, והכבוד ההדדי שנובע מציון כתקופה כחג כל החגים, תוך חגיגה
משותפת של הדומה והשונה, היא מרגשת ומקסימה.
"שותפים"- ואדי ניסנאס
בשכונת ואדי ניסנאס, נתלו מעין חוטי כביסה, באנרים מודפסים של יצירות יהודים וערבים.
בגלריית בית הגפן יש תערוכות ציור, צילום ווידאו ארט בנושא "שותפים".
הפרוייקט "שותפים" המוצג ברח' הואדי ובגלריית בית הגפן משקף את הכמיהה לחיי שיתוף, שותפות גורל והתמודדות עם מצבים ולחצים משותפים, בדיקת מערכות יחסים שבנויות על שותפות כמו משפחה או עבודות אמנות משותפות. 
מתוך התערוכה "שותפים"- ג'וזיאן ונונו

בין האמנים המציגים:  ג'וזיאן ונונו, מרצה בכירה במרכז ללימודי חוץ, אמנית בתחום הרישום והפיסול, מציגה בתערוכות רבות.

אוצרת התערוכה: סמדר שינדלר

הכתבה המלאה מופיעה באתר נענע תרבות, לצפייה לחץ כאן

 

 

לכל תלמידי קורס מכינה לעיצוב והכנת תיק עבודות  ,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:
 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום שני  29/11/12 .  הלימודים יתקיימו בימים שני  ושלישי (לסרוגין-שיעורי השלמה)
 שעות הלימוד: 17:15 - 20:30.
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט: 
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

רשימת ציוד
מחק
2 חצי גיליון/ רבעי גיליון 120 גרם
קליפס לתפיסת הדפים
נייר עיתון/נייר אמריקאי
מחק
עפרונות B6, B8, B9.
פחם טבעי בעובי 8 מ"מ

את הרשימה הנ"ל רצוי לרכוש לאחר השיעור הראשון שבו יועבר הסבר מפורט יותר לגבי הציוד הנדרש.

הציוד הנדרש למהלך השנה 

 פנקס סקיצות A4  נייר עבה (100 גר' מינימום)
 נייר בריסטול 1/2 גיליון (50/70 ס"מ) - 6 יחידות, 180 גר'.
 נייר חום (נייר אריזה) 1/2 גיליון, 10 יחידות.
 נייר עיתון - 10 יחידות.
 פחם טבעי (8 מ"מ) - 6 יחידות.
 פחם סינטטי (אומגה) - 2 יחידות.
 מוחק פחם.
 מוחק רגיל.
 דיו שחור (Indian Ink) של Talens - בקבוק אחד.
 Ecoline חום: Sienna, Sepia.
 ציפורן + ידית מס' 0.
 מכחול אקוורל עגול מס' 14 (כ-30-40 ₪).
 סט אקוורל .
 פושפינס (נעצים) שקופים / קליפסים.
 בקבוק פיקסיטיב.
 תיק פוליגל 1/2 גיליון.
 סט עפרונות צבעוניים של Creta color primo בקופסת פח.
 חומרים נוספים ( כמו צבעי אקריליק)  ימסרו בהמשך הקורס.   

יצירת קשר, לוח חופשות

 

לכל תלמידי קורס יסודות ברישום וציור ,
לרגל פתיחת שנה"ל תשע"ג  בלימודי חוץ  להלן מספר נקודות חשובות:
 שנת הלימודים תשע"ג:  תפתח ביום ראשון 11/11/12 .  הלימודים יתקיימו בימי ראשון.
 שעות הלימוד: 17:15 - 20:30.
 הודעות ועדכונים: ימסרו באמצעות הודעות sms לטלפון הנייד ויופיעו באתר האינטרנט ועל גבי לוח המודעות של המרכז ללימודי חוץ.
 כתובת אתר האינטרנט: 
www.wizoex.co.il .


באתר מוצגות גלריות עבודות תלמידים בתחומים שונים. הנכם מוזמנים לקחת חלק ולהעביר תמונות של עבודות שנעשו במהלך הלימודים.
 השאלת ספרים מהספרייה: יש להעביר למזכירות צ'ק בטחון על סך 400 ₪ (ללא ציון תאריך ע"ג הצ'ק).

רשימת ציוד:
לוח דיקט נקי וחלק בעובי 5 מ"מ ובגודל חצי גיליון (50*70 ס"מ)
25 חצאי גיליון נייר עיתון חלק (50*70 ס"מ)
25 חצאי גיליון נייר לבן (בריסטול) במשקל 180 גר' או יותר (50*70 ס"מ)
4 קליפסים גדולים ממתכת (להצמדת ניירות לדיקט)
סכין יפנית קטנה עם להבים חדשים
מחק פחם (אפור או כחול) יש לוודא שהוא רך כמו פלסטלינה.
עפרונות מתוצרת FABER CASTELL או STAEDTLER;
2H, H, HB, B, 2B, 4H, 6B, 8B

יצירת קשר, לוח חופשות

 

ה"מתרחצת"

בשתי סדרות הציורים המוצגות בתערוכה:
"המתרחצת" (2004-5) ו "מים לבנים - מים שחורים" (2006-7)
נחשף מסע המנסה לפענח ערכים בראשיתיים.

בסדרה "המתרחצת" דמות האישה כמכילה ערכים מיתולוגיים, מקור חיים,  ארוטיות, פיתוי וקורבן.

ה"מתרחצת"

בסדרה החדשה, ציורי המים המונומנטליים, סוחפים את המתבונן לתוכם.
תיאור בראשיתי של לפני או אחרי הבריאה, הקטסטרופה, המבול, או אולי רמז ליונה הצפויה,
המבשרת את האור, הזיכוך והפיקחון לקראת האדמה המנחמת והשפויה שבאופק.

ה"מתרחצת"